בקשה לייצוגית בכ-18 מיליון שקל נגד 23 תאגידי מים וביוב

לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב הוגשה לאחרונה על-ידי העמותה לאיחוד והתייעלות בשלטון המקומי ואלון צרפתי (המבקשים), בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד שורה ארוכה של תאגידי מים בישראל על סך כ-18 מיליון שקל (המשיבים).

הבקשה לאישור התובענה כייצוגית חושפת - לטענת המבקשים - כי עשרות תאגידי מים וביוב במדינה גבו וממשיכים לגבות במשך שנים תעריפי מים מצרכני המים בישראל, וזאת באופן לא חוקי המנוגד להוראות והנחיות רשות המים, תוך אפליה אסורה בין צרכנים.

לפי הבקשה, הגבייה המתבצעת בפועל על-ידי אותם תאגידי מים, חורגת מעיקרון האחידות ומניעת האפליה שנקבע על-ידי הרשות הממשלתית למים וביוב (הגוף המפקח על תאגידי המים), הקובע כי לא משנה איזה תאגיד מים וביוב יספק את המים עבור הצרכן - "המחיר שיידרש מהצרכן (בעבור אותה צריכה) יהיה זהה".

בפועל, כך נטען, חרף אותו עיקרון מנחה שקבעה רשות המים בקשר לתעריפי המים והביוב, קיימת פגיעה מהותית בעיקרון השוויון העומד בבסיס קביעת כללי ותעריפי המים, באופן שבו אותו צרכן, בעבור אותה הצריכה, משלם בתאגיד מים אחד מחיר X, ואילו בתאגיד מים אחר נדרש הצרכן לשלם מחיר שונה - "לעתים גבוה יותר ולעתים נמוך יותר".

הבקשה לאישור מציפה מספר שאלות, ובהן האם גביית חסר מהצרכנים שביצעו לכאורה תאגידי המים (באופן כזה שהצרכן שילם מחיר מופחת על הצריכה), סופה בהשתת עלויות עודפות על יתר צרכני המים והביוב בישראל ובפגיעה ביתר צרכני המים.

רשות המים: לשנות את נוסחם של כללי המים במטרה לחדד את ההנחיות לשיטת החישוב

הבקשה לאישור הוגשה על-ידי המבקשים באמצעות עו"ד עמית גנס, שצירף לבקשה את עמדת רשות המים, המצדדת בחלקה בלבד בעמדת המבקשים.

בבקשה נטען כי עמדת רשות המים תומכת בטענות המבקשים, ובהן בטענה כי המשיבים גבו מהצרכנים תעריפי מים באופן בלתי חוקי המנוגד להוראות והנחיות רשות המים.

בהתאם ציינה רשות המים במכתב המענה כי בעקבות הפניות המוקדמות שנשלחו לה על-ידי משרדו של עו"ד גנס, "בכוונת רשות המים לשנות את נוסח הכללים במטרה לחדד את ההנחיות לשיטת החישוב".

עוד ציינה הרשות (כך לפי הנטען) כי על תאגידי המים בעניינם הוגשה הבקשה לאישור - לחדול מהגבייה האמורה באופן מיידי.

לפי המבקשים, אופן חישוב הזכאות של צרכני המים למגורים ל"כמות מוכרת" (עבור הצריכה הבסיסית של עד 3.5 מ"ק מים לחודש) מבוצע באופן שגוי ובלתי חוקי על-ידי המשיבים, תאגידי המים והדבר עומד בניגוד להוראות והנחיות רשות המים.

בהתאם לכך צוין בבקשה לאישור כי מאחר שמדובר בנוסחה רשמית של רשות המים, לא ניתן לסטות ממנה, ומשכך, ככל שנעשתה סטייה של מי מהמשיבים, המשמעות שלה היא גבייה בלתי חוקית וחסרת סמכות.

לפי טענות המבקשים בבקשה לאישור, נמצא כי המשיבים (23 תאגידי מים וביוב המהווים כמחצית מכלל תאגידי המים והביוב במדינת ישראל) "מתעלמים מהוראות הדין וההנחיות המפורשות של רשות המים ומחשבים את אופן מתן כמות המים בתעריף נמוך לצרכניהם באופן שגוי, מוטעה ובלתי חוקי בעליל". 

כדוגמה מציינים המבקשים בבקשתם כי בעוד תאגיד המים "מי אביבים" (תאגיד המים של העיר תל אביב-יפו) גובה מהצרכן תעריף המהווה "גביית יתר" - יתר 22 תאגידי המים המשיבים לבקשה גובים דווקא בחסר.

המבקשים: גביית החסר מובילה לכך שתעריפי המים בישראל נקבעים ביתר

עוד נטען בבקשה כי מבדיקה "רוחבית" שביצע בא-כוח המבקשים במרבית יתר תאגידי המים בישראל עולה כי בניגוד למשיבים, אופן חישוב "הכמות המוכרת" הניתנת לצרכנים במדינה מבוצע באופן תקין ובהתאם לנוסחה של רשות המים.

יחד עם זאת, לפי עמדתה הרשמית של רשות המים שהגיעה לידי "גלובס", נראה כי רשות המים חולקת על טענות המבקשים ביחס למשמעות של הגבייה הבלתי חוקית שנעשית לכאורה.

בהתאם טוענת רשות המים כי רק תאגידי המים נפגעים מגביית החסר ומההנחה שהם עושים לצרכנים.

רשות המים טוענת בתגובתה לפניית המבקשים כי ככל שתאגיד מים מכר כמות מים בתעריף "כמות מוכרת" במקום התעריף "לכל צריכה אחרת", "ההפסד הנוצר הוא הפסד של התאגיד בלבד, אשר אינו משפיע על משק המים". זאת, טוענת רשות המים, מאחר שנתוני ההכנסות של התאגיד אינם מהווים רכיב או משתנה בקביעת התעריף לצרכני המים והביוב, מבלי שיש לו השפעה על משק המים.

המבקשים מצידם דוחים את טענות רשות המים ומציינים בבקשה כי בשל העובדה שמשק המים בישראל הוא משק כספים סגור, גביית החסר הלא חוקית בה נוקטים המשיבים (למעט במקרה זה "מי אביבים") גרמה לאיבוד הכנסות משמעותיות למשק המים כולו.

כפועל יוצא מכך, טוענים המבקשים, תעריפי המים - כפי שנקבעו על-ידי רשות המים המתייחסים לכל אחד מתאגידי המים והביוב בישראל - "נקבעו בהכרח ביתר". 

תאגיד המים של רחובות הודיע על חדילת "גביית החסר"

לפי הנטען בבקשה לאישור, טרם הגשת הבקשה לאישור, ובעקבות פניית המבקשים, החליט תאגיד המים של רחובות ("הבאר השלישית") לחדול מ"גביית החסר" שביצע.

אולם, מלבד תאגיד המים של רחובות (שאיננו משיב בבקשה לאישור) וחרף פניות מקדימות שנשלחו לכלל המשיבים כ-4 חודשים לפני הגשת הבקשה לאישור, לא הודיעו מי מהמשיבים על כוונתם לחדול מאותה הגבייה או על כוונה להשיב לידי הצרכנים את כספי היתר שנגבו מהם לכאורה.

לפי הנטען בבקשה לאישור, במצב הדברים בו רשות המים עצמה, שהיא הגוף האחראי על תאגידי המים והביוב, תומכת ומצדדת בטענות המבקשים, לפיהן מדובר בגבייה בלתי חוקית - זהו רק עניין של זמן עד שיודיעו שאר תאגידי המים על חדילת הגבייה.