קיצוץ קצבאות הפנסיה יצא לדרך; כחלון: "לא במשמרת שלי"

האם שר האוצר, משה כחלון, יזרים כספים נוספים לקרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר על מנת לכסות גירעונות שנוצרו בהן, במטרה למנוע פגיעה בקצבאות הזיקנה שהן מחלקות? מדובר בקצבאות המחולקות לכרבע מיליון גמלאים.

ביום שישי האחרון צייץ השר כחלון בטוויטר, כי למרות שההליך להפחתת קצבאות הזיקנה בקרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר כבר יצא לדרך בעקבות החלטת הדרג הפוליטי שלא לעדכן מעלה את גיל הפרישה לנשים, דבר זה "לא יקום ולא יהיה במשמרת שלי". כחלון הוסיף, כי "קצבאות הפנסיה לא ייפגעו ובטח שלא קצבאות הזקנה. כפי שהגדלנו במיליארדים את התקציבים לקשישים מקבלי הבטחות הכנסה, כך נדאג שגם בעתיד לא תהיה פגיעה בהורים של כולנו".

הפחתת זכויות הגמלאים החברים בעמיתים - שמונה קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר (מבטחים הוותיקה, מקפת הוותיקה, קג"מ, בניין, אגד, הדסה, נתיב, חקלאים) - צפויה לקרות באמצע 2019, בהמשך להליך ארוך שנים שהפך לסופי בספטמבר אשתקד. אז בלמו ועדות הכנסת את התוכניות להעלות את גיל הפרישה לפנסיה לנשים ל-64, ולקבוע אותו כברירת מחדל על 62. בשל כך, ובהתאם להוראות התקנון האחיד של הקרנות הוותיקות שבהסדר, יש לבצע חיתוך זכויות לעמיתים בשיעור של כ-1.26% (כלומר, הפחתת הקצבה החודשית לגמלאים וגם של תשלומים חד פעמיים לחוסכים שמעדיפים למשוך את הסכום שמשויך להם).

 I

למעשה, כחלון כבר היה יכול לעצור את ההליך אם היה מזרים כספי מדינה נוספים לטובת הקרנות הוותיקות שבהסדר. על כן, ההליך האמור קרה לאחר שהממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, אז דורית סלינגר, אישרה ביוני האחרון לקרנות הוותיקות שבהסדר להתאים את הזכויות של העמיתים בקרנות, וזאת בהתאם להוראות התקנון שלפיו הן פועלות.

בעקבות זאת, ההליך להפחתת הקצבאות בהתאם לחישובים האקטואריים האמורים הוכרז ביולי האחרון על ידי הקרנות הוותיקות - שבניהול יואב בן אור - כי כפועל יוצא לכך יש להתאים את חישובי הזכאות לכך שהנשים יחסכו פחות שנים ויקבלו קצבאות לתקופה ארוכה מכפי שחושבה עד כה - בהתאם להחלטת הדרג הפוליטי. זאת, אלא אם המדינה תעביר את נטל מימון הגירעון האקטוארי שנוצר לכתפי כלל הציבור - כולל הציבור הרחב שחוסך באפיקי פנסיה חדשים ו"נחותים" שלא זוכים להגנה ממשלתית, או שהשר כחלון יוביל החלטה להעלאת גיל הפרישה לנשים כפי שתוכנן קודם לכן. שני הצעדים הללו אינם ברורים מאליהם, כשעל פניו פתרון אחר יהווה חריגה מהכללים שהאוצר עצמו קבע.

אלו שכבר מרגישים את הקיצוץ בקצבאות

הקרנות הוותיקות קיבלו החל מ-2003 סיוע מהמדינה בשווי של 78 מיליארד שקל, כשלאחר שנים ניתנה לקרנות גם כרית ביטחון בהיקף מיליארדי שקלים בגין שינויים בריבית. הסיוע האמור ניתן בהסתמך על חישובים שנסמכו על גיל פרישה 64 לנשים, כשבין היתר בתמורה לקיצוץ בזכויות העמיתים בקרנות הללו, כשבנוסף שונה אופיין, כשכיום הן פועלות על פי הוראות התקנון האחיד. במסגרת התקנון נקבע בין היתר כי "מנגנון האיזון האקטוארי כולל הוראה נוספת ולפיה ככל שגרעון הקרן עולה על 0.65% מסך התחייבויותיה, וזאת בשל הגדלת התחייבויות הנובעות מתיקון התקנון או שינוי בהוראות הדין, תהיה הקרן רשאית להפעיל את מנגנון האיזון האקטוארי, בכפוף לאישור המפקח על הביטוח".

על פי חישובי עמיתים הפגיעה האקטוארית בעקבות אי העלאת גיל הפרישה גורמת לגירעון אקטוארי ממשי ופרמננטי, כשבדוחות הכספיים של הקרנות לרבעון השני השנה צוין כי "עלות אי העלאת גיל הפרישה לנשים מאז שנת 2012 היא תוספת התחייבות לקרנות בהיקף של כ-200 מיליון שקל לשנה, ובסה"כ תוספת התחייבויות לקרנות של כ-5 מיליארד שקל". עוד נכתב, כי "כפי שנעשה עד עתה בנסיבות דומות, לא יהיה מנוס מביצוע איזון אקטוארי שיוביל להפחתת זכויות העמיתים, לשם התמודדות עם ההתחייבויות שנוצרו בשל אי העלאת גיל הפרישה לנשים מאז שנת 2012".

החיתוך בקצבאות הזיקנה בעמיתים יחל ביוני 2019, כשכל מי שפודה את כספיו מהקרן מתחילת ספטמבר 2018 כבר חווה את החיתוך האמור. במקור, במועד "הלאמת" קרנות הפנסיה הגירעוניות שנכנסו להסדר אי שם בתחילת העשור הקודם, דובר בכלל על השוואת גיל הפרישה לנשים לזה של הגברים - בגיל 67.