ד"ר אורי ברעם תובע את עוה"ד עמית מנור ויוקי שמש: "העתיקו ממני תביעה ייצוגית"

האם 4 עורכי דין, בהם בכירים, שהגישו לאחרונה בקשה לאישור (ניהול) תובענה ייצוגית נגד בנקים זרים, העתיקו את הבקשה מעורך דין אחר, ד"ר למשפטים? והאם מסמכים שמגיש עורך דין לבית המשפט נחשבים ליצירה ספרותית המוגנת בזכויות יוצרים? אלה הן שתי השאלות שעומדות במרכזה של תביעה שהגיש החודש לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד עו"ד וד"ר אורי ברעם, מומחה ומרצה בתחום דיני ההגבלים, שאינו חוסך במילים קשות על-מנת לתאר את הפלגיאט שלטענתו ביצעו עמיתיו.

בספטמבר השנה,הגישו עורכי הדין עמית מנור, יוקי שמש, אלירן שפירא בר-אור וצביקה מוצקין בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד 31 בנקים זרים, ובהם Bank of America, Citigroup, BNP, Credit Suisse ו-Merrill Lynchs. בבקשת האישור נטען כי כתוצאה מכך שהבנקים הזרים חברו יחדיו לקרטל וביצעו מניפולציות בתחום הסחר במט"ח (פורקס), נפגעו לקוחות רבים. בקשת האישור עוסקת בהשפעתה של אותה מניפולציה לכאורה על שוק המט"ח הישראלי.

עו"ד ברעם טוען - באמצעות עורכי הדין עובדיה כהן ומיכאל דבורין - כי הבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגישו הנתבעים זהה כמעט לחלוטין לבקשה לאישור תובענה ייצוגית אחרת שהוא כתב ביולי אשתקד יחד עם עורכי הדין שמש ומנור נגד חברת פנסוניק ותאגידי אלקטרוניקה יפניים נוספים. זאת, בטענה כי אלה קיימו קרטל בינלאומי לתיאום מחירים וכמויות של קבלים מ-3 סוגים שונים.

לדבריו, המבנה של שתי בקשות האישור זהה לחלוטין, ובנוסף הוא מפרט עשרות סעיפים מבקשת האישור שהוא כתב, שלטענתו הועתקו. בכך, טוען ברעם, ביצעו הנתבעים העתקה מפרה של יצירה המוגנת בזכות יוצרים וגנבו את זכויות הקניין שלו. ברעם מבקש מבית המשפט כי יעניק לו צו מניעה למניעת הפרת זכות היוצרים שלו וכן פיצוי כספי בגובה מאה אלף שקל.

התביעה שהגיש עו"ד ברעם הפתיעה רבים בקהילה המשפטית, לפחות בכל הנוגע לעורכי הדין שמש ומנור. השניים הם מעורכי הדין הבולטים בישראל בתחום התביעות הייצוגיות והנגזרות, והם אחראים על ניהולן של תביעות רבות בתחום שוק ההון ודיני הגנת הצרכן, ובניהן התביעה הייצוגית נגד מפעלי ים המלח, התביעה הנגזרת נגד נושאי המשרה ובעל השליטה לשעבר נוחי דנקנר בחברת אי.די.בי ועוד.

הגהות ושינויים טכניים

בכתב התביעה טוען בתחילה ברעם כי הוא אחראי לבדו לכתיבת "מרבית, אם לא כל הבקשות" לאישור תובענות ייצוגיות בטענה לקיום קרטלים בינלאומיים שהוגשו עד כה בישראל. ברעם מונה בהקשר זה 16 בקשות לאישור תובענה ייצוגית בתחום ההגבלים העסקיים, ובהם הבקשה בעניין קרטל המטענים שהוגשה נגד אל-על, הבקשה שהוגשה נגד צים בעניין קרטל הובלת הרכבים לנמל אילת, בקשות שהוגשו נגד ענקיות האלקטרוניקה, סוני, סמסונג ופנסוניק וכן את הבקשה שהוגשה מוקדם יותר השנה נגד בנק UBS ובנקים נוספים בטענה לביצוע מניפולציה בריבית הלייבור.

