בעלי יאכטות מוחים בפני רשות המסים על "מס העשירים"

קבוצה של 15 בעלי יאכטות הגישה לרשות המסים השגה על חיובם ב"מס העשירים" שעיגן יו"ר יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד, בתקופת כהונתו כשר אוצר - כך נודע ל"גלובס". מדובר בהשגות על חיוב במס קנייה בסכומים הנעים בין 60 ל-100 אלף שקל ליאכטה. לטענת בעלי היאכטות, היאכטות נרכשו לצרכים מסחריים, הפעלת עסקים בתחום השייט והספורט הימי, ולא לשימוש פרטי - ועל כן "מס העשירים" לא אמור לחול עליהן.

ל"גלובס" נודע, כי בימים אלה מתקיימים דיונים בין רשות המסים למספר בעלי יאכטות העתידים להגיש השגות נגד חיובם במס. עוד נודע, כי חלק מבעלי היאכטות הגיעו להסדרי מס שקשורים לשווי היאכטה, ושיעור המס.

שימוש מסחרי

לפני כשלושה חודשים חשף "גלובס" את העובדה, כי "מס העשירים" של לפיד נוחת על בעלי היאכטות הישראלים. מראשית השנה החלו מרבית בעלי היאכטות לקבל דרישות לתשלום מס קנייה, גם כאשר מדובר על יאכטות שנרכשו 10 ו-15 שנה קודם לכן. הבסיס לחיוב הוא החוק שנכנס לתוקפו באוגוסט 2014 - למשך ארבע שנים - במסגרתו הוטלו מסים על מוצרי יוקרה, ובהם טרקטורונים ורכבי שטח, פרוות, ריהוט עתיק, יאכטות, אופנועי-ים, מטוסים ועוד. על יבוא יאכטות (ומטוסים פרטיים) לארץ הוטל מס קנייה בשיעור 15%. ואולם, עד לאחרונה, מרבית בעלי היאכטות "הישנות", אלה המחזיקים בכלי השיט מעל 5 שנים, לא קיבלו דרישה לתשלום המס. דווקא לקראת מועד תפוגת תוקפו של "מס העשירים", שנחקק כאמור לתקופה קצובה של ארבע שנים ותוקפו עתיד לפוג בסוף השנה, השתנה מצבם של בעלי היאכטות, ואלו החלו לקבל דרישות לתשלום מס הקנייה עם כניסתם לארץ. מטבע הדברים, הדרישה החדשה פתחה פתח למחלוקת בין בעלי היאכטות הישראלים לרשות המסים. כפי שנחשף ב"גלובס" ביולי השנה, בסיס המחלוקת המרכזי נוגע בשאלה אם היאכטה יובאה לישראל או לא, ומתי זה קרה (ראו מסגרת), ואולם, כעת מסתבר כי קיימות מחלוקות נוספות בין רשות המסים לבעלי היאכטות, כאשר המחלוקת החדשה נוגעת למטרת רכישת היאכטה והשימוש בה - האם מדובר בשימוש עסקי או פרטי.

במסגרת ההשגות שהוגשו לאחרונה לרשו על השומות שהוצאו לבעלי יאכטות העוגנות, בין היתר, בנמלי בחיפה ואשדוד, טוענים בעלי היאכטות כי "מס העשירים" התכוון ללכוד ברשתו בעלי יאכטות שנרכשו לשימוש אישי ולא לשימוש מסחרי עסקי. בעלי היאכטות המשיגים פועלים בתחום השיט הימי ועוסקים בין היתר בלימודי שיט בכל הרמות, השכרת כלי שיט, העברת קורס סקיפרים, קורסי משיטי יאכטות וכן מציעים פעילויות למשיטי יאכטות ולציבור בכלל, ובהן הפלגות ומסיבות סיפון. מס העשירים, נטען, לא מכוון לבעלי עסקים אלה.

