נדל"ן | ועידת הנדל"ן

כיצד הטכנולוגיות יקדמו את ענף הנדל"ן?

מחברת דאטה לנדל"ן ועד חברה שמיועדת לצמצם את תאונות העבודה • בפאנל בוועידת הנדל"ן של "גלובס" השתתפו כמה מהאנשים המרכזיים שמטמיעים היום טכנולוגיות חדשות להצעדת ענף הבנייה לדור הבא

אורי בן פורת, סמנכ"ל חדשנות וקיימות - שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר
אורי בן פורת, סמנכ"ל חדשנות וקיימות - שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

פאנל חושבים שינוי עושים שינוי בועידת הנדל"ן של "גלובס" נפתח עם דבריו של אורי בן-פורת, סמנכ"ל חדשנות וקיימות בשיכון ובינוי. "בהרבה מקומות אנחנו שומעים על המהפכה התעשייתית הרביעית ואיך היא משנה את עולמות התעשייה. בהרבה מקומות השיח על שיתוף פעולה עם סטארט-אפים הוא כבר נדוש ואפילו מיושן. אבל בעולמות הבניה זה ממש לא נדוש וממש לא מיושן", הוא אמר.

"כולנו מכירים את הלחצים בעולם הבניה: לחצים של איכות, לוחות זמנים. אנחנו צריכים לבנות יותר ויותר תחת עיניה הפקוחות של הקיימות, הבטיחות מרחפת מעל ראשינו וכלנו רוצים לשמור עליה והלחצים מתגברים. אנחנו בונים פרויקטים יותר ויותר מורכבים: תשתיות מורכבות ומגדלים. האמצעים הישנים שעומדים לרשותנו הם פחות ופחות במקום. המצב הוא כבר לא עסקים כרגיל. ענקיות הבניה בעולם משקיעות משאבים רבים בדיוק בזה: איך מטמיעים חדשנות בתהליכי העבודה שלנו שלא השתנו מאות שנים?".

בן-פורת הדגיש את תפקיד הסטארט-אפים בהטמעת הטכנולוגיה בתחום הבנייה, ואת שיתוף הפעולה של שיכון ובינוי איתם במסגרת מעבדת החדשנות שלהם: "יש כבר סטארט-אפים שמגייסים המון כסף לתחום בעולם. בארץ, חברת שיכון הרימה את הדגל הזה ואמרה שכל הנכסים שיש לנו: אתרי בנייה למגורים, כבישים, אנרגיה מתחדשת - אנחנו מעמידים את הסל הזה לרשות סטארט-אפים. אנחנ ונציץ על הטכנולוגיה שלהם ולהם תהיה זירה לבדוק את הטכנולוגיה שלהם, שזה היה נכס אדיר עבורם. יסדנו תכנית חדשנות שקוראים לה בילד-אפ, ואחר-כך הפכנו לשער הרשמי של מדינת ישראל לחדשנות דרך מכרז רשות החדשנות, והקמנו מעבדת חדשנות בתחום הבנייה, האנרגיה והתחבורה. היום אנחנו בשיקום ובינוי מציעים את החבילה המלאה לסטארט-אפים: מימון, אתרי בטא, שותפויות בארץ ובעולם. לדעתי זו הדרך, ואחרת, בתעשייה קשה ומסורתית זה לא ילך".

אחד הדברים שמחברים את עולם ההייטק עם עולמות הבנייה והנדל"ן זה הדאטה, וזה מה שעושה חברת ורסטייל נייצ'רס (VersatileNatures). החברה פיתחה טכנולוגיה לקבלת החלטות באתרי בנייה, מבוססת למידה עמוקה. מירב אורן, מנכ"לית ומייסדת משותפת ורסטייל נייצ'רס דיברה בפאנל "חושבים שינוי עושים שינוי" בועידת הנדל"ן של "גלובס" היום. "כל טכנולוגיה חדשה, כמו הסמארטפון למשל, הייתה צריכה קהל של מאמצים מוקדמים שיתחילו להשתמש בטכנולוגיות האלה לפני שכולנו הבנו מה הן עושות", היא אמרה.

