פיפ"א תשבית בקיץ הקרוב את העולם למשך חודש בגלל המונדיאל ברוסיה. היא תביא לרייטינג שיא טלוויזיוני חוצה יבשות, אנשים ישברו תוכניות חיסכון כדי להגיע לרוסיה, ובסך הכול כמיליון איש ינחתו בכעשרה שדות תעופה שונים כדי להיות חלק מגביע העולם. ועדיין, אנחנו נוטים לייחס לארגונים הללו הרבה יותר כוח כלכלי מכפי שהם שווים באמת. פיפ"א, שמחזיקה את מותג המונדיאל זה כ-80 שנה ועומדת בראש "דת" הכדורגל, היא ארגון שיגלגל השנה בסך הכול 4 מיליארד דולר, כפי שעולה מהדוחות הכספיים שפרסם הארגון השבוע. אם שמים אותה בין 2,000 החברות הבורסאיות הגדולות בעולם (דירוג ה"גלובל 2000") היא תתפוס את המקום ה-1,800 לערך, לצד גופים כמו ענקית התכשיטים Tiffany. שלא לדבר על רווחים: פיפ"א הפסידה השנה מאות מיליוני דולרים.
במלים אחרות, הספורט הוא דת ובידור. אבל כגורם כלכלי משמעותי, ארגוני הספורט לא מייצרים את הכספים שמייצרות התעשיות הגדולות המסורתיות או תעשיות ההיי-טק. הארגונים הללו בסופו של דבר לא מוכרים טכנולוגיות להמונים אלא כרטיסים למשחקים, זכויות שידור וחסויות במגרש, והפוטנציאל בתחום הזה מוגבל מאוד. ואם יש כבר כסף גדול, הוא נמצא בארגונים שמלווים את תעשיית הספורט - חברות הלבשה ויצרניות ציוד (נייקי, אדידס), רשתות שידור (ESPN) אבל לא באלו שמנהלים ואחראים ממש על הספורט.
אז מי הם גופי הספורט הגדולים בעולם מבחינה כלכלית? לפניכם הרשימה. לצורך ההשוואה, הנתונים מוצגים בדולרים על פי שער ההמרה במועד פרסום הדוחות.
1. NFL (פוטבול, ארה"ב)
הכנסות ב-2017: 14 מיליארד דולר
ליגת הפוטבול האמריקאית משוחקת על פני 5 חודשים בלבד, אבל נשענת על שוק אמריקאי שמטורף על המשחק. כל 32 הקבוצות סיימו את העונה האחרונה ברווח, והרווחים המצטברים של קבוצות הליגה הסתכמו ב-3.2 מיליארד דולר. הליגה הזאת חסינה לכול ובעקבות תביעה שהוגשה נגדה, היא תעמוד כעת גם בתשלום של יותר ממיליארד דולר לשחקני עבר בשל נזקים מוחיים שנגרמו להם מפעילותם בליגה. רשתות הטלוויזיה משלמות יותר ויותר כסף אף שהרייטינג נמצא במגמת ירידה (ירידה של 8% בשנה האחרונה). עד שנת 2022 יש לליגה חוזי טלוויזיה חתומים בסכום כולל של כ-55 מיליארד דולר. ולחשוב שכל הכסף מגיע מתוך ארה"ב, אחרי שכל הניסיונות של הליגה להפוך לגלובלית כשלו בינתיים.
2. MLB (בייסבול, ארה"ב)
הכנסות ב-2017: 10 מיליארד דולר
הליגה שמושכת הכי הרבה קהל בעונה אחת - 72.6 מיליון צופים, ועוד ליגה אמריקאית שלא מצליחה למצוא את הנוסחה לגלובליזציה. ה-MLB נשענת בעיקר על כמות אדירה של קהל, ונהנית מליגה ארוכה מאוד שכוללת 162 משחקים לכל קבוצה בעונה הסדירה. הרווח הכולל של הקבוצות עומד על 1.02 מיליארד דולר, והנהנים העיקריים מההצלחה הכלכלית ובעיקר מרגולציית שכר מקלה הם השחקנים - בין 10 החוזים הגדולים שנחתמו בעולם הספורט, 8 הם של שחקני בייסבול, כולל החוזה הגבוה בהיסטוריה: ג'יאנקרלו סטנטון שחתם על 325 מיליון דולר ל-13 עונות (2014-2027).
ליגת הבייסבול/ צילום: רויטרס
3. NBA (כדורסל, ארה"ב)
הכנסות ב-2016/17: 7.5 מיליארד דולר
הליגה הצומחת בעולם, בזכות אירוע נקודתי אחד - חתימה על הסכם טלוויזיה בשווי 24 מיליארד דולר. בניגוד לעבר, הליגה רווחית מאוד ו-29 מתוך 30 הקבוצות סיימו את העונה האחרונה בפלוס. סך הרווחים התפעוליים של הקבוצות הסתכמו בעונה החולפת ב-1.5 מיליארד דולר.
