הנפקת הענק בסייבר: איך חברה בהפסד תפעולי שווה מיליארד ד'

ForeScout, שתנפיק לפי שווי של יותר ממיליארד דולר, מספקת אבטחה ללא התקנה בתחנת הקצה, ומצטרפת לחברות ישראליות בתחום - צ'ק פוינט, אימפרבה, פאלו אלטו ועוד

משרדי חברת ForeScout  / צילום: מתוך מתשקיף ההנפקה
משרדי חברת ForeScout / צילום: מתוך מתשקיף ההנפקה

חברת סייבר ישראלית-אמריקאית נוספת בדרך לוול סטריט: ForeScout, שהוקמה בישראל בשנת 2000 ופועלת מקליפורניה ומתל-אביב, הגישה אתמול (ב') תשקיף לגיוס של 100 מיליון דולר.

בשלב זה עדיין לא דווח מהו מחיר המניה המבוקש ומהו השווי אליו מכוונת פורסקאוט בהנפקה, אך סבב הגיוס הפרטי האחרון שביצעה החברה, בינואר 2016, בוצע לפי שווי של מיליארד דולר, כך שניתן להעריך שהחברה תכוון לשווי גבוה יותר - ייתכן שבטווח של 1.2-1.5 מיליארד דולר.

תחום הסייבר נחשב לתחום חם בוול סטריט ומשקיעים מקבלים בדרך כלל הנפקות בתחום זה בזרועות פתוחות. עם השלמת ההנפקה, החברה תיסחר תחת הסימול FSCT, ותצטרף לשורה של חברות סייבר ישראליות (או בעלות זיקה ישראלית) הנסחרות בוול סטריט, ובהן צ'ק פוינט, אימפרבה, סייברארק, ורוניס ופאלו אלטו.

שורה של חתמים בולטים מלווים את פורסקאוט בדרכה לוול סטריט, ובראשם מורגן סטנלי, ג'יי.פי מורגן וסיטיגרופ, ולצידם בנק אוף אמריקה-מריל לינץ', KeyBanc Capital Markets ו-UBS.

לפי נתוני חברת המחקר IVC, פורסקאוט הוקמה על-ידי יחזקאל (חזי) ישורון, המכהן עד היום כיו"ר החברה, יחד עודד קומאי - מנהל הטכנולוגיה הראשי בחברה, דרור קומאי - הארכיטקט הראשי, וכן דורון שקמוני ונגה אלון. ישורון הוא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת תל-אביב. הוא מחזיק כיום ב-1.8% מהון המניות של פורסקאוט - בשווי 18 מיליון דולר. לפי התשקיף - בנו, שי ישורון, מכהן כמנהל בתחום הפיננסי בחברה.

מלבד יחזקאל ישורון, דירקטוריון פורסקאוט כולל עוד ישראלי אחד, רמי קליש, שותף-מייסד בקרן ההון סיכון פיטנגו, שהשקיעה בפורסקאוט בשנת 2001, בסבב הגיוס הראשון של החברה. פיטנגו מחזיקה כיום ב-14% ממניות פורסקאוט, שהיא החזקה בשווי של 140 מיליון דולר על בסיס הגיוס האחרון. מלבד פיטנגו, אין עוד קרנות ישראליות שהן בעלות עניין בחברה.

בעלי מניות נוספים כוללים את הקרנות Amadeus Capital מבריטניה עם 19.6%, אקסל האמריקאית עם 15.2% מהמניות, Meritech עם 13.4% ו-Wellington Management עם 7.7%. מנכ"ל פורסקאוט הוא מייקל דה-סזארה, שמחזיק ב-3.3% מהון המניות של החברה. עד היום גייסה החברה כ-152 מיליון דולר ב-7 סבבי גיוס. 

התוצאות של פורסקאוט
 התוצאות של פורסקאוט

"ההתקפות ימשיכו"

פורסקאוט מספקת אבטחת סייבר לרשת בגישת agentless - כלומר אספקת התוכנה ללא התקנה בתחנת הקצה. לדברי החברה, הגישה הכוללת התקנת תוכנה במכשיר הקצה במטרה לאבטח אותו היא גישה מוגבלת, לאור ההתפתחויות שהובילו לכך שיש מגוון רחב של פלטפורמות ומערכות הפעלה שונות - דבר שמקשה על ארגונים לנהל את אבטחת המכשירים בהם. החברה מספקת פתרונות אבטחה גם ליישומי האינטרנט של הדברים (IoT). החברה מוכרת התקני תוכנה (appliance) פיזיים או וירטואליים באמצעות רישיון קבוע, כאשר כל התקן כזה נועד לנהל את האבטחה של מספר מסוים של מכשירים בתוך הארגון.

