ברקת: "יש באוצר פקידים שלא ניהלו אפילו חנות מכולת"

ראש העיר ירושלים, ניר ברקת, ביקר היום (ד') בחריפות את התנהלות האוצר: "אין איש עסקים שלא משווה את עצמו למתחרים, והיום זה אלף-בית מבחינתנו - בניגוד לקיבעון באוצר", אמר במושב הפתיחה בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס".

בין עיריית ירושלים לאוצר קיים סכסוך, לאחר שסיוע כספי שניתן לעירייה מדי שנה לא הועבר עבור 2016. "המגזר הציבורי חייב לאמץ גישות שמקובלות במגזר העסקי, כפי שאנחנו עושים בירושלים. חלק מהפקידות היום באוצר לא ניהלה אפילו חנות מכולת. כשאני בא אליהם עם מושגים כמו בנצ'מרק והשוואות לערים אחרות, מושגים שהם אלף-בית בכל ארגון עסקי, זה סינית מבחינתם. זה כשל מערכתי. כדי להצליח חייבים לפרוץ את תקרת הזכוכית הזאת ולהוציא את האוצר והמדינה מהקיבעון המחשבתי הזה. אני אומר לאוצר שירושלים זה לא רק אבנים. האתגר הגדול שלי זה להוציא את האוצר מהקיבעון המחשבתי".

ברקת קרא לאוצר לעבוד בשיתוף פעולה ואמר כי "לירושלים מערכת ניהול שיודעת לעבוד. קחו את אותו החזון של העיר, תשקיעו בו ותעתיקו אותו. ירושלים זה לא נכס פרטי אלא לאומי וצריך לטייב אותו".

בנוסף הסביר ברקת מה גרם לו לעזוב את העולם העסקי ולעבור לעירייה: "ירושלים היא כמו הכותרת של הוועידה - 'its complicated'. היא העיר המורכבת ביותר בעולם לניהול. כירושלמי החלטתי לפני 16 שנה לשים את כל עסקיי מאחור כי ראיתי שהעיר מתרחקת מהפוטנציאל שלה. היה לי ברור שצריך לחולל פה שינוי. הרגשתי שלהביא כלים מהעולם העסקי לשירות הציבורי זה המפתח להצלחה. עזבתי הכול ונכנסתי לטיפול בעיר ירושלים", אמר.

עוד סיפר ברקת על החלטתו להתמקד בטיפול בעיר בתחום החינוך והטכנולוגיה: "איתרנו שני תתי-תחומים שאפשר לטפל בהם - שילוב של תחום התיירות והתרבות, וטיפול בתחום מדעי החיים. את הרנסאנס התרבותי אתם מכירים - מרתון ירושלים שמגיעים אליו רצים מרחבי העולם, ואירועים בינלאומיים רבים כמו אולימפיאדת הילדים. הדברים הללו עוזרים לנו לייצר מומנטום חזק בתיירות". באשר לתחום הטכנולוגיה, אמר ברקת כי "התחום השני שמרתק והיה לכאורה נסתר הוא סביב האוניברסיטה העברית בתחום מדעי החיים. האוניברסיטה ייצרה תמריצים לסטארט-אפיסטים, וכך עקב לצד אגודל אנו רואים תוצאות יוצאות דופן. ירושלים עברה תוך פחות מ-5 שנים מ-250 ל-600 סטארט-אפים - וכל זה עוד לפני מכירת מובילאיי. יש גידול משמעותי בעובדים בתחום ההייטק. הוספנו 4,000 מהנדסים על 14 אלף שהיו".

בנוסף התייחס ברקת לתחום הרווחה וסיפר כי העירייה עשתה מהלכים עמוקים בכדי להקטין את תופעת העוני בעיר: "מדד העוני הוא אחד המדדים המטומטמים שאני מכיר. בדקנו לעומק את הנושא ובודדנו נתונים שונים כדי לבדוק מה צריך לעשות כדי להוציא אנשים מהמעגל. כשמסתכלים באופן פרטני אפשר לראות בעוני סוג של השקעה. בתוכנית שבנינו בדקנו מה ההחזר להשקעה, מה הסיכון ופרמטרים נוספים. הקמנו 66 מכוני השמה לתעסוקה. זה נעשה ברמה המגזרית, ואנו רואים שהדינמיקה הזו מביאה לתוצאות טובות".