"ראשי משפחות פשע מפחדים מהאכיפה הכלכלית"

נא להכיר: "המחלקה לתיקים מיוחדים" ברשות המסים ■ ראיון עם מנהל המחלקה וסגניתו (הפורשים), שהביאו לשלל מאסרים של מעלימי מסים מתוחכמים

אורי שפיגל וליאור בכור / צילום: שלומי יוסף
אורי שפיגל וליאור בכור / צילום: שלומי יוסף

"זוג משמיים", "עקיצה ברשת", "נגר לבן", "מעבר לפינה", "אור הגנוז", "זאב בודד" - אלה לא שמות של ספרי מתח, רומנים או סרטים הוליוודיים שוברי קופות. מדובר בשמות של חקירות כלכליות מורכבות, שעברו דרך המחלקה לתיקים מיוחדים ברשות המסים. מחלקה שאחראית על חלק מכתבי האישום החמורים ביותר שהוגשו נגד מעלימי מסים בעשור האחרון.

סיפורי חלק מהתיקים של המחלקה הזו יכלו לשמש בקלות לתסריטים מרתקים בסרט הבא של מרטין סקורסזה ("נהג מונית", "השור הזועם", "הזאב מוול סטריט"). אבל רבים מהסיפורים המעניינים ביותר ששמעו הפרקליטים העובדים בשורות המחלקה לתיקים מיוחדים לא מתפרסמים כלל.

שניים מראשי המחלקה - עוה"ד אורי שפיגל וליאת בכור, שפרשו לאחרונה ממנה לשוק הפרטי, וליתר דיוק להקמת מחלקה חדשה למיסוי פלילי ולעבירות צווארון לבן במשרד עוה"ד נשיץ-ברנדס-אמיר, חושפים ב"גלובס" את מאחורי הקלעים של העבודה שלהם בעשור האחרון, טרם יצאו לשוק הפרטי; וגם את המהפך שעברה רשות המסים.

בעשור האחרון הונחו על שולחנם של עוה"ד שפיגל ובכור תיקים בהיקף של מיליארדי שקלים, מהברחות יהלומים במכס, דרך שליחת תרופות ללא מרשם במעטפות לרוכשים תמימים ברחבי העולם, וכלה ברשתות עברייניות להפצת אלפי חשבוניות פיקטיביות והעלמות מס בהיקפי עתק של מאות מיליונים ומיליארדים. השניים חתומים על גזרי-דין ששלחו ראשי משפחות פשע למאסרים ממושכים מאחורי סורג ובריח, כמו גם על אזרחים נורמטיביים שנתפסו בהעלמות מס.

אחד התיקים המפורסמים שבו טיפלו השניים היה "תיק ריקו שירזי", המוכר בתקשורת כ"ראש ארגון פשע". שירזי הפך לאחד העבריינים הבכירים ביותר שנתפסו ברשת המאבק הכלכלי המשולב, שהוכרז לפני מספר שנים נגד משפחות וארגוני הפשע בישראל. יש שיאמרו, שהוא "אל-קפונה הישראלי". עבריין שחמק במשך שנים מרשתה של המשטרה על עבריינות קלאסית-פשיעה חמורה, אך לא הצליח לחמוק מרשתם של רשות המסים וגורמי האכיפה הכלכליים, כשעבדו יחד.

בית-המשפט גזר על שירזי 8 שנות מאסר בפועל, וקנס בסך מיליון שקל, בגין הרשעתו בעבירות של הפצת חשבוניות פיקטיביות, הלבנת הון, שיבוש הליכי משפט, ואיומים על חוקרים - כשמרבית שנות המאסר מיוחסות דווקא לעבירות הכלכליות, ולא לעבירות האיומים.

"התיק הזה לא התחיל כתיק 'ריקו שירזי'", מספר שפיגל. "הוא התחיל בזה שתפסנו איזה עבריין שמפיץ חשבוניות פיקטיביות, ובעבודה שלנו, יחד עם גופי החקירה, הצלחנו לזהות את הפוטנציאל הפלילי, ולפתח את החקירה עד לראש הרשת העבריינית. זה תיק קלאסי שבו הצלחנו להגיע לראש הפירמידה שהתעסק בחשבוניות פיקטיביות".

