משבר טבע: נתניהו וכחלון צריכים להכות על חטא | פרשנות

הטבת המס שקיבלה טבע הייתה יכולה להיות שפויה יותר, אבל הפוליטיקאים לא עשו דבר כדי להגביל אותה, אלא להיפך ■ וגם: על השקיפות הנחוצה בכל הנוגע להטבות המס ■ פרשנות

נתניהו וכחלון / צילום: אמיל סלמן-"הארץ"
נתניהו וכחלון / צילום: אמיל סלמן-"הארץ"

ההתנגדות של קאר שולץ, מנכ"ל טבע, "לרכך" את מכת הפיטורים בירושלים, בעקבות פגישתו עם ראש הממשלה נתניהו, היא לא רק מפגן כוח של שולץ, אלא גם, ובעיקר - מפגן חוקי. בגלל שטבע אינה חייבת לנתניהו או לשר האוצר כחלון, או למדינת ישראל, דבר וחצי דבר מבחינה חוקית.

יש לה אולי חוב מוסרי לישראל, אבל אין לה שום חובה חוקית. ומוסר-ערכים וחוקי עסקים (בעיקר חוק החברות שדואג לבעלי המניות) אינם הולכים יחדיו בדרך כלל. בעצם, הם מעולם לא צעדו יחדיו. טבע היא לא חברה ממשלתית, היא אמנם חברה ציבורית, אבל אין שום סעיף בחוק עידוד השקעות הון שמחייב אותה להחזיר הטבות מס או להימנע מפיטורים למשך פרק זמן כזה או אחר.

למרות זאת, אפשר היה לצפות ממנכ"ל טבע לא להעיף לאוויר את המנטרות והזמירות הידועות על מפעלים הפסדיים בישראל ועל פריון נמוך של העובדים בהשוואה למפעלים דומים במזרח אירופה כתירוץ לסגירתם. אפשר היה לצפות משולץ להציג נתונים - מספרים ועובדות - כדי להוכיח את דבריו.

אחת משתי האפשרויות: או שהמפעלים הפסדיים כבר תקופה ארוכה, ואז עולה השאלה הטבעית - איפה בדיוק היו ההנהלה והדירקטוריון של טבע כשאפשרו למפעלים לפעול לאורך שנים כשהם צוברים הפסדים בלי כל דרישה לייעל אותם; האפשרות השנייה היא שהמפעלים אינם הפסדיים במידה כזו שחייבים לסגור אותם מיידית, אבל טבע והמנכ"ל החדש מאוד ממוקדים עכשיו בהרזיית החברה, בצמצום מספר המפעלים העצום שלה ובהתמקדות במספר מפעלים רווחיים.

לשולץ ולהנהלת טבע נוח כמובן להסתתר מאחורי הסיסמאות של "עלויות ייצור גבוהות", "מפעל הפסדי" ו"פריון נמוך". גם אם הסיסמאות והטענות הללו נכונות, בבקשה, הציגו נתונים והניחו את האמת, גם אם היא כואבת - על השולחן.

2. בכל מקרה, זה הזמן גם לחשבון הנפש של נתניהו וכחלון, ולהכאה של שניהם על חטא. נתניהו יכה על חטא משום שבתקופתו הועבר תיקון לחוק עידוד השקעות הון שאיפשר לטבע מסלול מס של 0% למשך עשר שנים בלתי שום התניות. וכחלון יכה על חטא משום שמיסמס את מסקנות ועדת אנדורן על החוק לעידוד השקעות הון, שהמליצה, בין היתר, להתנות את הטבות המס בפרמטרים תעסוקתיים.

התיקון לחוק - תיקון מספר 60 - גובש ונחקק במהלך 2005, בזמן כהונתו של נתניהו כשר האוצר (נתניהו כיהן שר האוצר עד אוגוסט 2005 והחליף אותו אהוד אולמרט), ועבר בוועדת הכספים, אז בראשותו של יעקב ליצמן. הרוח החיה מאחורי החוק היה אוסקר אבו-ראזק, אז סמנכ"ל ברשות המסים ולימים בכיר בפירמת ראיית החשבון קסלמן וקסלמן (לימים PwC ישראל), שמשמשת כרו"ח וכיועצת המס של טבע כבר שנים ארוכות. הבוס של ראזק, מנהל רשות המסים בזמן חקיקת החוק, היה איתן רוב. שניים מפירמת ראיית החשבון הזו - גיא פרמינגר ואבנר וקנין - היו שותפים פעילים בוועדת הכספים שדנה באישור החוק. זה רק ממחיש לנו איך נחקקים או שמא תופרים חוקים בישראל וכיצד הם נתפרים בשביל העשירים ובשביל התאגידים העשירים.

