במגזר הערבי רוצים ביטחון - אבל לא רוצים תחנות משטרה

בשבוע שעבר (29.8.17) הורה בית המשפט המחוזי בנצרת על מחיקת בקשה להפסקה מיידית של עבודות פיתוח לבניית תחנת משטרה בכפר כנא. את הבקשה הגישו כ-300 תושבי כפר כנא, שהתנגדו להקמת תחנת משטרה ביישוב.

לכאורה מדובר בעניין לוקאלי, אך למעשה, זהו קצה קצהו של קונפליקט מסובך שמעורבים בו המשרד לביטחון הפנים ומשטרת ישראל, המעוניינים להגביר את נוכחות המשטרה ביישובי המגזר הערבי, ומצד שני התושבים, שרוצים ביטחון אבל מקשים על הקמה של תחנות משטרה. הסיפור הוא כמובן פוליטי וחברתי, אבל יש לו גם היבטים תכנוניים ואפילו נדל"ניים.

בהחלטת ממשלה מחודש אפריל 2016 נקבע שעל משרד האוצר והמשרד לביטחון הפנים לקדם תוכנית פעולה לשיפור רמת הביטחון האישי במגזר הערבי, שתכלול הקמת תחנות משטרה חדשות וחיזוק תחנות משטרה קיימות. התוכנית הרב-שנתית שנועדה לקידום העניין מקצה מאות מיליוני שקלים לתחנות חדשות.

בין הערים שבהן הוחלט להקים תחנות משטרה ניתן לציין את סכנין (שנמצאת כיום בתחום האחריות של תחנת משגב), איכסל (באחריות תחנת עפולה), מראר (באחריות תחנת טבריה), כפר כנא (באחריות תחנת נצרת), טמרה (באחריות תחנת שפרעם), מג'ד אל-כרום (באחריות תחנת כרמיאל), ג'סר א-זרקא (באחריות תחנת זכרון יעקב) ובאקה אל-גרבייה (באחריות תחנת עירון).

אולם הדברים אינם פשוטים. בחודש אוגוסט 2016 יצא מנהל הדיור הממשלתי במכרז לאיתור מבנים פוטנציאליים לתחנות משטרה. הפרוגרמה היתה אחידה למדי וכללה דרישה לשטח בנוי בגודל של 2,450 מ"ר, שתהיה חניה צמודה ושתהיה נגישות לאנשים עם מוגבלויות. על אף הכוונות הטובות, ההכרזות והדברור של ההחלטה לא הצליח מנהל הדיור הציבורי לקדם החכרת שטחים או מבנים להקמת תחנות משטרה.

בדיון בישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה, שנערך בחודש ינואר השנה, פירט ראש מדור נכסים של המשטרה, אסי אהרוני, את הקשיים שאיתם מתמודדת המשטרה בנושא התחנות החדשות. לדבריו, עיקר ההתנגדות מגיעה מכיוון חברי מועצות הערים, שאינם מוכנים להקצות קרקע שייעודה ציבורי (שטח חום) לתכלית זו, או שמונעים אישור שימוש חורג במבנים שייעודם מגורים או תעסוקה. יש להוסיף לכך לחץ חברתי שמונע מיזמים פרטיים להציע מגרשים ריקים, או מבנים העומדים לרשותם.

סאמר סוויד, מנהל המרכז לתכנון אלטרנטיבי בשפרעם, אומר שהמשטרה נתפסת כזו שאחראית על השמירה על החוק, אך גם ככזו שידה קלה על ההדק. לדבריו, מאז אירועי חודש אוקטובר 2000 ועד היום, נהרגו יותר מ-50 אזרחים מירי שוטרים: "המשטרה מתייחסת ליישוב הערבי כאל יישוב של אויבים ואז באים לפתוח תחנת משטרה. השר גלעד ארדן לא מפסיק להסית נגד החברה הערבית ואז בא וכופה הקמת תחנות משטרה. קודם כל צריך לרכוש את האמון של הציבור הערבי ורק אז, בתהליך של שיתוף עם החברה הערבית, לפתוח תחנות. לא לכפות תהליך מלמעלה".

אמנון בארי סוליציאנו, מנהל שותף בקרן אברהם, ארגון יהודי-ערבי לשינוי חברתי ולקידום שילוב ושוויון בין יהודים וערבים אזרחי ישראל, עוסק כבר די הרבה שנים בקשר שבין המשטרה והחברה הערבית: "בחברה הערבית יש התנגדות עזה למשטרה. המשטרה נתפסת כזרוע של הממשלה ומייצגת גישה בלתי שוויוניות, אלימה, שרואה את הערבים כאויב. הסיפור של התחנות הוא רק ביטוי של התנגדות הזאת.

"לאחרונה הפכה ההתנגדות הקטגורית הזאת ליותר אמביוולנטית, כי נשחקה הסמכות המשפחתית והיישובית. אין משטרה, ונוצר ואקום שהפך את היישובים הערבים לחממות של פשיעה ואלימות. זו מגיפה שמאיימת לפרק את החברה הערבית, לפורר אותה. אנשים נרצחים על כל צעד ושעל ואנשים מבינים שחייבים את המשטרה, אם כי גם לתבוע ממנה להשתפר ולהשתנות".

- אם כך למה יש התנגדות להקמת תחנות המשטרה?

"הסיפור של תחנות המשטרה מבטא את המחלוקת בחברה הערבית. אנשים שאמונים על סדר, כמו ראשי ערים ומנהלי בתי ספר וגורמי רווחה, רוצים לראות משטרה שוויונית ויעילה והוגנת, אבל הפוליטיקאים מבינים שזה עניין שנוי במחלוקת ורואים בזה אמצעי לנגח את נבחרי הציבור".

- מה הפתרון?

"אני חושב שהמשטרה נחושה בצדק ליישם את החלטת הממשלה בעניין ולשפר את השירות בחברה הערבית. אני חושב שכל מי שיש לו אחריות בחברה הערבית, ראשי הערים, שאחראים לביטחון התושבים, מבינים שהם חייבים לשתף פעולה עם המשטרה, אך כשהם יוצאים החוצה הם לא יכולים להרשות לעצמם להגיד את זה לציבור שלהם. כי הציבור עדיין מאוים וסולד מהמשטרה. הם משתפים פעולה עם המשטרה בדרכים עקיפות, למשל באמצעות הפקעות קרקע פרטית. אני לא חושב שזאת שיטה טובה. כי הפקעה היא לא ערובה לשיפור יחסי האמון עם המשטרה. ההפקעה היא ביטוי לפעולה חד צדדית שנעשית על ידי המדינה מעל גבם של התושבים".

מדוברות המשטרה לא נמסרה תגובה לדברים. מדוברות משרד האוצר, האחראי על מנהל הדיור הציבורי, נמסר כי בכוונתם להתמודד עם הקשיים בהקמת תחנות המשטרה ביישובי המגזר הערבי "באמצעות יישום כלים משפטיים הנבחנים בימים אלו בתיאום עם משטרת ישראל".

 ערביי ישראל: "אנשים מבינים שחייבים את המשטרה"