מחנק אשראי? הצ'ק הממוצע ניתן ל-91 יום - עלייה של 17%

לפי בדיקה של חברת סליקת הצ'קים ERN, ב-2015 עמדו ימי האשראי על 78 בלבד ■ מנכ"ל החברה: "הקושי קיים במעמד הביניים ובשכבות הנמוכות"

שיק / צילום: שאטרסטוק
שיק / צילום: שאטרסטוק

האם למרות העלייה באשראי הצרכני במשק ההיצע עדיין לא מדביק את הביקוש? בחברת סליקת התשלומים ERN מעריכים כי המשק סובל ממחנק אשראי ומבססים זאת על העלייה במספר ימי האשראי בצ'קים - מגמה שנרשמה גם בשנת 2017.

לפי הנתונים, בשנה שחלפה חלה עלייה של 4.6% במספר ימי האשראי הממוצעים בצ'קים ל-91 יום, זאת לעומת 86 יום בשנת 2016. למעשה, בתוך שנתיים נרשם גידול חד של קרוב ל-17% בימי האשראי, שעמדו ב-2015 על 78 יום בממוצע בלבד. גם היקף הצ'ק הממוצע נמצא במגמת עלייה, ובתוך שנתיים זינק נתון זה בלא פחות מ-25% ל-1,909 שקל לעומת 1,517 שקל ב-2015.

"הגידול שאנו רואים בעסקה ממוצעת בצ'קים ב-2017 מעיד על מחנק אשראי במשק הישראלי בקרב המעמד הבינוני והנמוך", אומר שי פרמינגר, מנכ"ל ERN. "צרכנים מרכזים את רכישותיהם ומגדילים את סכום העסקה הממוצעת בצ'קים במרבית הענפים. ככל שהעסקה גדולה יותר, כך הם מעוניינים להשתמש בצ'קים המהווים אשראי נוסף למשקי הבית מעבר למסגרת שיש להם בבנקים ובחברות כרטיסי האשראי", הוא מוסיף.

איך ייתכן שיש מחנק אשראי כשהיצע האשראי הצרכני רק הולך וגדל?

"זה נכון שהאשראי הצרכני נמצא בעלייה, אבל כולם רוצים לתת אשראי ללקוחות הטובים, והקושי שיש הוא דווקא במעמד הביניים ובשכבות הנמוכות. לאנשים שנתקלו בבעיות בעבר קשה מאוד לקבל אשראי חדש".

בבנקים יש עלייה בהפרשות להפסדי אשראי במגזר הצרכני. האם אתם רואים הרעה במוסר התשלומים בכמות הצ'קים החוזרת?

"ב-2016 הייתה עלייה בשיעור החזרה בצ'קים מ-3.5% ל-4%. אני מניח שהמגמה הכללית נמשכה גם ב-2017, גם בגלל הטבות והקלות שהרגולטור בישראל נותן לחייבים בצורך להשתקם ובכללים לפשיטת רגל". 

העלייה בהיקף העסקה
 העלייה בהיקף העסקה

השימוש בצ'קים בולט במגזר הערבי

חברת ERN עוסקת בסליקת תשלומים בצ'קים ומבצעת ניהול סיכונים פיננסי ללקוחות בכדי למנוע מצב שבית העסק יקבל צ'ק שלא יכובד. לדברי פרמינגר, המגמה כיום היא שהיקף הצ'ק הממוצע נמצא במגמת עלייה, ולעומת זאת כמות הצ'קים נמצאת בקיפאון. כך שבשורה התחתונה, סך השימוש בצ'קים צומח בכ-3% בממוצע והיקף הצ'קים בעולם הקמעונאות מוערך בכ-110 מיליארד שקל בשנה.

ב-ERN מצאו כי השימוש בצ'קים בולט בעיקר במגזר הערבי. זאת, בעיקר משום שהיקף השימוש בכרטיסי אשראי במגזר נחשב נמוך יותר, ולכן השימוש בצ'ק גבוה יותר. כמו כן, הבנקים הרחיבו את פריסת הסניפים שלהם במגזר זה - מה שמגביר את הנגישות לצ'קים. לפי הנתונים, גובה העסקה הממוצעת במגזר הערבי זינק אשתקד ביותר מ-10% ל-2,868 שקל. מדובר בסכום גבוה משמעותית (ב-כ50%) לעומת הצ'ק הממוצע בכלל האוכלוסייה העומד כאמור על 1,909 שקל. סך היקף הצ'קים זינק במגזר זה בכ-11% אשתקד. 

באשר לחלוקה לענפים, פרמינגר מציין כי הניתוח הענפי ממשיך להציג את התרחבות השימוש בצ'קים גם לענפים שבעבר השימוש בהם היה פחות שכיח. "אנחנו רואים שבענפים שבהם העסקאות מאופיינות בסכומים גדולים, השימוש בצ'קים עולה", הוא אומר.

כך למשל, בענף חומרי הבניין בולטת עלייה של יותר מ-8% בגובה הצ'ק הממוצע אשתקד. בתחום המזון והביגוד - תחומי צריכה מרכזיים - נרשמה ב-2017 עלייה מתונה של 3%-4% בצ'ק הממוצע. לעומת זאת, בתחום הקרמיקה והריהוט נרשם קיפאון ואפילו ירידה קלה בהיקף הצ'ק הממוצע.

"בתחום העסקאות הקטנות, המאפיין את ענפי המזון והביגוד, יש מצב סטטי בכמות ובסכום העסקאות. הגידול הוא בענפים שבהם העסקאות גבוהות יותר, ושם יש שימוש רחב יותר בצ'ק בעשירונים השונים. זאת, משום שהיתרון המרכזי של הצ'ק בכך שהוא לא תופס חלק ממסגרת האשראי ולא משלמים ריבית עבור השימוש בו", אומר פרמינגר.

ב-ERN מעריכים כי לאחר שתחום הצ'קים יעבור במלואו לדיגיטל היקף השימוש בו יעלה משמעותית. "מעבר ל'צ'ק דיגיטלי' ישווה לחלוטין את המצב בין כרטיסי אשראי לצ'קים", אומר פרמינגר.