"אנחנו עוברים את אותה המהפכה היום בעולם הבנייה. מה שמיוחד בישראל לפחות ביעני זה שרוב החברות עדיין צעירות מאוד. לכן, השאלה שצריכה להשאל בעיני היא לא רק מי יעשה את השינוי הגדול אלא גם איך. אני מאמינה במעורבות מוקדמת של טכנולוגיה". אורן קראה לקבלנים, יזמים ומשקיעים בתחומי הבנייה והנדל"ן להתנסות בטכנולוגיות חדשות, להפך לאותם מאמצים מוקדמים, ו"לראות את העתיד".

לפני שנתיים חברת ורסטייל נייצ'רס החלה לשתף פעולה עם חברת "תדהר", לבקר בשטח, לראיין ולעשות ניסוייים באתרי הבנייה שלהם. שיתוף הפעולה הזה היה משמעותי בהפיכתה של ורסטייל נייצ'רס לחברה. כיום, תדהר הפכה ללקוח הראשון שלה.

מירב אורן, מנכ"לית ומייסדת שותפה ב-Versatile Natures / צילום: איל יצהר
 מירב אורן, מנכ"לית ומייסדת שותפה ב-Versatile Natures / צילום: איל יצהר

טכנולוגית הנדל"ן עוסקת גם בנושא התאונות באתרי הבנייה. יצחק פז, מייסד ומנכ"ל Safeguard, הציג את מערכות השליטה והבקרה של החברה, שנועדה לתת מענה לבעיה זאת. החברה עובדת עם 33 תאגידי בנייה, חמישה מהם בינלאומיים. פז הדגיש כי החברה היא ישראלית ומתכוונת להשאר בישראל.

"אנחנו אוכפים בקרה על אתרי בנייה שמחייבים את האתר להתנהל בצורה מסויימת. אם האתר לא מתנהל באופן תקין ולא מבצע תהליכי בקרה של בטיחות, נשלחות התראות לאורך יום העבודה, לדרגים גבוהים יותר ויותר כל פעם. המנכ"לים של החברות יכולים להתאים את תכנית הבטיחות לצרכיהם. ניתן לבצע בקרה יותר ויותר אגרסיבית".

החברה שהתחילה כחברה שעוסקת במניעת תאונות הבנייה, עוסקת כים בהגדלת פריון העבודה, סיפר פז: "הטכנולוגיה שלנו התגלגלה מטיפול בבעיה רגולטורית של דרישות החוק, ועברה לעיסוק בהגדלת פריון העבודה. כל עובד שנכנס לאתר בנייה, אם זה עובד קבל"ן או עובד של קבל"ן משנה, מחוייב לדווח על על פעולה שלו באתר הבנייה. יצרנו מסד נתונים שקיבל אישור של משרד המשפטים, ומוחזק בצורה מאובטחת. לאחד בניית מסד הנתונים הזה קיבלנו דרישה מקבל"ן של מסילות רכבת לניטור מסילות רכבת בזמן אמת. היום אותו הקבלI מסוגל בזמן אמת לפתוח את הממשק שלנו ולבדוק איפה כל עובד נמצא לאורך המסילה בכל רגע נתון". לצורך כך החברה משתמשת בטכנולוגיות שונו תכולל טכנולוגיית זיהוי פנים של העובדים באתר.

יצחק פז, מנכ"ל Safeguard / צילום: איל יצהר
 יצחק פז, מנכ"ל Safeguard / צילום: איל יצהר

שמוליק בילגוראי, מייסד ומנכ"ל Xenia, פלטפורמה לתכנון אדריכלי, הגיע מעולם התכנון הקמעונאי. הוא סיפר כיצד ניסיונו בתחום הביא אותו לפיתוח פלטפורמה לתכנון קמעונאי: "קניון אופנה, חנות של רנואר, תוכננה על ידי המשרד שלי. החנות מחולקת על ידי ארון גבוה ומסיבי למחלקת נשים ומחלקת גברים. בחנות יש קופות, מחסן, ומתקני תצוגה. עבדנו בלו"ז מאוד מאתגר כדי להשלים את התכנון וכשנגמר הזמן התקבלה החלטה על הפריסה של החנות. יומיים לפני הפתיחה מנהל הרשת קרא לי להגיע לחנות כי הייתה בעיה. בשטח הדברים לא הסתדרו כמו על הנייר והמיקום של הארון יצר בעיה בסירקולציה של החנות. הבעיה הזאת יכלה לעלות במאות אלפי שקלים בפדיון החודשי. עולם התכנון הקמעונאי עובד על טורים גבוהים ואף פעם אין זמן. לכן התחלנו לפני כמה חודשים לפתח את קסניה".

