בית שמש הסמויה: השכונה ה"לא חרדית" הסודית של העיר

שכונת נוה שמיר משווקת כפרבר החילוני של בית שמש, ובעירייה מתכוונים להרחיק את החרדים בעזרת בנייה גבוהה ללא מרפסות סוכה ■ המתנגדים: זו בדיחה

הדמית נוה שמיר / הדמיה מאתר החברה
הדמית נוה שמיר / הדמיה מאתר החברה

על רקע המאבקים בין חילונים לדתיים בערד, בקרית גת ועוד, שהגיעו כבר להפגנות אלימות ולשלטים מפורשים בסגנון "ערד לא למכירה" ו"קרית גת לא תהיה בית שמש", עושה רושם שגם בית שמש כבר לא רוצה להיות בית שמש. האינטרנט ושלטי החוצות מלאים בפרסומים על שכונה חדשה - נוה שמיר - ניסיון לייצר שכונת ענק חילונית, או ליתר דיוק "לא חרדית", בבית שמש.

2,410 דירות

למרות ואולי בגלל התחרדות העיר, הביקוש לדיור בבית שמש נמצא בשיא. בשבוע שעבר נסגרה ההגרלה הגדולה של מחיר למשתכן, כש-6,580 זכאים נרשמו להגרלת 68 דירות בבית שמש.

את התוכניות לשכונות החדשות ערכו האדריכלים ארי כהן ואמיר קולקר והן קיבלו תוקף כבר לפני כשלוש שנים. שתי התוכניות יחד מתפרסות על שטח של כ-2,300 דונם ומציעות סך של כ-5,500 יח"ד. תמהיל הדירות כולל 50% דירות של שלושה חדרים, רבע הוא דירות בגודל של 4 חדרים ורבע בגודל 5 חדרים. בנוסף, יש כמות קטנה של בתים צמודי קרקע/קוטג'ים ו-500 יח"ד לדיור מוגן. הצפיפות הממוצעת היא כ-14 יחידות דיור לדונם והמשמעות היא שמדובר בעירוניות מאוד מתונה, או במילים אחרות, סוג של פרבר.

במשרד השיכון מציים כי בנוה שמיר ייבנו 2,410 דירות, "מתוכן ייבנו 575 דירות כבר בעת הקרובה".

בשבוע שעבר נערך כנס יזמים בשכונה החדשה, בהשתתפות שר השיכון יואב גלנט. ממשרד השיכון נמסר כי לכנס הגיעו כ-150 יזמים, בהם רמי צרפתי, משכן אליהו, פרץ בוני הנגב, יהודה רחמים, שפיר ועוד.

האדריכלית מיכל נאור-ורניק, שלמדה את נושא שינוי צביון האוכלוסיה בבית שמש, מנתה במחקר משנת 2010 כמה גורמים להתחרדות שכונות רמת בית שמש: האחד הוא הטופוגרפיה ההררית, המעודדת בידול, השני הוא שבבית שמש הוותיקה נוצר בשנות ה-90 גרעין חרדי חזק והשלישי הוא העובדה שבתחילת שנות ה-2000 היה עודף גדול של יחידות דיור באזור, והאוכלוסיה היותר מבוססת העדיפה לקנות דירות בעיר מודיעין.

עד לפני זמן לא רב קראו לנוה שמיר בשם רמת בית שמש ה', והמצאת השם החדשה נועדה לבדל אותה משאר שכונות רמת בית שמש על מנת לקרוץ לאוכלוסיה הלא-חרדית.

מנשה אליאס, חבר הקואליציה במועצת העיר וחבר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, מאמין בחשיבותה של השכונה החדשה לעצירת ההתפשטות החרדית: "שכונת ה' נמצאת בגבול גזרה של כל רמת בית שמש. הגענו להסכמה עם משרד השיכון שהשכונה הזאת תהיה לציבור הכללי".

- איך תצליחו למנוע מחרדים לגור בשכונה?

"כל אחד יכול לקנות, אבל מנענו את הכדאיות לחרדים. למשל, אין בבניינים מרפסות סוכה, ועשינו בניינים של מינימום 10 קומות. הקצאות הקרקע לבתי כנסת הן אחד לכל 1,000 משפחות ואצלם (החרדים) זה לכל 100 משפחות".

- ראש העיר חרדי. איך הוא מסכים?

"אנחנו (חברי סיעת עתיד העיר) הצטרפנו לקואליציה בשביל ההסכם הזה. הוא נעשה עם הליכוד והחרדים".

- החרדים בעיר זועמים על הקמת השכונה החילונית.

"נו, בוודאי שהם יבכו. הם רוצים 'כולה שלי'. לא מספיק להם שיש להם את ג1, ג2, ד1, ד2".

"צביון ייחודי"

ריצ'רד פרס, חבר סיעת העבודה במועצת העיר בית שמש, היושבת באופוזיציה, נשמע פסימי למדי: "לא להגיד שנוה שמיר תוקם בבית שמש זה בדיחה. כל לקוח שקונה בית רוצה להבטיח את עתיד המשפחה שלו. קשה לי להאמין שהציבור הרחב יקנה כאן".

- אתה לא מאמין שתוקם כאן שכונה חילונית?

"קשה לי להאמין. החלום שלי זה עוד שכונה חילונית. מדינת ישראל מכרה את הציבור החילוני. רואים את זה בכל תחום בעיר. אם יש הנחות בסך של 46 מיליון שקל בארנונה לחרדים, על סמך מה ייבנה התקציב של העיר? כל מי שעיניו בראשו יראה את הדברים האלה ויברח מכאן".

