הטייקון שמבקש להקים אימפריית מלונאות על שפת הכנרת

בשקט בשקט, איש העסקים היהודי צרפתי לורנט לוי רכש לאחרונה כמה מגרשים בחוף מגדל שעל שפת הכנרת, בהיקף מצטבר של כ-100 דונם. על המגרשים ישנן כבר היום תוכניות מאושרות להקמת 800-1,000 חדרי מלון, וכל בית מלון המתוכנן ברצועת החוף צפוי לכלול כ-250 חדרים. המגרשים שאסף לוי הם כשליש מסך חדרי המלון המתוכננים ברצועת חוף מגדל, המסתכמים ב-3,000 חדרים.

לוי, שמתכנן להשקיע עוד מאות מיליוני שקלים בהקמת בתי המלון, בחר שלא להתראיין לכתבה זו, אך במשרד התיירות אישרו כי הם כבר נמצאים בקשר עמו בנוגע להקמת כפר נופש של 600 חדרים. אחת השמועות החמות בשוק המלונאות היא כי לוי כבר נמצא במגעים עם רשת המלונות הבינלאומית קלאב-מד, על מנת להקים עבורה כפר נופש בחוף. בכל מקרה, טרם ידוע אם מגעים אלה צפויים להבשיל לעסקה מחייבת.

150 חדרים של הכנסייה

המושבה מגדל, מצפון-מערב לעיר טבריה, מונה 2,000 תושבים ב-600 בתי אב. תושביה מתפרנסים מחקלאות, בדגש על גידולי זיתים ומנגו, ומתיירות שצוברת תאוצה. לדברי ראש המועצה המקומית ישראל אמרוסי, "במגדל 150 צימרים ועוד 150 צימרים בתכנון". שטח השיפוט כולל רצועת חוף בת 2.5 קילומטר על הכנרת, רובה המוחלט קרקעות פרטיות, חלקן בייעוד חקלאי וחלקן בייעוד מלונאי. "בחוף מגדל תוכנית בניין עיר מאושרת להקמת 3,000 חדרי מלון ומרכז מסחרי", מסביר אמרוסי. "התב"ע קיבלה תוקף כבר בשנת 1998, אך מיד אחרי שהיא אושרה פרצה האינתיפאדה, והתיירות סבלה מירידה מתמדת. היום, המצב שונה והתיירות הולכת ומתעוררת".

בשנת 2000, לפני שנקבע בחוק כי הבנייה בחוף הים מוגבלת ל-300 מטרים מקו החוף, פרסם משרד התיירות מכרז אדריכלים לתכנון רצועת החוף, שבו זכה האדריכל מתתיהו אבשלומוב, שקבע כי הבנייה תתבצע במרחק ניכר מהחוף, במטרה לשמור על חופים נגישים לציבור.

היום נמצאים בבנייה בחוף מגדל שני בתי מלון שאמורים להיפתח במהלך 2018. מלון "מגדלה", הנמצא כעת בשלבי בנייה מתקדמים וצפוי לכלול 150 חדרים, מוקם על ידי חברת "ארק ניו גייט" שבבעלות הכנסייה המקסיקנית. בצמוד למלון כבר הוקם מרכז מבקרים, אחרי שבמהלך החפירות ועבודות ההקמה התגלו באתר הבנייה שרידים ארכיאולוגיים של בית כנסת מתקופת בית שני. בבית הכנסת נמצאה רצפת פסיפס שבמרכזה אבן שעליה חריטה של מנורה עם שבעה קנים. באופן אירוני, מי שמגיע לחזות בתגלית הם הצליינים הנוצרים.
מלון נוסף, The sea of Galili, מוקם על ידי היזם אביהו טל, בעל מלון רסטל בטבריה, והוא צפוי לכלול 200 חדרים. שני בתי המלון קיבלו אישור ממשרד התיירות למענק בגובה 20% מסך ההשקעה שלהם, מענק המוערך בסכום של כ-15 מיליון שקל.

יתר השטחים שעל החוף מוחזקים על ידי בעלי קרקע פרטיים, אליהם פונה לוי בזה אחר זה. נכון להיום הוא כבר מחזיק בחלק ניכר מהזכויות המלונאיות ברצועת החוף. לוי כבר נמצא במגעים עם משרד התיירות כדי לקבל גם הוא החזר על השקעתו.

לדברי אמרוסי, "לוי רכש במקטע החוף המלונאי, בפרק זמן קצר יחסית, כמה מגרשים בהיקף מצטבר של קרוב ל-100 דונם. אזור חוף מגדל הולך להפוך בעוד שנים ספורות לאזור התיירותי הגדול ביותר בגליל, שנמצא בין נצרת לטבריה, בסמוך לכפר נחום והר האושר. אנחנו סוללים עכשיו כביש שיחבר בין כל בתי המלון המתוכננים, בהשקעה של 20 מיליון שקל, ומאמינים שבנוסף ללוי, גם הבעלים הנוספים שמחזיקים במגרשים ברצועת החוף, יממשו את הבנייה".

