ה"פלונטר" המשפטי שנוצר בשנים האחרונות סביב קריסתה של חברת צינור הגז EMG הותר היום (ה'), לאחר שקבוצת דלק של יצחק תשובה (באמצעות דלק קידוחים), ביחד עם נובל אנרג'י וחברת East Gas המצרית, חתמו על הסכמים מחייבים לרכישת 39% ממניות EMG תמורת 518 מיליון דולר.
בבעלות EMG צינור ימי להולכת גז טבעי באורך של כ-90 ק"מ, המחבר בין אשקלון למערכת ההולכה המצרית באזור אל-עריש, וזאת לצורך הזרמת גז טבעי. לאחר השלמת העסקה יוכלו דלק ונובל לקדם את יצוא הגז הטבעי ממאגרי "תמר" ו"לוויתן" למצרים, בעקבות עסקה שחתמו עם חברת דולפינוס המצרית, לאספקת גז בהיקף של 64BCM במשך 10 שנים החל מהשנה הבאה, בהיקף מוערך בכ-15 מיליארד דולר.
את המניות ב-EMG (כאמור 39% מהחברה) תרכוש EMED - חברה בבעלות משותפת של דלק קידוחים (25%), נובל אנרג'י (25%) ואיסט גז המצרית (50%). המניות הנרכשות כוללות בעיקר את חלקם של חברת ההחזקות אמפל, שקרסה תחת שליטתו של יוסי מימן (כ-12% מ-EMG); חברת מרחב הפרטית של מימן (8.2%); המיליארדר האמריקאי סם זל (כ-12%) וגופים מוסדיים מישראל (כ-4.5%).
EMED תשלם תמורת מניות EMG סכום של 518 מיליון דולר (המשקף שווי של כ-1.3 מיליארד דולר ל-EMG כולה). חלקה של דלק קידוחים בהשקעה עומד על 185 מיליון דולר, נובל אנרג׳י תשלם 185 מיליון דולר, ואת היתרה תשלם איסט גז המצרית. ביתרת מניות EMG יחזיקו לאחר העסקה איסט גז (10%, נוסף על 50% שהיא מחזיקה ב-EMED), חברת PTT התאילנדית (25%), והחברות MGPC ו-EGPC של חוסיין סאלם וד"ר עלי אבסן (17% ו-9% בהתאמה).
מבנה הבעלויות ב-EMG אחרי ביצוע העסקה
תמר תחילה, אחר-כך לוויתן
לאחר השלמת העסקה, הכפופה לתנאים מתלים שונים (בין היתר השלמת בדיקת נאותות להוכחת תקינות הצינור, אישורים רגולטוריים בישראל ובמצרים והסדרת מבנה החוב הקיים של EMG לבנקים המצריים), יעשו דלק ונובל אנרג'י שימוש בצינור של EMG לצורך הזרמת גז טבעי, בתחילה ממאגר תמר, ככל הנראה במהלך הרבעון הראשון של 2019, ולאחר מכן גם ממאגר לוויתן (שאמור להתחיל בהזרמת גז לקראת סוף 2019) למסוף הקליטה המצרי באל-עריש.
במאגר תמר מתחלקות עיקר הזכויות בין נובל אנרג'י האמריקאית (25%), השותפות ישראמקו (כ-29%), דלק קידוחים (22%) ותמר פטרוליום (כ-17%). במאגר לוויתן מחזיקות נובל אנרג'י (39.7%), דלק קידוחים (45.3%) ורציו (15%). בעקבות הדיווח הבוקר נסחרה היום מניית קבוצת דלק בעלייה של 2%, ויחידות ההשתתפות של רציו ודלק קידוחים רשמו עליות של 3.5%-4%.
