"הנזק המרכזי של כל הדיון על הזכויות בהריסה ובנייה ומחדש, דיון שהוביל לתיקון 3א', זו העובדה שתיקון 4 לתמ"א 38 ירד מסדר היום. אף אחד לא מדבר עליו יותר. נזכיר שהתיקון היה אמור לדבר על בניינים שאינם למגורים, ולתקן כל מיני באגים קטנים בתמ"א 38. אבל היום אף אחד לא מדבר על זה בכלל. זה ירד מהפרק" כך אמר היום (ג') עו"ד מיכה גדרון ביום עיון שעסק בתכנון ובנייה והתחדשות עירונית ביוזמת משרד עורכי הדין צבי שוב.
נזכיר כי תיקון 4 היה אמור גם לאפשר יישום תמ"א 38 גם בבניינים שנבנו לאחר שנת 1980 ועד 1991 וזאת בשל העובדה שאין בבניינים אלה ממ"דים. אם התיקון אכן לא ייצא אל הפועל גם אפשרות זו, לתוספת ממ"דים לבניינים אלה לא תצא לפועל.
"כולנו יודעים שתמ"א 38 מיושמת בעיקר באזורים שהם לא בטוח בראש סדרי העדיפויות בכל הקשור לחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה. אבל התמ"א פורחת, והיא לדעתי הפכה לחוד החנית בהתחדשות עירונית. מינהל התכנון אומר לכל אורך הדרך שתמ"א 38 היום היא התחדשות עירונית. אבל יש גם תפיסת עולם אחרת, שמובלת על ידי משרד המשפטים, שאומרת שזה רק בייעוד לחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה", המשיך עו"ד גידרון.
דוברת נוספת ביום העיון הייתה עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית במשרד הבינוי והשיכון. גנון התייחסה לתחום הפינוי-בינוי ואמרה: "היום התחדשות עירונית היא סביב 15% מהתחלות הבנייה בישראל. יש סביב 40 פרויקטים של פינוי-בינוי היום כבר בביצוע, ויש 57 אלף יחידות דיור שנמצאות בהליכים שונים של תכנון". גנון התייחסה גם לתמ"א 38 ועל פי נתונים שהציגה, נכון להיום הוגשו בקשות המתייחסות לכ-80 אלף יח"ד, מחצית מהן יחידות דיור חדשות שמתווספות ליחידות הדיור הישנות.
עוד אמרה גנון: "הכנסת תוכניות פינוי-בינוי לותמ"ל היא משמעותית. במשרדי הממשלה וגם בותמ"ל חששו מזה. אבל התעקשנו שזה יקרה. ויש תוכנית שכבר הופקדה, ברחובות, וזה רק חודשיים אחרי ההכרזה. וזה עושה תחרות כי בוועדות המחוזיות נעים באי נוחות על הכיסאות ושואלים למה זה הולך לותמ"ל. אפילו שמענו שאומרים שיכניסו שתי תוכנית פינוי-בינוי לותמ"ל ולמחוזית ויראו מי מאשר אותה מהר יותר. ותחרות זה טוב".
גנון גם התייחסה ליוזמות לחדשות המקודמות כעת על ידי הרשות להתחדשות עירונית. בין היתר אמרה גנון כי: "נקדם תוכנית מדיניות לקידום פרויקטים לאורך קווי הרכבת הקלה. זה יכול להיות היצע משמעותי להתחדשות עירונית. במקביל, ברשות מקדמים מתן סיוע לרשויות המקומיות בתקצוב עבודות פיתוח תומכות פרויקטים של התחדשות עירונית". הסעיף השני עשוי לטפל בבעיה קשה שמעכבת נכון להיום פרויקטים של התחדשות עירונית משום שהרשויות המקומיות טוענות לא פעם שהפרויקטים הללו מעמיסים על התשתיות ובגלל הפטור מהיטלי השבחה אין לרשות אפשרות לממן את פיתוח וחידוש התשתיות הנדרשת.
עוד נושא אליו התייחסה גנון הוא הסכמי המדף שעתידה הרשות החדשה לפרסם. מדובר בהסכמים עליהם יוכלו הדיירים וגם היזמים להסתמך. "נפרסם תוך כשבועיים הסכם מדף ראשון לעסקת פינוי-בינוי. זה לא יגזול עבודה מעורכי הדין וייתן ודאות. אם בהתחלה חשבנו שזה יהיה הסכם שיהיה בעיקר מהעניים של בעלי הדירות, בסופו של דבר זה יהיה הסכם מאוזן בין צורכי בעלי הדירות וגם צורכי היזמים".
בהמשך דבריה דיברה גנון גם על הממונה על פניות דיירים, פונקציה שהיא פרי של חוק הרשות להתחדשות עירונית. לדבריה, האפשרויות שמעניק החוק לאותו בעל תפקיד, שהיה צריך להגן על בעלי הדירות, מוגבלות ונכון להיום חושבים ברשות להתחדשות עירונית להגדיל את הסמכויות שיינתנו לו. "אנחנו חושבים להגדיל את הסמכויות. למשל, דבר שעכשיו חושבים עליו, זה אם יש תלונות על הסכמים שלא תורגמו לשפות אחרות ובעלי דירות חתמו עליהם הממונה יוכל לבטל את ההסכמים. וזו רק דוגמה" .
במקביל, גנון ציינה כי ברשות מקדמים גם מנגנו שייקבע המלצות לתשלום שכר-טרחה לעורכי דין בתחום וגם קביעת כללי אתיקה מיוחדים או המלצות לפעילות לעורכי דין הפועלים בתחום. "שמענו על מקרה שעורך דין שייצג דיירים מול יזם, עבר מאוחר יותר לייצג את היזם בפרויקט אחר שלו. זה נכון? זה לא נכון? צריך להסדיר את זה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