התכנון הקמעונאי נועד להגדיל את פדיון החנות, תוך התמודדות עם אילוצים גיאומטריים והנחיות של רגולציה. כמו בכל תחום, לא ניתן להגיע למקסום של כלל המטרות ולכן צריך להגיע למנגנון של תעדוף, אמר בילגוראי. "אחרי הגדרת המטרות והמודל של כל חנות, קסניה בונה מנגנון תעדוף באמצעות פונקציות הערכה, ומודדת ערכים כמו איזה קשר עין מתאפשר לקופה עם החנות, רוחב המעברים, וכדומה. קניה מאפשרת לקבל החלטות רציונליות על בסיס חישוב גיאומטרי שמבטא את המטרות המוגדרות בהתאם לאילוצים. אפשר לשנות את סדרי העדיפויות בלחיצת כפתור, לקבל תכנון מתאים, ולהשוות בין תכנונים שונים". בימים אלה הפלטפורמה נפתחת להתנסות וחוות דעת.

שמוליק בילגורא, מנכ"ל Xenia  / צילום: איל יצהר
 שמוליק בילגורא, מנכ"ל Xenia / צילום: איל יצהר

תמאפיקס משתמשת במודלים סטטיסטיים של נתונים אדריכליים, סביבתיים וחברתיים כדי לצפות באופן מדויק את ההתפתחות העירונית של אזורים, כדי לאפשר תכנון מושכל של תשתיות עירוניות. הפלטפורמה, אותה הקימו אלירן סימוני וליאור גוזס, מנכ"לים משותפים, פתוחה כיום לשימוש הציבור הרחב בישראל.

סימוני סיפר על התהליך שמאחורי הקמת החברה: "ראינו שבתחום התכנון העירוני משהו לא זרם הכי טוב. 95% מהיזמים לא הגיעו לרף של 7 פרויקטים לפחות ורובם הגדול של היזמים ביצעו פרויקטים בודדים בלבד. שאלנו את עצמנו כיצד ניתן לפתוח את השוק למספר יזמים יותר גדול. ראינו שבשוק ההתפתחות העירונית יש בעיה של יחסי המרה מכמות גדולה של דיירים פוטנציאלים להשתתפות בפרויקטים כאלה, למעט מאוד דיירים שמסכימים. רבים מהפרויקטים נופלים בשל חוסר התאמה כלכלים, עקב תחרות בין יזמים על אותו הבניין. לכן, ליזמים קשה להתחיל פרויקטים של התחדשות עירונית ורצינו לעזור להם להצליח לגדול ולהתפתח".

גוזס אמר שהמערכת מבוססת על ניתוח דאטה: "קודם כל מדובר על עניין של סקייל - אנחנו ממפים את כל העיר ופותחים את המידע הזה לציבור הרחב. המערכת יודעת להתאים את הפרויקטים ליזמים לפי סוג הפרויקטים עליהם הם רוצים לעבוד. בנוסף, המערכת מבצעת תחזיות על מידת ההשתלמות הכלכלית של כל פרויקט כדי לאפשר הן ליזמים והן לדיירים לקבל החלטות מושכלות על הפרויקטים".

אילרן סימוני, תמאפיקס  / צילום: איל יצהר
 אילרן סימוני, תמאפיקס / צילום: איל יצהר

"אתם שומעים היום הרבה על ההייטק, אני מביא את הבשורה של הלואו-טק", אמר דוד פרנקפורטר, מייסד משותף LimitLock בפאנל "חושבים שינוי עושים שינוי". החברה עוסקת בטכנולוגיה של מחברים. "כאשר בוחרים במחברים יש הרבה דברים צריך לבדוק אבל בסופו של דבר הבעיות מתרכזות בשני נושאים. אחד - לבדוק שהחיזוק מספיק ושלא תהיה הברגת יתר שתשבור את החיבור, והשנייה, שבהלך הזמן החיבור לא ישתחרר".

"בשוק קיימים פתרונות לשתי הבעיות האלה אבל הם יקרים ולא זמינים בשטח. אנחנו המצאנו קטגוריה חדשה של מחברים שגם דואגים שלא תהיה הברגת יתר וגם דואגים שהחיבור לא ישתחרר", אמר פרנקפורטר. הוא הציג שלושה מוצרים של החברה שמשלבים דיסקית מיוחדת שמונחת סביב הבורג ועל גביה מוברג האום. הלחץ של האום מנותב אל הדיסקית וכך מתאפשרת הברגה חזקה במיוחד מבלי לשבור את החיבור.

