היטל השבחה: הצעת חוק להתיר שומות בהסכמה עד 100 א' ש'

הצעת חוק חדשה בנושא היטל השבחה מציעה לחזור צעד אחד אחורה בכל הקשור לשומות מוסכמות ולאפשר לציבור החייבים בהיטל שגובהו לא יעלה על 100 אלף שקל הגיע להסכמות עם הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לגביו. כזכור, בעבר היה אפשר להגיע להסכמות עם הרשות המקומית בכל הנוגע להשגות על גובה השומה, אולם תיקון לחוק (תיקון 84 לחוק התכנון והבנייה), שעבר לפני כשמונה שנים, ביטל זאת וקבע כי במקרה של השגה יהיה צורך להגיש בקשה לוועדת הערר או לפנות לשמאי מכריע.

יוזמי הצעת החוק טוענים כי מציאות זו חייבה את הציבור שביקש להשיג על השומה בהוצאות כספיות, ואף לוותה בסיכון שמא השמאי המכריע או ועדת הערר יקבעו שומה גבוהה יותר. מסיבה זו מבקשת כעת הצעת החוק לאפשר חזרה להליך של שומות מוסכמות בכל הנוגע לחיובים שאינם עולים על הסכום האמור.

הצעת חוק זו היא הצעת חוק פרטית שהונחה על שולחן הכנסת וחתומה על ידי חברי הכנסת מיקי זוהר (ליכוד), אכרם חסון (כולנו), מיכאל מלכיאלי (ש"ס) ורועי פולקמן (כולנו). במקביל מקדמת את הצעת החוק לשכת שמאי המקרקעין והיו"ר שלה, חיים מסילתי. הצעת החוק צפויה לעלות לאישור ועדת שרים לחקיקה או להיכנס במסגרת הפרקים הכלכליים בשבועות הקרובים, ועל פי לשכת השמאים היא הוגשה בתיאום עם מטה הדיור באוצר.

בנקודה זו נזכיר כי הסיבה לתיקון 84, והקמת מוסד השמאי המכריע והפסקת הליך השומות המוסכמות, הייתה הטענה ששומות אלה מעודדות שחיתות וקשה לנטר ולעקוב אחריהן. בעבר התנגדו לאפשר שומות מוסכמות בסכומים נמוכים בין היתר בגלל החשש שהדבר יפתח פתח להגדלת הסכומים בהמשך. משרד המשפטים עמד, ועודנו עומד, על ההתנגדות לשומות המוסכמות, אולם בלשכת השמאים ובמטה הדיור סבורים אחרת.

בהצעת החוק מוסבר כי בסכומים נמוכים יחסית נמנעים החייבים מההליכים הכרוכים בערעור על גובה השומה: "מבחינה כלכלית לא משתלם לנקוט הליכים אלו כאשר גובה החיוב בהיטל או ההפרש בין שומת הוועדה המקומית לשומה מטעם החייב הוא נמוך יחסית", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק, "בשל כך, נמנע מציבור רחב של חייבים לפעול לשם הקטנת גובה היטל ההשבחה הנקוב בשומות מטעם הוועדות המקומיות, גם אם לדעתם נפלה טעות בשומות, ונוצר מחסום בפני החייבים המונע מהם למצות את זכויותיהם.

"לשם הסרת חסם זה מוצע לקבוע כי אם גובה השומה מטעם הוועדה המקומית אינו עולה על 100 אלף שקל, או אם ההפרש בין שומת הוועדה ובין השומה מטעם החייב אינו עולה על סכום זה, יהיה רשאי החייב להגיש שומה מטעמו באמצעות שמאי מקרקעין, ותיקבע תקופה שבמהלכה יוכלו הצדדים להגיע לשומה מוסכמת. אם הצדדים לא יגיעו להסכמות כאמור, יעמדו לחייב האפשרויות לערור או לבקש מינוי שמאי מכריע. כך ייסלל נתיב חדש לתיקון השומות באופן יעיל, מהיר וחסכוני הן לחייב והן לוועדה המקומית".

נציין כי לאחר אישור התיקון ניתנה אפשרות לשר הפנים להאריך את האפשרות להגיע לשומות מוסכמות שסכומן לא יעלה על 50 אלף שקל עד לתחילת 2010. לאחר תאריך זה לא היה ניתן להגיע לשומות מוסכמות עוד. "לפי המצב המשפטי כיום, אין באפשרות החייב לקיים הידברות עם הוועדה המקומית, ולא ניתן להגיע להסכמות בעניין זה", כך בהצעת החוק, "הרגולציה הקיימת בישראל מכילה אפשרויות רבות לקיומה של הסכמה בין האזרח לרשות בעיקר בתחומי המסים ואף בתחום העמדה לדין פלילי. לפיכך, מן הראוי שיתקיים גם בתחום היטלי ההשבחה מתחם, ולו צר, לקיום הסכמות בין הנישום לרשות".

יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, חיים מסילתי, התייחס להצעת החוק ואמר: "כיום לצרכנים רבים לא משתלם כלכלית לערער על שומה של הרשות המקומית והם נאלצים לשלם עשרות אלפי שקלים ללא הצדקה כלכלית. החוק יתקן את העוולה הצרכנית ויאפשר להגיע עם הרשות להסדר כספי מוסכם שאני מעריך שיפחית בצורה הוגנת ומקצועית את השומות בחלק לא מבוטל מהמקרים".