חברת ההסעדה שולץ תגבש תוכנית למניעת אפליה בעבודה

על-פי רוב, כשעובדים מאיימים בתביעות לבתי הדין לעבודה נגד מעסיקיהם, הם שואפים לקבל פיצוי כספי על קיפוח זכויותיהם או להביא לתיקון נזקים ומחדלים שנגרמו להם במסגרת העבודה, אבל יש מקרים שבהם תביעה ספציפית של עובד או אפילו התראה לפני הגשת תביעה נגד המעסיק יכולות לחרוג מהשלכות המקרה הפרטי ולהשפיע על ציבור רחב יותר. אולי אפילו לעשות תיקון קטן של המציאות.

תיקון כזה התרחש לאחרונה בעקבות סכסוך שהתגלע בין ערבי ישראלי בשם סאמר אבו טאעה לבין חברת הקייטרינג שולץ (איכות קייטרינג שולץ) שנרכשה על-ידי קרן אייפקס. אבו טעאה, שעבד במשך רוב חייו הבוגרים כשף וכמנהל תחום מזון ומשקאות בבתי מלון נחשבים ומוכרים (בין השאר ברשת קראון פלאזה, במלון דיוויד ים המלח ובמלון נוטרדאם בירושלים), טען כי החברה סירבה להעסיק אותו רק משום היותו ערבי. בהסכם פשרה שנחתם בין הצדדים התחייבה חברת שולץ לפעול לעיגונה של תוכנית למניעת אפליה ולהגברת המגוון האנושי במתקניה.

אבו טאעה פנה לחברת שולץ בעקבות פרסום שלה באוגוסט האחרון והציג מועמדות למשרה של מנהל תחום המזון (שף) באחד ממרכזי המזון שמפעילה החברה עבור חברת טבע. לאחר שפנייתו לא קיבלה כל מענה, ניסה אבו טאעה ליצור קשר ישיר עם החברה. בשלב זה, הודיע לו מנהל מרכז מזון בחברת שולץ, אדם בשם צ'ארלי, כי מדיניותה של חברת טבע, שעבורה נוהל מרכז המזון, היא שלא להעסיק עובדים ערבים. צ'ארלי חזר על הדברים יותר מפעם אחת ושיחה אחת שנערכה בין השניים אף הוקלטה ופורסמה בכלי התקשורת.

בעקבות הדברים פנה אבו טאעה, באמצעות עורכי הדין דניאלה יעקובי וחגי קלעי, לחברת שולץ ולחברת טבע, בדרישה לבטל את המדיניות המפלה ובדרישה לפיצוי כספי בסך 120 אלף שקלים בגין אפליה, בניגוד להוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

פרקליטיו של אבו טאעה כתבו, בין היתר, כי "מציאות שבה חברת ענק, מהגדולות בעולם, מקיימת מדיניות אפליה בשל לאום או נותנת ידה בשתיקה למדיניות זו, היא מציאות שהדעת אינה סובלת. התנהלות זו פורמת את המרקם החברתי העדין שבין יהודים וערבים בישראל, ועומדת בניגוד לערכים הדמוקרטיים הבסיסיים ביותר".

במקביל, פנתה נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה לחברה בדרישה לקבל מהחברה הסברים על מקרה ובמטרה שלא יישנו אירועי אפליה כאלה.

לאחר תקופה ארוכה של מגעים, הגיעו הצדדים ב-3 ביולי להסדר פשרה שנחשף כאן לראשונה. במסגרת ההסדר ובלי להודות בטענות, התנצלה החברה בפני אבו טאעה והבהירה כי החברה אינה נוקטת מדיניות של אי-קבלה לעבודה של עובדים ערבים. עוד הוסכם כי החברה תשלם לאבו טאעה פיצוי בסך 45 אלף שקל על עוגמת-הנפש שנגרמה לו. אבו טאעה מצדו התחייב להעביר מכתב המופנה לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, שלפיו הוא השתכנע כי הדברים שלטענתו נאמרו לו על-ידי העובד של שולץ (צ'ארלי) לא נאמרו בשם שולץ או בשמה של טבע וכי אין לו עניין בניהול הליכים כלשהם מול החברות.

התיקון של שולץ

לצד אלו, וכאן אנחנו מגיעים להשלכות הרחבות של המקרה, התחייבה חברת שולץ לגבש תוכנית להבטחת השוויון ולמניעת אפליה בחברה ולהגברת המגוון בקרב עובדיה. הוסכם כי תוכנית זו תגובש בתיאום עם הנציבה המחוזית לשוויון הזדמנויות בעבודה והיא תפקח על יישומה. בין היתר, תידרש החברה במסגרת התוכנית לקבוע יעדים להגברת הגיוון במקום העבודה ומנגנונים שיאפשרו לעובדים שנחשפו לאפליה למצות את זכויותיהם ללא חשש מפגיעה בהם.

באי כוחו של אבו טאעה, יעקובי וקלעי מסרו כי "אפליה היא מהתופעות המכוערות ביותר שישנן. שמחנו לקבל את הבהרות החברה כי האפליה שנגלתה במקרה של מרשנו לא משקפת מדיניות כללית, ושמחנו עוד יותר על נכונות החברה לקחת אחריות, בפועל, למניעת הישנות מקרים מסוג זה. הסכמה זו של שולץ, מתאגידי המזון הגדולים במדינה, לקדם תוכנית למניעת אפליה בפיקוח של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, היא תקדים שיש לקוות שיהפוך להיות מחזה נפוץ. אנו מקווים כי חברות אחרות יאמצו אף הן תוכניות למניעת אפליה וקידום מגוון במקום העבודה, גם ללא צורך באירוע מצער כפי שהיה במקרה של מרשנו".

עו"ד שירי לב-רן לביא, נציבה אזורית של תל-אביב והמרכז בנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד העבודה והרווחה, אמרה כי "למעסיקים יש אחריות ברורה לוודא כי הקבלה לעבודה והעסקה בחברה נקיות מאפליה וכי לא נחסמת דרכו של אף מועמדת/ת למקום העבודה מסיבות של אפליה. חשוב שמעסיקים יוודאו שכל מי שאחראי על קבלת עובדים מיישם מדיניות שוויונית. נציבות השוויון קוראת למעסיקים לנסח קריטריונים שמתחייבים מאופיו ומהותו של התפקיד המוצע, לא לפסול מועמדים רק בגלל מוצא, לאום, דת או כל מאפיין אחר ולבחון כל אחד ואחת על-פי הכישורים שלו או שלה, ובעיקר - לקדם גיוון. לא כי זה לשון החוק אלא כי בסופו של יום כולנו נרוויח מזה".