דוד פרנקפורטר, מייסד Limit Lock / צילום: איל יצהר
 דוד פרנקפורטר, מייסד Limit Lock / צילום: איל יצהר

עוד דיבר בפנאל איתי שגב, סמנכ"ל מוצר ושיווק Datumate - חברה שפיתחה טכנולוגיית מיפוי הנדסי מתקדם. "אנחנו עוזרים לחברות בנייה וליזמים לעשות טרנספורמציה דיגיטלית לכל תהליכי התכנון והבניה של פרויקטים הנדסיים בעזרת רחפנים וטכנולוגיית ראייה ממוחשבת", סיפר שגב. "מה הבעיה שאנחנו עוזרים לאותם יזמים וקבלנים לפתור? אתם בטח יודעים שפרויקט ממוצע חורג בכ-20% מהתקציב ומלוחות הזמנים", הוא אמר.

לדבריו, למרות שפתרונות שונים לבעיה הזאת קייימים בשוק, הם אינם מנתחים דאטה מהשטח בזמן אמת, וזה מה שעושה חברת דאטומייט. היא מספקת ניתוח דאטה מהשטח במה היומית לבעלי העניין בפרויקט. "הפלטפורמה שלנו מורכבת מאפליקציה שעוזרת למנהל הפרויקט באתר הבניה לתכנן את האזור שאליו הוא רוצה להטיס את הרחפן ולסרוק. אנחנו מתכננים את מסלול הטיסה ומטיסים את הרחפן באופן אוטומטי לגמרי, הוא מצלם את השטח, מעלה את התמונות לענן, שם הם מעובדות למודלים ברמות דיוק של 1-3 סנטימטר".

"דמיינו לעצמכם אתר בניה. בזמן טיסת הרחפן מנהל האתר עוקב אחר כל התהליך בטאבלט, ולאחר שהנתונים מעובדים הם מושווים לתכניות הבניה, וכך מנהל הבנייה מקבל אינפורמציה בזמן אמת על מה שקורה בשטח, מבלי צורך בשליחה צוותי מדידה. כל האינפורמציה נגישה בכל זמן ובכל מקום". שגב הציג מקרה בוחן של מודל מדויק שהכינה החברה בפרויקט תשתית הנדסי באיזור כביש 77. בעזרת מודלים כאלה, החברה מקווה שהקבלנים יוכלו להפחית עלויות, להעלות את רמת בקרת האיכות שלהם ולקבל החלטות חכמות.

איתי שגב, סמנכ"ל מוצר ושיווק Datumate / צילום: איל יצהר
 איתי שגב, סמנכ"ל מוצר ושיווק Datumate / צילום: איל יצהר

הדוברת האחרונה בפאנל התייחסה לחיבור בין טכנולוגיה ובנייה ירוקה. הילה ביניש, מנכ"לית המועצה הישראלית לבנייה ירוקה דיברה המחסור בחדשנות בתחום, למרות צורך הולך ועולה. לדבריה, לפי נתוני הלמ"ס ב-2048 כמעט ויוכפל השטח הבנוי של מדינת ישראל: "הולכת להיות כאן הרבה מאוד בנייה ויש צורך בבניה ירוקה. עולם הבניה לא מספיק מעודד את החדשנות להיות חלק מענף הבניה עצמו ולא רק בקצה הקרחון כפי שראינו עד כה. אנו במועצה הישראלית לבנייה ירוקה מעודדים את החדשנות בתחום הבנייה והנדל"ן בישראל", היא אמרה.

"דיברנו עם הרבה יזמים בתחומי הבניה והנדל"ן ומיפינו בסופו של דבר 5 חסמי על שמעכבים את הטמעת החדשנות בענף הבניה על מרכיביו הרבים. החסם המרכזי בענף הבניה מתייחס לתרבות השמרנית בענף, וגם לחוסר רצון ועניין להטמיע תהליכים חדשים. בגלל מצב שוק הבניה בישראל התפתחה תרבות שלא מעוניינת להכניס מדדי איכות ויש סטטוס קוו שנשמר הרבה שנים בסגנון בנייה ובאופני בניה.