במקביל לחתימת הסכם EMG, נחתם הסכם עקרונות בין דלק קידוחים ונובל אנרג'י לבין השותפה המצרית, שבבעלותה גם מקטע הצינור בין עקבה לאל-עריש, שלפיו דלק ונובל אנרג'י יקבלו גישה לקיבולת נוספת למערכת ההולכה המצרית, באמצעות הצינור הפאן-ערבי, בנקודת הכניסה למערכת ההולכה המצרית בעקבה, כך שהן יוכלו לנצל את הצינור במידת הצורך להזרים גז נוסף למצרים.
ויתור על תביעות והליכי בוררות
במסגרת עסקת המכירה התחייבו יוסי מימן, סם זל ושאר בעלי המניות הישראליים ב-EMG לוותר על התביעות והליכי הבוררות בינן לבין ממשלת מצרים והחברות שבבעלותה. בתחילת השנה קבע בית משפט למסחר בינלאומי ובוררות בקהיר כי על חברות הגז המצריות לשלם לחברת EMG פיצוי בסך כ-1.03 מיליארד דולר (לאחר תוספת תשלומי ריבית הגיע הסכום לכ-1.3 מיליארד דולר). החלטת בית המשפט ניתנה קצת פחות משנה לאחר שנקבע בבוררות בקהיר כי חברות הגז המצריות ביטלו את ההסכם עם EMG שלא כדין.
הבוררות שבה זכתה EMG לאחרונה היא רק אחת מבין סדרת בוררויות שבהן זכו EMG וחברת החשמל בסכומים גבוהים בהרבה בשנים האחרונות, בין השאר במוסד לבוררות ICC בשווייץ ובמרכז של הבנק העולמי ליישוב סכסוכי השקעה (ICSID), גוף אמריקאי שיכול להשתמש במערכת המשפט האמריקאית. כך, למשל, EMG וגם חברת החשמל הישראלית זכו כבר בדצמבר 2015 בפסקי בוררות שקבעו ל-EMG סכום של 324 מיליון דולר פיצוי, ולחברת החשמל מעל 1.7 מיליארד דולר פיצוי. אף אחת מהשתיים לא ראתה ולו דולר אחד מהמצרים.
יוסי אבו, מנכ"ל דלק קידוחים, ציין היום כי "מדובר בנקודת הציון המשמעותית ביותר למשק הגז הטבעי הישראלי מאז התגליות. מאגר לוויתן הופך להיות העוגן האנרגטי המרכזי באגן הים התיכון, עם לקוחות בישראל, במצרים ובירדן. יישום העסקה ממלא את הקיבולת של השלב הראשון בלוויתן ומוביל אותנו לקידום של הגדלת הקיבולת מ-12 ל-21 BCM לשנה".
קית' אליוט, סגן נשיא בכיר לפעילות הימית הגלובלית בנובל אנרג'י, ציין כי "זוהי אבן דרך נוספת בדרכה של מצרים להפוך למרכז אזורי של אנרגיה, כצרכנית מרכזית וכיצואנית על בסיס מתקני הנזלת הגז הקיימים בה. בעזרת הסכמים אלו, אנו מבטיחים את יכולתנו לספק גז על בסיס מחייב מלוויתן אל דולפינוס, כמו גם את יכולת תמר לספק את יתרות הגז הפנויות שלה".
שר האנרגיה, דר' יובל שטייניץ, מסר כי "שיקום צינור הגז הטבעי ישראל-מצרים, לצד השלמת הקמת צינור הגז לירדן, מחבר את מדינות ציר השלום בתשתית גז אזורית משותפת. זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה מתבצע חיבור תשתיתי בעל משמעות גיאופוליטית וכלכלית בין ישראל לשכנותיה. מהלך זה התאפשר בזכות גיבושו של מתווה הגז וההתקדמות בפיתוח מאגר לוויתן".
את העסקה ליוו עורכי הדין דן הכהן, דניאל סקאל ואדי אשכנזי ממשרד עורכי הדין אגמון, רוזנברג, הכהן ושות'.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
