המספרים נחשפים: היקף הלבנת ההון, שוחד ומימון טרור בארץ

אשתקד נרשם גידול של כ-21% במספר בקשות המידע שהגישה הרשות לאיסור הלבנת הון למקבילותיה בעולם ■ כן התקבלו מאות בקשות למידע מ-55 מדינות ■ התוצאה: מספר חקירות גדולות שנפתחו בישראל - בהן של בני שטיינמץ ושפיר הנדסה

 שוחד / צילום אילוסטרציה:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
שוחד / צילום אילוסטרציה: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

ההון השחור או כלכלת הצללים היא בעיה בינלאומית חריפה איתה מתמודדות כל מדינות העולם. קרן המטבע הבינלאומית מעריכה את היקף ההון המופק מפשיעה חמורה ב-5%-3% מהתוצר הכלל-עולמי, ולפי הערכה זו, היקף הלבנת ההון בישראל מוערך ב-50-20 מיליארד שקל בשנה. עם זאת, חשוב לציין כי לא ניתן לבצע כימות מדויק של סכומי הכסף הזורמים מתחת לרדאר של רשויות האכיפה, ולפיכך קיימות גם הערכות כי היקף ההון השחור בישראל אף חוצה את רף ה-100 מיליארד שקל בשנה.

נתונים אלה הביאו לשיתוף-פעולה בינלאומי הולך וגובר בשנים האחרונות במאבק בכלכלת הצללים העולמית, הנותן את אותתיו בפעילותה של רשות איסור הלבנת ההון הישראלית - כך עולה מדוח הרשות לשנת 2016.

"בשנה החולפת הפגינה הרשות קפיצת מדרגה משמעותית בשיתופי-הפעולה עם גופי האכיפה והביטחון בארץ ובעולם, יזמה וליוותה מספר חסר תקדים של חקירות כלכליות, ובכלל זאת בתחומי הפשיעה המאורגנת, פשיעה כלכלית מתוחכמת וחוצת-גבולות, מימון טרור ושחיתות שלטונית", כתבה ראש הרשות, ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, בפתח הדוח.

"הרשות מובילה כיום פרויקטים מורכבים, פועלת לקידום יזמות חקיקה הנחוצות לשיפור המשטר בישראל והתאמתו לסטנדרטים הבינלאומיים בתחום, והכל ליצירת מאבק כולל ומשולב כנגד הלבנת ההון ומימון הטרור בארץ ובעולם".

שיתוף-הפעולה הבינלאומי בא לידי ביטוי בשני נתיבים: האחד - פעילות של ישראל בארגונים בינלאומיים שמטרתם היא מאבק כלל-עולמי בהון השחור - שהובילה להשפעה ישראלית על התפתחות כללים בינלאומיים בתחום איסור הלבנת הון ומימון טרור; והשני - חילופי מידע מודיעיני בין הרשות הישראלית לרשויות לאיסור הלבנת הון של מדינות זרות (גופי מודיעין פיננסי בחו"ל המקבילים לרשות לאיסור הלבנת הון בישראל), להם מעבירה הרשות מידע, לבקשתם, ומהם גם היא מקבלת מידע. לפי הדוח, ב-2016 הרשות הישראלית חתמה על 10 מזכרי הבנות בינלאומיים להחלפת מידע עם רשויות מקבילות בחו"ל - מזכרים המצטרפים לעשרות שכבר נחתמו.