בין היתר מתבססות הטענות על הרציונל שעמד בפני המחוקק בעת חקיקת החוק להטלת מיסוי על מוצרי יוקרה. בדיונים הוצגה הבחנה בין נכסי יוקרה המיועדים לשימוש אישי לבין שימוש מסחרי. בין היתר נערכה הבחנה בין מטוס פרטי שיחויב במס, למטוסי תיירות או מטוסים להטסת נוסעים - שלא יחויבו; מקררים (מעל 800 ליטר) לשימוש אישי ומקררים לשימוש מסעדות; טרקטורונים לשימוש אישי וטרקטורונים לצורכי חקלאות ועוד. כך למשל, במסגרת הדיונים על החוק בוועדת הכספים אמר ערן יעקב, אז נציג רשות המסים (וכיום הממונה על השכר), כי "אין לנו שום מטרה לפגוע במטוסי מטען או נוסעים, אבל עם זאת, אין שום סיבה שמי שיש ברשותו מטוס פרטי, לא יחויב במס".

על בסיס ההבחנות הללו, נטען, היה ברור כי כוונת המס ללכוד ברשתו את אותם מוצרי יוקרה המשמשים את בעליהם לצורכי הנאה ולשימוש פרטי ולא אלה שנרכשו לשימוש מסחרי.

לטענת בעלי היאכטות המפעילים באמצעותם את עסקיהם, המחוקק היה מודע לנזק שיכול להיגרם לבעלי עסקים המשתמשים ב"מוצרי יוקרה" לשם עסקם המסחרי, ולא להנאתם הפרטית. לטענתם, גם במקרה של רכישת יאכטות לצורכי פעילות עסקית שוטפת, אין המדובר במוצר יוקרה כלל, אלה במלאי עסקי. ועל כן, אין לחייב את בעלי היאכטות במס הקנייה. בשורה התחתונה, טוענים בעלי היאכטות, רכוש "יוקרה" שנרכש לשימוש עסקי-מסחרי פטור ממס קנייה.

טענה נוספת העולה במסגרת מחלוקות המס היא כי כאשר רשות המסים הוציאה את השומות היא התעלמה ממועד רכישת היאכטות, וקבעה באופן שרירותי את החיוב על כל היאכטות שבבעלות הנישומים, ללא הבחנה ביניהן. "מס העשירים" לא נוקט מדיניות ספציפית בנוגע להטלת מיסי קנייה על יאכטות "ישנות", שנרכשו לפני חקיקת המס והצו שהטיל את החיוב, ואולם לטענת בעלי יאכטות רבים מדובר באכיפה רטרואקטיבית של תשלומי מיסי הקנייה על יאכטות (ראו גם מסגרת).

על אותם בעלי יאכטות "ישנות" הוטלו גם קנסות פיגורים, ריביות והפרשי הצמדה בגין אי תשלום מס הקנייה, וזאת חרף העובדה שהמס לא נגבה על ידי רשות המסים בשנות מס ישנות. לטענת בעלי היאכטות, מדובר באכיפה בררנית, רטרואקטיבית ולא הוגנת.

לדברי עו"ד דורון ברזילי (לשעבר ראש לשכת עוה"ד) וישראל סלבין ממשרד דורון ברזילי ושות', המייצגים מספר בעלי יאכטות, "ברור שבעלי כלי השיט מסוג יאכטות, הגם שהן נכס יוקרה, ברגע שמחזיקים בהן למטרות מסחריות וכמשלח יד בלבד, עליהן להיות ממוסות ככאלה. המדינה 'מסתנוורת' מכך שמדובר במוצר יוקרה, בעוד שהתוצאה היא אפליה כלפי בעלי העסק. אין הבדל בין מקרה זה לבין מכונית מרצדס המשמשת כמונית. לכן, במקום לסייע לעסקים, המדינה שוללת מהם הטבות ופוגעת בהם. כל תוצאה מיסויית שהיא כפל מס או שמחילים עליה משטר מס שגוי, אינה יכולה לעמוד, יוצרת אפליה ויש לקבל כל השגה בעניין".

מרשות המסים נמסר בתגובה: "ככלל, לא קיימת הבחנה בחוק בין השימושים השונים של היאכטות - דהיינו, בהתאם לחוק, כל ייבוא של כלי שיט המוגדר כיאכטה, חייב בתשלום 'מס יוקרה'. ככל שהוגשו השגות בעניין, הן ייבחנו. לעניין חיוב יאכטות 'ישנות' במס קנייה, הוגשו מספר השגות למכס, וגם הן נבחנות בימים אלה".

