זגורי אימפריה: המיליונים הלא מדווחים של העבריין

כמה מרוויח ראש ארגון פשיעה משלל עיסוקיו הפליליים, ובהם הלוואות בריבית קצוצה, סחיטה באיומים, ארגון הימורים בספינת קזינו ובמועדוני הימורים, סחר בסמים, הברחת אלכוהול וסיגריות - וכמה מס עליו לשלם בגין הכנסות אלה? השאלה הזאת עמדה בלב ערעור מס שהגיש ראש ארגון הפשיעה חגי זגורי על שומות מס שהוציאה לו רשות המסים לשנים 2008-2010. בעוד זגורי דיווח על הכנסות של 350 אלף שקל בלבד בשנת 2008 והפסדים של מעל מיליון שקל בשנתיים הבאות, העמיד פקיד השומה את ההכנסות שלו לשנים הללו על סך של כ-7 עד כ-9.5 מיליון שקל. איזו גרסה העדיף בית המשפט?

שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, יונה אטדגי, דחה אתמול (ב') את מרבית הטענות שהעלה זגורי בערעור על שומות המס שהוצאה לו, תוך שהוא קובע כי בעת מיסוי הכנסות המנוהלות ב"כלכלת הצללים", ואינן מדווחות, "אין פסול בכך שהשומות מתבססת על הנחות, ולעתים גם על השערות".

בית המשפט קבע כי מאחר שזגורי לא ניהל ספרים, לא דיווח על עיסוקיו ועל הכנסותיו, ובהיעדר נתונים אמינים - אין פסול בשומות שהוצאו לו על-בסיס הערכות.

עם זאת, ציין השופט, פקיד השומה חייב בעריכת שומה סבירה. "אל לנישום להלין נגד פקיד השומה שאינו בעל יכולת לקבוע ממצאים מדויקים, כאשר מצב זה נובע ממחדליו הוא. השאיפה היא שהשומה תהא נאמנה לאמת, אלא שבהיעדר נתונים בשל מחדלי הנישום, שאיפה זו תיושם, ככל שניתן, בקיומם של נתונים חלקיים. אין ציפייה כי השומה תהא מדויקת ומבוססת לכל פרטיה, ופקיד השומה אינו נדרש להוכיחה בראיות נקודתיות, ובאפשרותו להתבסס על אומדנים, השערות והערכות, בהסתמך על ניסיונו המקצועי", קבע בית המשפט.

אולם, חלק קטן מן השומות בוטלו לאחר שהתקבלו טענותיו של זגורי, כי הכספים שנטען שקיבל במסגרת פרשיית סחיטה באיומים לא התקבלו אצלו בפועל, והכנסות שהתקבלו מספינת קזינו היו נמוכות מהערכת פקיד השומה.

הכנסות במחלוקת

ראשית פרשיית המס בכתב אישום שהוגש נגד זגורי ו-7 נאשמים נוספים בתחילת שנת 2011, המייחס להם השתתפות בארגון פשיעה, שבראשו עומד זגורי. במסגרת כתב האישום יוחסו לחברי הארגון עבירות של מתן הלוואות בריבית קצוצה, הפעלת הימורים, הברחת סיגריות ושתייה חריפה, סחר בסמים וכן גם עבירות מס והלבנת הון.

עבירות המס שיוחסו לזגורי כוללות מרמה, עורמה ותחבולה, אי-ניהול פנקסי חשבונות, אי-הוצאת חשבוניות מס ואי-הגשת דוחות תקופתיים למע"מ. במארס 2012 הודה והורשע זגורי, במסגרת הסדר-טיעון, בעבירות שיוחסו לו בכתב אישום מתוקן - לאחר שהודיע: "שמעתי את דברי התובע והסניגור, הבנתי אותם ואני מאשר את הדברים". בהמשך, נגזר דינו ל-15 שנות מאסר בפועל, מאסר על-תנאי, חילוט כספים וקנס.

העבריין זגורי, שלא דיווח על עיסוקיו והכנסותיו, לא ניהל ספרים, לא הגיש דוחות ולא שילם את המס המתחייב מכך, הגיש דוחות שנתיים לשנות המס הנדונות 2008-2010 רק בנובמבר 2011, לאחר שפקיד השומה נקט נגדו בהליכי עיקול. בדוחות הללו הצהיר זגורי על הכנסות שלו ושל בת זוגו בשנים הללו, באופן הבא: הכנסה מצטברת בסך של כ-350 אלף שקל בשנת 2008; ובשנים 2009 ו-2010 - הפסדים של למעלה ממיליון שקל.