חילופי המידע בין הרשות הישראלית למקבילותיה בעולם הניבו אשתקד כמה מהחקירות הגדולות הנוגעות גם לעבירות הלבנת הון, שבהן פתחו רשויות האכיפה הישראלית. הודות למידע מודיעיני כזה נפתחה חקירת המשטרה נגד המיליארדר בני שטיינמץ, שעל-פי החשד נתן לכאורה שוחד ברומניה ובגינאה; חקירה בחשד לשוחד שנתנה חברה-בת לשעבר של חברת "שפיר הנדסה" לפקידי ציבור ברומניה; וחקירת חשד שחברת התרופות טבע שיחדה פקידי ציבור זרים, בעיקר ברוסיה. לשוחד במקרים אלה נלוות עבירות הלבנת הון. כתב אישום שהוגש לפני כחצי שנה נגד חברת "אן.אי.פי ניקוב פרויקטים בינלאומיים" בגין שוחד שנתנה בממלכת לסוטו באפריקה, שהסתיים בהודאה החברה בעבירה ובתשלום קנס בגובה 4.5 מיליון שקל - המחיש כי המידע מהמדינות הזרות לא מצמיח חקירות בלבד.

סוגיית האיסור על מתן השוחד לעובדי ציבור זרים כדי לקדם מטרות עסקיות הופכת לסוגייה מרכזית בפעילות רשויות האכיפה בארץ ובעולם, ואכיפת איסור זה בישראל, במקביל לאכיפת עבירות הלבנת הון הנלוות לו - גברו בשנים האחרונות. הרשות לאיסור הלבנת הון בישראל, כרשות מודיעינית נטולת סמכויות חקירה, מסייעת בהקשר זה לחקירות המנוהלות על-ידי גופי אכיפה, באיתור חשדות לביצוע עבירות שוחד של עובדי ציבור זרים, לרבות שיתוף-פעולה בינלאומי בנושא.

אז מהו היקפם של חילופי המידע בין ישראל? מדוח הרשות לשנת 2016 עולה כי אשתקד נרשם זינוק משמעותי בשיעור של כ-21% במספר הפניות של הרשות לאיסור הלבנת הון הישראלית לקבלת מידע מרשויות מקבילות בחו"ל, לעומת 2015.

נתון זה משקף גידול מצטבר דרמטי של כ-115% בחמש השנים האחרונות בבקשות שהגישה הרשות לאיסור הלבנת הון בישראל לקבל מידע מודיעיני מרשויות מקבילות לה ברחבי העולם. כמו-כן עולה מהדוח כי חלה ב-2016 קפיצה גדולה בבקשות למידע מודיעיני שקיבלה הרשות הישראלית מרשויות מקבילות בעולם. הרשות קיבלה אשתקד מאות בקשות מידע מהרשויות המקבילות לה ב-55 מדינות שונו, ונרשם גידול של 27% במספר הבקשות לעומת שנת 2015 - נתון המשקף גידול מצטבר משמעותי של כ-105% בחמש השנים האחרונות.

פעילות בינלאומית

בגזרת הפעילות של הארגונים הבינלאומיים הנאבקים בהון השחור, בולטת הצטרפות ישראל בפברואר אשתקד כמדינה משקיפה בארגון ה-Financial Action Task Force) FATF) - גוף בין-ממשלתי המהווה כוח משימה בינלאומי שמטרתו לפתח ולקדם מדיניות למאבק בהלבנת הון ומימון טרור, הן ברמה הלאומית והן ברמה הבינלאומית.

הרשות לאיסור הלבנת הון הישראלית - שהצהירה בדוח כי היעד הראשון שלה הוא קידום "עמידה בסטנדרטים בינלאומיים" בתחום הלבנת ההון ומימון הטרור - מובילה את המשלחת הישראלית לארגון, משתתפת במפגשי קבוצות העבודה ובמליאת הארגון. הרשות הציבה יעד של התקבלות כחברה מלאה בארגון כאתגר לשנת 2107. לצורך כך, הרשות אחראית על הובלת ההכנות של רשויות המדינה כדי לעבור את הביקורת בינלאומית שיקיים הארגון בישראל במהלך 2017-2018.

ארגון בינלאומי נוסף בו הגיעה ישראל להישג בשנת 2016 הוא Egmont - איגוד יחידות מודיעין פיננסי של 150 מדינות, המאפשר החלפת מידע ביניהן באופן מאובטח. בשנת 2016 זכתה הרשות הישראלית במקום הראשון בתחרות Egmont לחקירת הלבנת ההון הטובה בעולם. הן FATF והן Egmont מפעילים פרויקטים בינלאומיים של מחקר, בחינה השוואתית והחלפת מידע - בהם הרשות נטלה חלק בשנת 2016.