גניבה מהכיס הציבורי

בשנים האחרונות עשתה רשות המסים, יחד עם שאר רשויות האכיפה, קפיצת מדרגה משמעותית בחשיפת עבירות כלכליות, הלבנות הון ועבירות מס. גופי האכיפה - המשטרה, הפרקליטות, הרשות לאיסור הלבנת הון, ורשות המסים - הכריזו לפני מספר שנים על מאבק משותף בפשיעה המאורגנת והכלכלית, והתוצאות החלקיות של המאבק הזה נראות בבתי-המשפט: בהגשת כתבי אישום בפרשות כלכליות רחבות היקף, בהרשעות עבריינים ובחילוטי רכוש וכספים בהיקפי ענק.

לדברי שפיגל, "מדינת ישראל עשתה צעדים מטורפים בשנים האחרונות, ואני מאוד גאה שהייתי חלק מהתהליך שהמדינה עברה בתחום הזה בעשור האחרון. גם ליאת וגם אני הצגנו קו מאוד ניצי ומאוד תביעתי בתפקיד הקודם שלנו, והשגנו תוצאות. בסופו של דבר, זה הביא את המגה-תיקים שאנחנו נגענו בהם בשנים האחרונות. זה יצר הרתעה מרשות המסים, הוביל לעלייה בענישה והעלה את כל נושא הלבנות ההון ועבירות המס לתודעה הציבורית".

- האם האכיפה, החוקים והענישה בתחום מספקים היום?

שפיגל: "המדינה כמדינה עדיין בתהליך של בניית האכיפה בתחום. התהליך התחיל בשנים האחרונות ועוד לא הגיע למקסימום. הנושא של הענישה והאכיפה בעבירות כלכליות קיבל תאוצה. השינוי חל גם בבתי-משפט שמחמירים גם בעונשים. יש אנשים במדינה שחושבים שהענישה לא מספיקה בעבירות כאלה, ויש כאלה שחושבים אחרת. אני חושב שהענישה היום בעבירות כלכליות ועבירות מס, היא ענישה 'מכובדת', שהיא מאוד קשה במקרים מסוימים.

"כשאתה מגיע לתיקים שהם חסרי כל פרופורציה בסכומים, שום ענישה לא יכולה להיות פרופורציונלית לעבירות. כשמדובר בעבירות של מיליארד שקל, איזה עונש ראוי לתת שיהיה שווה ערך לסכום? מבחינת המדינה, התהליך לא הושלם. המדינה לא הגיעה למיצוי, אבל אנחנו במקום טוב".

כחלק מ"המקום הטוב" הזה חוקרי הרשות והמשטרה שומעים שמועות מהשטח, על כך שראשי משפחות פשע מפחדים שהאכיפה הכלכלית תגיע אליהם, ושכל הרכוש העצום שהשיגו בעבירות, יחולט.

לדברי עו"ד בכור, "לאורך כל השנים, העבריינים שהגיעו לטיפול המחלקה לתיקים מיוחדים היו הרבה פעמים עבריינים חוזרים. ובכל פעם, ראינו איך הם משתכללים, איך הם לומדים גם לנסות ולהתחמק מרשויות המס. פעם, הם פחות עסקו בלהסתיר את הכסף והצינורות שבהם הוא עובר. היום, אחרי הרשעות בתיקים כמו של שירזי ואחרים, ברור שההרתעה עלתה, גם נגד ארגוני פשיעה, אבל יש עדיין לאן לשאוף".

- עד כמה צריך לשכלל עוד את ההרתעה? האם נרצה, לדוגמה, שהציבור יפחד מרשות המסים כמו שה-IRS נחשב לאימת האמריקאים?

