מלחמת אזרחים: ברחובות ונצואלה, זה הזמן להילחם או לברוח

תשכחו את כל מה ששמעתם על דו-שיח בוונצואלה בין המשטר לאופוזיציה. התושבים הרעבים והכואבים גמרו עם הדיבורים. המדינה נמצאת בשלבים המוקדמים של מלחמת אזרחים. משחק הכוח האלקטורלי בסגנון קובני שהתנהל אתמול (א') היה הפרובוקציה האחרונה.

ב-2005 השתלטה הוואנה, בירת קובה, על המשרד הוונצואלי שמנפיק תעודות זהות ודרכונים. זו הייתה השתלטות של הביון הקובני, ברשותו של הנשיא דאז הוגו צ'אבז. המהלך הזה העניק לקובה את מרשם התושבים הלאומי שנחוץ כדי לרגל אחרי הוונצואלים, ולהפוך למעשה את המדינה למושבה קובנית. קיצונים מוסלמים קיבלו דרכונים ונצואליים כדי לאפשר להם לחצות גבולות. תומכי המשטר קיבלו את הניירות הדרושים כדי להצביע תחת יותר מזהות אחת.

זה משהו שצריך לזכור כשהאיש החזק במדינה, ניקולס מאדורו, מדווח על תוצאות הבחירות שהיו אתמול לאסיפת המחוקקים כדי לנסח חוקה חדשה. בסקרים, 80% מהתושבים התנגדו ל"אסיפת החוקה" של מאדורו, אבל האופוזיציה החרימה את הבחירות אתמול מפני שהיא ידעה שקובה מנהלת את ההצגה, שרשימות הבוחרים מושחתות, ושאין שקיפות בתפעול מכונות ההצבעה האלקטרוניות.

מנהיגי האופוזיציה בקרקאס מנסים עדיין להשתמש באמצעים לא אלימים להדחת מאדורו. בשבוע שעבר הם ארגנו שביתה ארצית אפקטיבית של 48 שעות, ויום ו' היה עוד יום של הפגנות.

אבל האמונה העממית בפתרון של שלום והתקווה אליו כבר הלכו לאיבוד. אחד הגילויים של הייאוש הזה הוא הבריחה המאסיבית החוצה. ביום ג' דיווח העיתון "פנמה פוסט" ש"יותר מ-26 אלף בני אדם חצו את הגבול לקולומביה ביום ב', לפי מנהל משרד ההגירה בעיר קוקוטה בקולומביה".

כמות הבקשות של ונצואלים למקלט מדיני בארה"ב עלתה בשנה שעבה ב-160%, והפכה את ונצואלה לשיאנית מחפשי המקלט בארה"ב. לפי סוכנות הפליטים של האו"ם, 27 אלף ונצואלים חיפשו מקלט מדיני בכל העולם ב-2016. עד מחצית יולי השנה המספר הזה כבר עלה ל-50 אלף.

בשבוע שעבר עצר המשמר הלאומי והיכה קשות את ווילי ארטגה, שהפל לסמל לאומי לשלום בוונצואלה. רבים מהבורחים מהמדינה אמרו שהם חוששים שאחרי הבחירות כביכול אתמול, המשטר יהדק את לחצו על האופוזיציה. חלק מאלו שנשארו מאחור כבר החלו להשיק התקפות נגד. אלה יספקו למשטר את התירוץ להגדיל את הדיכוי, אבל ישנה תחושה גוברת שאלימות היא כעת האופציה הפתוחה היחידה.

למשטר יש המשוריינים, הרובים המתוחכמים וציוד פיזור המהומות, אבל לאוכלוסייה יש המספרים והזעם. ייתכן שיש לה גם תמיכה גוברת של כוחות ממשלה דיסידנטיים.

חישבו על מה שקרה ברשות המקומית מריו בריסניו אירגורי במדינת המחוז ארגואה החודש, כאשר ראש העיר התומך במשטר והמיליציה החצי-צברית של המשטר, "קולקטיבוס", החלו לבזוז חנויות שנסגרו לרגל השביתה הארצית בת היממה.עדויות ראייה שהגיעו מקרקאס תיארו איך אנשי העיירה ניסו להגן על החנויות. ראש העיר הביא תגבורות של מיליציה, אבל העיירה ניצלה כאשר המשטרה המשפטית הגיעה מבירת המחוז מראקאי. לפי היומון הוונצואלי "אל נסיונל", השוטרים הללו עצרו את ראש העיר, שהיה חמוש, וכן "קולקטיבוס" רבים.

המשטרה המשפטית, שמונה כ-12 אלף שוטרים ועורכת חקירות פליליות, היא כוח המשטרה הגדול ביותר במדינה. היא גם אחראית על הגנתה של התובעת הכללית לואיזה אורטגה דיאז. אורטגה הסתכסכה עם המשטר במארס, כאשר בית המשפט העליון שנשלט על ידי מאדורו ניסה לפזר את בית המחוקקים שנשלט על ידי האופוזיציה. היא מבקרת קולנית של אסיפת החוקה של מאדורו. היא לא נעצרה, כנראה מפני שהמשטר אינו רוצה להתעמת עם המשטרה המשפטית.

יש גם דיסידנטים בצבא, אך תפקידם האפשרי בהגנה על הדמוקרטיה נראה קשה. הנהגת הצבא היא בעד המשטר, ולמרות שיש שמועות על תסיסה בקרב בעלי הדרגות הנמוכות יותר, ארגון הפיכה צבאית מחייב תקשורת. מנגנוני הביטחון והמודיעין שעליהם השתלטה קובה הופכים את המשימה הזו למאתגרת במיוחד.

אבל התקוממות של אזרחים, בהובלת הצעירים שמשפחותיהם רעבות, כבר מתרחשת. בשבוע שעבר, אחרי שהצעיר אנדר קלדרה, בן 24, נהרג מפצעים ממכות שספג בהפגנה בטימוטס במחוז מרידה, חבריו נקמו על ידי עצירת נגמ"ש של המשמר הלאומי בכביש הררי והצתה שלו. עוד כלי רכב של המשמר הלאומי הזה הוצתו בקרקאס.

מחוז בארינאס, שבו נולד הוגו צ'אבז המנוח, היה פעם מעוז של המשטר. היום זהו סיר לחץ אנטי-ממשלתי שבו מתנגדי המשטר שורפים אשפה ברחובות ומתעמתים עם המשמר הלאומי. זוהי מדינת המחוז עם השיעור הגבוה ביותר של הרוגים בהפגנות הרחוב מאז שהן פרצו באפריל.

מאדורו ניסה אתמול להעניק גושפנקא "דמוקרטית" לתפיסת השלטון שלו, אבל עד אחר הצהריים היו לפחות 6 הרוגים בהתנגשויות עם המשטר. ברחובות ונצואלה, זה הזמן להילחם או לברוח.