שמו של לוי, יהודי צרפתי שעלה לישראל בשנת 2005 והתיישב עם משפחתו בירושלים, נקשר בעבר דווקא לרכישה של עשרות דירות להשקעה באזורים יוקרתיים של ירושלים. לוי, שומר מסורת, אף הואשם בכפייה דתית כאשר הורה ב-2013 למסעדת רסטו-בר הירושלמית, שפעלה בבניין שרכש, להפוך למסעדה כשרה וסגורה בשבת.

את הונו עשה לוי לא בענף הנדל"ן, אלא דווקא בתחום האופטיקה. בבעלות לוי, אופטימטריסט בהשכלתו, רשת אופטיקה בשם "אופטיקל סנטר" הכוללת למעלה מ-300 סניפים בצרפת, בלגיה, שוויץ, ספרד ולוקסמבורג (ב-2015 נפתחו שני סניפים ראשונים גם בירושלים). לוי עצמו הוא איש רוחני למדי, שאתר האינטרנט הרשמי שלו כולל חזון מגוון החל מאכילת שוקולד ("אני אוכל שוקולד בכל יום ללא הגבלה"), אהבת משחק כדורגל, ועד "איחוד אומות העולם".
לוי מאמין גדול בכוחה של המוזיקה ובהשפעתה על האנשים ("דבר אינו נשגב יותר מהמוזיקה, כי היא מעבר לבינתנו"), ובשנה שעברה הוא פתח בנחלת שבעה שבמרכז ירושלים את "מוזיאון המוזיקה היהודית". בסמוך אליו, ברחוב הלל 25, הוא מצהיר כי יפתח בשנת 2020 את "מלון המוזיקה", מלון שיכלול 70 חדרים "ויעצוב בסגנון אר דקו חד פעמי, ועיצוב הפנים של כל חדר יהיה מבוסס על נושאים וסגנונות שונים של מוזיקה".

עמותה שפתח, "אופטיקל סנטר", מחלקת לדבריה בכל חודש אלפי זוגות משקפיים ומכשירי שמיעה לנזקקים.

"אתגר התשתיות"

אבל לא הכל ורוד על חופי הכנרת. הקושי ביישום התוכנית המאושרת מזה 20 שנה מצוי לא רק במצב הבטחוני בישראל, שעליו מדבר אמרוסי, אלא גם בנושא התשתיות. כמו ענף המגורים הסובל מפיגור בהקמת התשתיות שייתמכו בשכונות, גם ענף המלונאות במגדל אינו חסין מהבעיה.

"האתגר הגדול שלנו הוא לבנות במגדל תשתית תיירותית", מציין אמיר הלוי, מנכ"ל משרד התיירות. "שני בתי המלון שנבנים במגדל כמעט מוכנים. מלון The sea of Galili יכול להיפתח לקראת פסח הקרוב, יש בו כבר חדר לדוגמה, אבל מה שמעכב אותו זה כביש הגישה למלון. אני מקווה שהמועצה תעמוד במילה ותסיים לסלול את הכביש. אביהו טל הוא יזם קלאסי שקיבל את ההחלטות הכי קשות במבצע צוק איתן והתקדם בבנייה, והכל ממקורות עצמיים".

טל עצמו נשמע מודאג: "עבודות התשתית בחוף יצאו אמנם לדרך, אבל באיחור רב. אני כמעט לא ישן בלילות מחשש שלא אוכל לפתוח את המלון במועד, כי תנאי לאכלוס המלון הוא ביצוע התשתיות. צריך להבין שמלון לא יכול להתחיל לחפש אורחים ביום הפתיחה, והוא חייב הזמנות מראש. באזור מגדל, עיקר התיירות היא קבוצות צליינים, וזה שוק שעובד עם הזמנות של בין חצי שנה לשנה מראש, ועוד אין חיבור אפילו לאינטרנט כי התשתיות עוד לא קיימות.

"בנוסף, למרות שיש תב"ע בתוקף לאלפי חדרי מלון כבר 20 שנה, כל המקטע חסום על ידי אשלים. מדובר בג'ונגל של עצים עבים וגבוהים שחוסמים את הגישה לים שצמחו על רצועה שהתייבשה בעומק של 150 מטר. מדינת ישראל החליטה שהמקטע הזה יהיה מלונאי ואף אחד לא נערך לדבר הזה, מדובר באיוולת של ממש".

הלוי מתייחס גם לקושי המובנה ביישום תוכניות בתחום שיפוט רשויות קטנות, שאינן משגשגות כלכלית. "ברור שבנייה של 3,000 חדרי מלון לא יכולה לעמוד על התשתית הקיימת. יזמים עלולים למצוא עצמם בסיום הבנייה, אבל הם תקועים כי חסר כביש. מגדל עושה מעל ומעבר לסייע, אבל היא מועצה קטנה עם תקציבים דלים. משרד התיירות תומך במלונאים במענקים, ובקרוב נקים מנהלת עם המועצה ואיגוד ערים סובב כנרת שתסייע ליזמים".