ועדת אנדורן לבחינת חוק עידוד השקעות הון אמנם הוקמה על-ידי יאיר לפיד, אבל מסקנותיה הוגשו בתקופתו של כחלון (ביוני 2015). ההמלצות התייחסו גם לזיקה בין הטבות המס לקידום היעדים של החוק. המשמעות היא, בין היתר, התניות של החוק בהוצאות השכר, ההשקעות בישראל, גידול שנתי במצבת העובדים וברמת השכר הכולל והחציוני (באחוזים, אך לא פחות ממספר כמותי מסוים). למען ההוגנות צריך לציין כי על ההמלצה הזו היו חילוקי דעות בוועדה וחלק מחבריה התנגדו לכך.

3. יש כמה טענות פופוליסטיות שחוזרות על עצמן בנוגע להטבות המס: ראשית, שכך זה נהוג בכל העולם ולכן טבע הייתה בורחת מפה אם לא הייתה מקבלת הטבת מס; שנית, שלא נהוג להתנות הטבות מס בפרמטרים תעסוקתיים. אז ככה: נכון שיש תחרות גלובלית על שיעורי מס כמה שיותר נמוכים כדי למשוך השקעות, אבל שיעור מס 0%, כפי שניתן לטבע, ללא כל תנאי, חריג בכל קנה מידה. בנוגע לטענה השנייה, היא פשוט לא נכונה ואני מציע לכל מי שמשתמש בה לקרוא את הפרק שעוסק בחוק עידוד השקעות הון בדוח של מינהל הכנסות המדינה ל-2011-2012.

הדוח עשה השוואות בינלאומיות מפורטות להטבות המס והגיע למסקנה הבאה בהאי לישנא: "בהשוואה לשיעורי המס המופחתים הניתנים במסגרת חוקי עידוד מקבילים בעולם נמצא כי המדינות התחרותיות ביותר ביחס לישראל הן: אירלנד, סינגפור, סין, הונגריה, הודו וליטא. בולטת העובדה כי גם מדינות המעניקות לכאורה מסלול של 0% מס לתקופה של 10 שנים (צ'כיה, קרואטיה ופולין) מגבילות את גובה ההטבה, באופן שיהיה תלוי בגובה ההשקעה או בשכר העובדים. המדינה היחידה המעניקה פטור מלא ממס, אף לתקופה של 15 שנים, היא סינגפור. יחד עם זאת, הטבה זו ניתנת רק לחברות הנחשבות לחדשניות בתחומן".

אם כן, יש מדינות, ולא מעטות, שמתנות ומגבילות את גובה הטבות המס. זה לא קרה בטבע, ולא בחברות אחרות, וגם כשהיו המלצות להגביל ולהתנות, ההמלצות הללו נותרו על הנייר.

4. השקיפות של חוק עידוד השקעות הון כמעט לא קיימת, והכוונה היא לפרסום שוטף של היקף ההטבות שמקבלים התאגידים הגדולים. בחברות הציבוריות אמנם אפשר לראות את שיעורי המס, אבל אלו לא משקפים את השומות הסופיות שנקבעות בדרך כלל שנתיים מאוחר יותר.

בזמנו, עתרתי לבית המשפט לאחר שרשות המסים סירבה לחשוף את הטבות המס בטענות שמדובר בסודיות על-פי חוקי המס. שופטת בית המשפט המחוזי, ד"ר מיכל אגמון גונן, קבעה שמדובר בכסף ציבורי ולכן רשות המסים חויבה לחשוף את הטבות המס הן של החברות הציבוריות והן של החברות הפרטיות. רשות המסים ערערה לעליון וזה, בפועל, התיר את המשך הסודיות במקרה של החברות הפרטיות. כך נחשפו בפועל הטבות המס הענקיות של טבע, אבל במקביל, אי אפשר לדעת עד היום מה היקף ההטבות של חברות פרטיות כמו ישקר למשל - שגם היא נהנתה מהטבות מס בהיקף די גבוה.

כל עניין השקיפות והמאבק עליה צריך להיות מובן מאליו למשרד האוצר ולרשות המסים: מי שמעניק הטבות מס לחברות, צריך לדרוש מהן את המינימום: שזה יהיה שקוף. אין פה שום סודיות מסחרית או כל טיעון מגוחך אחר כדי להגן את הפרטיות של הטבות המס. זה כסף ציבורי, לא פרטי. וציבורי חייב להיות שקוף.

eli@globes.co.il

צרו איתנו קשר *5988