המכון לחקר האינטרנט מנסה את מזלה בשנית: החברה היפנית שביקשה להנפיק בבורסה בתל אביב, וביטלה את ההנפקה לאחר שלא זכתה להיענות מספקת מהציבור, הגישה אתמול תשקיף חדש לקראת הנפקה ראשונית בבורסה המקומית. המכון לחקר האינטרנט מתמקדת בטכנולוגיות הקשורות לאינטרנט, ונמצאת בשליטתו של המייסד, היו"ר והמנכ"ל, הירושי פוג'יווארה.
הניסיון הקודם להנפיק כאן החל בתשקיף שהוגש בדצמבר, כאשר החברה תכננה לגייס לפחות 44 מיליון שקל לפי שווי של 220 מיליון שקל אחרי הכסף. מספר שבועות לאחר מכן, החברה חתכה משמעותית את השווי המבוקש לאחר שהתקבלו אינדיקציות לביקושים פושרים למדי בשווי המבוקש המקורי. לאחר העדכון, החברה תכננה לגייס כ-20 מיליון שקל לפי שווי של 80 מיליון שקל אחרי הכסף.
זמן קצר לפני שההנפקה יצאה אל הפועל בסוף פברואר, וכפי שפורסם לראשונה ב"גלובס", פרסמה החברה עדכון לתשקיף ממנו עלה כי 62% מהסכום שתכננה לגייס היה אמור להגיע ליועצים ולחתמים. את המהלך להנפקת החברה בת"א הובילה אז (וגם כעת) דיסקונט חיתום, בראשות היו"ר צחי סולטן והמנכ"ל לירן רזמוביץ'; כאשר לצד דיסקונט חיתום שימשה חברת אגוז הנפקות ופיננסים, בראשות שי זהר ונתי נתן, כמפיצה בהנפקה.
לפי אותו עדכון, מתוך התמורה ברוטו בסך 20 מיליון שקל, כ-12 מיליון שקל היו אמורים להיות מועברים כתשלומים עבור ייעוץ, ריכוז והפצה, ועוד 450 אלף שקל להוצאות אחרות. עורכי הדין המלווים את החברה הם ממשרד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות' ומשרד קורי החשבון שלה הוא קסלמן וקסלמן.
חברת המכון לחקר האינטרנט פועלת באמצעות חברת IRI יפן שהיא חברה בת, וחברות בנות נוספות, ומתמקדת בטכנולוגיות הקשורות לאינטרנט (בעיקר האינטרנט של הדברים - IoT), אבטחת סייבר ו-AI (בינה מלאכותית). פעילותה כוללת ייעוץ, מחקר, השקעות והפקת כנסים ואירועים בתחומים אלה.
בתשקיף החדש שהוגש אתמול, החברה לא נוקבת במחיר למניה, כך שעדיין לא ידוע מהו השווי אליו היא מכוונת כעת. לפי התשקיף, התמורה הצפויה מההנפקה לציבור תשמש לרכישה והשקעה בטכנולוגיות או בחברות, בעיקר בישראל וביפן, העוסקות בתחומי פעילותה של החברה, וכן לשם הקמת פעילות מחקר ופיתוח שתבוצע בעיקר בישראל וביפן.
לפי הנתונים המצורפים לתשקיף, בסוף 2017 ההון החוזר של החברה היה שלילי בסך 3.6 מיליון דולר. לחברה היו מזומנים ושווי מזומנים בסך 8.9 מיליון דולר לאחר שהציגה תזרים שלילי מפעילות שוטפת בגובה 661 אלף דולר ב-2017.
באותה שנה, הכנסות החברה הסתכמו ב-9.1 מיליון דולר, עלייה של 14.6% ביחס ל-2016, אך גם ההפסד התפעולי שלה גדל באופן משמעותי: מ-79 אלף דולר לכ-3.1 מיליון דולר. זאת על רקע גידול של 68.7% בעלויות בגין מכירות, כלליות ומנהלתיות - בעיקר שכר טרחה בגין שירותי ביקורת וחשבות על רקע ההכנסות להנפקה; וכן גידול של פי 7 בהוצאות המחקר והפיתוח, מ-16 אלף דולר ל-130 אלף דולר, בשל חלקה של החברה בשותפות עם הטכניון. בשורה התחתונה, ההפסד נטו לשנת 2017 הסתכם ב-1.8 מיליון דולר, לעומת רווח נקי של 1.4 מיליון דולר ב-2016.
נתונים נוספים מהתשקיף כוללים את התגמולים ששילמה החברה לשלושה בכירים בה ב-2017, שהסתכמו ב-581 אלף דולר, עלייה מ-394 אלף דולר ב-2016. מסוף 2017 מכהנים בחברה שני סמנכ"לי כספים משותפים (שלא נכללו במקבלי השכר הגבוה באותה שנה) - מיריי קורודה ורון היימן, בתמורה חודשית של 7,500 דולר לקורודה ו-3,000 דולר להיימן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.