"חסם נוסף הוא כלכלי. יש פרויקטים שלוקחים יותר זמן והרווח הוא יחסית לא גבוה. כשבשוק יש חסמים כלכליים לא תמיד יש לקבלן מוטיבציה להטמיע טכנולוגיות חדשות. לא תמיד יש זמן, אנרגיה ורצון לשנות את הקיים. החסם השלישי מדבר על מיעוט ממשקים בין הייטק וענף הבנייה. יש שינוי מגמה בשנה וחצי-שנתיים האחרונות, אבל שנתיים אחורה כשהתחלנו לחקור את הנושא, ענף הבנייה לא עניין את ההייטק ולא נראה לו מספיק סקסי ומעניין. היום אנחנו ורצים להכניס את החדשנות, התובנות ומוחות של ההייטק לענף הבניה שהוא יותר מסורתי.

"עוד חסם הוא חסר מודעות בקרב לקוחות קצה. הרבה מהם רוצים קיר מבלוקים, ושיטות חדשות לא תמיד מתקבלות טוב אצל הלקוחות. הטמעה של חדשנות דורשת ללמד את הצרכן לדבר את השפה של החדשנות וכך להכניס טכנולוגיות שייעלו את הבנייה ויקצרו את זמני הבנייה.

"החסם האחרון הוא חסם שאני מניחה שכל מי שכאן מכיר. שוק הבנייה בישראל מאופיין בכח אדם עם תחלופה גבוה ועובדים מתרבויות שונות. הדבר משפיק על חוסר התמקצעות לאורך זמן, וזה משפיע על הרצון להטמיע חדשנות בענף.

"אין לנו יומרות לומר שמפת הדרכים שהצענו היא המפה המלאה, אבל אנחנו כמועצה בחרנו שישה נושאים שמתייחסת לענף כולו, גם לקבלנים, גם ליזמים, גם למשרדי הממשלה, גם לעובדי הענף וגם לצרכנים. אנחנו בטוחים שאם יהיו יעדי איכות בהתקשרות בין ספקים ובמכרזים, זה יעודד חדשנות. SOSA היא דוגמה ליוזמה שתעודד את השוק הזה לצמוח ולפרוח. ככל שניתן לנושא יותר במה, כך גורמים נוספים וחברות נוספות תרצנה להיות חלק מהדבר הזה. שמנו לעצמנו יעדים של שיפור גם מבחינת ביטחון, גם מבחינת איכות וגם מבחינת קיימות ואנחנו מאמינים שרק השילוב של הטכנולוגיה לטובת אותם צרכים יצליח להשיג את המטרה הזאת".

הילה ביניש, מנכ"לית המועצה הישראלית לבנייה ירוקה / צילום: איל יצהר
 הילה ביניש, מנכ"לית המועצה הישראלית לבנייה ירוקה / צילום: איל יצהר

"40% מצריכת האנרגיה העולמית ה-40% מהפסולת העולמית היא על ידי הסביבה הבנויה. הנתונים האלה מחייבים אותנו בחשביה עמוקה על האופן בו אנחנו מתייחסים לסביבה הבנויה ולססטיינביליות", אמרה עדי בירן, מייסדת שותפה ומנכ"לית Splacer, מרקטפלייס להשכרת חללים קריאטיביים לאירועים. החברה פועלת בארצות הברית ומחברת בין אנשים שמחפשים חללים קריאטיביים לאירועים אל אותם החללים. לחברה לקוחות רבים ביניהם בולטת פייסבוק.

את הדברים אמרה בירן בחלק השני של פאנל. "אני מאמינה בלב מלא שהדבר הראשון והחשוב שאנחנו צריכים לעשות זה להבין איך אנחנו משתמשים בצורה יעילה בססטיינביליות בסביבות הבנויות".

"אנחנו מוקפים במאות אלפי מטרים של שטחים בנויים מדי יום. ספייסר הציבה לעצמה את היעד להכניס לתוך החללים האלה חוויות ושימושים. למעשה אנחנו פועלים בשלוש דרכים: מצד אחד התאמה בין ביקוש להיצע, צד שני הוא טכנולוגיות - אנחנו מפתחים טכנולוגיות ומערכת שלמה של שירותים שהם חלק מהעולם הזה של אירועים. בנוסף למרקטפלייס יש לנו מוצר לניהול נכסים. רוב הנכסים שלנו אינם נכסי מגורים אלא נכסים תעשייתיים".