עו"ד בכור: "אנחנו רוצים שבמדינת ישראל יהיו כמה שפחות הון שחור וכמה שיותר הון מדווח, ושישראל תעבוד כמדינה מתוקנת ותקינה בניהול המשאבים שלה. התיקים שניהלנו במחלקה נגעו בזרועות הכלכליות של הפשע המאורגן וברצון לנטרל אותם. זה כבר רצון גורף של כלל אוכלוסיית המדינה, ולא רק של רשות המסים.

ובכלל, עבירות מס הן עבירות מרמה. נקודה. הן גניבה מהכיס הציבורי, כמו כל גניבה אחרת, ואפילו חמורה יותר. זה ש'אזרח רגיל' מעלים מס משתי דירות שהוא משכיר, וגאה בעצמו שהוא 'דופק את המדינה', ורבים טופחים לו על השכם ואומרים לו שהוא 'גיבור', זו בעיה. זה משהו שניסינו מאוד להכניס לשיח המשפטי, גם בבתי-משפט - שעבירת מס היא עבירת מרמה".

עו"ד שפיגל: "וזה לא רק עניין של אכיפה, אלא גם עניין של חינוך, כי בישראל יש כאלה שאומרים שלהעלים מס זה ספורט לאומי. יש משהו שגוי בגישה של חלק מהאזרחים במדינה, וחלק מהמטרות של רשות המסים, הן לצמצם את התופעה הזאת ואולי להידמות לאמריקאים, ששם התרבות היא אחרת בהקשר הזה. זה לא רק עניין של אכיפה פלילית, זה גם עניין של תפיסת עולם, וההבנה שהעלמות מס הן גניבה ועבירה פלילית לכל דבר".

שני פורשי רשות המסים מדברים בלהט על התיקים שעליהם עבדו ועל העבודה ברשות המסים בכלל. לא היה משעמם להם כשעבדו בשורות הרשות, וגם היום, כראשי מחלקת הצווארון הלבן במשרד עוה"ד נשיץ-ברנדס-אמיר הם כבר עוסקים בייצוג חשודים בכמה פרשות כלכליות חמורות, אשר מטבע הדברים הם אינם יכולים לחשוף עדיין. אבל אם היו אומרים להם בתחילת הדרך שהם יגיעו לרשות המסים, הם היו צוחקים.

"אם היו אומרים לי לפני כמה שנים שאעבוד ברשות המסים, הייתי אומר שזה פיקציה", הוא מספר ונזכר: "לפני הלימודים חשבתי בכלל ללמוד היסטוריה ופילוסופיה, אבל הבנתי מהר מאוד שזה לא מתאים, אז הייתי פרקטי והלכתי ללמוד משפטים ומינהל-עסקים במרכז הבינתחומי. הניעו אותי הדברים הכי טריוויאליים והכי בסיסיים, שצריך מקצוע. לרשות הגעתי במקרה, כי שמעתי שנפתח מכרז, תקן זמני, במחלקה הפלילית שמתעסקת עם עבירות מס. היות שזה נראה לי מעניין לעבור שם, אמרתי לעצמי 'נעבוד שם שנתיים, ונצא'".

הזמני הפך לקבוע, וב-2013 מונה שפיגל לנהל את "המחלקה לתיקים מיוחדים", תפקיד שבו כיהן עד פרישתו לאחרונה מהשירות הציבורי לשוק הפרטי. עו"ד בכור, ששימשה כסגניתו מאז 2013, רצתה בכלל להיות פסיכולוגית לילדים, וגם היא בסופו של דבר בחרה במשפטים. "התחושה שלי הייתה שעולם המשפטים מחבר בתוכו פסיכולוגיה: בחקירת עד על דוכן העדים, באיך אתה מציג דברים - אתה תמיד צריך להבין קצת גם את הנפש".

לרשות המסים הגיעה בשנת 2007, וגם היא התחילה כ"זמנית". בכור: "כשסיימתי את ההתמחות לא היו מכרזים לפרקליטות, ואז בקודקס (אתר השמה לעורכי-דין) ראיתי תקן זמני במשרה זמנית ביחידה המשפטית הארצית לתיקי מכס. ידעתי רק שזה פלילי, ולא שום דבר חוץ מזה. הלכתי לראיון, התקבלתי, ומהמשרה הזמנית נשארתי שם עשר וחצי שנים".