ברעם מציין כי אמנם הוא מייצג או ייצג יחד עם עורכי דין נוספים בבקשות האישור לעיל, אך לטענתו, "למעט הגהות ושינויים טכניים וזוטרים, התובע הוא זה שלבדו כתב את כל הבקשות לאישור תביעה ייצוגית... התובע הוא שלבדו חקר, הגה, ניסח ויצר כל טענה מקורית שקיימת במי מבקשות האישור הנ"ל". כך לדבריו, "לנתבעים אין יד ורגל בכתיבה או בתהליך של יצירת בקשות האישור בעניין קרטל הקבלים, כפי שאין זכויות שכאלה למייצגים אחרים עמם הוא שיתף-פעולה".

ברעם מדגיש כי הוא היה זה שכתב לבדו את בקשת האישור בעניין קרטל הקבלים, בעוד שמשרדם של שמש ומנור ערך תיקונים טכניים בלבד על גבי הבקשה, בטרם זו הוגשה לבית המשפט. לטענתו, אין בתיקונים מינוריים אלה לגרוע מכך שזכות היוצרים היא שלו בלבד. "תרומתם של שמש ומנור ליצירה המוגנת בזכות יוצרים הגלומה בבקשת האישור היא אפס. חתימתם בשולי בקשת האישור שכתב התובע בקרטל הקבלים, נעשתה רק בגלל שגם השמש ומנור הם באי-כוח התובעים ורשומים בנט-המשפט כמייצגים, אך לא בגלל שהם כתבו את בקשת האישור או חלק כלשהו ממנה", טוען ברעם.

ביחס לשני הנתבעים הנוספים - עורכי הדין מוצקין ושפירא בר-אור - שהגישו יחד עם שמש ומנור את בקשת האישור נגד הבנקים הזרים, מציין ברעם כי "גם להם אין מומחיות בהגבלים עסקיים", וכי הם נפגשו עמו בעבר וקיבלו ממנו ייעוץ ומידע.

ברעם מצביע על העתקה נוספת שביצעו לשיטתו שמש ומנור, בבקשת אישור לתובענה ייצוגית שהם הגישו מוקדם יותר השנה. לטענתו, גם בבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברת קוואלקום, שעיקר עיסוקה בייצור רכיבים המשמשים לתקשורת נתונים אלחוטית, הועתקו חלקים מבקשה קודמת שהגיש. "בתביעה הם העתיקו - לעתים מילה במילה ולעתים תוך שינויים קלים שאין בהם כדי לגרוע ממהותה כהעתקה - פרקים שלמים שכתב התובע", טוען ברעם.

ברעם מציין בכתב התביעה כי לאחר שגילה את ההעתקה הקודמת לכאורה, הוא התרה בפני מנור ובר-אור "לבל יעזו להעתיק פעם נוספת מכתבי טענות שכתב התובע". אלה שהנתבעים - לפחות לטענת ברעם בכתב התביעה - לא שעו לאזהרותיו.

יצירה מקורית מוגנת

ברעם טוען בכתב התביעה כי החלקים המועתקים לכאורה בבקשות האישור נגד הבנקים הזרים הם יצירות המוגנות בזכויות יוצרים, "המהוות את פסגת יצירתו והקריירה המקצועית שלו". לטענתו, כתבי הטענות שהוציא תחת ידו עד כה הם יצירתיים וייחודיים. לדבריו, "בין יתר מאפייני הכתיבה המקורית של התובע ניתן למנות את המקצועיות..., היצירתיות בכתיבה, סגנונה האקדמי, השליטה בדין בפסיקה ובמשפט המשווה..., טיב הכתיבה, רהיטותה ואיכותה הגבוהה, המעוף, ההשקעה, התעמקות ולמידה יוצאות דופן במטריה, סידורם ואופן הצגתם הברורה של הנושאים הנדונים... ועוד".

ברעם מבהיר בכתב התביעה כי לעורכי דין המייצגים עמו בבקשות האישור השונות "יש רשות לעשות שימוש בבקשות האישור לצורכי ניהול אותה תובענה לבד, אך היותה של הרשאה זו מוגבלת ומצומצמת לאותה תביעה בלבד היא ברורה ומקובלת על חבריו של התובע למקצוע שמייצגים עמו באופן מכבד ומכובד, ואשר בניגוד לנתבעים שהתגלו כמעתיקנים מפרי חוק וחסרי גבולות אתיים, מכירים בזכות היוצרים הבלעדית של התובע בבקשות האישור שכתב".

ניצול האמון לרעה

כמו כן, ברעם טוען בכתב התביעה כי עצם הרעיון להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד בנקים זרים בטענות למניפולציה בתחום הפורקס הוא רעיון שאותו הגה לבדו. לטענתו, הוא סיפר על הרעיון הזה לעו"ד מנור, וזה העתיק אותו. עוד מציין ברעם כי הוא אפילו כבר הספיק להכין בקשה דומה לזו שהגישו הנתבעים, עוד בטרם אלה הגישו את בקשתם, אולם לדבריו, הוא לא הספיק להגיש את בקשתו לבית המשפט לפניהם. 

