קצא"א: "הבקשה לפסילת גרסטל מבוררות דוראד - מופרכת"

העימות החריף סביב בוררות תחנת הכוח הפרטית "דוראד" ובקשת הפסילה של הבוררת, השופטת בדימוס הילה גרסטל, נמשך. בתשובה שהגישה היום (א') לבית המשפט המחוזי בתל-אביב מאשימה חברת קצא"א (קו צינור אילת-אשקלון) את קבוצת אדלקום של משפחת אדלסבורג ואת חברת זורלו הטורקית, כי הבקשה שהם הגישו לפסילתה של גרסטל מלשמש בוררת בסכסוך בין הצדדים היא "ניסיון לתקוע מקלות בגלגליה של בוררות "דוראד".

קבוצת אדלקום וחברת זולו דרשו לפסול את גרסטל מלשמש כבוררת, מאחר שהיא התייעצה עם עו"ד אייל רוזובסקי, שמשרדו מייצג את אדלקום בנוגע לחקירת "תיק 1270". בתיק זה נחקר החשד כי ניר חפץ, עד המדינה בתיקי ראש הממשלה, הציע לגרסטל באמצעות יועץ התקשורת, אלי קמיר, לתמוך בה במרוץ לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, בתמורה לתמיכתה בסגירת תיק החקירה של שרה נתניהו בפרשת המעונות. גרסטל עצמה מעולם לא הייתה חשודה בדבר בפרשה, וממילא התיק הזה, שנפתח בקול תרועה רמה, צפוי להיסגר.

לדברי קצא"א, הדרישה מגרסטל לפסול עצמה מלשמש כבוררת בשל התייעצותה עם עו"ד רוזובסקי, היא מופרכת. זאת, בין היתר, משום שההתייעצות לא חרגה מ"יחסי ידידות מקצועיים בין שופט או בורר לעורך דין, שהם מקובלים בקהיליית המשפטנים בישראל ואינם נחשבים ליחסים משמעותיים העלולים לעורר חשש ממשי למשוא-פנים". 

 פסילה במחלוקת

ניפוח סכום החוזה

הסכסוך סביב תחנת הכוח הפרטית דוראד החל בתביעה שהגישו בינואר 2016 דורי אנרגיה וקצא"א למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, ושעברה לפני כשנה וחצי לבוררות בפני גרסטל. בתביעה נחשף סכסוך בין בעלי המניות בחברת דוראד, מפעילת תחנת הכוח הפרטית.

לפי טענתם של דורי אנרגיה וקצצ"א, אדלקום וזורלו קשרו קשר עם הקבלן שהקים את תחנת הכוח - מאחורי גבם של יתר בעל המניות בדוראד  - לניפוח סכום חוזה ההקמה של התחנה. זאת, לפי הנטען, תוך שאדלקום וזורלו מקבלות את ההפרש "בדלת האחורית" ומשלשלות לכיסם בהסתר סכום-עתק של כ-140 מיליון דולר, על-חשובנה של של דוראד, באמצעות נאמנות הרשומה באיי הבתולה. 

באחת מישיבות הבוררות שנערכה במארס האחרון, הודיעה גרסטל לצדדים מיוזמתה כי היא נועצה טלפונית באופן נקודתי בקשר ל"תיק 1270" עם עו"ד  רוזובסקי, שמשרדו מייצג בבוררות את אדלקום. לפני כמה שבועות, כשהבוררות בסכסוך כבר מתקרבת לסיומה, הפתיעו אדלקום וזורלו כשהגישו לגרסטל בקשה כי תפסול את עצמה בשל ההתייעצות עם עו"ד רוזובסקי. אדלקום טענה כי בישיבת הבוררות במארס הייתה מחלוקת באשר להשלכות ההודעה של גרסטל בעניין רוזובסקי, והחברה הלינה על כך שלא נוהל פרוטוקול של אותה ישיבה. אדלקום טענה כי היעדר פרוטוקול הוא חלק מאירועים שהובילו לאובדן אמון קשה מצד הקבוצה בגרסטל.

גרסטל דחתה את בקשת הפסילה תוך שהיא מציינת כי ערכה גילוי נאות בפני הצדדים על יחסיה עם רוזובסקי, וכי הצדדים לא הלינו על כך בזמן אמת. "בשיחותיי עם עו"ד רוזובסקי אין כדי להשפיע בכל דרך שהיא על שיקול-דעתי המקצועי הנדרש להכרעה בבוררות דוראד", כתבה גרסטל. "איני רואה בשיחותיי הספורות עם רוזובסקי עילת פסילה, ואיני רואה כל מניעה מבחינתי להוסיף ולשבת בדין. התיק יוכרע לפי הראיות והטיעונים המשפטיים - לא לפי זהות המייצגים ולא לפי זהות המיוצגים".

