האם מוסדות הלשכה נכשלים במבחן בוזגלו? איך טיפלה לשכת עוה"ד במקרים זניחים מזה של אפי נוה

יו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה, ממתין בימים אלה להכרעת המשטרה והפרקליטות בשאלה מה יהיה גורלו הפלילי - האם יועמד לדין או שמא החקירה נגדו תיסגר בלא כלום; ובינתיים נראה כי הרוחות שינו מעט את כיוונן מיום פרוץ הפרשה לתודעה הציבורית ועד היום.

הקולות שנשמעו בתחילת הדרך היו פייסניים יותר, מכילים יותר, מבינים יותר את הטעות "הטכנית" לכאורה שעשה מי שמכהן כראש לשכת עורכי הדין. נדמה היה שכולם מגלים סלחנות (או ממלאים פיהם מים, שזה גרוע באותה מידה במקרה של אנשים שנוהגים לדבר על כל דבר בכל הזדמנות) נוכח העבירה שביצע נוה - העברת בת זוגו בביקורת הגבולות ללא החתמת דרכונה. זאת, בנימוקים כדוגמת  "זה עניין אישי", "זה קרה על רקע גירושים קשים" או "מחשש מחוקרים פרטיים", וכי "זה לא ממש עבירה".

חרף העובדה שאוהדיו של נוה ממשיכים להשמיע את אותם קולות, נדמה שהשיח סביב מעשיו של נוה השתנה מעט בימים האחרונים. נשמעות יותר ויותר קריאות "מזוהות", בעלות שם ופנים, להדחתו מתפקידיו ואף החלו לצוץ פרסומים על כך ש"מסתמן" כי יוגש כתב אישום נגד נוה.

חרף הפרסומים, החקירה נגד נוה לא הסתיימה בהמלצה רשמית, ולא התקבלה החלטה סופית בה. אך הזירה הפלילית פעילה. לעומתה, זירה אחת נותרה דוממה ושקטה בכל השבועות האחרונים - הזירה המשמעתית. בלשכת עורכי הדין לא מגיבים בימים האחרונים לשאילתות ש"גלובס" מפנה אליהם במטרה לברר מדוע ראש הלשכה לא מועמד לדין משמעתי בבית הדין המשמעתי של הלשכה בגין עבירה של פגיעה בכבוד המקצוע והתנהלות שאינה הולמת עורך דין.

דממת אלחוט משמעתית

גורמים המכירים את עבודת הלשכה מעריכים כי בלשכה מחכים שנוה יגיע להסדר מותנה עם המשטרה והפרקליטות, שלפיו הן יסגרו נגדו את התיק הפלילי, והעניין יעבור לפסים משמעתיים ולטיפול בזירה המשמעתית בלשכה. במצב כזה, נוה מצידו יודה בעבירה כלשהי בהליך המשמעתי בלשכה, יינזף או יקבל עונש אחר - ובא לציון גואל.

הסדר כזה נעשה, כזכור, לא מזמן עם עו"ד משה שרמן, סנגור פלילי מוכר שנחקר במשטרה על רקע איום שהפנה כלפי פרקליטה, אך לבסוף עניינו נסגר בהסדר שהעביר את התיק לזירה המשמעתית. עניינו של שרמן לא הסתיים כפי שהוא ציפה, לאחר שבית הדין המשמעתי הטיל עליו השעיה מהלשכה למשך ארבעה חודשים.

לפני שמתקבלת החלטת המשטרה והפרקליטות בעניינו של נוה, ראוי לשאול את השאלה מדוע הלשכה מחכה להחלטה זו? ולמי היא מחכה? - לכך שנוה יהיה זה שיקבע את גורלו בעצמו? האם היא הייתה נותנת את אותם ימי חסד גם לעורך דין אחר, עורך דין מן השורה?

התשובה אינה חד-משמעית, מאחר שהיו בעבר מקרים שבהם הלשכה המתינה להחלטת המשטרה בחקירות פליליות בטרם פתיחה בהליכים משמעתיים נגד עורך דין - אך היו גם מקרים שלא. ומי שהיה במקרים אלה ראשון המחמירים, ואמר כי אין סיבה להמתין לתוצאות החקירות הפליליות היה דווקא נוה, שכיהן בעברו כיו"ר ועדת האתיקה של הלשכה. אז כעת, במקרה שבו נוה נמצא על המדוכה, אין מי שיחמיר עמו? אין מי שירים את הדגל ויאמר "חייבים להעמיד אותו לדין משמעתי", בשביל המסר הציבורי, הערכי או כל מסר אחר שהלשכה מבקשת להעביר לציבור עורכי הדין?

