זינוק בגביית מס על דיבידנד: 5.95 מיליארד ש' עד אמצע ספטמבר

לשם השוואה, בכל 2016 נגבה מסך בסך 3.2 מיליארד שקל בגין חלוקת דיבידנדים ■ הסיבה לגידול ב-2017: ניצול ההזדמנות האחרונה של חברות לחלק דיבידנד בגין רווחים צבורים בשיעור מס מופחת

עו"ד רו"ח משה אשר / צילום: איל יצהר
עו"ד רו"ח משה אשר / צילום: איל יצהר

רשות המסים בראשות משה אשר רשמה גידול של כ-2.8 מיליארד שקל מס בגין חלוקת דיבידנד בחודשים ינואר-ספטמבר השנה, ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. נכון להיום (ב') עומדות הכנסות המדינה ממיסוי דיבידנד בשנת 2017 על 5.95 מיליארד שקל, וזאת לעומת סך של כ-3.2 מיליארד שקל בכל שנת 2016. מדובר בגידול דרמטי בגביית המס מחברות, הן ביחס לאשתקד והן ביחס לחודש שעבר - אוגוסט - אז נרשם גידול של כמיליארד שקל במיסוי בגין חלוקת דיבידנד ביחס לאותה תקופה אשתקד (ינואר-אוגוסט).

הסיבה לגידול: ניצול ההזדמנות האחרונה של החברות לחלק דיבידנד בגין רווחים צבורים, בשיעור מס מופחת, לפני כניסתו לתוקף של חוק המעלה את שיעורי המס שיחולו עליהם באורח משמעותי.

רשות המסים צפתה עודף חד-פעמי של כמיליארד שקל בעקבות החקיקה החדשה שנכנסה במסגרת הרפורמה הכוללת בתחום "חברות הארנק" (ראו מסגרת), אך הצליחה לעבור את התחזיות ולהתקרב לתחזית שהציבה בפניה הנהלת משרד האוצר, של כ-3 מיליארד שקל.

זינוק בגביית מס על דיבידנדים ב-2017
 זינוק בגביית מס על דיבידנדים ב-2017

מיסוי חברות ארנק

ב-1 בינואר השנה נכנס לתוקפו סעיף חוק שהצליח להטריד את מנוחתם של רבים מבעלי "חברות הארנק" היושבים על הר מזומנים של עשרות ומאות מיליוני שקלים. בתיקון לחוק (תיקון סעיף 77 לפקודת מס הכנסה) נקבע כי חלק מבעלי החברות הללו יידרשו לשלם מס גבוה על 50% מהרווחים הצבורים שלהם, כאילו חילקו אותם כדיבידנד. לפי החוק, מי שקובע איזו חברה תיאלץ לשלם את המס הכפוי, יהיה מנהל רשות המסים. יישום החקיקה נדחה מעט על-מנת לאפשר לחברות לחלק את רווחיהם בשיעור מס מופחת עד סוף ספטמבר השנה, אך לאחר מכן עתידות חברות רבות במשק לקבל דרישה לשלם מס על הרווחים העצומים שנצברו אצלן. לחברות נותרו כ-10 ימים לממש את ההטבה של שיעור מס מופחת על דיבידנד. לפי הצפי, עד סוף החודש יירשם גידול משמעותי נוסף בגבייה.

הגידול בגביית המס השנה - בהיקף של כ-2.8 מיליארד שקל ביחס לתקופה המקבילה אשתקד - מבוסס על חלוקת דיבידנד של כ-7,000 חברות שנרשמו ברשות המסים כמי שחילקו דיבידנד ושילמו את שיעור המס המופחת. אולם, בפועל מדובר בפחות חברות מהנתון שנרשם, כיוון שחלק מהחברות הנמנות ברשימה, חילקו מספר פעמים דיבידנד במהלך התקופה, ועל כן נרשמו פעמיים ויותר כמי שנהנו מהטבת המס המופחת.

ל"גלובס" נודע כי רשות המסים כבר שלחה מכתבים ל-20 חברות במשק שלא חילקו דיבידנד מזה תקופה, ובהם היא מבקשת הסברים לרווחים עצומים שנצברו אצלן. כמו כן, הרשות מודיעה להן כי אם הרווחים לא יחולקו עד סוף ספטמבר, הרשות תמסה רווחים אלה כאילו חולקו דיבידנד בשיעור המס הגבוה יותר. בנוסף, הרשות כבר הקימה מאגר של חברות נוספות שנמצאות על הכוונת בשל אי-חלוקת רווחים.

