העברת בית מגורים של פושט רגל: המחוזי אישר, העליון הקפיא

המחוזי הכשיר הענקת בית מגורים של פושט רגל לנושה ספציפי, על אף התנגדות הנאמן. הכנ"ר הצטרף לעמדת הנאמן, ובית המשפט העליון הקפיא את העברת הבעלות עד להכרעה בערעור. בינתיים הנושה, שלקח הלוואה על מנת לפרוע את המשכנתא על הבית, נותר עם החובות, וללא הנכס.

הנאמן בהליך, עו"ד גיא גיסין, מונה כנאמן ומפרק זמני בהליך פשיטת רגל של מרדכי כהן, והליך הפירוק של שתי חברות בבעלות כהן - חברת MLC השקעות וחברת CMF ניהול פיננסי והשקעות.

מעט פחות משנתיים לפני הליך פשיטת הרגל, חתם כהן על הסכם שעבוד של בית המגורים שלו לטובת אחד מנושיו, על מנת להבטיח את השקעותיו של אותו נושה. כשנה וחצי מאוחר יותר, נפתחה נגד כהן חקירה פלילית על ידי הרשות לניירות ערך, בחשד כי הבטיח ללקוחותיו תשואות גבוהות בחשבונות ההשקעה שניהל עבורם, כאשר בפועל כספי ההשקעה נעלמו.

בעקבות הליכי החקירה הבין אותו נושה כי מרבית כספי ההשקעה שלו ירדו לטמיון, וביקש לממש את האופציה לרכישת בית המגורים של כהן. שוויו של הבית, ביישוב להבים, הוערך בשלב זה ב-2.2. מיליון שקל. לאחר שפרע הנושה את המשכנתא שרבצה על הבית (באמצעות הלוואה שהוא התכוון להחזיר באמצעות הכסף ממכירת הנכס), ומשביקש הנושה לרשום את הנכס על שמו, בהתאם להסכם עם כהן, הגיש הנאמן גיסין בקשה דחופה למנוע את רישום הנכס על שמו של הנושה, או לבצע כל שינוי אחר בזכויות בנכס.

משבקשתו של גיסין התקבלה, וניתן הצו הזמני, ביקש גיסין מבית המשפט המחוזי לבטל את הענקת הבית, בטענה כי מדובר בהענקה פסולה לפי פקודת פשיטת הרגל, מכיוון שהיא נחתמה פחות משנתיים לפני מעשה פשיטת הרגל.

השופטת שרה דברת מבית המשפט המחוזי בבאר-שבע קבעה, כי על אף מועד חתימת ההסכם ביחס למעשה פשיטת הרגל, אין להורות על ביטול מכירת ביתו של כהן. זאת מאחר שבמקרה זה מתקיים החריג להענקה פסולה שקובע כי הענקה שניתנה "לטובת קונה או בעל שעבוד בתום לב ובתמורה בת-ערך", לא תבוטל. את החלטתה נימקה דברת, בין היתר, בכך שלא הוצגו ראיות לכך שהנושה היה מודע למצבו הכלכלי הקשה של כהן בשעה שחתם איתו על הסכם שעבוד הבית, ועל כן לא הוכח כי הוא לא היה תם לב בעת החתימה.

הנושים עלולים לעמוד בפני שוקת שבורה

גיסין ערער על ההחלטה לעליון, וביקש להורות כי אכן מדובר בהענקה פסולה, כן ביקש גיסין כי בית המשפט העליון יורה על הקפאת העברת הזכויות בבית, עד להכרעה בערעור, שכן קיים חשש ממשי שהנושה ימכור את הבית לצדדים שלישיים, ובכך יגרם נזק בלתי הפיך לקופת פשיטת הרגל ולנושים האחרים של כהן.

הנושה טען מנגד כי סיכויי הערעור קלושים, ואין הצדקה להתערב בקביעות העובדתיות של בית המשפט המחוזי. בנוסף, טען הנושה כי ככל שחולף הזמן ולא מאפשרים לו למכור את הנכס, נגרמים לו נזקים כלכליים חמורים, שכן הוא לקח הלוואות על מנת לכסות את המשכנתא שרבצה על הנכס, כדי לאפשר את העברת רישום הנכס על שמו. לאור זאת נוצר מצב שהנושה נדרש בינתיים להשיב בכל חודש סכומים נכבדים מההלוואה שנטל, מבלי שהוא יכול לממש את הנכס, ובעוד כהן ממשיך להתגורר בו, מבלי לשלם לנושה דמי שכירות בגין השימוש בבית.

כונס הנכסים הרשמי הצטרף לעמדתו של הנאמן, וציין כי דומה שסיכויי הערעור נוטים לטובתו, מאחר שנדרש לדעתו בירור עובדתי נוסף על מנת להכריע אם אכן מדובר בהענקה פסולה. בנוסף, הדגיש הכונס בעמדתו כי מכיוון שמדובר בנכס מקרקעין, שיש חשש שיימכר לצדדים שלישיים אם העברתו לנושה לא תעוכב, נכון יהיה להקפיא את העברתו לנושה עד להכרעה בערעור.

שופטת העליון ענת ברון, החליטה לקבל את הבקשה לצו הזמני, תוך שהיא מסתמכת על עמדת הכונס, כ"גורם אובייקטיבי ומקצועי המפקח על הליכי חדלות פירעון מטעם המדינה", מאחר שלעמדתו סיכויי הערעור נוטים לטובת הנאמן, ולכן קבעה לצורך הצו הזמני "ומבלי לטעת מסמרות, אין לומר בשלב זה כי סיכויי הערעור מבוטלים".

עוד הוסיפה ברון, כי "שיקול מאזן הנוחות הוא שמטה את הכף אל עבר קבלת הבקשה", בהתחשב בעובדה שמדובר בנכס מקרקעין, ש"קיים חשש כי יועברו לצדדים שלישיים תמי לב, באופן שיקשה ואף יאיין את האפשרות להשיב את המצב לקדמותו", ולכן החליטה להיעתר לבקשה, "על מנת למנוע מצב בלתי הפיך שעלול לגרום לכך שנושים אחרים של החייב יעמדו בפני שוקת שבורה".

הנאמן בהליך, עו"ד גיא גיסין, יוצג בהליך על ידי עורכי הדין צבי ולך ובני אשכנזי. הנושה יוצג בהליך על ידי עורכי הדין אהוד ערב, דן כהן, ורון אדליסט.