הבעל מכר את הסטארט-אפ במיליונים, גרושתו עשויה לקבל חצי

כשנה לפני שהבעל מכר חברת סטארט-אפ שייסד בתחום הביומד לאחת מחברות הביו-פארמה הגדולות בעולם, הוא נפרד מרעייתו • האישה דרשה מחצית מהון שגרף הבעל באקזיט • ביהמ"ש קבע עקרונית כי שווי החברה ייקבע לפי מועד המכירה ולא לפי מועד הפרידה • ואולם כדי להקטין את חלקה של רעייתו - הבעל נדרש כעת להוכיח כי המוצר פותח אחרי הפרידה

השופטת רונית גורביץ' / צילום: אתר בית המשפט
השופטת רונית גורביץ' / צילום: אתר בית המשפט

האם אישה זכאית למחצית משווי חברת סטארט-אפ, גם אם היא נמכרה מעל שנה לאחר הפרידה בין בני הזוג? על השאלה הזו השיב לאחרונה בית המשפט לענייני משפחה בנצרת - בחיוב. השופטת רונית גורביץ' קבעה כי כאשר מדובר בחברת סטארט-אפ שייסד הבעל במהלך הנישואים ובה הוא בעל מניות, לא ניתן לקבוע את שוויה, אלא רק בעת מכירתה. נקבע כי למרות שהפרידה בין בני הזוג הייתה למעלה משנה וחודשיים לפני המכירה, הרי שערכן של המניות ייבחן במועד מאוחר יותר, מועד מימושן בפועל.

עם זאת, השופטת טרם הכריעה בטענותיו של הבעל, מייסד הסטארט-אפ, כי הוא פיתח מוצר חדש לאחר מועד הפרידה בין בני הזוג, לאור שיפורים שבוצעו במוצר, לנוכח השקעתו בעבודה ובחברה ולאור מהלכים שונים שננקטו, לרבות גיוסו של המשקיע. עניינים אלה יוכרעו על-ידי השופטת לאחר שיוגשו סיכומים בתיק, ואלה יכריעו אם האישה תהיה זכאית למיליוני דולרים או לנתח מזערי מתוך הסכום.

שווי מוכח בעת המכירה

ההחלטה עוסקת במחלוקת בין בני זוג שנפרדו לפני מספר שנים, זמן קצר לפני שהבעל מכר חברת סטארט-אפ שייסד בתחום הביומד לאחת מחברות הביו-פארמה הגדולות בעולם בסכום שנע סביב כמה עשרות מיליוני דולרים. זאת, כאשר בחברה הושקעו מספר מיליוני דולרים בלבד (הפרטים והמועדים טושטשו במתכוון למניעת זיהוי). הבעל שימש כשותף מייסד של הסטארט-אפ, צבר אופציות של החברה שפיתחה מוצר ייחודי, שעליו גם נרשם פטנט. מכירתו של הסטארט-אפ פורסמה בעיתונות הכלכלית.

עוד בטרם המכירה, בית המשפט מינה את המומחה גד שפירא, אחד האקטוארים המוכרים במשק, על-מנת להעריך את שווי החברה שהקים הבעל יחד עם שותף נוסף, ואת חלקה של האישה בה. אולם בשעה שהמומחה מסכם את בדיקותיו ונערך להכנת הדוח להגשתו בבית המשפט, "גילתה" האישה מדיווחים שונים (בין היתר בתקשורת) כי הבעל מכר את החברה לחברה מהגדולות בעולם תמורת מיליוני דולרים או עשרות מיליוני דולרים.

בדוח שהגיש קבע המומחה כי לא יהיה זה נכון והוגן כלפי בני הזוג להעריך את שווי החברה בשלב שבו הוא בחן את העובדות - שלב בו נעשו פעולות למציאת משקיע בסטארט-אפ וכן פעולות להשבחת ופיתוח המוצר - אלא יש לבצע הערכה כשיהיה יותר ברור מה גורלה של ההמצאה ושל החברה.

המומחה קבע כי אישה ובעל אינם משקיעים הרוכשים בכספן חברות בשוק הפיננסי, כאשר ההשקעות שלהם מצטרפות ל"פול" של השקעות וסיכונים, כמו של גורמים העוסקים באופן מקצועי בהשקעות. הגורמים המקצועיים, ציין המומחה, מנטרלים חלק מהסיכונים עקב זה שההשקעה עם הסיכון הגבוה מצטרפת לסל של סיכונים. לדבריו, בעל ואישה אינם משקיעים מסוג זה.

המומחה הוסיף כי אם יקבע את שווי החברה כפי שמקובל בין קונה (משקיע) מרצון למוכר מרצון, הרי שהוא יכלול בכך גורם סיכון מאוד גבוה, שלא יהיה נכון להחילו במערכת יחסים בין בני זוג. לכן, ציין, לאישה יש זכות למחצית מהמניות של הבעל בסטארט-אפ, ויש לערוך את ההערכה כאשר יהיה ברור גורל ההמצאה והחברה - האם נמכרה או לא.

