צבי סטפק: הקרנות הגמישות והיכולת שלהן להכות את המדד

לאחר כמה שנים סוערות, 2017 התאפיינה ברמת תנודתיות נמוכה בשווקים הפיננסיים ■ כיצד הושפעה מכך יכולתן של הקרנות הגמישות להכות את המדד? ■ למדריך קרנות נאמנות

ניהול השקעות. ראוי להפחית סיכונים / צילום:Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
ניהול השקעות. ראוי להפחית סיכונים / צילום:Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

עם ראשיתה של שנת 2018, יצאנו לבדוק את ביצועי הקרנות המסורתיות בקטגוריית הקרנות הגמישות.

2017 היוותה מעין "שנת מהפך" בכל הקשור לתנודתיות בשווקים הפיננסים. אחרי שבשנים שקדמו לה, ועד לסוף שנת 2016, אחד המאפיינים הבולטים של השווקים היה סטיות התקן הגבוהות שהשפיעו על ביצועי המוצרים השונים: תעודות סל, קרנות נאמנות מחקות וקרנות הנאמנות המנוהלות.

בטורים הקודמים שפרסמנו, התעכבנו על ההשלכות שיש לשוק תנודתי על מנהלי הקרנות השונים ועל יכולתם להכות את תשואות מדדי הבנצ'מרק שלהם. הדבר נכון אף יותר, כשמדובר בקרנות גמישות, כיוון שחופש הפעולה המוענק למנהלים בבחירת נכסי הקרנות, הוא הרחב ביותר מבין הקטגוריות השונות בתעשייה. יכולת התמרון של מנהלי הקרנות בקטגוריה זו מעניקה להם בחירה חופשית בכל פרמטר השקעתי, החל מתעדוף מניות על-פני אג"ח ולהיפך, בחירה בין קונצרני לממשלתי, בין אפיק שקלי לצמוד מדד, העדפת מח"מים - קצר או ארוך, גובה החשיפה המט"חית, אם בכלל, ועוד. הוורסטיליות ומרחב הפעולה, משפיעים גם על המנעד הרחב של תשואות ומעצימים את ההבדלים והשונות בין הקרנות, וממילא מאפשרים בחינה של מנהל הקרן והיכולת שלו לייצר תשואה עודפת.

המגוון הגדול של האפשרויות העומדות בפני מנהלי הקרנות באשר לבחירת נכסי הקרנות, מקשה על בחירת מדד הייחוס המתאים. כפי שעשינו בעבר, המדד המשמש להשוואה בבדיקה זו, הורכב מ- 70% מדד ת"א 125 ו-30% מדד אג"ח כללי, מדד שמשקף בקירוב את הרכביהן לאורך זמן. את הבדיקה ערכנו על פני שלוש תקופות:

שנה אחת: 31.12.2016-31.12.2017.

3 שנים: 31.12.2014-31.12.2017.

5 שנים: 1.12.2012-31.12.2017.

נציין כי בטור הקודם שעסק בקטגוריית הקרנות הגמישות (ביולי 2017), מצאנו כי בשתי בדיקות שערכנו, על-פני שתי תקופות (תחילת 2016 עד יולי 2017, ותחילת 2017 עד יולי 2017), מנהלי הקרנות קצרו הצלחה מרשימה. בתקופה הראשונה כל הקרנות (17) בקטגוריה היכו את מדד הייחוס, ואילו בתקופה השנייה, הקצרה יותר, 20 מתוך 28 הקרנות שהיו בקבוצה הניבו תשואה עודפת על-פני מדד הייחוס.

5 שנים

במהלך חמש השנים האחרונות פעלו 10 קרנות גמישות, אשר השיגו במהלך תקופה זו תשואה ממוצעת של כ-60.1%, בעוד שמדד הייחוס עלה רק בכ-27.1%. כלומר, הקרנות היכו את הבנצ'מרק בפער גדול מאוד. בנוסף, כל 10 הקרנות השיגו תשואה גבוהה משל מדד הייחוס. הקרן שהשיגה את התשואה הגבוהה ביותר בקבוצתה עלתה בכ-97.1%, בעוד שהאחרונה עלתה בכ-35%, עדיין יותר מהבנצ'מרק.

באופן די מתבקש, סטיית התקן הממוצעת של קבוצת הקרנות היתה גבוהה יותר, אך בפער קטן; 8.3 אל מול 8 של המדד. באופן די זהה, ציון השארפ הממוצע שניתן לקבוצת הקרנות עמד על 7.4, בעוד שזה של המדד הגיע רק ל-3.0.