החשודים המיידיים: "נותני שירותי מטבע מסייעים להטמעת כספי פשיעה"

על-פי הדוח, בשנים האחרונות ניכרת מגמת עליה משמעותית במספר הדיווחים הבלתי רגילים שקיבלה הרשות מנותני שירותי המטבע. "סקטור נותני שירותי מטבע הינו בעל מאפיינים ייחודיים, ההופכים אותו לפגיע יותר לניצול לצורך ביצוע הלבנת הון ומימון טרור", נכתב בדוח. "לצד זאת, קיימים מקרים בהם נותני שירותי מטבע מסייעים ביודעין להטמעת כספי פשיעה במסגרת מחזור פעילותם".

בשנת 2016 ניכרת בדוח עלייה חדה במיוחד במספר הדיווחים, שהגיעו לכ-13 אלף, בגידול של למעלה מ-%150 לעומת השנה הקודמת (כ-5,000 דיווחים בלתי רגילים).

איפה עוד רואים את זה? הגידול מתבטא גם באחוז של דיווחי הנש"מים מתוך כלל הדיווחים הבלתי רגילים (שכאמור 70% מהם מגיעים מהבנקים): בעוד שב-2015 דיווחי הנש"מים עמדו על 6.8% מהדיווחים הבלתי רגילים הרי שב-2016 המספר קפץ ל-16.5% כך שנגס בעוד כמעט 10% מהעוגה הכללית של הדיווחים, "על חשבון" דיווחי הבנקים.

בין הגורמים למגמת העלייה במספר הדיווחים הללו, מציינת הרשות את הפעילות הרגולטורית ועריכת כנסי הסברה רבים לציבור הנש"מים על-ידי הרשות והרגולטור, שהעלו את המודעות לחובות המוטלות עליהם, ולפיכך גם את מספר הדיווחים ואת איכותם המודיעינית, המביאה לעליה בשימוש במידע הכלול בדיווחים אלה, לצורך איתור דפוסי הלבנת הון. דיווחים אלה נכללים פעמים רבות בהודעות שמעבירה הרשות לגופי אכיפה ובטחון ("כתבות מודיעיניות", בלשון הרשות). עוד מציינת הרשות כניסה של גורמי ייעוץ פרטיים לסקטור נותני שירותי המטבע.

בכנסים שקיימה הרשות במהלך שנת 2016 לסקטור, הציגה הרשות את עקרונות המאבק הבינלאומי בהלבנת הון ומניעת מימון טרור, הציגה מקרים לדוגמה ודגשים בדיווח על פעילות בלתי רגילה.

על-פי הדוח, הכנסים הללו, יחד עם חוברת שהופצה בנושא ועם ארבעה מפגשים בין הרשות לבתי תוכנה מרכזיים המספקים שירותים לנותני שירותי מטבע - הביאו להעלאת המודעות ולשיפור איכות הדיווחים הרגילים, אולם הרשות לאיסור הלבנת הון מעירה כי על-פי הדיווחים שממשיכים להתקבל נדרשת עדיין הכוונה והדרכה לנותני ש"מ.

מהדיווחים עולה לדוגמה פעילות של פיצול הפעולות אצל נותני שירותי מטבע, ביצוע פעולות של נותן שירותי מטבע א' אצל נותן שירותי מטבע ב' וכן שרשור פעולות אצל מספר נותני שירותי מטבע. במקרים כאלה, אם לא בוצע דיווח על פעולה בלתי רגילה, ניתן להבין על-פי דוגמאות מהדוח כי ועדה ברשות המסים תבחן את המקרה ובסמכותה להטיל עיצום כספי על העסק שלא דיווח.