לצורך בחינת המקרים בהם יחויבו בעלי חברות בתשלום במס על חלוקת דיבידנד בגין רווחים לא-מחולקים, קיימת "ועדה מייעצת", המאפשרת לחברה להשמיע את דברה. המלצות הוועדה - ככל שיתקבלו על-ידי מנהל רשות המסים - יועברו כהנחיה לביצוע לידי פקיד השומה.

הוראת השעה של רשות המסים הנוגעת לרווחים הצבורים בחברות מעטים, קבעה כי דיבידנד בידי בעל מניות מהותי שיחולק עד ל-30 לספטמבר השנה, יחויב במס של 25%, וזאת לעומת מס של 30% ומס יסף (בהתאם לתקרות) של 3%. ההקלה במס, כתוצאה מהוראת השעה, יכולה להגיע לשיעור של 8%.

חוסר מודעות

אולם, חברות רבות לא ניצלו את ההטבה עד כה. עורכי-דין בתחום מסבירים כי רוב החברות המתינו לראות אם יחול שינוי שימנע מהן "להתנדב" ולחלק דיבידנד. עו"ד יניב שקל, שותף בכיר במשרד שקל ושות', מתאר כי "מרבית לקוחותינו חיכו בינתיים עם החלוקה, כדי לבדוק אם משהו משתנה". לדבריו, "ההטבה היא בסכומים עצומים. במשרד שלנו מדובר בדיבידנדים שהמס עליהם יהיה של מאות מיליוני שקלים".

חוסר ההיענות להטבה, לדעת אחרים, הוא פשוט חוסר מודעות לכך שההטבה איננה מיועדת רק לחברות הארנק. רו"ח קובי זליכה, מהשותפים הבכירים בפירמת ליאון-אורליצקי, טוען כי קופת המדינה בדרך להפסיד הכנסות פוטנציאליות של כ-3 מיליארד שקל כתוצאה מחוסר המודעות. "רצוי שמשרד האוצר יפעל במיידי להגברת המודעות בימים הבודדים שנותרו על-ידי קמפיין ייעודי. דווקא הבנקים זיהו את הפוטנציאל בתקופה שלקראת סיום ההטבה ויצאו בקמפיינים מיוחדים ללקיחת הלוואות בריביות נמוכות", אומר רו"ח זליכה.

חברת ארנק: תכנון מס שאיפשר לשכיר בעל שכר גבוה לחסוך במס

בתום שנת 2017 נחקק, במסגרת חוק ההסדרים, תיקון לפקודת מס הכנסה, שמטרתו להילחם בהיבטים שונים של "חברות הארנק": פרצה בחוק המאפשרת הקמת חברה שלמעשה משמשת כ"ארנק" המחזיק בנכסים כמו חשבונות בנק וניירות-ערך מבלי שלחברה יש פעילות.

המרוויחים מהקמת חברת ארנק הם שכירים בעלי שכר גבוה, המעוניינים לחמוק מתשלום מס הכנסה שולי לשכיר, שיחתוך בחצי את שכרם. לפיכך, הם מנצלים את מבנה המיסוי הדו-שלבי שמוטל על חברות, מקימים חברת "ארנק" ומעניקים דרכה את שירותיהם לחברה בה עבדו כשכירים. באופן זה, את שכרם הם מקבלים ישירות לחברת הארנק שהקימו, הנהנית ממס חברות של 24% על הרווח הרשום (ב-2018 מס החברות יעמוד על 23%); והשלב השני - תשלום מס בשיעור 33% על דיבידנד שמחולק - אולם מרבית בעלי חברות הארנק לא מחלקים דיבידנד, אוגרים רווחים ונמנעים מהמס על הדיבידנד.

לפי תיקון החקיקה החדש, בעלי "חברות מעטים" - ולא רק חברות ארנק - יידרשו "לשלם בכוח דיבידנד": לשלם מס גבוה על הרווחים הצבורים שלהם, כאילו חילקו דיבידנד, חרף העובדה שלא חולקו כספים כלל. רווחים צבורים ימוסו, כאילו חולקו כדיבידנד, בשלושה תנאים (שזכו לכינוי "חמסה-חמסה-חמסה"): אם לא חולקו רווחים בחמש השנים האחרונות שלפני הדרישה; המס יוטל רק עד 50% מהרווחים; וזאת, רק אם הרווחים הצבורים עברו את ה-5 מיליון שקל.

לעמדת רשות המסים, המס על הרווחים הללו צריך להיות באוצר המדינה ולא במקלט המס של חברות "הארנק".