אבסורד שוק ההנדסאים: יש דרישה, אבל הם מתקשים להשתלב

בזמן שמדברים על מחסור משווע בכוח אדם מיומן בהייטק, יש מקצועות נוספים, זוהרים פחות, שהמשק דורש ולא מקבל מה שהוא צריך. הנדסאים, לדוגמה. במקרה שלהם, נוצר אבסורד מיוחד: גם הנדסאים שכבר הוכשרו לא מצליחים להשתלב בתעשייה בהצלחה. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא הפער בין תוכניות הלימוד שלהם לבין צורכי העבודה בפועל.

לדברי ד"ר טל לוטן, מנהלת חינוך והכשרה בתעשייה ובמגזר העסקי בהתאחדות התעשיינים, יש במשק צורך ברור לא רק בהנדסאים, אלא גם בטכנאים, שנדרשת להם רק שנה אחת של הכשרה. "אנחנו מדברים היום על פיתוח תוכניות לימודים שיהיו ערות לצרכים האמיתיים בתעשייה. יש צורך לתקף את תוכניות הלימודים הקיימות", היא אומרת ומוסיפה שזה כבר קורה אבל לא במידה מספקת. "אנחנו מקדמים כיום התמחות מעשית במסגרת הלימודים של הנדסאים בתעשייה, כדי לחזק את הקשר בינה לבין המכללות. לתמרץ אותן על השמה. נכון להיום אין התמחות בתוכנית הלימודים של הנדסאים".

האם לא מדובר במקצועות שצפויים להיעלם בעתיד?

"בדיוק משום כך צריך לשבת עם מועצת ההנדסאים והטכנאים ולתקף את תוכניות הלימוד, ולהפוך אותן לרלוונטיות".

"אף אחד לא יודע את המספרים"

לוטן אינה מספקת נתונים מדויקים על רמת הביקוש להנדסאים. לדבריה, נתוני הלמ"ס מצביעים על ביקוש כזה, אולם הם לא מדויקים ובפועל מדובר בערכים גבוהים יותר. "במקרים רבים דוח הלמ"ס מזכיר תפקיד שיש לו ביקוש, לדוגמה מפעילי מכונות, אבל אינו מביא בחשבון שלפעמים בפועל דרוש הנדסאי לתפקיד כזה".

יפעת רגולר, מנהלת תוכנית הנדסה במרכז "מונא" הפועל במג'ד אל-כרום, אומרת שהנדסאים משתלבים בתעשייה, אבל לאו דווקא בתחום ההתמחות שלהם או ברמה המתאימה להם, וכך הם יכולים למצוא את עצמם במקצוע שלא מחייב הכשרה או דיפלומה. "במקרים רבים מפעלים לא משקיעים בחפיפה של הנדסאי, כי אין להם משאבים לכך. המפעל קודם כול צריך לכבות שריפות".

רגולר מציינת גם היא שחלק מהבעיה הוא העדר התנסות מעשית. "כשלומדים בעיקר בתיאוריה נוצר פער מול היישום, וכתוצאה מכך חברות 'רציניות' מתקשות לקלוט את ההנדסאים, וגם כשהן קולטות אותם, זה לא בהכרח במקצוע שלהם. הן יכולות לקחת הנדסאי מכונות ולהעסיק אותו כעובד ייצור או אחזקה. זה הרי תפקיד שהוא יכול היה למלא גם ללא לימודים". מעבר לכך, היא אומרת, "העולם הולך היום למערכות מורכבות יותר, אבל להנדסאי מכונות שיודע לעבוד רק בתחום הנדסת מכונות יהיה חסר כל המנעד. אנחנו מציעים בתוכנית שלנו הכשרה יישומית שתאפשר להסתכל על דברים מהמאקרו ולא מהמיקרו".

דיתה ברוניצקי, יו"רית הפורום הציבורי של המכללות הטכנולוגיות לטכנאים הנדסאים, ומייסדת חברת אורמת, מתייחסת לקושי שמציב המחסור בנתונים מדויקים. "לא ניתן לגבש תוכנית על סמך נתוני הלמ"ס. הם לא מספיקים, לא מפורטים ולא ערוכים בצורה שניתן לגבש מתוכם את צורכי המשק", היא אומרת ומוסיפה כי בשונה מארה"ב ומאירופה, אין בישראל חלוקה מוסכמת של מקצועות שלפיהם מדווחים נתונים תעסוקתיים.