פקיד השומה לא התרשם מהדיווחים והוציא לזגורי שומות מס, שבהן נקבעה ההכנסה החייבת שלו בשנת 2008 על סך של כ-7 מיליון שקל; ב-2009 - כ-9.4 מיליון שקל; וב-2010 - כ-9 מיליון שקל. השומות התבססו על חישוב הכנסותיו ורווחיו של זגורי ממועדוני הימורים, ריבית מהלוואות וספינת הקזינו; וכן גם מהפרשי הון בלתי מוסברים (לטענת פקיד השומה) בסך של 9 מיליון שקל, לפי חלוקה של 3 מיליון שקלים לכל שנה. כן, הוספה הכנסה מסוימת שנבעה מעבירה של סחיטה באיומים שבוצעה כלפי אדם מסוים.

במקביל, סירב פקיד השומה להכיר לצורכי מס בחובות אבודים, הוצאות מימון והוצאות רכב, שנכללו בדוחות שהגיש זגורי. בנוסף ביצע פקיד השומה תיקון ותוספת בדיווחיו של זגורי ביחס להכנסתו ממשכורת, שלו ושל בת זוגו.

בהמשך, בתצהיר עדותו הראשית, הודיע מפקח מטעם פקיד השומה כי רשות המסים מבקשת לחזור בה מתוספת ההכנסה שייחסה לזגורי בשל גידול ההון שלו. זאת, לדבריו, לא משום שלא קיים גידול הון, "אלא בשל שיקולי יעילות וקושי ראייתי בלבד, ובשל המשאבים הגדולים אשר יידרשו לצורך הוכחת חלק זה בבית המשפט". בהתאם לכך, הופחת מהשומות סכום של 3 מיליון שקל בכל שנה, כך שההכנסות החייבות במס עמדו על סך של כ-4 מיליון שקל לשנת 2008; כ-6.4 מיליון שקל - ל-2009; וכ-6 מיליון שקל - ל-2010.

שומות סבירות

השגה שהגיש זגורי על השומות שהוצאו לו נדחתה, וכך הגיעו הצדדים לבית המשפט המחוזי לדיון בערעורו של ראש ארגון הפשע. זגורי טען - באמצעות עו"ד ליאור אפשטיין - כי ההכנסות הרבות שיוחסו לו לא התקיימו בפועל, ובכלל זה ההכנסה הנטענת בעקבות עבירת הסחיטה באיומים.

בעניין הכנסותיו הנטענות מהלוואות בריבית טען זגורי, כי רבים מהלווים לא שילמו בפועל את מלוא ההלוואה, או ששילמו את חלקה בלבד, או שלא שילמו את סכום הריבית. כמו-כן טען זגורי נגד שיעור הריבית על ההלוואות שפקיד השומה ייחס לו.

בעניין ההכנסות המיוחסות לו בקשר לספינת הקזינו בשנים 2009-2010 - טען זגורי כי הספינה לא פעלה כלל ב-2010, וכי הוא עצמו היה עצור במהלך שנה זו. מדובר בקזינו שזגורי היה שותף בו בעבר באונייה "מג'יק 1" - ספינת תענוגות שביצעה הפלגות נופש לאורך חופי הים התיכון והפכה למותג ישראלי מוכר ביותר, המזוהה בעיקר עם כוכבי זמר ים-תיכוני ועם חובבי הימורים.

עוד נטען, כי פקיד השומה לא הביא בחשבון הוצאות שונות שהוציא זגורי לצורך ייצור ההכנסה, ובהן הריבית ששילם בעצמו כדי ללוות את הכסף שהלווה לאחרים, תשלום שכירות, משכורות, חשמל, רכב ועוד.

מנגד טען פקיד השומה - באמצעות עו"ד שרה ויזל-גלצור מפרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי) - כי מאחר שזגורי לא ניהל ספרים, הנטל להפריך את השומות מוטל עליו, והוא לא עמד בנטל זה.

עוד טענה המדינה כי זגורי לא הביא כל ראיות שיבססו הכרה בהוצאות שתבע (לניכוי מההכנסה החייבת במס), וכי השומות הינן סבירות, מבוססות ועולות בקנה אחד עם הממצאים שנקבעו בהכרעת הדין. השופט יונה אטדגי דחה את מרבית טענותיו של זגורי בערעור, וחייב אותו בתשלום הוצאות בגובה 50 אלף שקל לרשות המסים.

ההכנסות השנתיות: כ-2 מיליון שקל מהקזינו וכ-3.6 מיליון שקל מריבית על הלוואות

שומות המס שהוטלו על ראש ארגון הפשיעה, חגי זגורי, מבוססות על הפעילות הפלילית שנפרסה בכתב האישום שהוגש נגדו ובו הורשע.