נמצא, אפוא, שמנהלי הקרנות הוכיחו שחופש התמרון שניתן להם בבחירת הנכסים שהרכיבו את הקרנות שלהם, הצדיק את עצמו, וניתן לומר שהם בהחלט ניצלו את תנאי השוק, שאופיינו במרבית הזמן בתנודתיות גבוהה, כדי להניב תשואה עודפת עבור המשקיעים.

3 שנים

קבוצת הקרנות שפעלה במהלך שלוש השנים האחרונות הניבה בממוצע כ-29%, 22.3% יותר מאשר השיג מדד הייחוס, שעלה בכ-6.7%. בדומה לתקופה הקודמת שנבדקה, גם כאן הצליחו מנהלי הקרנות להכות את מדד הייחוס בפער ניכר. כל 13 הקרנות הצליחו לעקוף את מדד הייחוס. הקרן הטובה ביותר בקבוצה עלתה בכ-43.9% ואילו המפגרת בתשואה עלתה בכ-13.1%.

למרות הבדלים מהותיים ברמות הסיכון שנלקחו על-ידי מנהלי הקרנות בהשוואה לבנצ'מרק, הרי שסטיות התקן היו כמעט זהות: 8.3 בקרנות ו-8.5 במדד הייחוס.

כפועל יוצא מכך, ציוני השארפ של הקרנות היו עדיפים בהרבה, וניכר כי ניהול הסיכונים שלהם הוכיח את עצמו. השארפ של הקרנות עמד על כ-4.1, ואילו זה של המדד הגיע ל-0.8 בלבד.

שנה אחת

כפי שכתבנו קודם, 2017 הייתה שונה מהשנים שקדמו לה, בעיקר בתנודתיות הנמוכה בשווקים, ובכך בעצם גלגלה לפתחם של מנהלי הקרנות אתגר גדול בהרבה מזה שאליו הם התרגלו, ניצול הזדמנויות בשוק רגוע בהרבה ממה שהיה קודם.

קבוצת הקרנות שנבדקה מנתה 27 קרנות. התשואה הממוצעת של קבוצת הקרנות עמדה על כ- 7.4%, גבוהה מתשואת המדד, שעלה בכ-5.9%. אם כן, פער שנתי זה בגובה של כ-1.5% הינו הפער הנמוך ביותר שנבדק עבור מבין שלוש התקופות שנבדקו בטור זה.

יתרה מכך, כאשר ניגשנו לבדוק את תשואותיהן של הקרנות, מצאנו כי "רק" שני שליש מן הקרנות, 18 במספר, הצליחו להכות את מדד הייחוס, בעוד שהשאר, 9 קרנות, נכשלו במשימתן לייצר תשואה עודפת. אם לא די בכך, 2 קרנות מהקבוצה נסחרו בתשואת חסר, והמחישו את הקושי המסוים שעומד בפני מנהלי ההשקעות של הקרנות הגמישות, כאשר מדובר בשוק שאינו תנודתי. הקרן שהשיגה את התשואה הגבוהה ביותר בקטגוריה עלתה בכ-23.7%, בעוד המפגרת ירדה בשיעור של 8.3%.

מדדי הסיכון של הקבוצה העידו גם הם על התופעה שתיארנו, בה נטילת הסיכונים קשה יותר בתנאי שוק מסוג זה שהוזכר, כשסטיות התקן של הממוצעות של הקרנות עמדו על כ-6 ושל המדד נקבעו על 5.9, זהה כמעט לחלוטין. בהתאם, ציון השארפ של קבוצת הקרנות היה טוב יותר ונקבע על כ-1.3, בעוד שזה של מדד הייחוס הגיע ל-1.0 בלבד.

לסיכום, הקרנות הגמישות הצליחו "לספק את הסחורה" בכל אחת מהתקופות שנבדקו. גם במונחי תשואה וגם במונחי מודל שארפ, שהביא בחשבון את רמות הסיכון שבהן הן התנהלו. אגב כך נציין שגם לו בחרנו בשיעורים אחרים בהרכב הבנצ'מרק, למשל 50% מניות ו-50% אג"ח (במקום 70% ו-30%) או 80% ו-20%, עדיין התוצאה הייתה דומה.

השוואה בין שלוש תקופות - בכמה הקרנות היכו את המדד
 השוואה בין שלוש תקופות - בכמה הקרנות היכו את המדד

* הכותבים הם בעלי בית ההשקעות מיטב דש ויו"ר מיטב דש קרנות נאמנות בע"מ, ואנליסט ונציג קשרי יועצים בקבוצת תכלית (מבית מיטב דש). אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

צרו איתנו קשר *5988