כ-100 מיליון שקל, המיועדים לחלוקה לבעלי מניות קו-אופ הרבוע הכחול (בפירוק) שלא אותרו מזה כ-15 שנה, לא יחולקו לכלל בעלי מניות החברה אלה יופקדו בחשבון מיוחד ויישמרו עד לאיתור בעליהם - כך קבע אתמול (א') בית המשפט העליון, שביטל את החלטת בית המשפט המחוזי לחלק את הכספים המיועדים לבעלי המניות שלא אותרו בין בעלי המניות שאותרו.
מדובר בסך-הכל בכ-6,100 בעלי מניות הזכאים לתשלומים, לפי הפירוט הבא: כ-2,600 בעלי מניות שמעולם לא אותרו, הזכאים ל-5 תשלומים בסך כולל של כ-56-64 אלף שקל לכל בעל מניה; כ-300 בעלי מניות להם לא שולם התשלום הראשון (כ-40 אלף שקל לכל בעל מניה); וכ-3,200 בעלי מניות שטרם פנו לקבל את התשלומים הנוספים (4 תשלומים, כל אחד בגובה 4,000-6,000 שקל, לכל בעל מניה).
פסק הדין ניתן בערעור האפוטרופוס הכללי על החלטת שופט המחוזי בתל-אביב, איתן אורנשטיין, במסגרת תיק הפירוק של האגודה השיתופית קו-אופ הרבוע הכחול. בהחלטת אורנשטיין נקבע כי זכאותם של בעלי המניות של קו-אופ הרבוע הכחול שלא אותרו, לקבלת תשלומים בגין פדיון מניותיהם במסגרת הליך הפירוק, תפקע ב-1 במארס 2016 אם לא יאותרו עד למועד זה; וכך גם זכאותם של בעלי המניות שאותרו, אך טרם פנו להשלמת התשלומים בגין פדיון מניותיהם. עוד נקבע כי הכספים המגיעים לאותם בעלי מניות יחולקו בין כלל בעלי המניות הידועים.
ניסיונות איתור של בעלי מניות
מדובר בסאגה ארוכת שנים, שראשיתה עם קריסת האגודה בראשית שנות ה-2000, לאחר שצברה חובות לבנקים, לספקים ולעובדים בהיקף של כ-560 מיליון שקל, והמשכה - במכירת נכסיה ומניותיה (ראו מסגרת).
במרוצת השנים, ביצעו המפרק שמונה לחברה ורשם האגודות פעולות שונות במטרה לאתר את בעלי המניות הזכאים לתשלומים בעקבות פדיון מניותיהם ואת כתובתם, אך רבים מהם עדיין נותרו עלומים. במארס 2015 דיווח המפרק כי נותרו כ-2,600 בעלי מניות שמעולם לא אותרו, וזאת לאחר שאותרו כ-1,000 בעלי מניות נעדרים ונעשו מאמצים נוספים ליצירת קשר עם כ-300 בעלי מניות נוספים, להם לא שולם התשלום הראשון (כ-40 אלף שקל לכל בעל מניה). כן דווח כי ישנם עוד כ-3,200 בעלי מניות שהיו בקשר עם האגודה, אך טרם פנו לקבל את התשלומים הנוספים (4 תשלומים, כל אחד בגובה 4,000-6,000 שקל, לכל בעל מניה).
במשך השנים שולמו כ-19 מיליון שקל לבעלי מניות שונים או ליורשיהם, שהיו נעדרים אך אותרו, וזאת מתוך הקרן שהוקמה, עד שנותר בה בשנת 2011 סך של 6 מיליון שקל בלבד. בשלב זה חדל המפרק, באישור בית המשפט, להעביר כספים מתוך הקרן ולא הושלם עוד התשלום הראשון גם לבעלי מניות נעדרים שאותרו לבסוף. נכון לסוף שנת 2011 עדכן המפרק כי בקופה נותרו כ-115 מיליון שקל, מתוכם 91 מיליון שקל עבור התשלומים שעדיין לא נפדו, והיתר עבור תשלומי מסים והוצאות.
בהחלטה עליה הוגש הערעור לעליון, קבע בית המשפט המחוזי כי זכאותם של בעלי המניות הנעדרים לקבלת התשלומים הנוספים תפקע, אם לא יאותרו, יידרשו או יפנו לפדיון התשלומים; וכך גם זכאותם של בעלי המניות הנוספים, שאותרו אך טרם פנו לקבלת התשלומים הנוספים. לאחר מכן, נקבע, יחולקו הכספים שיוותרו בקופת הפירוק, באופן שווה בין כל בעלי המניות באגודה, בהפחתת סך של 20 מיליון שקל שיופקדו בקרן שייעודה תשלומים והוצאות ההליך. בית המשפט המחוזי התחשב בכך שחלפו שנים רבות מיום מכירת המניות, ובכך שנעשו אינספור ניסיונות במטרה לאתר את בעלי המניות, שלא צלחו. ניתן משקל גם לעובדה שהוועד הממונה של האגודה (ראו מסגרת) הביע את הסכמתו להפקעה.
משתתף ולא בעל חוב
שופט בית המשפט העליון, דוד מינץ - בהסכמת השופטים יורם דנציגר ודפנה ברק ארז - ביטל את החלטת המחוזי, וקבע כי לא ניתן להפקיע את זכויותיהם של בעלי המניות באגודה השיתופית קו-אופ הרבוע הכחול (בפירוק) שלא אותרו, ולחלק בין שאר בעלי המניות את הכספים שהיו מגיעים להם.