התיק הראשון שנחת על שולחנה כאשר הצטרפה לרשות המסים, היה תיק הברחה שנחשב אז לאחד התיקים הגדולים, ועסק בהברחת סיגריות, תוך העלמת מס-קנייה, בהיקף 29 מיליון שקל. היום, אחרי תיקי המיליארדים שעברו על שולחנה, כמה עשרות-מיליונים נשמעים לבכור כמעט כמו דמי הכיס של העבריינים הכלכליים. "מאז 2011 זה רק הלך והתדרדר, לסכומים גבוהים ומטורפים".

ביקורת תמיד תהיה

באופן אירוני משהו, אחת הביקורות הציבוריות הגדולות נגד רשות המסים היא הטענה שהרשות נטפלת למעלים המס הקטן - לירקן או לבעל מכולת שמעלים כמה מאות-אלפי שקלים - ובדרך מפספסת את מעלימי המס הגדולים שמעלימים מאות-מיליונים בתכנוני מס אפורים.

עו"ד שפיגל צוחק. הוא כבר שמע גם את הביקורת ההפוכה, שהרשות מוותרת על האכיפה נגד מעלימי המס הקטנים; והבין שבנוגע לרשות המסים האמירה הרלבנטית היא: "כשכל הצדדים מבקרים אותך, אתה כנראה עושה משהו נכון. לאור התיקים שטיפלנו בהם, אין לטענה שמפספסים את מעלימי המס הגדולים, אחיזה במציאות. ויש גם כאלה שטוענים להיפך, שהרשות משקיעה יותר מדי משאבים בגדולים מדי, ומוותרת על הקטנים.

"כשאני רואה את ההישגים של הרשות גם מול חקירות של חברות ציבוריות, אנשי-עסקים לגיטימיים ובתחום הלבנת הון, והמאבק מול בנקים ונגד גופים פיננסיים אחרים, אין ספק שהרשות הגיעה ללא מעט הישגים במרוץ הזה. אבל ביקורת נגד הרשות תמיד יש ותמיד תהיה, והאמת נמצאת איפשהו באמצע".

תיקי חקירה מרכזיים

* תיק "ריקו שירזי" (בתמונה) שירזי הפך לאחד העבריינים הבכירים ביותר שנתפסו הודות למאבק הכלכלי המשולב נגד ארגוני הפשע; נידון ל-8 שנות מאסר בפועל וקנס של מיליון שקל, בגין הפצת חשבוניות פיקטיביות, הלבנת הון, שיבוש הליכי משפט, ואיומים על חוקרים

* תיק "מעבר לפינה" חשיפת רשת עבריינית למכירת חשבוניות-מס כוזבות, שסייעה לאחרים להתחמק ממס (תמורת עמלות) בהיקף של מאות מיליוני שקלים. זאת, תוך הלבנת הון של כ-100 מיליון שקל; שניים מחברי הרשת נשלחו ל-6-7 שנות מאסר, ונגד אחרים תלויים ועומדים כתבי אישום

* תיק "אור הגנוז" עבירות על חוק איסור הלבנת הון בהיקף של למעלה מ-213 מיליון שקל, עבירות על חוק העונשין וכן עבירות מס; מספר כתבי אישום הוגשו בפרשה נגד בעלי חברות דלקים

* תיק "זוג משמיים" כתבי אישום הוגשו נגד מספר מוערבים בגין מעורבות ברשת של סחר לא חוקי בזהב, תוך ביצוע עבירות מס והסתרת עסקאות וכספים. לפי האישומים, המעורבים קשרו קשר להכנסת זהב שחור (חלקו גנוב) מהרשות הפלסטינית לישראל. זאת, תוך מתן כסות חשבונאית פיקטיבית, כך שיולבן ויהפוך לזהב הניתן למכירה לגיטימית

* תיק "עקיצה ברשת" כתבי אישום הוגשו נגד מספר מעורבים בהונאת עתק של מע"מ, מס הכנסה וביטוח לאומי בסכום של כ-100 מיליון שקל. זאת, תוך ביצוע עבירות הלבנת הון בסך של כ-80 מיליון שקל. על הנאשמים ננגזרו תקופות מאסר ממושכות וקנסות כבדים.

