הכנסת מסכמת שבוע סוער בסימן ד"ר נתניהו ומיסטר בנימין

ד"ר נתניהו ומיסטר בנימין. יום ב' בערב: ישמח להצביע בעד הכללת אבות יחידנים בחוק הפונדקאות. יום ד' בצהריים: מצביע נגד. ניצחונה הסופי של הפוליטיקה הצינית בנשמתו.

החבר איתן ברושי. שם ידו על אחוריה של ח"כ איילת ורבין נחמיאס, ובטוח שזו "מחווה ידידותית". עד מתי תמשיכו לא לקלוט?

ח"כ איתן כבל. יוני 2015. "חוק 3 הדקות" המורחב נכנס לתוקף. ביוזמת ח"כ כבל הורחב התיקון לחוק הגנת הצרכן - מתן שירות טלפוני. כל שיחה למוקד שירות לקוחות בחברות התקשורת חייבת להיענות בתוך 3 דקות.

ח"כ איתן כבל. יולי 2018. מבשר על "מהפכה צרכנית": אושר "חוק 6 הדקות". תיקון לחוק הגנת הצרכן המחייב מענה בתוך 6 דקות. הח"כ מתגאה, בצדק, שהצליח להכניס גם את הבנקים ואת חברות הביטוח למגבלת 6 הדקות. מה עם חברות הסלולר? הן נהנות מהמעבר מחובת מענה בתוך 3 דקות לחובת מענה בתוך 6 דקות. וה"שירות" הממשלתי-ציבורי? הוא כמובן הרבה מחוץ לתחום התעוזה, גם של כבל. כי מי הח"כ חפץ החיים שמוכן להתעמת עם האיגודים המקצועיים השולטים במדינה? אצלם מותר ואף רצוי להתייבש על הקו.

החלטה מביכה. יום ב', מייל מוועדת הכספים. "אושר לקריאה שנייה ושלישית: פיצויים ליתום שהתייתם משני הוריו באירוע טרור גם לאחר שמלאו לו 37". פירוש: בניגוד למצב היום, המגביל את מתן הפיצויים ליתומים שאיבדו את שני הוריהם בטרור לגיל 37, מעביר יו"ר הוועדה משה גפני חוק שלפיו גם אנשים בני יותר מ-37 שאיבדו את שני הוריהם יקבלו סכום ראשוני של חצי מיליון שקל, וזכאות למכלול התשלומים המוענקים לכלל הגילים. תגיד, ח"כ גפני, לא הרבה יותר נכון וראוי להוסיף את כל הסכום הזה לילדים הצעירים שאיבדו את שני הוריהם, או הורה אחד, באירוע טרור, כך שלפחות כסף לא יחסר להם?

כשל, כושלת, כושלים, מכשילים. השבוע סערה (שוב) הארץ האולטרה-משפטית הזאת: 68% מ-2,930 נבחני לשכת עורכי הדין כשלו בבחינה. כל מי שיכול היה לדבר דיבר, תקף, הציע, איים. דבר אחד זכה לשקט יחסי (כי למה להסתכסך): בעוד שמתוך בוגרי האוניברסיטאות עברו בהצלחה 74% מהתלמידים, מתוך 2,344 הנבחנים בוגרי המכללות רק 26% עברו את הבחינה. מה זה אומר על "איכות" המכללות ועל "עורכי הדין" שהן מסמיכות? האם הכול זה רק הבטחת הכנסה נאה ליזמי המכללות המתהדרים במילה "אקדמיה"? ומה זה אומר על המל"ג שמחלק כבר שנים היתרים לכל מי שקרוב למישהו או משהו? "רמתן של חלק מהמכללות למשפטים היא מאוד נמוכה, שלא לומר תת-רמה. עקרונית, הוראת משפטים צריכה להיות פתוחה לכל מי שרוצה, אבל אני שומע מורים שמלמדים גם באוניברסיטה וגם במכללה, והם אומרים שזה הבדל של 'יום ולילה'. התוצאה של המכללות היא שיוצאים לשוק עורכי דין ברמה נמוכה שיכולים לגרום נזק גדול. עריכת דין היא סוג של נשק, זה כמו לתת רישיון נהיגה למי שאינו יודע לנהוג", אמר בעבר ("גלובס", 13.6.2012) פרופ' יצחק זמיר, קודם היועץ המשפטי לממשלה, שהקים והיה דיקן ראשון בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, ואחרי כן שופט עליון.

400 "מגה עשירים". הכלכלן הראשי באוצר פרסם, יום א', דוח על 400 "המשתכרים העשירים ביותר בישראל", שהוא מכנה "מגה עשירים". הממצאים, איך לא, מאווררים את הקיץ ומחזקים את ה"חברתיות" של השר הממונה: גברים, בני 57, תל אביב, שזה בדרך כלל אומר אשכנזים. 

1. האם גימיקים תקשורתיים, חיקוי דירוג 400 עשירי ארה"ב של "פורבס", הם מתפקידו של הכלכלן הראשי?

2. האם הגיוני שבאמצע יולי 2018 מפרסם כבוד הכלכלן דוח שמתייחס לנתוני שנת 2014!? (בסחבת הנגררת מאשימים את רשות המסים).

3. האם אף אחד מה"מגה" לא פשט רגל מאז? לא עשה הסדר חוב?

הכלכלן משתמש בעוד גימיק כדי להבטיח כותרת לסחורה: "נמצאו 165 אנשים בלבד" שתרמו תרומה ממוצעת של 280 אלף שקל, בעוד 235 האחרים "לא תרמו כלל מכיסם הפרטי". רק בעומק הסקירה, מתברר שהתרומות באוכלוסייה הכללית עומדות על 1% בלבד ובעשירון העליון על 19% - מה שהופך 41% מאנשי הרשימה למגה-תורמים.

אלי דרעי ואריה כהן. השניים שלחו השבוע הודעות מסעירות: "משרדי הפנים והכלכלה סיכמו - המחלקות העירוניות לרישוי עסקים ייקראו המחלקות לרישוי וקידום עסקים" (ההדגשה במקור). שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן התמוגג ושר הפנים אריה דרעי הכריז שזהו "עוד צעד חשוב ברפורמה אדירה". אולי קודם נראה את הממשלה נותנת רישיון עסק בתוך 21-66 יום, בהשוואה ל-10 חודשים היום, במינימום, ורק אחר כך נחגוג?

"הכול אני יכול בחופש הגדול/ לצמוח ולגדול בחופש הגדול/ ללבוש סינר כחול בחופש הגדול/
וככה לעמול בחופש הגדול" (נעמי שמר). אתמול, ו', יצאו הח"כים ל"פגרת קיץ". מושב הקיץ שממנו הם הולכים לנוח החל ב-29.4 ונמשך עד אתמול, 19.7. בערך בעוד 3 חודשים, ב-15.10 (בתום שבוע וחצי של מנוחה מ"החגים"), הם ישובו ל"מושב החורף". מושב/ כנס החורף הקודם נמשך מ-22.10.17 עד 18.3.18, שזה בערך 5 חודשים. סה"כ 8 חודשים בהיכל, כולל שישי שבת, חגים, אסרו חג, צומות וחגיגות. מצד אחד, עדיף כמה שיותר חופש וכמה שפחות הצעות חוק הזויות (בקדנציה שנפתחה במארס 2015 הוגשו 5,500 הצעות חוק פרטיות) מצד שני... דמוקרטיה.