עורכי דין שעברו במסדרונות בתי הדין המשמעתיים בשנים האחרונות חוזרים - בנוסח כזה או אחר - על אותה מנטרה: "איתי החמירו". אם כך - למה עם נוה מקלים?

עיון בהחלטות בתי הדין למשמעת של הלשכה מהשנים האחרונות מעלה שגם במקרים הרבה-הרבה פחות חמורים מעבירה על חוק הכניסה לישראל, הועמדו לדין עורכי דין על פגיעה בכבוד המקצוע והתנהלות שאינה הולמת עורך דין. כך, למשל, הועמד לדין משמעתי עורך דין שחזרו לו צ'קים פרטיים, שאותם מסר במסגרת ערבות שנתן לאדם אחר. אותו עורך דין טען כי מדובר במקרה שקרה בחייו האישיים, הפרטיים, ואין קשר בינו לבין עבודתו - אך למרות זאת הוא הועמד לדין משמעתי בלשכה.

גם עורך דין אחר שרב עם שכנתו וקילל אותה מצא את עצמו עומד לדין משמעתי בלשכה; ובמקרה אחר הועמד לדין עורך דין שכינה סוהרת "זונה", וזאת למרות שתלונה שהגישה אותה סוהרת למשטרה נסגרה בלא הגשת כתב אישום נגד עורך הדין. במקרה הזה גם בית הדין המשמעתי זיכה את עורך הדין מהעבירה המשמעתית. אולם גורמים בזירה המשמעתית של הלשכה מבהירים כי התוצאה של ההליך הזה, ושל הליכים אחרים שבהם הוטלו עונשים "קלים" על עורכי דין שהורשעו בפגיעה בכבוד המקצוע - לא רלוונטית לצורך הדיון אם יש להעמיד את נוה לדין משמעתי, ואם עליו לפנות את הכיסא.

נוה הוא ראש לשכת עורכי הדין - עורך הדין מספר 1, אם תרצו. עיניהם של עורכי הדין נשואות אליו, וזה עוד לפני שדיברנו על רום מעמדו כמי שחבר בוועדה לבחירת שופטים וממנה את שופטי בית המשפט העליון לתפקידם וכן את שופטי הערכאות האחרות. נראה כי העמדתו לדין משמעתי על המעשים שבהם הודה (ויש חשיבות רבה לעובדה שהודה) מהווה צעד טבעי במסגרת ההגנה על כבוד המקצוע.

אולם בינתיים נוה לא עומד לדין משמעתי. "גלובס" בדק באילו מקרים כן בחרה הלשכה להעמיד עורכי דין לדין משמעתי. בפינה לשיפוטכם כמה דוגמאות לא מייצגות של עורכי דין שכן הועמדו לדין על פגיעה בכבוד המקצוע והתנהלות שאינה הולמת עורך דין, ממקרים מוכרים, וגם כאלה שלא.

1. פרקליט הצמרת שפעל לחלץ את ראש הממשלה

עו"ד נבות תל-צור, שותף בכיר במשרד רם כספי ושות', נחשד כי בצוותא עם ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, הפעיל מערכת לחצים על ראש לשכתו לשעבר של אולמרט, שולה זקן, כדי שזו לא תחתום על הסדר טיעון באישומים נגדה בפרשת הולילנד. זאת, משום שהדבר היה מסייע בהפללתו של אולמרט בפרשה. בעקבות זאת, אולמרט עצמו הורשע, לפי הודאתו, בביצוע שתי עבירות של שיבוש מהלכי משפט.

בנובמבר 2016 נחשף ב"גלובס"  כי לאחר התייעצות עם צוות פרקליטים בכירים, החליט פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, שלא להעמיד לדין פלילי את עו"ד תל-צור בפרשת שיבוש ההליכים. ההחלטה התקבלה בעקבות הליך שימוע שנערך לעו"ד תל-צור בפני פרקליט המדינה, שלאחריו הגיעה הפרקליטות למסקנה כי המסלול הנכון לנקוט בו בעניינו של תל-צור הוא המסלול המשמעתי.

כמה ימים מאוחר יותר יצאה הפרקליטות בהודעה רשמית , שלפיה נסגר התיק הפלילי נגד עו"ד תל-צור בעבירות של שיבוש הליכי משפט והדחת עד. זאת, לאחר שתל-צור הגיע עם הפרקליטות להסדר טיעון משמעתי, שלפיו הוא יודה בעבירות שיוחסו לו בקובלנה המשמעתית שהגישה נגדו המדינה לבית הדין המשמעתי המחוזי של הלשכה. במסגרת הקובלנה הואשם תל-צור בהתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין. עוד הוסכם כי תל-צור יושעה למשך 12 חודשים בפועל מעריכת דין בשל מעשיו.

