"הבנתי שצריך להביס את הגישה שהכלכלה משעממת"

ריצ'רד קווסט, הפרשן הכלכלי של CNN, יוצא בראיון מיוחד ל"גלובס" נגד מדיניות הפייק ניוז של טראמפ • "אין יום שהוא לא קורא לנו רעים" • מעריך את נתניהו: "הכלכלה כאן יציבה, ואי-אפשר לנתק את זה מההתנהלות שלו. הוא יצר סביבה שבה ההייטק והסטארט-אפים משגשגים"

ריצ'רד קווסט, הפרשן הכלכלי של CNN
ריצ'רד קווסט, הפרשן הכלכלי של CNN

הראיון עם ריצ'רד קווסט, הפרשן הכלכלי הצבעוני והפסקני של CNN, מתנהל בדיוק כפי שהיה אפשר לדמיין שיתנהל. קווסט יורה תשובות חדות בסגנון הדיבור התיאטרלי והמוכר שלו, שוזר משפטי מחץ ואמרות כנף כמו "יושרה עיתונאית זה כמו בתולים - ברגע שהיא אבדה לך אין דרך להחזיר אותה", ובכלל נראה ומתנהג באופן חשוד בדיוק כמו קווסט מהטלוויזיה. "אם הייתי מנסה לעשות את זה בצורה מלאכותית זה היה נכשל", הוא מתייחס לסגנון הייחודי שלו. "אנשים תמיד שואלים אותי אם יש לי קול מיוחד שבו אני משתמש בשידורים, או שאני מעלה איזה מופע ברגע שאני עולה לשידור - התשובה היא לא. אם הייתי עושה את זה, אתה הצופה ישר היית עולה על זה. נכון שאני נותן הופעה, זה טלוויזיה, אבל אצלי מה שאתה רואה זה מה שאתה מקבל".

אולי יש גם משהו מסוכן בסגנון שלך? כדי להפוך את הכלכלה לנגישה וידידותית לצפייה ולשידור בטלוויזיה המסחרית אתה חייב גם להשטיח את הסוגיות הללו.

"הו, אין בעיה, אני מבין את העלבון. האמת היא שהביטוי שאתה מחפש, העלבון שחיפשת, הוא האם אני מט*פש את הנושא (Dumbing it down). אני לא חושב שאנחנו עושים את זה ואני אתן לך דוגמה: בשבוע שעבר נדרשנו לעשות תוכנית שכללה ניתוח טכני של שוק המניות. זה באמת חומר מורכב, אבל קיימנו דיון בעניין והסכמנו שכרגע השוק חווה תנודתיות חריגה במיוחד, וזה דבר שאפשר להסביר בצורה הכי טובה באמצעות הניתוח הטכני. ועדיין, עשינו את זה בצורה מהנה".

אבל יש כל הזמן את המתח הזה בין הרצון שזה יהיה קל להבנה ופשוט, לבין הצורך שזה לא יהיה פשטני.

"נכון. אז אתה בוחר גם לפי התקופה ומה שקורה בה. ב-2009 היינו צריכים להסביר לציבור מה זאת תוכנית "ההקלה הכמותית" (של הבנק המרכזי - י.כ), אז עשינו את זה באמצעים מסוימים. היום הנושא הוא תנודתיות בשווקים אז אנחנו מסבירים את זה באמצעים אחרים. אני כן מניח שהצופים שלנו מגיעים מראש עם עניין מסוים לנושא".

היה לך ברור מהרגע הראשון שזאת הדרך הנכונה לסקר כלכלה בטלוויזיה?

"כן. מהיום הראשון הבנתי שיש צורך להביס את הגישה המסורתית הזאת שכלכלה חייבת להיות משעממת. החדשות הכלכליות לא צריכות להיות משעממות, אסור שהן יהיו משעממות. אתה מדבר עם אנשים על כסף והעיניים שלהם נהיות מזוגגות. אתה יודע, קיבלתי פעם מייל מעמיתה בנושא כלכלי ואותה קולגה חשבה שזה נורא שנון או מתוחכם מצידה איך שהיא כותבת לי 'סליחה ריצ'רד, אבל אני לא באמת מבינה בכל העניינים העסקיים האלה'. וכתבתי לה בחזרה: 'אם זה היה על אפגניסטן לא היית מעזה לכתוב לי מייל כזה. היית קוראת ולומדת על העניין. אז באותו אופן לכי ותקראי על הנושא הזה".

ברגע שזה נוגע לענייני כלכלה אנשים מרשים לעצמם להודות שהם לא מבינים בזה.

"בדיוק! וזה מעצבן אותי בטירוף. זה מעצבן אותי בגלל שזה לא הכרחי, וזה מעצבן אותי בגלל שהרבה אנשים שעוסקים בתחום שלנו בתקשורת מנציחים את זה".

"המצב הכלכלי שלכם טוב"

קווסט, 56, בריטי יהודי שמתגורר בניו-יורק, מגיש מדי יום ב-CNN אינטרנשיונל תוכנית שנקראת Quest Means Business. הוא הצטרף לרשת האמריקאית ב-2001, אחרי שהחל את דרכו העיתונאית ב-BBC. לישראל, אליה הוא מזדמן בתדירות גבוהה יחסית, הגיע הפעם לרגל אירוע שעורכת אוניברסיטת תל-אביב, אבל הוא ינצל את ההזדמנות כדי לשדר מכאן גם תוכנית שתעסוק בכלכלה הישראלית.