"מכשירים חדשים מצטרפים לרשת הארגונית מדי שעה", נכתב באתר האינטרנט של פורסקאוט. "עד שנת 2020, המספר יגדל ל-28 מיליארד מכשירים המריצים מאות סוגים של מערכות הפעלה - הרוב הגדול לא יהיה ניתן לניהול על בסיס שיטות של agent (תוכנה שמותקנת במכשיר הקצה). ללא גישה חדשה ורדיקלית, 'כתמים עיוורים' (blind spots) יהיו הנורמה וההתקפות ימשיכו להתרחב".

פורסקאוט מוכרת את פתרונותיה לארגונים בכל הגדלים וממגזרי פעילות שונים, אך לדבריה היא מתמקדת בעיקר בארגונים ממגזרים שעליהם מושתת רגולציה כבדה. נכון לאמצע 2017, החברה מכרה ליותר מ-2,500 לקוחות ביותר מ-70 מדינות. 

התקן אבטחה שלפורסקאוט / צילום: אתר החברה
 התקן אבטחה שלפורסקאוט / צילום: אתר החברה

הפסדים תפעוליים

הכנסות החברה צמחו בשנים האחרונות בשיעורים דו-ספרתיים. ב-2016 היא רשמה הכנסות של כ-167 מיליון דולר, צמיחה של 32.5% לעומת 2015, כאשר ההכנסות ב-2015 (כ-126 מיליון דולר) היוו צמיחה של 77.1% לעומת 2014. במחצית הראשונה של 2017 ההכנסות הגיעו לרמה של 90.6 מיליון דולר. בעוד שבשנים קודמות רוב ההכנסות הגיעו ממכירת מוצרים (כ-59% מסך ההכנסות בשנת 2016) והיתר מתחזוקה ושירותים מקצועיים, במחצית הראשונה של 2017 ההכנסות התחלקו כמעט שווה בשווה בין שני התחומים.

לאורך השנים האחרונות צמחו גם ההוצאות התפעוליות של פורסקאוט, כשב-2016 הוצאות המחקר והפיתוח הסתכמו ב-31.5 מיליון דולר לעומת 17.8 מיליון דולר ב-2015; במחצית 2017 הוצאות המו"פ כבר הגיעו ל-21.6 מיליון דולר. גם הוצאות השיווק והמכירה גדלו מ-70.3 מיליון דולר ב-2015 ל-128 מיליון דולר ב-2016 ובמחצית 2017 הסתכמו ב-69.6 מיליון דולר.

ההוצאות התפעוליות הגדלות משאירות בשנים האחרונות את פורסקאוט עם שורה תפעולית שלילית: ב-2016 ההפסד התפעולי הסתכם ב-71.4 מיליון דולר (54.6 מיליון דולר על בסיס Non-GAAP) ובמחצית הראשונה של 2017 - ב-45.7 מיליון דולר (או 37.5 מיליון דולר Non-GAAP). ההפסד הנקי המיוחס לבעלי המניות הגיע ב-2016 ל-74.8 מיליון דולר ובמחצית 2017 ל-47.7 מיליון דולר.

בעוד שב-2016 פורסקאוט "שרפה" מזומנים ורשמה תזרים שלישי מפעילות שוטפת בגובה 38.3 מיליון דולר, במחצית הראשונה של 2017 היא רשמה תזרים חיובי מפעילות בסך כ-1.3 מיליון דולר. בסוף המחצית הראשונה של השנה היו לחברה מזומנים ושווי מזומנים בהיקף של 72.5 מיליון דולר.

בתשקיף שהוגש אתמול מציינת החברה כי הכסף שתגייס בהנפקה ישמש אותה בעיקר להגברת הגמישות הפיננסית שלה, וכי ההנפקה נועדה בעיקר ליצירת שוק ציבורי למניה. הכסף שיגויס ישמש לצרכים עסקיים כלליים, כולל הרחבת כוח-האדם, הון חוזר, הוצאות שיווק ומכירה, פיתוח מוצרים ועוד. החברה עשויה להקצות חלק מהסכום שתגייס לצורך החזר מלא של הלוואה קיימת במסגרת קו אשראי, בהיקף של 26.3 מיליון דולר. פורסקאוט מעריכה שישנה אפשרות גם שחלק מהכסף ישמש אותה לרכישת חברות או השקעות בטכנולוגיות ופתרונות משלימים לעסקי החברה, אם כי בשלב זה אין לה כל עסקה כזו על הפרק.