אולם אדלקום וזורלו לא ויתרו, ולאחר שגרסטל סירבה לפסול עצמה, הגישה שתי החברות ערעור לשופטת המחוזי בתל-אביב, יהודית שבח, שבמסגרתו הם מבקשים כי תורה על פסילתה של גרסטל. הדיון בערעור ייערך ב-7 באוקטובר.

התייעצות טלפונית נקודתית

בתגובת קצא"א מהיום לבקשת הפסילה של גרסטל, מציינת החברה כי בחינת נסיבות ענייננו בראי הכללים שהותוו בפסיקה מלמדת כי התייעצותה של גרסטל עם עו"ד רוזובסקי אינה מקימה עילה להעברתה של הבוררת מתפקידה ואף רחוק מכך.

ראשית, קצא"א כותבת כי אין חולק שמדובר בהתייעצות טלפונית נקודתית וקונקרטית. "על-פי אמות-המידה שנקבעו בפסיקה, ככלל, ייצוג בעניין קונקרטי או למשך תקופה קצרה אינו מעורר חשש ממשי למשוא-פנים. לאור האמור, ומכוח קל וחומר, ברור כי התייעצות טלפונית נקודתית כבענייננו - אשר כלל אינה מהווה 'ייצוג' של כבוד הבוררת - אינה מקימה חשש ממשי למשוא-פנים".

שנית, קצא"א מציינת כי ההתייעצות בין גרסטל לרוזובסקי הייתה בעניין שאינו נוגע ואינו קשור להליך הבוררות, ואף מבקשי הפסילה אינם טוענים אחרת, וממילא אין בה פסול. עוד טוענת קצא"א כי התייעצות הייתה נקודתית וכזו שאינה חורגת מהיחסים הידידותיים-מקצועיים שקיימים (לפי הצהרת הבוררת בפתח ההליך) בין הבוררת לבין עו"ד רוזובסקי.

זאת ועוד, לדברי קצא"א, ממילא, טרם כריתת הסכם הבוררות, מסרה הבוררת לצדדים גילוי נאות אודות היחסים האמורים ואף הדגישה את הקשר האישי עם עו"ד רוזובסקי, והדבר היה מקובל על כל הצדדים כאחד. "ההתייעצות הנקודתית והחולפת בוודאי שאינה יוצרת קרבה מעבר לקרבה שממילא הייתה קיימת וידועה ערב תחילת הבוררות, ואשר הצדדים לא ראו בה כמקימה מכשול מפני בירורה של המחלוקת בפני הבוררת", טוענת קצא"א, באמצעות משרד פישר-בכר-חן-וול-אוריון ושות'.

"שרשרת אנושית מדומיינת"

טעם נוסף שהעלתה חברת זורלו לפסילתה של גרסטל מהמשך דיון בבוררות היה "שרשרת קשרים בין גרסטל לבין יו"ר דוראד, ארז כלפון. זורלו טענה, בהסתמך על פרסומים בתקשורת, כי לגרסטל יש קשר חברי ליועץ התקשורת, אלי קמיר (המוזכר ב"תיק 1270"), שהוא שותפו של ישראל בכר, וכי השניים העניקו ייעוץ לשר האוצר, משה כחלון, בתקופה שבה כלפון שימש כראש מטה שר האוצר.

קצא"א טוענת היום בתגובה כי מדובר בטענת פסלות שהיא כה מופרכת וכה תלושה מהמציאות, עד כי היא אינה דורשת התייחסות כלל. לשם הזהירות, קצא"א בכל זאת מתייחסת לטענה וכותבת כי "זורלו ניסתה לסמוך את ידיה בעניין זה על כתבות עיתונאיות. אולם, כידוע, כתבות עיתונאיות מהוות (לכל היותר) עדות מפי השמועה, ואינן יכולות כלל לשמש כראיה בהליך משפטי".

לפי תשובת קצא"א, התנהלות זו אף מנוגדת להלכה הפסוקה, שלפיה בקשה להעברת בורר מתפקידו צריכה להתבסס על תשתית עובדתית ברורה ומוצקה. "גם לגופם של דברים, יש לדחות טענה זו. הטענה כאילו נוצר חשש שקצא"א העבירה או תעביר מסרים לגרסטל באמצעות אותה 'שרשרת אנושית' שהגתה זורלו ממוחה הקודח, היא טענה מופרכת ומדומיינת", טוענת קצא"א.

אגב, גרסטל עצמה הגיבה לטענה הזאת באופן הבא: "חייבת אני להודות שנזקקתי למידה לא מבוטלת של מאמץ כדי להבין את הטעם הנטען. מדובר בשרשרת נטענת של יחסים, סבוכה ומפותלת, שנראית לי על פניה תמוהה, ומכל מקום חסרת בסיס".