בעל מניות מיעוט יוצא נגד הבונוס לחברי מעברות

יגאל מזרחי יוצא נגד מדיניות התגמול שהחברה מבקשת לאשר ונגד התנהלותה לנוכח קופת המזומנים הגדולה שנוצרה לאחר מכירת מטרנה לאסם ■ "צריך מנגנון לא מופרז ויעדים שאפתניים יותר במונחי תשואה על ההון"

לה קט / צילום: אתר החברה
לה קט / צילום: אתר החברה

לקראת אסיפת בעלי מניות חברת מעברות , הנמצאת בשליטת הקיבוץ בשם זה (59%), אחד מבעלי מניות המיעוט בחברה, יגאל מזרחי, יוצא נגד מדיניות התגמול שהחברה מבקשת לאשר ומותח ביקורת על התנהלותה לנוכח קופת המזומנים שהצטברה בחברה כשנה. זאת לאחר מכירת יתרת מניותיה ביצרנית מזון התינוקות מטרנה לשותפה אסם.

בפברואר 2017 החליטה מעברות על מימוש אופציה למכירת יתרת החזקותיה (49%) במטרנה לאסם תמורת 565 מיליון שקל. המימוש ייצר לה בתשעת החודשים הראשונים של 2017 רווח אחרי מס של 418 מיליון שקל וסייע להגדלת קופת המזומנים שלה לכ-333 מיליון שקל ולהגדלת הונה העצמי לכ-813 מיליון שקל. כיום החברה עוסקת ביבוא והפצת תוספי תזונה, ויטמינים ומינרלים, מזון אורגני, מזון ומוצרים לחיות מחמד, תחליפי חלב לחיות משק ופיתוח ומכירת חומרי גלם.

מזרחי, המחזיק בכ-0.2% ממניות מעברות באמצעות חברת איגיפול השקעות, טוען כי קיימות כמה בעיות במנגנון הבונוס לעובדי ולמנהלי החברה, לאחר עדכונו לקראת האסיפה. מזרחי מביע פליאה "כיצד דירקטוריון החברה הנכבד מצא לנכון להסכים 'לעדכן את מנגנון הבונוס השנתי ולהפחית את תקרת הבונוס השנתי ואת מדרגות הרווח לחישוב הרווח השנתי'", וטוען כי, "למרות הגידול הניכר בהונה העצמי של החברה כתוצאה ממכירת מטרנה, יעדי הרווח מופחתים".

עוד הוא מציין כי נוסחת הבונוס לא מחשבת רווח מצטבר, אלא מקזזת הפסד בשנה מסוימת עם רווח בשנה שלאחריה וסבור כי דירקטוריון החברה צריך להציג "מנגנון בונוס לא מופרז ועם יעדים שאפתניים יותר במונחי תשואה על ההון". בנוסף טוען מזרחי כי הבונוס אינו מנוטרל משיערוכים חשבונאיים, ומשקף תשואה על ההון של כ-3% שלטענתו "רחוקה מלהיות מספקת".

מעברות זימנה אסיפת בעלי מניות ליום חמישי הבא (15.2), בה היא מבקשת בין היתר לאשר את התקשרות החברה עם קיבוץ מעברות בהסכם להעמדת עד 81 חברי קיבוץ למשרות שונות בהתאם לצורך, שירותי יו"ר בהיקף משרה של 80% ועד 17 מנהלים בכירים נוספים, ושירותים שונים נוספים שיעמיד הקיבוץ לחברה. סך התגמולים (כולל הבונוס) שהיו מוענקים לקיבוץ לפי ההתקשרות הנוכחית, על בסיס הפעילות ב-2015-2016, הוערכו על-ידי מעברות בכ-11.5-12.5 מיליון שקל בכל שנה.

בעניין התקשרות הקיבוץ להעמדת כוח אדם במשרות לא בכירות, טוען מזרחי כי "אין שום היגיון כלכלי" שהוצאות אלה "שבחלקן מבוססות על הסכמים משנת 1993, יישארו באותה רמה למרות שהכנסות החברה נחתכו בכמחצית".

כן טוען מזרחי כי מעברות "הפכה, הלכה למעשה, לחברת השקעות עם נזילות גבוהה, כאשר כ-65% ממאזן החברה הינם מזומנים המיועדים, בין היתר, להשקעות", ומוסיף כי "מפליא שהחברה לא מצאה לנכון להסביר בזימון כיצד משפיעה מכירת שותפות מטרנה על מערכת ההסכמים בין החברה ובין בעל השליטה (קיבוץ מעברות) ועל העלויות הנגזרות מהסכמים אלה".

הבעיות המרכזיות
 הבעיות המרכזיות

ממעברות נמסר: "החברה נמצאת בקשר שוטף עם הגופים המוסדיים המשקיעים במניותיה, לרבות בנושא העיסקה שפורטה בדוח המיידי מיום 10.1.18, והיא פועלת עימם בשיתוף פעולה מלא כדי להגיע להסכמות בנושאים שעל סדר היום. כמו כן, יש לציין כי נייר העמדה של בעל המניות לוקה באי דיוקים, אליהם תתייחס החברה במידת הצורך מול הגורמים הרלוונטיים. חברת מעברות מקפידה כל העת על נורמות ממשל תאגידי תקין לרבות בסוגיות כדוגמת האמור".