קושי נוסף שעמו נאלצים המלונאים להתמודד נובע כמובן מהשפל במפלס מי הכנרת, המרחיק את קו המים.

הלוי: "במקום שבו המפלס יורד, על הקרקע החשופה צומחים מיד קני סוף גבוהים שמסתירים את הנוף הנשקף למים. באופן אבסורדי, יזם שקנה קרקע להקמת מלון שהקלף המנצח בו הוא הנוף לכנרת, מוצא עצמו עם קרקע שלא ניתן לראות ממנה את המים בגלל הצמחייה".

במקביל, משרד התיירות נמצא בשלבי תכנון מתקדמים של טיילת מגדל, שצפויה להיות צנועה בממדיה, במטרה שלא לפגוע בסביבה הטבעית במקום.

"תיירות על בסיס יומי לא מביאה צמיחה"

הצורך בהוספה של חדרי מלון באזור המשגשג של התיירות הצליינית באזור מגדל והכנרת כבר קיים זמן רב. לדברי יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בצפון אורי אילן, הפוטנציאל התיירותי והכלכלי של הכנרת עוד רחוק ממימוש: "אף שלוקח זמן לממש את התוכניות, במהות שלהן הן נכונות. חיפשו מקומות מסביב לכנרת בצמידות דופן ליישובים קיימים, כמו טבריה ומגדל, במטרה לפתח אחסון תיירותי שימצה את הפוטנציאל התיירותי והכלכלי של הכנרת, שנכון להיום אינו ממומש עד הסוף".

אילן מדגיש כי אחת הסיבות שהפיתוח בחוף מגדל מתחיל עכשיו היא העזרה שמשרד התיירות נתן למועצה המקומית לקידום פיתוח, כאשר רק לא מזמן הוצאו היתרים לכבישים שנסללים במקום.

לדבריו, "התיירות היא מנוע צמיחה אדיר של הצפון בכלל ושל ערים עכו, נצרת, טבריה והכנרת בפרט. אחד היעדים שלנו הוא לייצר לינות בסמיכות לאזורים תיירותיים אלה, כי מבחינה כלכלית כל לילה של תייר מגדילה את הפדיון של האזור בעשרות אחוזים. אזור שיש בו תיירות על בסיס יוממי לא מביא צמיחה כלכלית".

חזרתה של רשת קלאב מד לישראל, לאחר סגירת קלאב מד באילת ובאכזיב לפני שנים, צפויה להיות בשורה של ממש לענף התיירות. מנכ"ל משרד התיירות אמיר הלוי התייחס לכך, וציין כי "רשת קלאב מד מחפשת כבר תקופה ארוכה מגרשים מתאימים במטרה לחזור לישראל ואנחנו שמחים על כך. הקמנו יחידה מיוחדת לאיתור חברות מלונאיות בינלאומיות על מנת להרחיב את הפעילות שלהן גם לישראל ולעזור במענה למחסור בחדרי המלון בארץ".

ויתניה מחכה ללוי: "פיתוח מביא פיתוח"

תזכורת לגבי הסיכון וההימור בהקמת בית מלון חדש על חופי הכנרת אפשר לקבל גם מחברת ויתניה, חברת ציבורית עם הון עצמי של קרוב ל-600 מיליון שקל והיקף נכסים מניבים של כ-155 אלף מ"ר, בעיקר באזור המרכז.

לויתניה קרקע בת 18 דונם בחוף מגדל, לא רחוק ממרכז מסחרי פעיל שהיא מפעילה בצומת מגדל, שכולל 4,000 מ"ר בנוי. המרכז מוכר בעיקר בשל מסעדת השף מגדלנה הפועלת בו, וסופר דבאח. בקרוב צפויה רשת ארומה לפתוח סניף בית קפה במרכז, איתות נוספת לניצני הפריחה של המקום.
לדברי עופר זיו, מנכ"ל ויתניה, למרות הפיתוח באזור, החברה לא ממהרת לממש את עתודת הקרקע המלונאית שבבעלותה: "אנחנו כרגע בתהליך סטטוטורי להרחבת המרכז המסחרי בעוד 1,800 מ"ר, אך את השטח המלונאי שצמוד לנו עוד לא מימשנו. למרות שהתב"ע מאפשרת לנו להקים 220 חדרי מלון, אנחנו לא ממהרים".

זיו מצביע על כך שבמשך שנים התעכבה הבנייה בחוף בשל הפיגור בפיתוח התשתיות במקום. "במשך שנים היו מגרשים שאי אפשר היה להגיע אליהם בכלל", הוא מסביר, "מגדל הייתה מצויה בקשיים ורק כאשר מונתה לה ועדה קרואה לפני כמה שנים, היו"ר שלה הרצל גדז' ז"ל החל בפיתוח הכבישים במקום, וזה היה הזרז שהביא לקידום התוכניות והבנייה. אני אהיה שמח אם לורנט לוי יפתח את המגרשים שלו ויבנה על הכנרת. בשונה ממגורים, בתחום המלונאות, פיתוח מביא פיתוח".

 חופי מגדל / צילום: איל הצפון