המסקנות של המומחה ניתנו מבלי להתייחס למכירה, אף שהמכירה בוצעה עוד בטרם מסר אותן לבית המשפט. לטענת האישה, המכירה הוסתרה ממנה ומהמומחה, והמומחה אף אישר כי לא ידע על המכירה בעת עריכת חוות-הדעת.

עם זאת, גם לאחר שנודע לו דבר המכירה, עמד המומחה על דעתו, כי כיוון שמדובר בחברת סטארט אפ, יש להמתין כשנתיים כדי לראות אם באמת בוצעה המכירה, וכמה כסף קיבל הבעל. לדבריו, הסיכון בתחום הביומד והסטארט-אפים גבוה מדי, באופן שלא מאפשר לקבוע שווי מלאכותי בעת מועד הפרידה, כיוון שהשווי המוכח בפועל הוא רק בעת המכירה.

מוצר חדש לאחר הפרידה

הבעל לא ויתר, ובאמצעות עורכי הדין יאיר ודורון שיבר, תקף את קביעת המומחה. לטענתו, אין להעריך את שווי חלקה של האישה במניותיו, מאחר שהמכירה התבצעה למעלה משנה לאחר הפרידה, ומדובר במוצר חדש שפיתח לאחר מועד הקרע ביניהם - והאישה אינה זכאית לכל נתח ממנו.

לטענתו, המומחה שגה במסקנותיו, בין היתר משום שאינו מכיר את העובדות שסובבות סביב פיתוח המוצר החדש שנמכר, לא בדק את כניסתו של משקיע חדש לחברה כחצי שנה לאחר שבני הזוג נפרדו, והוא לא מתמחה בהערכות שווי של חברות הזנק. בנסיבות אלה ביקש הבעל להגיש חוות-דעת של מומחה מטעמו לקביעת שוויה של החברה, שבין היתר יסביר מדוע יש לבצע הערכה של החברה במועד הקרע ולא במועד המכירה.

מנגד, האישה טענה, באמצעות עורכי הדין רועי סידי ואביעד שנון, כי למרות שהמכירה נעשתה לאחר מועד הקרע ביניהם, הרי שהעבודה על פיתוח המוצר נעשתה בזמן שהיו נשואים, ולכן היא זכאית למחצית משווי המכירה. לטענתה, אפשרה לבעל לפתח את המוצר בשעה שהיא גידלה את ילדיהם ולא התפתחה מקצועית.

עוד טענה האישה כי הגם שהבעל הסתיר עובדות מהמומחה, המומחה עשה עבודה יסודית והוכח כי המסה הקריטית של פיתוח המוצר שנמכר בוצעה לפני מועד הקרע בין בני הזוג. לטענתה, בנסיבות אלה אין כל צורך במומחה חדש.

שאלת הזכאות: אפס או מאה

השופטת רונית גורביץ' קיבלה חלק מטענות האישה, תוך שהיא מאמצת את חוות-הדעת של המומחה מטעם בית המשפט, וקובעת כי יש לקבל את מסקנתו שיש להעריך את שווי חברת הסטארט-אפ שייסד הבעל במהלך הנישואים רק במועד המכירה, ולא קודם לכן.

עם זאת, השופטת התייחסה גם לסייג שציין המומחה בעדותו, שלפיו ייתכן מקרה בו התפתח מוצר אחר לאחר מועד הקרע בין בני זוג או שהחברה נמכרת שנים לאחר מועד הקרע (4 שנים ויותר) - אז ייתכן שחלקה של בת הזוג נמוך מחצי משווי המכירה בפועל. לפיכך קבע בית המשפט כי על הבעל להוכיח שבעת המכירה נמכר מוצר אחר שאותו פיתחה החברה לאחר הפרידה, ולא המוצר עליו עבדה בזמן שבני הזוג עוד היו נשואים.

השופטת הוסיפה כי עמדתו של המומחה תואמת את ההלכות המשפטיות לעניין שווי חברת סטארט-אפ. היא דחתה את בקשת הבעל להעיד מומחה אחר ששכר לצורך הוכחת שווי החברה במועד הפירוד, וקבעה כי על הצדדים להגיש כעת סיכומים לבית המשפט, שיכריע בטענת האישה לזכאות למחצית שווי הכספים שקיבל הבעל.

לדברי עו"ד רועי סידי, שייצג את האישה, "הקביעה שצריך לקבוע את השווי הכספי של החברה בהתאם לאקזיט שנעשה, ולא באופן מלאכותי בהתאם לאופציות או למניות שהיו על הנייר טרם המכירה, משפיעה על כל התיקים העוסקים בנושא".

לדבריו, "ישנם תיקים רבים שעוסקים בחברות היי-טק או בסטארט-אפ, שבהם עולה תמיד השאלה אם מגיע לבן הזוג האחר חלק משווי המניות לפני המכירה, כלומר המניות על הנייר, או השווי לאחר המכירה והכנסת הכסף. בחברת סטארט-אפ לרוב המניות לא שוות כלום, אולם לאחר האקזיט הן שוות המון כסף. זה אפס או מאה". 

צרו איתנו קשר *5988