4. פרמיירליג (כדורגל, אנגליה)
הכנסות ב-2015/16: 5.4 מיליארד דולר
הפרמיירליג האנגלית נהנית ממלחמה בין שני גופי שידור, בריטיש טלקום וסקיי, כדי לברוח ליתר הליגות ביבשת. 2.57 מיליארד אירו נכנסו מזכויות שידור בעונה האחרונה שבה התקבל דיווח (2015/16) - שווה למה שהכניסו מסעיף זה ביחד שלוש ליגות בכירות ביבשת (גרמנית, צרפתית איטלקית), והסכום עוד יגדל בשנים הקרובות. העושר מושך את שכר השחקנים לשיאים - בשנה האחרונה חצה השכר הממוצע השבועי רף של 50,000 ליש"ט, והעמיד את השכר השנתי הממוצע של כדורגלן בליגה האנגלית על 2.64 מיליון ליש"ט - פי 97 מהשכר הממוצע בבריטניה.
המונדיאל/ צילום: רויטרס
5. אופ"א (כדורגל, אירופה)
הכנסות ב-2015/16: 5.2 מיליארד דולר
התאחדות הכדורגל האירופית חיה משני אירועי ענק: טורניר היורו שמתקיים אחת לארבע שנים ומפעל ליגת האלופות השנתי. ליגת האלופות היא הבלוקבאסטר ומייצרת בשנה 2.1 מיליארד אירו. יחד עם הליגה האירופית והיורו, הפכה אופ"א לגוף יבשתי שמאפיל אפילו על ארגון הגג של פיפ"א. בזכות ליגת האלופות, הנפילה בהכנסות בשנים ללא יורו היא לא נוראית (הכנסות של 3 מיליארד אירו בעונת 2016/17 נטולת היורו).
6. NHL (הוקי קרח, ארה"ב)
הכנסות ב-2016/17: 4.4 מיליארד דולר
הליגה הרביעית בלבד מבחינה כלכלית בארה"ב, ליגה לא גלובלית וענף יחסית לא פופולרי ברמה הבינלאומית, ועדיין נהנית מהשוק האמריקאי על שלל יתרונותיו - זכויות שידור ורגולציה מחמירה על שכר השחקנים. התוצאה: רווח תפעולי כולל של 540 מיליון דולר בעונה שעברה ובסך הכול 22 מ-30 קבוצות שסיימו במאזן פיננסי חיובי.
7. פיפ"א (כדורגל, גלובלי)
הכנסות ב-2018: 4 מיליארד דולר
לפיפ"א יש פרשות שחיתות שפרנסו מאות עיתונאים ואלפי עורכי דין, והארגון מנסה להתנער מהריקבון הניהולי. ועדיין, מספיק מונדיאל בארבע שנים בענף הפופולרי בעולם כדי להפוך אותה לארגון עם רזרבות של מאות מיליוני דולרים בקופה. את 2017 סיימה פיפ"א בהפסד של 192 מיליון דולר. ב-2018 כבר ייהנה הארגון מהמונדיאל ברוסיה, שלמעשה ימחיש איך הארגון הזה חי - ממונדיאל למונדיאל. ההכנסות בשנת מונדיאל מהוות 60% מההכנסות במעגל הארבע-שנתי. את המעגל הארבע-שנתי שיסתיים ברוסיה 2018 (2015-2018) תסגור פיפ"א ברווח כולל של כמיליארד דולר.
8. בונדסליגה (כדורגל, גרמניה)
הכנסות ב-2015/16: 3.6 מיליארד דולר
אם תחפשו את ליגת הכדורגל הכי "בריאה" בעולם, זהו כנראה המודל. שכר השחקנים עומד על 50% בלבד מההכנסות - השיעור הנמוך בין ליגות הכדורגל בעולם. האצטדיונים הענקיים שמחזיקות קבוצות הבונדסליגה ומחירי הכרטיסים הנמוכים מעמידים אותה כבר יותר מעשור כליגת הכדורגל עם ממוצע הקהל הגבוה בעולם. בצד השני - 16 מ-18 הקבוצות אמנם סיימו את עונת 2016/17 ברווח אבל הוא הסתכם ב-204 מיליון אירו בלבד.
לא נכנסו לרשימה
9. הוועד האולימפי (אולימפי, גלובלי); הכנסות 2016)): 3.5 מיליארד דולר
10. לה ליגה (כדורגל, ספרד); הכנסות (2015/16): 2.8 מיליארד דולר
11. סרייה A (כדורגל, איטליה); הכנסות (2015/16): 2.2 מיליארד דולר
12. פורמולה 1. (מרוץ מכוניות, גלובלי); הכנסות (2017): 1.8 מיליארד דולר
12. ליג 1 (כדורגל, צרפת); הכנסות (2015/16): 1.7 מיליארד דולר
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.