- אתה חושב שיש כאן תיחמון?

"אני מאמין שראש העיר עושה את זה קודם כל משיקולים קואליציוניים וכדי לרצות את משרדי השיכון והאוצר, שאיתם חתמו על הסכם גג. הלוואי שנוה שמיר תצליח, אבל מה ההיגיון להסתיר את השם בית שמש? אולי ראש העיר עצמו לא מאמין בפרויקט".

מתי רוזנצוויג, דובר עיריית בית שמש, אומר ש-70% מחברי מועצת העיר תומכים בהקמת השכונה החדשה: "עיר שלא מתקדמת, הולכת אחורה. זו עיר ותיקה. ברגע שאנחנו נענים לקריאת הממשלה לסייע בפתרון מצוקת הדיור, אנחנו מקבלים הטבות רבות שמסייעות בפיתוח העיר. כך למשל כביש 38 (הכביש המחבר את בית שמש לכביש מס' 1), היכל תרבות, אצטדיון כדורגל, מבנה שוק. על כל יחידה שנוספת, בית שמש מקבלת תקציב לטובת שיפור התשתיות, שהולך בעיקר למגזר הלא חרדי, שגר בשכונות בית שמש הוותיקה.

"ההיגיון של ראש העיר הוא שבית שמש פתוחה לכולם. אנחנו רוצים שכולם יבואו לכאן, ובוודאי שיהיה פתרון למשפחות מייסדי העיר. אין רצון לשנות את הצביון הייחודי של 12 שבטי ישראל. למרות שבתקשורת זה מצטייר כמקום שיש בו מלחמות אחים, ההיפך הוא הנכון. משקיעים מאמצים אדירים להילחם בכוחות השוק שמושכים חזק לכיוון החרדי. אין ספק שראש העיר סופג ביקורת פנימית בתוך ציבור הבוחרים שלו".

- באיזה אמצעים תוכלו להבטיח שהשכונה לא תהפוך לחרדית?

"עושים מיתוג ייחודי. הבחירה בשם יצחק שמיר יש בה אמירה חילונית. עושים תכנון שאופייני לצרכים של משפחה חילונית-מסורתית. כל זה נעשה בשיתוף עם נציגי הציבור הלא חרדי בבית שמש. הרעיון הוא לבנות את השכונות החדשות, חצי חצי. כלומר, חצי רק לציבור הכללי.

"זה תקדים שבאה רשות עירונית ואומרת במפורש שיש שכונה שמיועדת לחרדים ויש לחילונים. מה עוד יכול ראש העיר לעשות בשביל להוכיח שדבריו כנים? עם כל הצעה שיכולה להביא אוכלוסיה לא חרדית לבית שמש הוא משתף פעולה. הוא נוסע לירידי עלייה בחו"ל, מגיע לכנסים בארץ ואומר על כל במה שהוא מזמין תושבים לא חרדים לבית שמש. הלוואי שהיה ראש עיר אחד בארץ שהיה אומר את זה למגזר החרדי".

קרוב לטבע, או על חשבון הטבע?

שכונת נוה שמיר משווקת כפרבר קרוב לטבע, אולם היא כמובן תיבנה על הגבעות הפתוחות. יעל דורי, המתכננת הראשית של אדם טבע ודין, זועמת: "לבית שמש אושרה תוכנית מתאר בשנות ה-90, שנאמר בה שהערכיות של האזור שאליו העיר תתרחב תיבדק בהמשך. זה לא נעשה, וזה לא עומד בדרישת החוק. גם אם העיר צריכה לגדול זה אזור שאסור לגעת בו. בהליך התכנון התעלמו מהערכיות הזו. מקומם שדווקא בתקופה שכבר יודעים שעדיף להשקיע בהתחדשות עירונית בונים בנייה בזבזנית באזור עם ערכיות בינלאומית".

לפני שלוש שנים נדונו עתירות של התאגדות שכנים מהמועצה האזורית מטה יהודה, שיוצגו ע"י עו"ד רפי אטינגר, ושל עמותת אדם טבע ודין בעניין. אחרי שהתנגדויותיהם נדחו ברמת הוועדה המחוזית פנו שני העותרים לבית המשפט המחוזי ואחר כך גם לבית המשפט העליון - ונדחו. הבסיס להתנגדות לתוכנית הייתה הטענה שמדובר בשטח בעל רגישות סביבתית ונופית גבוהה.

המתנגדים, שהסתמכו על סקרים שנערכו במקום על ידי אקולוגים ורשות העתיקות, ציינו שאזור גבעות בית שמש הוא מרחב לא מופר, מרוחק מהשפעות רעש וזיהום אור ואינו נגוע במינים פולשים, שיש בו ערכי מורשת רבים ושיש לו חשיבות בינלאומית. לטענתם, התוכניות מציעות צפיפות מגורים נמוכה והקצאה בזבזנית של קרקע. לדבריהם, הממשלה מבקשת להכפיל את מספר תושבי העיר, אך אין לבית שמש תוכנית מתאר עדכנית המתכללת את כל הצרכים הרלוונטיים וזו הסיבה שהתכנון אינו יעיל. במילים אחרות, ייתכן שפינוי של שיכונים ישנים וציפוף בעיר הוותיקה וגם באזורים החדשים היו חוסכים את ההתפשטות לכיוון דרום מזרח.