"הרגשנו צורך לנסות גם את הצד השני - עבודת הסנגור"

ההחלטה של עו"ד ליאת בכור ועו"ד אורי שפיגל לפרוש מתפקידיהם כראשי המחלקה לתיקים מיוחדים ברשות המסים, התחילה כבדיחה.

יום אחד לפני שנים, בכור זרקה לשפיגל - "בוא נפתח משרד ביחד". אחרי כמה שנים הוא ענה לה פתאום: "טוב".

את העיתוי להחלטה תולה עו"ד שפיגל במיצוי אישי: "באופן אישי, אחרי 10 שנים הגעתי לשיא מבחינת התפקידים שלי יחסית בשלב מוקדם, ורציתי איזה שינוי מקצועי; ואני מאמין גם במשולש של שופט, סנגור ותובע, ובמעבר בין התפקידים. אני מאמין גם בתפקיד הסנגור, בחשיבות שלו. הרבה פעמים הייתי מתוסכל כשהופיע מולי סנגור שלא הכיר את התיק של הלקוח שלו, או ייצג בצורה רשלנית, רציתי לצעוק את הצעקה של הבן-אדם שתבעתי אותו. מבחינתנו, זה משהו שהיה דגל אדום.

"רציתי להביא את כל הידע, המקצועיות, המוטיבציה והרצון שלי, גם לצד הזה".

גם עו"ד בכור, שהייתה אמורה להחליף את עו"ד שפיגל בתפקיד מנהלת המחלקה לו הוא פרש לבדו, הרגישה שהגיע זמנה לעזוב. "הייתה לנו תחושת שליחות מאוד גדולה, תחושה ערכית גבוהה, ועשיתי את העבודה באמונה מלאה מאוד ובגאווה, על שאני לוקחת חלק במאבק בעבירות הכלכליות. אבל בסופו של דבר, הרגשתי שזה הזמן לעזוב.

"הרגשתי צורך לנסות גם את הצד השני, שתמיד ראינו אותו מולנו - עבודת הסנגור, שיש לה חשיבות רבה".

וכך הגיעו שני המשפטנים הבכירים לתפקידם החדש - ראשי מחלקת עבירות צווארון לבן במשרד עוה"ד נשיץ-ברנדס-אמיר.

- היום, בראייה מבחוץ, תוכלו לתת טיפים למנהל רשות המסים בנוגע ל"דברים שרואים מכאן לא רואים משם"?

עו"ד שפיגל: "למנהל רשות המסים יש הרבה על הראש, בעיקר כשהדברים קשורים לפן הפלילי; והחוקרים של הרשות עושים עבודה מצוינת. אבל הראייה היא מאוד מוכוונת לתפיסה כי למעשה מסוים יש רק הסבר אחד, וזה רצון להתחמק ממס.

"מנגד, כשאתה נמצא בצד השני, אתה מבין מהר מאוד שהדברים הרבה יותר מורכבים, ולא תמיד הסיבה לדברים שקרו, היא סוגיית המס. המניע למעשים הוא לא תמיד העלמת המס, וישנם מקרים ששווה לשקול בהם אם הסיטואציה היא בהכרח פלילית. לצערי, הסנגורים לא תמיד יודעים איך להעביר את המסר הזה, לא לפרקליטות, לא לחוקרים וגם לא לבתי-המשפט".

עו"ד בכור: "אני מסכימה עם הדברים שאמר אורי. במובן מסוים, התפקיד של הרשות הוא ללכת לחפש ולמצוא את העבירות, והרשות יודעת גם לסגור תיקים כשצריך. אבל זה באמת המקום והתפקיד של הסנגוריה - להראות את הדברים מהצד השני, לתובעים ולבית-המשפט, שהוא זה שבסופו של דבר צריך להחליט בתיק".