רשות המסים שולחת זרועות תמנון גם לבעלי כלי-שיט

חוק "מס העשירים" של יו"ר יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד, המחייב יאכטות במס קנייה, התבטל באוגוסט השנה, אך הוארך בצו עד סוף השנה. ההערכות הן, כי יתקיימו דיונים להארכתו בוועדת הכספים, וכי יהיה רוב להארכת חיוב המס, בשיעור דומה לזה שמוטל היום (20%), או אף גבוה יותר. עם זאת, ברור שהמחלוקות הנובעות ממנו, יימשכו עוד זמן רב. כפי שנחשף ב"גלובס", המחלוקת המרכזית בין רשות המסים לבעלי היאכטות עוסקת בשאלה אם הרשות יכולה לחייב בעלי יאכטות "ישנות" במס הקנייה. יצוין, כי יאכטה הנושאת דגל זר (שרשומה במדינה זרה) יכולה לשהות בישראל כאורחת לתקופה של שלושה חודשים, ובתקופה זו היא לא חייבת בתשלום מסים כלשהם בישראל. אולם אם היאכטה שוהה בישראל מעבר לתקופה זאת, היא נחשבת ליאכטה שיובאה לארץ. על יבוא יאכטות לישראל חל מכס של 32% - המורכב מ-15% מס קנייה ו-17% מע"מ. רוב היאכטות העוגנות בישראל רשומות על-שם חברות זרות, לרבות היאכטות השייכות לישראלים. לאחרונה, החלה רשות המסים לאכוף את מגבלת הזמן, ולשלוח שומות לבעלי יאכטות העוגנים בישראל פרקי זמן ממושכים.

לטענת בעלי היאכטות, שנים ארוכות איש לא אכף את "מגבלת שלושת החודשים". לטענתם, לא ניתן לחייב אותנו במס קנייה עבור יאכטה שרכשו שנים ארוכות לפני שחוקק חוק "מס העשירים".

מנגד, ברשות המסים דווקא סבורים כי עד כה חלק מבעלי היאכטות הצליחו להתחמק מהרדאר באמצעות רישום היאכטה על-שם חברה זרה. לפיכך, טוענים ברשות, אין לבעלי היאכטות על מה להתלונן, אלא על כך שניסו להתחמק ממס.

כיצד רשות המסים עלתה על "המתחמקים"? כל כניסה של יאכטה לארץ מחייבת לקבל את אישור המכס. לאחרונה החלה הרשות לבדוק בעת יציאת היאכטות מהארץ, למי היה אישור כזה. בין היתר התברר, שחלק מהיאכטות נכנסו לארץ לפני שנה, וכן כי הגם שהיאכטות רשומות על-שם חברה זרה, החברה עצמה בבעלות ישראלים - ועל כן מדובר ביאכטות שצריכות לשלם את מסי היבוא.

הליך האכיפה - הכולל דרישה לאישור של הרשות בכל יציאה וכניסה של יאכטה לארץ - היה גם הבסיס לבקשה לאישור ניהול תביעה ייצוגית, שהגישו מועדון היאכטות "בלו ווייב", Blue Wave, ומספר בעלי יאכטות - באמצעות עו"ד ורד כהן - נגד רשות הספנות והנמלים, רשות המסים ומשרד התעשייה. התובעים דרשו, כי יבוטלו הליכי הגבייה הפסיביים לשם גביית המע"מ ומס הקנייה בגין כלי-שיט קטנים. ביהמ"ש סילק על הסף את תביעתם של חלק מהתובעים, כיוון שהם לא עמדו בתנאי חוק תובענות ייצוגיות. חלק מהעותרים שנדחו חידשו את ההליכים באמצעות פניה לבג"ץ על בסיס השאלה האם רשות המסים מוסמכת להטיל עליהם מס קנייה, לרבות על יאכטה שנרכשה שנים לאחור. בין היתר, העותרים מעלים טענות בדבר התיישנות החיובים, ובקשה להורות למדינה לקבוע מדיניות אכיפה מסודרת, והצהרה כי הצו המטיל מס קנייה על כלי-שייט ועל אופנועי-ים - בטל ומבוטל.