כאמור, מנכ"ל פורסקאוט הוא האמריקאי מייקל דה-סזארה (DeCesare) שנכנס לתפקיד בשנת 2015, לאחר שכיהן בעבר כנשיא Intel Security וסגן נשיא למכירות ב-McAfee. ב-2016 עלות שכרו של דה-סזארה הגיעה ל-3.5 מיליון דולר, לאחר שב-2015 עלות שכרו הייתה 14.1 מיליון דולר, בעיקר בשל הקצאת אופציות ומניות בהיקף של 13.5 מיליון דולר.

פורסקאוט מעסיקה 809 עובדים נכון לסוף המחצית הראשונה של השנה, עלייה חדה מ-513 עובדים שהעסיקה שנה וחצי קודם לכן. החברה מצפה להמשיך ולהגדיל את מצבת כוח-האדם שלה לאחר השלמת ההנפקה, בעיקר בגיוס אנשי מכירות. מתוך כלל העובדים של פורסקאוט, 171 מועסקים בישראל (כ-21% ממצבת כוח-האדם שלה), והיתר בארה"ב, צרפת, ספרד וגרמניה.

הבוננזה של פרופ' יחזקאל ישורון: מחזיק מניות חברה בשווי 18 מיליון דולר

יחזקאל (חזי) ישורון, יו"ר פורסקאוט, הוא חוקר בכיר בבית הספר למדעי המחשב באוניברסיטת תל-אביב. בעבר כיהן ישורון כיו"ר האיגוד הישראלי לזיהוי תבניות, כחבר במועצת המנהלים של האיגוד הבינלאומי לזיהוי תבניות, וכיו"ר הוועדה הלאומית למו"פ בתקשוב. כמו כן, היה פרופסור אורח באוניברסיטאות מקגיל במונטריאול ובאוניברסיטת פריז.

ישורון סיים תואר ראשון במתמטיקה יישומית ב-1973 ותואר שני בתחום ב-1977, ובשנת 1985 השלים את הדוקטורט שלו, כולם באוניברסיטת ת"א. מ. במהלך הקריירה שלו ישורון כיהן במספר ועדות ממשלתיות, והיה למשל יו"ר הוועדה למו"פ וטכנולוגיית מידע במשרד המדע (1998-2000), שם יזם מספר פרויקטים של למידה מרחוק (e-learning). ישורון הקים עם שותפים מספר חברות טכנולוגיה ובהן טופ אימאג' שנסחרת בנאסד"ק בשווי נוכחי של 22 מיליון דולר; TapGuard שנמכרה לאלרון ו-e-Mobilis.

הוא מחזיק כיום ב-1.8% מהון המניות של פורסקאוט, כלומר (לפי השווי שנקבע בגיוס האחרון) מניות בשווי 18 מיליון דולר.

מייסד נוסף של פורסקאוט שעדיין נמצא בחברה הוא עודד קומאי, מנהל הטכנולוגיות הראשי, שגם הוא הגיע מאוניברסיטת ת"א והיה שותפו של ישורון להקמת TapGuard.

גם דרור קומאי, הארכיטקט הראשי של החברה, הוא אחד ממייסדיה ובאתר החברה צוין כי כתב את הקוד הראשון שפותח בה. לפני פורסקאוט הוא עבד בחברת נורטל.

שני המייסדים הנוספים הם דורון שקמוני, בכיר בתעשיית האינטרנט הישראלית שכיהן גם כסגן נשיא איגוד האינטרנט הישראלי, ופרופ' נוגה אלון, חוקר ומרצה בפקולטה למדעים מדויקים באוניברסיטת ת"א.

הפריחה בסייבר: "בזכות" הטרור: צ'ק פוינט - הישראלית הגדולה בעולם

באמצע חודש מאי הושבתו ארגונים רבים ברחבי העולם. בתי חולים בבריטניה ביקשו מהציבור לא להגיע אליהם, אלא במקרי חירום בלבד. קווי טלפון וחשבונות אימייל נחסמו בבריטניה, איטליה, ספרד, רוסיה, ארה"ב ומדינות אחרות. הסיבה: מתקפות סייבר נרחבות שבוצעו, כשבמקרים רבים התוקפים דרשו תשלומי כופר במטבע ביטקוין.

כעבור מספר שבועות, בסוף יוני, בוצעה מתקפת סייבר גדולה נוספת והתפשטה בין לילה מאירופה לארה"ב. נמל המכולות הגדול ביותר בהודו לא הצליח להטעין ולפרוק מכולות, וגופים אחרים שנפגעו כללו חברת נפט גדולה ברוסיה, חברת פרסום בינלאומית ועוד.