הפשיעה הכלכלית: תמונת מצב

* תחום הפעילות העבריינית המוביל הוא הונאה, זיוף ומרמה (29%) - עלייה של כ-12% משנת 2015, אותה ניתן לייחס לשיתופי-הפעולה עם גופי האכיפה והביטחון בעולם

* דפוסי הפעולה: שימוש במזומן (14%), פעילות באמצעות נותני שירותי מטבע (12%), העברות בינ"ל (11%), חברות ואנשי קש (8%), פעילות במקלטי מס (7%) פעילות בנדל"ן (6%) ועוד

* גידול של 23% בבקשות גופי האכיפה לקבלת מודיעין פיננסי מהרשות; העמקה משמעותית בפעילות במישור המודיעיני הבינלאומי, תוך קבלת מאות פניות בחו"ל

* מגמת עלייה בדיווחים מגורמים פיננסיים: במהלך 2016 התקבלו מעל ל-1.7 מיליון "דיווחים רגילים" (פעילות רגילה של הלקוח המחויבת בדיווח)

* מספר ה"דיווחים הבלתי רגילים" (פעילות לא רגילה של הלקוח) עמד השנה על למעלה מ-78 אלף. מקורם של כ-70% מדיווחים אלה הוא במערכת הבנקאית

* עלייה משמעותית בדיווחים הבלתי רגילים של סקטור נותני שירותי המטבע (הצ'יינג'ים) 

העבירות הפופולריות בהלבנת הון

כאזרחים אנו נתקלים בהלבנת הון הן בכותרות העיתונים והן בהעלמות מס בחיי היומיום - מול נהג המונית, המוסכניק או בעל הצימר, המציע לכל אחד מאיתנו לשלם "בלי מע"מ ובלי חשבונית". הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור מאתרת מקרים כאלה, ומעבדת את המידע הנאסף לכדי "כתבות מודיעיניות". כתבה מודיעינית היא מידע שמפיצה הרשות לאיסור הלבנת הון לגורמי אכיפה וביטחון אודות החשדות ודרכי הפעולה של הגורמים החשודים. כך מקדמת הרשות חקירות של גופי האכיפה והביטחון, מציפה חשדות באופן יזום ומעבירה אותם להמשך חקירה.

כיצד מתקבל המידע ברשות? הדרך העיקרית באמצעותה אוספת הרשות נתונים הנשמרים במאגר המידע הפיננסי (החסוי גם לגורמי האכיפה) היא דיווחים לרשות, בהם מחויבים גופים פיננסיים, בהם בנקים, נותני שירותי מטבע (צ'יינג'ים), חברות שונות ובנק הדואר. הגופים המדווחים נתפסים ברשות כשומרי הסף בדרכו של ההון השחור למערכת הפיננסית, ודיווחים כאלה הופכים למידע חיוני העשוי לעזור כשעולה החשד לעבירות הלבנת הון או מימון טרור.

הדיווחים מתחלקים ל"דיווחים רגילים" ול"דיווחים בלתי רגילים". דיווח רגיל הוא כזה שבו מחויב הבנק או הצ'יינג' בכל מקרה של משיכה/הפקדה במזומן מעל 50 אלף שקל; בכל מקרה של הפקדת מט"ח השווה למיליון שקל; ובמקרים נוספים.

במקרים אלה הדיווח לרשות עובר לרוב אוטומטית בצורה ממוחשבת. לעומת זאת, דיווח בלתי רגיל מחייב הפעלת שיקול דעת מצד הגוף הפיננסי בשאלה, אם לאור דפוסי פעולת הלקוח מדובר בפעילות המעלה חשש להלבנת הון. בין היתר ניתן למנות כפעולות המעוררות חשד: פעולה בסכום קרוב לסכום החייב בדיווח (כדי לעקוף אותו); פעילות המעלה חשש לניהול החשבון עבור איש קש מבלי שהצהיר על כך ועוד.