מה אתה חושב על מצב הכלכלה כאן?

"אני חושב שאי-אפשר להסתכל על הכלכלה הישראלית כנורמלית במובן המסורתי של המילה משום שתמיד יש את המצב הביטחוני שמרחף איפשהו למעלה. תוסיף לזה את העובדה שהכלכלה כאן מסתמכת באופן לא פרופורציונלי על ענפים כמו הייטק וטכנולוגיות חדשות, ואתה מקבל כלכלה מאוד מעניינת, אפילו משונה או ביזארית. אבל בסך הכול המצב הכלכלי שלכם הוא טוב".

בינתיים בארה"ב אתם, כלי התקשורת המרכזיים, מתמודדים עם נשיא שיש שיגדירו משונה או ביזארי.

"אין יום שחולף שבו הוא לא קורא לנו רעים, זייפנים, לא-ישרים. זה מעליב, כמובן. כתב של ה-BBC נהרג לפני כמה ימים בפיגוע באפגניסטן, צוות שלנו כמעט נחטף, עיתונאים של כלי תקשורת רציניים שמסקרים מדי יום אזורי מלחמה זכאים ליותר מאשר שהנשיא של ארה"ב יאמר להם שהם כולם סתם פייק ניוז".

זה מדאיג אותך?

"זה צריך להדאיג את כולם כי הוא הנשיא של המדינה הכי חזקה בעולם. אני אגיד לך למה זה מדאיג אותי, זה נותן לגיטימציה למשטרים כמו רוסיה או סוריה להשתמש גם במושג הזה של פייק ניוז כשהדיווחים על מה שקורה אצלן לא מוצאים חן בעיניהן. הרי אפילו הנשיא של ארה"ב אמר שהמדיה היא כולה זיוף".

נראה שגם נתניהו שואב בקטע הזה לא מעט השראה מטראמפ.

"הוא עושה את זה כבר שנים. אז אצלו זה קצת שונה, אבל ברור, ברור, זה בדיוק מה שקורה".

עד כמה אפשר לייחס את מה שקורה בכלכלה הישראלית להתנהלות שלו?

"תראה, הכלכלה כאן מאוד יציבה ואני לא חושב שאפשר לנתק את זה מההתנהלות שלו. זה אולי מאוד מפתה עבור המבקרים שלו לטעון אחרת, אבל אי-אפשר להחזיק במקל הזה בשני קצותיו. הוא ראש ממשלה 9 שנים, הוא יצר סביבה שבה תעשיות של הייטק ושל טכנולוגיות מתקדמות וסטארט-אפים מצליחות לשגשג".

למה לא הצטרפתי לאל-ג'זירה

זה נכון שב-2006 סירבת להצעת עבודה מאל-ג'זירה כי אמרת שבהיותך הומו ויהודי זה כנראה לא מקום מתאים עבורך?

"אני אספר לך את הסיפור ואתה תגיד לי: הם מעולם לא הציעו לי עבודה, אני מעולם לא ניהלתי איתם מו"מ. ביום שבו אל-ג'זירה באנגלית יצאה לדרך הייתי בחדר החדשות בלונדון ואחד העמיתים שלי שם צעק מעברו השני של החדר: 'היי ריצ'רד, למה לא הצטרפת אליהם?'. ואני עניתי לו בצחוק: 'תראה, אני הומו ואני יהודי, למה שהם ירצו אותי?' אז החלק הזה נכון".

ואם תקבל מהם מחר הצעת עבודה?

"האם הייתי מוכן לעבוד בשביל אל-ג'זירה ? למה לא. אגב, אני ממש לא מחפש עבודה, אבל הם עושים עבודה מכובדת לגמרי. נכון שיש להם השקפה מסוימת ודרך מסוימת שבה הם מדווחים על המזרח התיכון שאולי אני לא הייתי מוצא מאוד נעימה".

יש לך ב-CNN חופש פעולה מלא? התקשורת היום בכל זאת חלשה יותר, פגיעה יותר כלכלית.

"אני אגיד דבר אחד על מקום העבודה שלי ואולי אתה תגיד - טוב, בטח שהוא יגיד את זה, הם משלמים לו משכורת - אבל זה ארגון מדהים לעבוד עבורו. אנחנו יודעים מה אנחנו עושים ויש לנו את המשאבים לעשות את זה. פעם נאמר לי שאני יכול לשכור בואינג 777, וכשהערתי שזה אולי יעלה בסביבות מיליון דולר, אמרו לי: 'אז? אם זה מעביר את הסיפור בצורה טובה יותר, לך על זה'".

מה לגבי החופש לסקר חברות גדולות שגם מפרסמות אצלכם?

"אני אתן לך דוגמה עוד יותר קיצונית. CNN היא חלק מטיים וורנר שאמורה להירכש ע"י AT&T. כרגע זה מחכה להכרעת שופט, וסיקרנו את זה כמו שהיינו מסקרים כל עסקה. זה דווקא היה נחמד כי יכולנו להיות חצופים כלפי הבוסים שלנו ולהביא גם את הביקורת על העסקה".

באחד האתרים פרסמו הערכת שווי שלפיה אתה שווה 4 מיליון דולר.

"אוי, באמת. תראה, הייתי יכול לשבת בפניך ולתת לך אחת משתי תשובות: או '4 מיליון? איך הם הגיעו למספר כל-כך נמוך?'; או '4 מיליון? הלוואי שהיה לי כל-כך הרבה'. אני אתן לך תשובה שלישית: אין לי מושג".