מוצר המרקטפלייס של Splacer מאפשר לחפש חלל לפי תקציב, שימוש, מיקום ומאפיינים נוספים. מוצר ניהול הנכסים שלה מאפשר לבעלי הנכסים להשתתף בפעילות הזאת על ידי מציאת לקוחות לחלל ושיווק שלו. מלבד שתי הפלטפורמות, החברה מפעילה שירותי קונסיארז' ללקוחות מורכבים, אך רוב האירועים נסגרים בצורה של "Zero Touch" אונליין.

עדי בירן / צילום: איל יצהר
 עדי בירן / צילום: איל יצהר

"התחלתי את מסע גיוס הכסף שלנו לפנתרה לפני כשנה ואמרתי להם שיש לי מרחב לצמיחה ושגשוג, וארגז כלים למקצעוניות. המשקיעים אמרו לי שזאת השקעה נדלנית ולא טכנולוגית. אני אמרתי, מה פתאום, המיזם שלי הוא לא נדלני!", אמרה גלית בן שימחון, מייסדת ומנכ"לית Panthera, שמספקת חללי עבודה משותפים למיזמים של נשים, שדיברה גם היא בפאנל. "המשקיעים שפגשתי ניסו לכוון אותי לצמצם ולהוריד את ההיבטים שאינם שירותי נדל"ן וכך שלא יהיה סיכון, כי נדל"ן עושה רדוקציה לסיכונים".

היא מכנה את מודל העבודה של פנתרה "מודל מטה-נדל"ני" - מודל שמספק חוויה הוליסטית לצרכים שנשים מקצועניות צריכות תחת קורת גג אחת: "אנחנו לא מוכרות שטח עבודה ושירותי משרד, ריהוט ו-Wifi. אנחנו מוכרות שירותי תוכן למי שרוצה להיות פנתרה, הן יוכלו לקבל יעוץ מקצועי, לעבוד יחד".

בן שמחון הוסיפה כי הצלחת המיזם לא תמדד רק לפי תשואה, "למרות שניתן תשואה גבוה מכל חללי העבודה האחרים. אבל המדדים שלנו הם מדדים של אימפקט. ההצלחה שלנו תהיה במענה מדויק על צרכים שתספק הקהילה בפנתרה, שמבוססת על היכרות פנים אל פנים". החלל הראשון יפתח באוקטובר במגדלי הארבעה, למיזם משקיע אסטרטגי גדול ראשון, ולדברי בן שימחון "כבר מדברים על החללים הבאים".

גלית בן שמחון / צילום: איל יצהר
 גלית בן שמחון / צילום: איל יצהר

כמעט כל נכסי הנדל"ן מחוברים לתשתיות מים. חברת WINT פיתחה פלטפורמה לניהול חכם של משק המים והשליטה בו בנכסים. "מים הם בגדול דבר שטוח. זה נכנס לנכס, אתה מקבל תשלום ולא ממש יודע מה קורה", אמר אודי בג'רנו, סמנכ"ל מכירות ב- WINT. לדבריו, "כיום אין גילוי אפקטיבי של בזבוז ונזילות, ואין הגנה אקטיבית מפני נזקי מים והצפות, ואין ניתוח אקטיבי ואפקטיבי של הוצאות המים ואין ניתור אפקטיבי של מקור הבעיה. הכלים שאנחנו נותנים זה גילוי אקטיבי בזמן אמת של הנזילות, וניטור של הצריכה. המוצר שלנו יושב על תשתית המים, עושה אנליטיקה מתקדמת ומייצר תובנות שימושיות".

"המערכת שלנו יודעת לתת התראה על טפטוף מים בברז מצד אחד, ומצד שני על טפטוף של השקיה לא לתת. המערכת לומדת את דפוסי השימוש במים בנכס, ולהתריאה על שימושים חריגים. המערכת מחוברת באמצעות מודם סלולרי לענן, ויש לה ברז סגירה אוטונומי. כאשר המערכת מנטרת נזילה, ובמקרה של נזילה חמורה היא תסגור את הברז בצורה אוטונומית וכך תגן על הנכס. המערכת מגיעה עם מערכת בענן בו מתבצעת אנליטיקה נוספת. היא עושה השוואה בין הנזילה הנוכחית למאגר של נזילות וכך יודעת להתריאה למשתמש בסבירות גבוהה על מאיפה הנזילה. בנוסף המערכת יודעת להפיק דוחות". הוא יפר שהמערכת מותקנת כבר באלפי נכסים בארץ והחל השיווק שלה בעולם.

