חדשות טובות לנושי אמפל: יקבלו כמחצית מהחוב בעסקת EMG

אמפל קרסה עם חוב של כמיליארד שקל לנושיה • מכירת מניות EMG לדלק ולנובל "תציל" גם כמחצית מההשקעה ישירה שביצעו גופים מוסדיים ישראליים במניות צינור הגז המצרי

יוסי מימן / צילום: תמר מצפי
יוסי מימן / צילום: תמר מצפי

עסקת הרכישה של מניות EMG  על-ידי דלק קבוצה  ונובל  תיטיב עם נושי חברת ההחזקות אמפל, שהייתה בשליטתו של איש העסקים יוסי מימן. אמפל, שהנכס העיקרי שלה היה החזקה של כ-12% במניות EMG, קרסה לפני כשש שנים, בעקבות ביטול הסכם אספקת הגז המצרי לישראל, ומאז 2013 היא נמצאת בהליכי פירוק בארה"ב.

קריסת  אמפל הותירה חוב של קרוב למיליארד שקל למחזיקי האג"ח של החברה  בישראל, ובעיקר גופים מוסדיים (ובהם מיטב דש, פסגות, מנורה והלמן אלדובי). לאחר השלמת העסקה הנוכחית, שבמסגרתה ימכרו את מניותיהם ב-EMG, צפויים נושי האג"ח של אמפל להחזר של כ-50% מחוב החברה כלפיהם.

בד בבד ימכרו את חלקם ב-EMG גם גופים מוסדיים מישראל, שרכשו בזמנו ממימן כ-4.5% ממניות צינור הגז, בעסקה שגזרה ל-EMG שווי מנופח של כ-2.2 מיליארד דולר. הגופים המוסדיים שהשקיעו במניות EMG הם הראל, מנורה-מבטחים, כלל ביטוח, הפניקס, פסגות, וקרן תשתיות ישראל (תש"י). גם הגופים הללו צפויים להחזר של כמחצית השקעתם ואף יותר.

את מניותיהם ב-EMG רכשו אמפל והמוסדיים מידי בעל השליטה מימן, שבשנים 2005-2007 מכר להם בסך הכול כ-16.5% ממניות EMG, תמורת סכום כולל של כ-1.3 מיליארד שקל, בעיקר במזומן.

קריסתה של אמפל התרחשה בעקבות ההפיכה במצרים ב-2011, שהביאה להפסקת הזרמת הגז המצרי לישראל, והורידה לטמיון את השקעות הענק שביצעה אמפל במיזם צינור הגז EMG. הקריסה פגעה בבעלי החוב של החברה, אולם לא בתנאי העסקתם של היו"ר יוסי מימן ושל יד ימינו, סמנכ"לית הכספים אירית אילוז, שמשכו במצטבר כ-90 מיליון שקל (כ-23 מיליון דולר) בשנים 2006-2011. בשנים אלה גרף מימן שכר מצטבר של 14.2 מיליון דולר, בעוד שאילוז נהנתה מתגמולים בסכום כולל של 8.4 מיליון דולר. בשנת 2011, בעוד שהחברה מתמודדת עם קטסטרופה עסקית, קיבלו בכיריה שכר מצרפי של כ-15 מיליון שקל.

EMG הייתה אמורה לספק גז טבעי ממצרים לחברת החשמל הישראלית, אבל לא יכלה לעשות כן בשל סדרה של פיצוצים בצינור הגז שלה שעבר בחולות סיני, מה שאילץ את חברת החשמל לעשות שימוש בסולר ובמזוט במשך כשנה, עד להתחלת אספקת הגז הטבעי ממאגר תמר. בשנת 2012 ביטלו המצרים באופן סופי את חוזה הגז עם EMG - החלטה שהורידה לטמיון את השקעות הענק שבוצעו במיזם.

באוגוסט 2012 פנתה אמפל לבית המשפט בארה"ב, בבקשה להגנה מפני נושים לפי צ'פטר 11, בין היתר בעקבות חוב בהיקף 235 מיליון דולר למחזיקי האג"ח שלה. ואולם, החברה לא הגישה לבסוף הצעת הסדר, ובהמשך התפטרו הנהלתה ודירקטוריון החברה.

במאי 2013 הורה בית המשפט בניו יורק על פירוק חברת ההחזקות, לאחר שנקבע כי אין סיכוי שהסדר חוב בחברה, שהייתה בעבר בשליטת מימן, ייצא לפועל במסגרת הליך של צ'פטר 11. לפיכך, נקבע, יש לפעול לפירוקה בהליך של צ'פטר 7 - מכירת נכסי החברה וחלוקת התמורה באופן יחסי לנושים. נוסף על כך, היו לאמפל חובות לבנקים, בעיקר לדיסקונט, שהוסדרו באמצעות מכירתה של החברה הבת גדות מיכליות לקרן טנא בשנת 2014.