"אם היה בישראל קטלוג מוסכם שמשמש את משרד העבודה, הלמ"ס, המעסיקים וכל מי שמארגן הכשרות מקצועיות - אם כולם היו מדברים בשפה אחת משותפת והיו אוספים אותם לפי נתונים גאוגרפיים-דמוגרפיים - היה קל יותר לארגן תחזיות. חלק מהאמירות היום לא מבוססות על נתונים. אני חושבת שיש צורך בבעלי מקצוע כמו הנדסאי, טכנאי ומהנדס. באלה יש גם חפיפה ויש גם רצף. מה המספרים בכל אחד? אני חושבת שאף אחד לא יודע".

הרפורמה של משרד העבודה

ב-11 בינואר השנה הושקה רפורמה בחוק ההסדרים, שבמסגרתה תעודכן תוכנית הלימודים בתיאום עם התאחדות התעשיינים. התוכנית הזאת, שאמורה לצאת לדרך בשנת הלימודים 2019, תשים דגש על יותר פרקטיקה אבל שעות הלימוד יצטמצמו - מהלך שהוביל בראשית החודש, לצד הכוונה לצמצם את מספר המכללות, להשבתת המכללות הטכנולוגיות בגלל החשש לפגיעה בכוח האדם המפעיל אותן. "בחנו מה קורה בעולם", אומרת תאיר איפרגן, מנהלת מה"ט, המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית במשרד העבודה, "ובנינו הכשרה עם חיבור לשוק העבודה. כך גם הגיעו למסקנה שאת 2,176 שעות הלימודים של היום ניתן להחליף בהכשרה של 1,700 בממוצע להנדסאי".

אתם מבקשים לשפר את התכנים אבל מצד שני מקצצים ומצמצמים?

"אנחנו מקימים ועדת מומחים שבוחנת את הנושא. כרגע חשוב יותר שתהיה להנדסאי התנסות מעשית. פעם היו כותבים את תוכנית הלימודים עם ראשי המגמות. את זה נשנה ונעבוד מול מעסיקים רלוונטיים. יש עוד דברים שצריך לתקן - סטודנט משרד החינוך שלמד י"ג, י"ד, מתוקצב על ידי המדינה ב-19.5 אלף שקל בשנה. לעומתו, סטודנט מה"ט היה מתוקצב ב-8,500. הרפורמה החדשה תשווה את התעריף".

הרפורמה נבעה מהצורך בהשמה יעילה יותר?

"בכל זמן יש צורך נתון ב-2,000 הנדסאים במשק".

האם הנתון הזה מדויק?

"אנחנו יודעים להגיד שלפחות 2,000. במקרה של מהנדסים, מדובר בהרבה יותר".

תטפלו גם בהכשרת מאקרו להנדסאי, שתקל את המעבר שלו בין תפקידים?

"תוכנית הלימודים תידרש לייצר ליבה של מקצועות יסוד. להנדסאי קולנוע וסאונד יהיה קשה לעבור להנדסת בניין, אבל על פניו אנחנו מכירים בצורך בגמישות".

מרכז מונא במג'ד אל-כרום: מחברים את ההנדסאים לתעשייה

במרכז מונא במג'ד אל-כרום פועלת תוכנית הנדסה שמטרתה לסייע להנדסאים להשתלב בעבודה במקצוע שבו הוכשרו. הפעילות, המתקיימת במימון משרד הכלכלה, מציעה להנדסאים מתחומי המכונות, החשמל, האלקטרוניקה והבקרה הכשרה ומנטורינג בתעשייה, הכוללת התנסות מעשית והכשרה רב-תחומית. במסגרת התוכנית, מסייעים לחניכים להשתלב בסופו של דבר בתעשייה. בין החברות שמשתתפות בפרויקט ניתן למנות את ישקר, שטראוס, כתר, רפאל, אלכם מדיקל וארקל אוטומוטיב.

לדברי יפעת רגולר, מנהלת בתוכנית, התוכנית פתוחה לבני כל המגזרים המתגוררים בטווח שבין רמת הגולן ליוקנעם. כך, מנסה התוכנית להתגבר על חסמים נוספים שמקשים על ההשמה, לדוגמה מגורים בפריפריה, הבדלי תרבות ודת והיעדר הנחיה. "התחלנו בדצמבר 2016, והיום אנחנו מפעילים את המחזור השלישי. כדי להתקבל לתוכנית צריך להיות בוגר או בוגרת הנדסה; הנדסאי או הנדסאית, ולעבור ראיון, שבו נבחנים פרמטרים אישים ומקצועיים. אנחנו מחפשים פוטנציאל ולא ניסיון. עם זאת, גם היה אצלנו מהנדס שלמד לפני 15 שנה ובינתיים יצא מהתחום, וכשחזר גילה שהעולם השתנה. נוסף על היסודות, מלמדים בקורס גם תכנים רכים כמו מוטיבציה, למידה עצמית, ולקיחת אחריות.