אודי בג'רנו / צילום: איל יצהר
 אודי בג'רנו / צילום: איל יצהר

דוברת נוספת בפאנל היא טניה ילנסקי-קפלן, מייסדת ומנכ"לית HITO Systems. החברה הוקמה בשנת 2017 כסטארט-אפ שפועל בעולם המערכות הארגוניות, ובין היתר משמשת באתרי בנייה. "עיקר העיסוק שלנו הוא התמודדות עם רגולציה, דרישות מורכבות שמשתנות חדשות לבקרים. בתחום הנדל"ן, היזמים, הספקים, הלקוחות, המנהלים והעובדים באתרי בנייה פועלים במקביל ומעבירים מידע במערכות שונות, משיחות טלפון ופקס ועד אפליקציות מתוחכמות", היא אמרה.

"הגענו לעולם הבנייה מניסיון אישי. הלכנו לקנות נכס חדש, וראינו שכמות המידע שאנחנו צריכים לעבד, ואנחנו רק גורם אחד, היא מטורפת. היה לנו מבול של נתונים שלא מסתדרים", סיפרה ילנסקי-קפלן. ,המנהל באתר הבניה צריך לדאוג שכולם יקבלו מידע מסונכרן, ונכון ובזמן אמת, אבל גם בצורה פשוטה - וזה מה שהיטו יודעת לעשות: לוודא שמי שצריך לקבל מידע יקבל אותו בצורה פשוטה ומסודרת, וגם לקבל היזון חוזר. אנחנו יודעים לנהל את כל התהליכים ולנטר את ההתקדמות של כל אחד מהם, לקבל תמונה מסונכרנת באונליין לפי כל היררכיה הנדרשת מהקבלן המבצע ומנציגי היזם. אנחנו יודעים לאתר כלי שלא קיבל טיפול או קוצת עובדים שלא קיבלה הסמכה והציע טיפול בזמן אמת ולמנוע עיכובים ובעיות נוספות".

טניה ילנסקי-קפלן / צילום: איל יצהר
 טניה ילנסקי-קפלן / צילום: איל יצהר

"אנחנו המערכת הכי גדולה בעולם הנדל"ן וכל מי שמחפש לקנות דירה בישראל עובר דרכנו. הדאטה הזה מאפשר לנו להיות ביג דאטה בעולם הנדל"ן. אנחנו יכולים לפתח כלים שעוזרים לצרכן לקבל החלטות חכמות בעולם הנדל"ן. מדד הנדל"ן שלנו מאפשר לצרכנים לברר מידע בצורה חכמה על עסקאות שהם מעוניינים לבצע, מחוות דעת גולשים, מחירים, ועד איכות האוויר בשכונה שאתם רוצים לרכוש בה נכס". כך פתחה את דבריה גל עופרים, סמנכ"לית שיווק ומוצר ביד2.

"אנחנו רואים היום שאנחנו עוברים מלוח שמחבר בין קונים ומוכרים למערכת חכמה שגם מחברת בין קונים ומוכרים וגם עוזרת לבעלי נכסים לנהל את נכסיהם בצורה חכמה", היא אמרה. "מעבר לפרסום הרגיל שאנחנו נותנים היום, ניתן לבעלי הנכסים ולמתווכים כלים שיאפשרו להם להציע את הנכסים בצורה טובה יותר ללקוחות שלהם. אנחנ ומבינים שצריך היום לתת לצרכן מעטפת טכנולוגית שלמה מקצה לקצה ואנחנ ומאמינים שאנחנ ואלה שנעשה את זה בעתיד הקרוב מאוד. בימים אלה עולה אתר עם לוק חדש, וכבר השקנו אותו ל-2% מהגולשים".

דוגמה לכלים החדשים היא בחינה של נכסים ביחס למיקום והתקדמות בניית הרכבת הקלה. "אנחנו ניקח את כל המידע שיש לנו על ביקושים והיצע של דירות. אנחנו יודעים בכמה מוצעת הדירה למכירה באתר ובכמה היא נמכרה ברשות המיסים - כלומר כמה אפשר להתמקח על הדירה".

גל עופרים / צילום: איל יצהר
 גל עופרים / צילום: איל יצהר

צרו איתנו קשר *5988