בין היתר, על-פי האישומים בהם הורשע זגורי, החל ממאי 2008 ועד ליום מעצרו - הוא ורמי עזרן, מי שהמשטרה החשיבה ל"סגנו" של זגורי בארגון הפשיעה, היו שותפים, בעלי 10% כל אחד, בקזינו שבספינה "מג'יק 1", שביצעה הפלגות נופש מישראל לארצות שונות לחופיו של הים התיכון.

הקזינו הניב הן לזגורי והן לעזרן, רק בין מאי 2008 לראשית 2009, סך של 1.2 מיליון שקל. פקיד השומה חישב ומצא, כי באופן יחסי, ובהיעדר ספרים, אם ההכנסה לתקופה של כשבעה חודשים היא 1.2 מיליון שקל, הרי שההכנסה לשנה שלמה היא כ-2 מיליון שקל. זגורי מצדו, טען, כי כתב האישום אינו מתייחס בעניין זה לשנת 2010, וכי בשנה זו הוא היה עצור (נעצר בינואר אותה שנה), וכן כי הספינה לא פעלה.

בית המשפט קיבל חלקית את טענותיו של זגורי וקבע, כי יש לדחות את הערעור שהגיש ביחס לשנת 2009, אך לתקן את השומה שנקבעה בגין ההכנסה לשנת 2010. השופט יונה אטדגי קבע, כי מאחר שזגורי לא הביא כל ראיה בקשר להכנסתו מהספינה ב-2009, הרי החישוב שערך פקיד השומה בקשר לשנה זו סביר ונכון; אולם, באשר לשנת 2010, נקבע, כי כתב האישום, לא זו בלבד שהוא אינו מזכיר כלל שנה זו בהקשר לספינת הקזינו, אלא גם שמשתמע ממנו, לכאורה, שפעילות של זגורי ועזרן בה הייתה ממאי 2008 ועד ליום מעצרם בלבד.

לפיכך, ציין בית המשפט, אין מדובר בחישוב סכום השומה, אלא בשאלת עצם ההכנסה - הייתה או לא הייתה? המסקנה של בית המשפט היא שניתן לייחס לזגורי הכנסה מספינת הקזינו בחודש ינואר 2010 בלבד, בסך 171,428 שקל (החלק היחסי מתוך כ-2 מיליון השקלים שיוחסו לכל השנה).

באשר להכנסה ממועדוני הימורים שהפעיל זגורי - בסך כ-400 אלף שקל לכל שנה - דחה בית המשפט את טענות העבריין הבכיר, כי היו לו שותפים שהתחלקו בהכנסתו, כי יש לנכות הוצאות שהיו לו בייצור הכנסה זו, וכי חלק מהרווחים נגנב על-ידי שותפו, ששימש כעד מדינה במשפט הפלילי.

גם טענותיו של זגורי בקשר להכנסותיו מהלוואות בריבית, נדחו. מהאישום נגד זגורי עלה, כי היקף המחזור של חלק מההלוואות עמד על כ-7 מיליון שקל, ובאישום נכלל פירוט של שמות הלווים, סכומי ההלוואות, ובחלק מהמקרים - גם את שיעור הריבית שנקבעה לאותה הלוואה (12 הלוואות).

במקרה אחד בלבד, מוזכר מהו הסכום שהוחזר (ריבית של 500 אלף שקל על הלוואה של 250 אלף שקל). כן צוין באישום, כי בהלוואות שניתנו לגורמים המקורבים לזגורי נגבתה ריבית חודשית של כ-2%, ואילו בהלוואות לגורמים "חיצוניים", נגבתה ריבית חודשית של כ-10%. פקיד השומה ביצע קבע הכנסה מצטברת מריבית בשנים 2008-2010 בסך כ-3.6 מיליון שקל.

בהקשר לניכוי הוצאות בייצור הכנסה המקטינות את ההכנסה החייבת במס - קבע בית המשפט כי זגורי לא מסר כל אינפורמציה בזמן אמת בדבר ההוצאות שלו, מאחר שלא ניהל ספרים כלל, וכן לא הציג כל ראיה לתמיכה בטענותיו. לפיכך, נקבע, צדק פקיד השומה כשסירב להכיר בהוצאות שהגיש זגורי.

חגי זגורי

גיל: 46

מגורים בעבר: באר-שבע

תפקיד: ראש ארגון הפשע הגדול בנגב

הרשעה: הורשע בעמידה בראש ארגון פשיעה, קשירת קשר לביצוע רצח, הלבנת הון, עבירות מס ועבירות נוספות

עונש: מרצה כיום 15 שנות מאסר, לאחר שריצה בעבר עונש של 10 שנות מאסר בגין הרשעה קודמת (השתחרר ב-2006 ונעצר בתיק החדש ב-2010)

 כמה מרוויח ראש ארגון פשיעה?