אלה רק שתיים מהמתקפות הגדולות האחרונות שעלו לכותרות, כאשר כל מתקפה כזו מגדילה שוב את המודעות לצורך באבטחת סייבר - פתרונות תוכנה והתקני חומרה שמטרתם למנוע חדירות לא מורשות לרשתות הפנימיות של ארגונים שונים.

גיל שויד, מייסד ומנכ"ל צ'ק פוינט, אמר לפני כשנתיים כי אם בעבר התייחסו להאקרים כאל "ילדים שרוצים להוכיח את עצמם", כעת כבר ברור שמדובר בפשע מאורגן וגלובלי, ומדינות מבינות שאבטחת סייבר זה חלק מהביטחון הלאומי. אודי מוקדי, מייסד ומנכ"ל סייברארק הישראלית שפועלת גם היא בתחום, אמר כי ארגונים שהותקפו "לא עשו 'היגיינה בסיסית' של התקנת עדכונים. אנחנו ממליצים ללקוחות להתקין מוצרים שלא נותנים לתוכנה לא מזוהה לרוץ על תחנת הקצה. גם אם נדבקת, זה יכול להיות צינון קל ולא משהו אנוש, כי נמנע את ההתפשטות ממחשב למחשב, שזו בדרך כלל הבעיה".

לא מעט חברות ישראליות עוסקות בתחום ומספקות פתרונות אבטחה מסוגים שונים. חלקן הגדול חברות פרטיות, אך יש גם חברות גדולות יותר שכבר הונפקו בבורסה, ובראשן צ'ק פוינט שהיא הוותיקה והגדולה ביניהן. צ'ק פוינט נהנית בשנה האחרונה ממומנטום חיובי במיוחד במניה שלה עם זינוק של כ-49%, ונסחרת כיום בשווי של 18.8 מיליארד דולר. לאחרונה הפכה לחברה הישראלית הגדולה ביותר כשעקפה את חברת התרופות טבע. חברות ישראליות (או בעלות זיקה לישראל) נוספות העוסקות בתחום ונסחרות בארה"ב הן אימפרבה שהוקמה על-ידי שלמה קרמר, אחד ממייסדי צ'ק פוינט; סייברארק; ו-ורוניס.

פאלו אלטו שנסחרת בשווי 13.3 מיליארד דולר היא אמנם לא חברה ישראלית אך הוקמה על-ידי ניר צוק, עובד לשעבר בצ'ק פוינט, שלאורך השנים פיזר הצהרות לוחמניות נגד צ'ק פוינט. בין היתר אמר צוק כי המתחרות של פאלו אלטו "צועדות במה שאני מכנה The Death Row. ברור לנו מה יקרה למתחרות שלנו: או שאנחנו נהרוג אותן, או שהן ייאלצו לעשות זאת בעצמן. אין אופציה שלישית".

שווי של מיליארד דולר: הגיוס האחרון שהכניס את פורסקאוט לחברורת "החד-קרן"

פורסקאוט היא "חד-קרן" (unicorn) - חברת סטארט-אפ שהגיעה לשווי של למעלה ממיליארד דולר. בסבב הגיוס האחרון שביצעה פורסקאוט, כשגייסה 76 מיליון דולר בינואר 2016, השווי לפיו בוצע הגיוס היה מיליארד דולר.

בשנים האחרונות חל גידול במספר ה-unicorns. הסיבה לגידול הייתה זמינות של כסף פרטי שאיפשר להן לממן את הפעילות ולעתים לגייס בשווי גבוה יותר מזה שיכלו לקבל בהנפקה ראשונית בבורסה. כשחברה כזו מגיעה לבסוף לבורסה, היא מעוררת עניין בקרב המשקיעים גם בשל היקף הפעילות שלה.

כך למשל, בתחילת 2017 הונפקה בארה"ב חברת סנאפ (סנאפצ'ט) שפיתחה אפליקציית שיתוף תמונות, והייתה למעשה הנפקת הטכנולוגיה הגדולה ביותר מאז עליבאבא ב-2014. חברות חד-קרן נוספות שהונפקו בשנים האחרונות בוול סטריט היו בין היתר GoPro וגרופון. גם מובילאיי הישראלית נחשבה לחד-קרן לפני הנפקתה.

חברות סייבר ישראליות שנסחרות בוול סטריט
 חברות סייבר ישראליות שנסחרות בוול סטריט

צרו איתנו קשר *5988