העליון קבע כי תקנה 76 לתקנות פשיטת הרגל, העוסקת בקציבת הזמן במסגרתו יכול נושה להגיש תביעת חוב, אינה רלוונטית במקרה של בעלי המניות. זאת, מאחר שהוא אינו "נושה" במובן הקלאסי של המונח. "בעל מניות אינו נדרש כלל להגיש תביעת חוב, שכן אין הוא נחשב כבעל חוב של החברה, כי אם 'משתתף' בה. לכן, החלת ההוראות הרלוונטיות על 'נושה' לעניין זה, בעייתית", כתב השופט מינץ.
עוד נקבע כי זכותו של בעל המניות לקבלת סכומים המגיעים לו מעוגנת בסעיף 248 לפקודת החברות, ולפיו לא זו בלבד שבעל מניות אינו מוגדר כנושה המתמודד על מקומו הראוי בחלוקת נכסי החברה בקֶרב הנושים האחרים, אלא התמודדותו של בעל המניות היא עם חבריו בעלי המניות שכמותו. בנסיבות אלו, נקבע כי "אין מקום להיטיב עם בעל מניות אחד על-חשבון חברו".
עוד ציין השופט מינץ בהחלטתו כי "אין גם להתעלם מהמאמצים הראויים של המפרק לאתר את כל חברי האגודה במשך למעלה מ-15 שנה. גם לא נעלמה מעיני עמדת הוועד וקבוצת בעלי המניות הנוספים, שעמדו על זכותם לקבל את יתרת הכספים ללא קיום הליכים נוספים". אולם, קבע השופט מינץ, "כפי שראינו, קיימת הוראת דין מפורשת אשר מקובלת גם בשיטות משפט אחרות, מחלק מהן אף נשאבו דיני חדלות הפירעון בישראל. הפתרון שאימץ המחוזי אינו מקובל בשיטות משפט אלו. נראה לי אפוא כי אנוסים אנו על-פי הדיבור".
לפי החלטת בית המשפט העליון יתרת הכספים שנותרו בקופת הפירוק - למעט 20 מיליון שקל, שיופקדו בקרן נפרדת שייעודה לביצוע תשלומים בלת- ידועים, מסים והוצאות ההליך - יופקדו בחשבון בנק שיורה עליו שר האוצר. הכספים ינוהלו על-ידי האפוטרופוס הכללי בכובעו ככונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר). רקע / אלה לוי-וינריב
אושרו לתשלום: כ-56-64 אלף שקל לכל בעל מניה
קו-אופ הרבוע הכחול הוקמה בשנת 1942 כאגודה שיתופית צרכנית, אליה התמזגו במשך השנים עשרות אגודות צרכניות נוספות. לאחר שנתגלעו בה אי-סדרים, באוגוסט 2000, מינה לה רשם האגודות השיתופיות ועד ממונה. המלצת הוועד הממונה הייתה כי נכסי האגודה יימכרו, כאשר כספי התמורה ישמשו לפדיון מניותיה. הוועד המליץ כי הליך זה יתבצע במסגרת בקשה לאישור הסדר נושים. בהמשך לכך האגודה נכנסה להליך פירוק, והליך פדיון המניות נעשה בפיקוחו של בית המשפט המחוזי.
במסגרת ההליכים פעל הוועד הממונה למכירת נכסי האגודה שנאמדו בסך כולל של כ-1.3 מיליארד שקל. בנוסף, הוועד הגיע להסדר עם רשויות המס, לפיו תשלם האגודה סך של כ-300 מיליון שקל לרשויות המס, ובתמורה בעלי המניות יקבלו את התשלומים בגין פדיון מניותיהם כשהם נקיים מחובת תשלום מס.
בהמשך לכך, אישר בית המשפט המחוזי את התשלום הראשון והעיקרי בגין פדיון מניות האגודה - סכום שהגיע לסך של כ-40 אלף שקל לכל בעל מניה. עם זאת, נקבע כי הזכות לקבלת התשלום הראשון תפקע לחבר אגודה שלא יפנה לשם קבלת התשלום עד ל-1 בפברואר 2005, והוקמה קרן מיוחדת בסך של 25 מיליון שקל שאמורה הייתה לשמש כמקור לתשלום התשלום הראשון למי שהיה רשום בפנקס חברי האגודה, אך פנה לקבלת התשלום הראשון רק לאחר המועד הקובע.
בין השנים 2005-2010, אושרו 4 תשלומים נוספים, כל אחד מהם בסכום שנע בין 4,000 שקל ל-6,000 שקל לכל בעל מניה; אלא שהתברר שתשלום הפדיון לבעלי המניות לא היה הליך פשוט ליישום. בעקבות דוח שהוגש לרשם על-ידי חוקרים שמינה מטעמו, הוא קיבל החלטה בדבר עדכון פנקס חברי האגודה ופורסם כי מספר החברים בפנקס עומד על למעלה מ-23 אלף איש.
בעקבות זאת, הוגשו לבתי המשפט מאות בקשות לזכאות בכספים, שמתוכן הכיר הרשם לבסוף בכ-90 טוענים. פנקס חברי האגודה נסגר לבסוף בשנת 2009, ורק אז ניתן היה לקבוע מהי הרשימה הסופית של בעלי המניות הזכאים לקבלת תשלומים. בשלב זה, בדצמבר 2009, הוועד הממונה סיים את תפקידו, לאגודה ניתן צו פירוק, ועו"ד ליפא מאיר מונה למפרקה.
לאחר שהובהרה רשימת הזכאים לקבלת פדיון המניות, נותרה בידי המפרק מלאכת איתורם שהתבררה כסבוכה אף היא, ולא הסתיימה עד היום. הקושי באיתור הזכאים הוליד את ההחלטה האחרונה של בית המשפט העליון מאתמול.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
