מבריק, שנוי במחלוקת ועם אקזיט שמיני: מיהו שלמה בן חיים?

פרופ' שלמה בן חיים (61) גדל בחיפה. הוא למד בבית הספר הריאלי וסומן כעילוי כבר אז, כאשר במקביל ללימודיו בתיכון החל ללמוד פיזיקה גרעינית בטכניון. בסיום לימודיו, הצטרף למסלול עתודה ברפואה בטכניון.

האגדה הראשונה שנקשרה בשמו של בן חיים הייתה סביב פעילותו בלבנון, במסגרת הצבא. כרופא, בן חיים הוזמן לדרום לבנון להקים בית חולים במרג' עיון, ושימש גם כרופא האישי של סעד חדאד. מקורביו אף טוענים שההצלחה בבניית התשתית הרפואית שם הייתה מרכיב מרכזי ביצירת הקשר הישראלי-צד"לי, ושבן חיים היה גורם מתווך ראשי בפעילות הזאת. 

בתום שירותו הצבאי, בן חיים נסע להתמחות בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד, ואחר כך השלים דוקטורט בטכניון, בתחום המחקר האלקטרו-פיזיולוגי של הלב - הקרוב לתחום שבו עוסקת גם EPD. הוא הצליח מאוד כקרדיולוג, אך בעקבות פגישה עם לואיס פל, איש עסקים אמריקאי שחיפש השקעות בישראל, הפך ליזם. פל השקיע בהמצאה הראשונה של בן חיים - מערכת אבלציה ללב (טכניקה להכנסת צנתר) שהפכה לבסיס של חברת ביוסנס, אחת ההצלחות הגדולות של השניים (ראו גרף). בשנות ה-90 וה-2000 המוקדמות, פל ובן חיים הפכו לשותפים בכל מיזמיהם ולידידים קרובים, עד שהיחסים ביניהם התפוצצו, בסוף העשור הקודם. זו לא מערכת היחסים העסקית היחידה שלו שהגיעה לכדי פיצוץ.

וילה עם עשרה חדרים ומטוס פרטי

עד שנת 2005 הספיק בן חיים למכור חמש חברות: ביוסנס, אקס דיינמיקס, אימפולס דיינמיקס (העיסקה בוטלה לבסוף, אך בן חיים נשאר עם המקדמה), אינסטנט ודיסק-או-טק. בהערכה השמרנית ביותר, גרף בן חיים לכיסו רווח של יותר מ-100 מיליון דולר מעסקאות אלה.

ב-2008 הקים בן חיים יחד עם דן זיסקינד, מי שהיה סמנכ"ל הכספים של טבע, קרן של 150 מיליון דולר להשקעה בחברות שייסד בעבר ובחברות חדשות. בן חיים השקיע כ-40 מיליון דולר מכספו, לאחר שמשקיע עוגן נסוג מהעיסקה ברגע האחרון, על רקע ימי המשבר הכלכלי. ככל הידוע, הקרן לא הצליחה לספק אקזיטים שיחזירו את האג"ח לאחר שבע שנים, אך בן חיים החזיר חלק גדול מהכסף מכיסו.

בעשור האחרון נהנה בן חיים מהמיזוג של חברת רדיאנסי (שעליה השתלטו הוא ופל תמורת סכום קטן) עם חברת פוטומדקס הנאסד"קית. החברה נסקה לאחר המיזוג, וזה איפשר לבן חיים לממש את חלקו ברווח גדול. ב-2013 רשם עוד אקזיט קטן, יחסית לאלה שהורגל בהם, בחברה ספקטרום דיינמיקס, שנמכרה ל-Biosensors International Group הסינגפורית תמורת 51 מיליון דולר.

בן חיים נמנע מתקשורת ואינו אדם ראוותן, אבל הוא בהחלט יודע ליהנות מהחיים הטובים. הוא מתגורר בקיסריה, וב-2011 רכש את ביתו לשעבר של ארקדי גאידמק ב-47 מיליון שקל. הבית, על עשרת חדריו, משתרע על שטח בנוי של 1,000 מ"ר, בקרקע של 4 דונם. נוסף על הווילה היקרה, בן חיים היה שותף ביקב בוטיק עם פל, ובמשך תקופה החזיק מטוס פרטי. כיום הוא כנראה מבלה את רוב זמנו באנגליה. 

בן חיים לא הסכים מעולם לראיון מקיף בתקשורת, אבל בשנים 2008-2009 יצא מהצללים לזמן קצר, כאשר גייס גם ממוסדיים ישראליים הון לקרן מדינווסט שהקים. אחת הסיבות לכך שהוא נמנע מחשיפה היא המשפטים הרבים שבהם היה מעורב לאורך השנים. לדוגמה, הוא היה מסוכסך עם הטכניון בשאלת הבעלות על הקניין הרוחני שבבסיס כמה מהחברות שלו. בסופו של דבר, חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון שילמה לטכניון 20 מיליון דולר כפשרה. אחר כך נתבע על ידי היזמים בכמה מהחברות שלו, בטענה כי נישל אותם מהחזקותיהם בחברות בדרכים מניפולטיביות. "הוא לא אדם קל, הוא לא אדם נעים, והוא לא אדם שיוותר על ההזדמנות להרוויח על חשבונך, אך הוא גם האדם שעזר לי הכי הרבה בחיים המקצועיים שלי", אמר לנו בעבר אחד היזמים שניהלו עבורו חברה.

במשפט שניהלו נגדו יזמי חברת רדיאנסי, ציון עזר ופנחס שלו, הם טענו שפל ובן חיים מיררו את חייהם במטרה להעזיב אותם מהחברה ולגזול את חלקם. לטענתם, הם סולקו מהחברה, המנעולים הוחלפו, "בריוני" שמירה הוצבו בדלתות, ובמקביל העלילו השניים, כך לטענת היזמים, שהם גנבו כספים מהחברה וניהלו רומנים עם עובדות בחברה. עוד טענו היזמים כי פל ובן חיים התעמרו בכל עובד בחברה שהתייצב לצדם. בהמשך היה מעורב בן חיים בסכסוך דומה בחברה בשם גוג'י (Goji), אך הלהבות שם היו נמוכות יותר. החברה הזאת הייתה אחד המיזמים הפחות מצליחים אך מעניינים של בן חיים - "תנור סלקטיבי", שהיה למעשה הסבה של פיתוח שנועד להפשיר רקמות להשתלה באופן ממוקד, כך שלא כל הרקמה תופשר בבת-אחת. מכאן הדרך לחימום עוף בקרינת RF בלי לחמם את הסלט שלידו הייתה קלה, ו"תנור הפלא" נמכר למסעדות מ-2015. חברת התנורים עדיין קיימת, אולם נראה שהיא עדיין לא הובילה לפריצת הדרך המיוחלת בבישול.

האחרון במסכת המחלוקות הוא המחלוקת עם ידידו לשעבר פל. ולמרות זאת, בן חיים מוערך מאוד בשוק המכשור הרפואי הישראלי. הוא נחשב לשילוב נדיר בין איש מדע מבריק, שיודע לבנות היטב את הבסיס המדעי של החברה ולזהות צרכים רפואיים בשוק, לאיש עסקים קשוח שמבין היטב את המצב הכלכלי והמשפטי בכל חברה שבה הוא מעורב, ומנצל אותו לטובתו.