הפרקליטות על בתי הבושת: "יש הרתעה, אבל הפיתוי הוא גדול"

המאבק הכלכלי בתעשיית הזנות: מפשיטות על בתי בושת - לחקירות עומק כלכליות, פליליות ומינהליות

זנות (צילום: רויטרס)
זנות (צילום: רויטרס)

תעשיית אספקת שירותי המין וניצול נשים כזונות בבתי-בושת מוכרים היא כר פורה לעבירות מס ולהלבנות הון בהיקפי-עתק. כל הסקרים, המחקרים והבדיקות לאורך השנים העלו כי מדובר בתעשייה משגשגת. גורמי האכיפה לא נותרו אדישים לכך, והחליטו לשנות את הדרך בה הם נאבקו בתופעה בעבר - מפשיטות על בתי בושת והפסקת פעילותם באורח זמני בד"כ, לחקירות עומק כלכליות, פליליות ומינהליות, שתוקפות וחוסמות את צינור הכסף המזין את התעשייה, ומאתרות את הגורמים העומדים בראש הפירמידה ולא את הקופים ואנשי הקש שעומדים בחזית בית הבושת.

חלק מרכזי מהמאבק הכלכלי המשולב הזה מרוכז ומפוקח על-ידי הפרקליטות, ובייחוד פרקליטות מחוז תל-אביב - העיר המרכזית בה משגשגת תופעת שירותי המין.

לדברי גורם בפרקליטות, "אחת מההחלטות של הפרקליטות, כחלק מתכניות העבודה וממטרות העל שלה, זה להילחם בפשיעה המאורגנת, בין היתר באמצעים כלכליים. התחום של הסרסרות והזנות נכנס לתחום הזה, ואנחנו מנסים בכל הכלים האפשריים לצמצם את תופעת הזנות, ובעיקר את הניצול של מי שמעניק שירותי זנות. אנחנו נלחמים בהון השחור באופן כללי, לא רק בזנות.

"הפרקליטות היום משתמשת בכלים כלכליים להילחם בפשיעה שהיא מאורגנת, ושכמובן מגלגלת הרבה מאוד סכומי כסף, וזה מתחיל בהקמת הצוות הכלכלי בפרקליטות מחוז תל-אביב, שמלווה חקירות כלכליות. הזנות זה אחד מהיעדים לצורך השגת המטרה הזאת, ובהחלט נכנסנו באופן משמעותי גם לזירה הזאת".

תוצאותיו של המאבק הכלכלי המשולב החלו להיראות בעת האחרונה, ביתר שאת, בתעשיית המין, בין היתר בכתבי אישום חמורים המשלבים עבירות פליליות קלאסיות יחד עם עבירות מס ועבירות הלבנת הון; בריבוי מעצרים; בצווי סגירה לבתי בושת ובחילוטים בסכומי-עתק של רכוש עסקי ופרטי של בעלי בתי הבושת.

"סגרנו בשנתיים 8 בתי בושת"

לדברי הגורם בפרקליטות, "מרגע ששמנו לנו ליעד סגירה של הרבה בתי בושת בתל-אביב, נסגרו עשרות בתי בושת. והיום זה כבר קורה לא רק בתל-אביב, אלא גם במחוזות אחרים. בחיפה נסגרו הרבה בתי בושת, בראשון-לציון, באזור המרכז נסגרים בתי בושת, ואפילו בירושלים מתחילים לפעול. זה תוצר של המאבק שלנו. בשנת 2016 סגרנו בתל-אביב 9 בתי בושת ובשנת 2017, עד כה, סגרנו עוד 9, בצווים שיפוטיים ומינהליים. והם גם לא נפתחו מחדש".

בכל אותם מקרים מדובר בבתי בושת "גדולים" שהעניקו שירותי מין סביב השעון, באמצעות מספר נשים שעבדו 12 שעות ביום, במשמרות של חצי שעה לכל לקוח. "זה מתחיל ב-5-6 נשים במשמרת של 12 שעות, בתי בושת גדולים, עם כמויות של לקוחות וסכומי-עתק שמחליפים ידיים".

אחד המקרים שהבשיל לאחרונה לכתב אישום, וחושף טפח מהיקפי התופעה, ואת גלגוליהם של עשרות-מיליוני השקלים של הפועלים בתעשייה, הוא המקרה של "המאדאם של תל-אביב" נוי חדד, המואשמת בהפעלת בתי בושת, עבירות מס ועבירות הלבנת הון. מכתבי האישום עולה, כי בעוד הנשים שנאלצו לספק את שירותי המין בבתי-העסק קיבלו 125 שקל על כל 250 שקל ששילם הלקוח, גרפו בעלי העסקים יותר מ-100 מיליון שקל מהעסק.

