השקעות אימפקט: רוחות של שינוי רגולטורי בהשקעות

ב-2016 פירסמו 82% מהחברות הנסחרות בנאסד"ק דוח אחריות חברתית ותאגידית בנוסף לדוחות הכספיים ■ תקנות "אמץ או גלה" דואגות לכך שהמשקיעים המוסדיים ילמדו איך להיעזר במידע הנוסף שגלוי כיום בפניהם

ניהול השקעות. ראוי להפחית סיכונים / צילום:Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
ניהול השקעות. ראוי להפחית סיכונים / צילום:Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

אי-אפשר לחשוד שהרגולציה מקדימה את זמנה. די להיווכח בכך שרק בחודשים האחרונים נזכרו אצלנו שיתכן וצריך להקים ועדה לבחינת הרגולציה של עולם המטבעות הדיגיטליים, כדי להבין שהרגולציה מתעוררת אחרי שהשוק כבר קיים. הוועדות הללו הוקמו עשור אחרי שהמטבעות הללו הגיעו לשווקים.

סביב תקנות "אמץ או גלה", שפורסמו בתחילת ספטמבר על ידי הממונה על הביטוח, שוק ההון והחיסכון, דורית סלינגר, ניתן היה לחשוד שהרגולציה הישראלית פורצת דרך. ההנחיה החשובה קובעת לראשונה כי משקיעים מוסדיים יוכפפו למדיניות "אמץ או גלה" ביחס לשאלה האם מדיניות ההשקעה שלהם כוללת התייחסות להשקעות אחראיות. ההנחיה אמנם אינה מחייבת את החברות לאמץ מדיניות ביחס להשקעה אחראית אך בשל השקיפות לה הן נדרשות, הדבר מהווה תמריץ לפעול וזהו צעד בכיוון הנכון.

בניגוד לביטקוין, במקרה של השקעות חברתיות העניין הציבורי והתקשורתי בסוגיה נמוך. אי לכך, אפשר היה לטעות ולחשוב שמדובר בנושא חדש. אבל בלי להמעיט בחשיבות התקנות, גם ב"אמץ או גלה" הרגולציה איננה פורצת דרך, אלא עוקבת אחר הנעשה באירופה ובארה"ב, ביפן ובאוסטרליה. 53% מההשקעות באירופה ו-26% מההשקעות בעולם יש התייחסות לאספקטים אחראיים בניהול הכסף. בהכללה, חלו שני שינויים משמעותיים שהופכים את העיסוק בתחומי האחריות והאימפקט לחיוני ואפשרי בכל אסטרטגיית השקעה.

השינוי הראשון הוא נגישות למידע. ברור לכולנו שאנחנו יכולים היום לדעת הרבה-הרבה יותר מאי פעם בעבר על כל נושא שמעניין אותנו. זה כולל מידע מגוון ורחב על חברות, שבהן אנו רוצות ורוצים להשקיע. חלקנו פחות מודע לעובדה שב- 2016 פרסמו 82% מהחברות הנסחרות בנאסד"ק דוח אחריות חברתית ותאגידית בנוסף לדוחות הכספיים. תקנות "אמץ או גלה" דואגות לכך שהמשקיעים המוסדיים ילמדו איך להיעזר במידע הנוסף שגלוי כיום בפניהם. כוחות השוק כבר עוררו גופים חדשים, לצד גופים ותיקים כמו גריינאיי, להיכנס לנישה החדשה שנוצרה ולנסות לצמצם את פערי המידע.

השינוי השני הוא הבשלה של טכנולוגיות וחברות. היות שהעולם עוסק בתחום האימפקט והאחריות כבר קרוב לעשרים שנה, יש לא מעט חברות שהבשילו והפכו מיוזמות קטנות ומקומיות לחברות גדולות ומשמעותיות הסחירות בבורסה ונגישות למשקיעים באשר הם. למשל, חברות כמו Wix שנותנות כלי שיווק, ניהול ותפעול נגישים וזולים לחברות קטנות ברחבי העולם, וחברות כמו סודהסטרים שמפחיתות את השתייה של משקאות ממותקים ושהרוויחה את הזכות לשאת סלוגן כגון "F**K Plastic" בזכות תרומתה להפחתת כמות בקבוקי הפלסטיק הנזרקים בכל יום לסביבה. כל החברות הללו הן חברות גלובליות, שבשנים האחרונות השיאו למשקיעים ולמשקיעות בהן תשואה של מאות אחוזים.

יש פתגם סיני (לפחות לפי גוגל) שאומר: "כשרוחות השינוי נושבות, יש אנשים שבונים חומות ויש אנשים שבונים טחנות רוח". אין ספק שיש שינוי. אין ספק שבסביבתנו יש מי שבונה חומות, אין ספק שהרבה יותר כלכלי והרבה יותר מועיל להבין לאן השינוי מוביל ולתפוס את הרוח או לרכב על הגל.

■ הכותבת היא יו"ר IBI ניהול תיקים.