לפי דוח הרשות לאיסור הלבנת הון לשנת 2016, מספר הדיווחים הבלתי רגילים אשתקד עמד על למעלה מ-78 אלף דיווחים - המהווה גידול של כ-6% יחסית לשנת 2015, וגידול של כ-75% ביחס לשנת 2012 - קצב גידול שנתי של 15% בממוצע; מספר הדיווחים הרגילים עמד אשתקד על 1.7 מיליון - ומייצג גידול ממוצע של 4% בכל אחת מחמש השנים האחרונות.

מי הגוף מספק את עיקר הדיווחים הבלתי רגילים, אלה שמעידים על חשש להלבנת הון? ב-2016 רובם הגיעו מהבנקים (סיפקו כ-70% מהדיווחים הללו), אך במקביל נרשמה עלייה משמעותית בדיווחים הבלתי רגילים של סקטור נותני שירותי המטבע (ראו מסגרת). בשנה האחרונה עלה מספר דיווחיהם בכ-150%, ודיווחיהם מהווים כ-16% מכלל הדיווחים הבלתי רגילים לשנת 2016. בדומה לשנים קודמות, יתרת הדיווחים הבלתי רגילים מתקבלים בעיקר מחברות וסוכני הביטוח (5%), חברות כרטיסי האשראי (5%) ובנק הדואר (2%).

ירידה בדיווחי המכס

בניגוד למגמה בשנים האחרונות, נרשמה על-פי הדוח ב-2016 ירידה של כ-15% לעומת שנת 2015 במספר דיווחי המכס (הוצאת והכנסת כספים במעברי הגבול): אשתקד התקבלו ברשות כ-10,500 דיווחים, לעומת יותר מ-12 אלף דיווחים ב-2015. למרות הירידה הנקודתית בשנה החולפת, הרשות ציינה בדוח, כי בחמש השנים האחרונות נרשם במצטבר גידול מצטבר של 360% בדיווחי המכס. גידול זה נרשם גם הודות להגברת הפיקוח, אך גם הודות להורדת סף הסכום עליו מדווחים במעבר הגבול ארז שבין רצועת עזה לישראל (כיום עומד הסכום החייב בדיווח על 12 אלף שקל).

בשנת 2016, על-פי הדוח, התמקדה הרשות לאיסור הלבנת הון בכתבות המודיעיניות שהפיצה בתחומים בסיכון גבוה, שעיקרם מאבק בארגוני פשיעה, עבירות מימון טרור, עבירות שוחד ושחיתות שלטונית, עבירות הונאה, זיוף ומרמה ועבירות חשבוניות פיקטיביות. במסגרת זו איתרה הרשות רשתות מלביני הון ורכוש שמקורו בפשיעה, שהסוואתו הופכת מתוחכמת מיום ליום.

לפי הדוח, העבירות הפופולריות במסגרתן מלבינים הון - כפי שעולה ממספר הכתבות מודיעיניות שהפיצה הרשות, הן - הונאה, זיוף ומרמה (29%) - מדובר בעלייה של כ-12% משנת 2015, אותה ניתן לייחס, בין השאר, לקפיצת המדרגה המשמעותית בשיתופי-הפעולה עם גופי האכיפה והביטחון בארץ ובעולם; במקום השני ניצב תחום השוחד והשחיתות הציבורית (21%); ולאחריו מימון טרור (11%). הבאים בתור הם עבירות החשבוניות הפיקטיביות והאלימות (8% כל אחד); ולאחריהן תחומים "אחרים", שעיקרם הברחה וסחר בבני אדם (7%) וארגוני פשיעה (6%).

לפי הדוח של הרשות לאיסור הלבנת הון לשנת 2016, דפוסי הפעולה הבולטים להלבנת הון אשתקד היו שימוש במזומן (14%), פעילות באמצעות נותני שירותי מטבע (12%), העברות בינ"ל (11%), חברות ואנשי קש (8%), פעילות במקלטי מס (7%) ופעילות בנדל"ן (6%).

דרכו של דיווח
 דרכו של דיווח

תחומי פעילות
 תחומי פעילות