"בחודש אוגוסט 2018, קרי כחודש לפני הגשת הבקשה המעתיקה על-ידי הנתבעים, סיים התובע להכין בקשת אישור נגד בנקים זרים שהיו צד למניפולציית הפורקס. לאחר שהתובע סיים לכתוב את תובעת הפורקס, סיפר עליה התובע לעו"ד מנור, אגב התייעצות שקיים עמו בעניין אחר. עו"ד מנור ניצל לרעה את האמון שנתן בו התובע, ומתוך ידיעה על כך שהתובע עומד להגיש את תביעת הפורקס, זירז את שותפיו להקדים את התובע ולהגיש את הבקשה המעתיקה".

לדברי ברעם, הנתבעים מיהרו להגיש את בקשת האישור נגד הבנקים הזרים בשל חוק תובענות ייצוגיות, המעניק יתרון למי שהגיש ראשון בקשה לאישור תובענה ייצוגית, על פני מי שמגיש שני בזמן בקשה באותו עניין. "הנתבעים החליטו לעשות קיצור דרך בלתי חוקי, על-מנת לנשל את התובע ולגזול את פרנסתו והמוניטין שלו... בכוונה לקבל את יתרון הראשון בזמן ולנשל את התובע", טוען ברעם. כהמשך לכך הגיש ברעם, במקביל להגשת התביעה נגד מנור, שמש, מוצקין ושפירא בר-אור, גם את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית מטעמו בעניין מניפולציית הפורקס.

בית המשפט יצטרך כעת להכריע מי יהיה זה שינהל את המאבק בשמה של הקבוצה הייצוגית הנטענת בבקשת האישור לניהול תביעה ייצוגית נגד הבנקים הזרים - עורכי הדין שמש, מנור, מוצקין ושפירא בר-אור שהגישו את הבקשה ראשונים; או עו"ד ברעם שהגיש את הבקשה אחריהם. מפסיקות קודמות של בית המשפט המחוזי בתל-אביב עולה כי בית המשפט ייטה להעניק את הזכות לנהל את בקשת האישור למי שלמיטב התרשמותו הסיכויים הטובים ביותר לייצג נאמנה את הקבוצה, ולא בהכרח למי שהגיש אותה ראשונה.

תגובה: "תביעה קנטרנית וכפוית טובה. מנור ושמש הם מהמנוסים ביותר בתחום"

מטעם עורכי הדין מנור, שמש, מצקין, ושפירא-בר-אור, מסרו באי-כוחם, עורכי הדין בעז בן-צור וגיא רוה: "מדובר בתביעה קנטרנית וכפוית-טובה. בסוף חודש ספטמבר 2018, לאחר חודשי עבודה ארוכים, הגישו עורכי הדין מנור, שמש, מצקין, ושפירא בר-אור תובענה ייצוגית בעניין קרטל תיאום שערי חליפין. עורך דין ברעם הגיש תביעה באותו עניין מספר שבועות לאחר מכן. בית המשפט צריך לקבוע איזו תביעה מבין השתיים תוּעדף. על רקע זה וכדי לקדם את עניינו, בחר עורך הדין ברעם להגיש תביעת-סרק זו.

"בבסיס התביעה טענה מופרכת של העתקה. עורכי הדין מנור ושמש חתומים על כתבי הטענות שנטען שהם מועתקים. עורך הדין ברעם היה חסר ניסיון לחלוטין בתחום התובענות הייצוגיות, ועורכי הדין מנור ושמש, מהוותיקים ומהמנוסים ביותר בתחום זה בישראל, חנכו והכניסו אותו לתחום. עורכי הדין מנור ושמש צירפו מאז שנת 2013 את עו"ד ברעם כשותף במספר תביעות ייצוגיות, כאשר הצדדים פעלו במשותף. מלבד זאת, ובשל יחסי החברות בין עורכי הדין, העניקו עורכי הדין מנור ושמש תמיכה כספית (ואף רגשית) לעורך הדין ברעם, שהיה מצוי בקשיים משמעותיים.

"הטענות הרבות והטובות נגד תביעה זו יובהרו לבית המשפט. יחד עם הגשת כתב ההגנה, בכוונת עורכי הדין מנור ושמש להגיש תביעה שכנגד".