לדברי הגורם בפרקליטות, זה קצה הקרחון. "יש לנו כל הזמן חקירות ותיקים שמתגבשים. יש את התיק של נוי חדד, התיק של עינת הראל והתיק של יוסף לוי, שהסתיימו גם בענישה פלילית וגם בענישה כלכלית של חילוט. ליוסף חילטו חצי דירה - חלקו בדירה ששימשה כבית בושת; ולעינת הראל חילטו מיליון וחצי שקל מהתמורה לדירה שבה היא גרה, על חשבון רווחי הזנות".

עינת הראל הואשמה בעבירות של סרסרות, ניהול מקום לשם זנות והלבנת הון בהיקף של 47.5 מיליון שקל, וכונתה "המאדאם של תל-אביב" - כינוי שדבק היום לנוי חדד, ש"עקפה אותה בסיבוב" לכאורה עם הכנסות של כמאה מיליון שקל. יוסף לוי הואשם בהחזקת דירה מחולקת לארבעה חדרים ברחוב תובל במתחם הבורסה בתל-אביב, שאותה השכיר ליצאניות. על-פי האישומים נגדו, בתמורה להשכרת הנכס קיבל מהנשים נתח מהאתנן שגבו מהגברים שלהם סיפקו שירותים.

בשני התיקים הללו חילטה המדינה כ-2 מיליון שקלים; בתיק של נוי חדד הגישה הפרקליטות בקשה לחילוט של כ-14 מיליון שקלים בנכסים, רכוש וכסף מזומן. במקרה אחר בו פועלת הפרקליטות נגד אתר שהיה פלטפורמה לפרסום שירותי מין - אתר "אול סקס", הגישה המדינה בקשה לחילוט בסך כ-2 מיליון. "לזה צריך להוסיף גם את העובדה שמס הכנסה מגיש בקשות לחילוט אזרחי, ולתשלום מלוא המס למס הכנסה - וצינור הכסף נחסם", אומר הגורם מהפרקליטות.

מטרת גורמי האכיפה היא לפגוע פגיעה קשה בתעשיית שירותי המין, ולכן כל הגורמים בשרשרת שמחברים בין האישה/הקטין/הגבר שמעניק בפועל את שירותי המין ועד לראש הפירמידה חשופים היום לחקירה. בין הגורמים הללו סימנו הפרקליטות, המשטרה ורשות המסים לאחרונה את בעלי הדירות שמשכירים דירות בהם מופעלות בתי בושת, מחלקי כרטיסים בהם פרסומות והצעות לשירותי מין ועוד.

"הגשנו כתב אישום בעקבות הפעלת בית בושת בירקון בתל-אביב, ובעקבות התיק התחלנו לחקור באזהרה גם האנשים שמשכירים נכסים לבתי בושת, כשהם יודעים, ומודעים, ומוזהרים ע"י המשטרה שמופעל בנכס שלהם בית בושת, והם ממשיכים בשכירות. אז אנחנו גם מגישים כתבי אישום נגדם במקרים מסוימים, למרות שהם בעלי הבית והם לא חלק מהעסק שמפעיל את בית הבושת. הוגשו גם כתבי אישום בתחום של הפרסום, נגד מחלקי כרטיסים. אנחנו מנסים להגיע לכל מה שסובב את תעשיית הזנות גם בדרכים פליליות - והאמצעים הכלכליים זה מה שנותן את האקסטרה. ואנחנו רואים את התוצאות וההרתעה בשטח".

כמה זמן ההרתעה הזאת תחזיק מעמד? לדברי חוקר ביחידת יהלום של רשות המסים, המאבק הזה חייב להיות חיי תמיד, כיוון שהפיתוי לחזור ולפעול בתעשיית המין גבוה. "היום אנחנו מזהים ירידה משמעותית בתופעה ובפתיחת בתי בושת, יש הרתעה, אבל הזיכרון של אנשים קצר והפיתוי הוא גדול. בטווח המיידי אתה רואה פחד וירידה בתופעה, אבל אני לוקח את זה בעירבון מוגבל. זה לא יימשך הרבה זמן. מהר מאוד העבריינים נכנסים לפרצות. התחום כל כך מפתה וכל כך הרבה כסך מתגלגל שם, שאני לא רואה שהמאבק הזה ימגר את התופעה. אם נוריד לרגע את הרגל מהגז - אנחנו עלולים לגלות שהעבריינים נכנסים מחדש לתמונה, וביתר שאת".