ונחדד רגע את לוח הזמנים: הקובלנה המשמעתית נגד תל-צור הוגשה לפני שהוכרע עניינו הפלילי, לפני שהתיק נסגר. כלומר, המדינה לא חיכתה שההליך הפלילי יובהר או יסתיים - אלא ניהלה את ההליך המשמעתי במקביל. אצל נוה זה לא קורה. בינתיים.

2. עורך דין שכתב "בלשון לא הולמת"

במקרה אחר הועמד לדין משמעתי עורך דין פחות מוכר שהסתכסך עם שכניו לבניין, לאחר שאלה טענו כי עורך הדין ובת זוגו (אף היא עורכת דין) "פלשו לחדר הכביסה" בבניין, התקינו בו מנעול ומשתמשים בו לצורכיהם הפרטיים.

הקובלנה לבית הדין המשמעתי של הלשכה הוגשה לאחר שהשכנים טענו כי במסגרת הסכסוך השתמשו זוג עורכי הדין בלשון שאינה הולמת את מקצועם. זאת, כאשר כתבו בכתבי בית דין כי מי שמייצגת את הבניין "מכזבת", "שופכת שקרים", ואף העלו את התהייה "שמא בקבוקי האלכוהול, המזרקים והקונדומים המשומשים שנמצאו בחדר הכביסה ובסביבתן היו בשימושן של התובעות (השכנות, א' ל"ו)".

עורך הדין המסוכסך עם שכניו הורשע, על-פי הודאתו, בין היתר, בעבירות של מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע ומעשים שאינם הולמים עורך דין, והוטלה עליו השעיה מהמקצוע למשך 4 חודשים.

3. עורך דין ש"העליב" את הבוררת

מקרה נוסף שהגיע אל בית הדין המשמעתי של הלשכה לאחרונה עסק בעניינו של עורך דין ש"העליב" בוררת שאמורה הייתה להכריע בסכסוך בין לקוחותיו לאדם אחר. בין הדברים שיוחסו לאותו עורך דין היו דברים שכתב לבוררת בקשר לשכר-הטרחה שדרשה, ובהם: "נתפסת בקללתך, מעלת באמון שולחותיי, את שמך הטוב הכתבת, ואין צריך לומר שהגשת חשבון שכר כוזב הוא מעילה באמון". עוד כתב לבוררת כי "חשבון שכר-טרחתך מנופח וחסר כל אחיזה במציאות, העולה כדי מעילה באמון", וכן כי "עתה את מהלכת אימים ... החזרתי בדרכי תוכחה על הילוכך הקלוקל... אינך ראויה לשמש כבוררת".

בעקבות דברים אלה הורשע עורך הדין בעבירות של אי-שמירה על כבוד המקצוע והתנהגות שאינה הולמת עורך דין. זאת, לאחר שבית הדין המשמעתי של הלשכה קבע כי כל ההתבטאויות הללו פוגעות ואינן ראויות להישמע מפיו של עורך דין, גם אם יש שמץ של אמת או יותר מכך בהתנהלות הבוררת. נקבע כי האמירות של עורך הדין חורגות ממתחם הסבירות של ביקורת לגיטימית ושל גישה מרוסנת, ועל כן הן מהוות עבירת משמעת.

4. הפעיל החברתי שהעליב עובדי ציבור

ואם לחזור למקרים המוכרים יותר, אי-אפשר בלי להזכיר את ברק כהן, הפעיל החברתי המואשם בהטרדת ראשי המערכת הבנקאית, שהושעה לאחרונה מהעיסוק בעריכת דין למשך שנה וחצי, בשל האישומים נגדו.

בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של כהן על החלטת בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין להשעות את כהן מעריכת דין, אך ביטל את ההחלטה כי ההשעיה תהיה עד תום ההליך המשפטי בעניינו. השופט המחוזי קצב את תקופת ההשעיה של כהן לתקופה של שנה וחצי.

כהן הורשע בעבירה של העלבת עובד ציבור על רקע שיר מחאה מעליב ופוגעני שחיבר בגנותו של חוקר משטרה בירושלים בשם אלון חמדני. בנוסף, עומד כהן לדין פלילי ביחד עם כמה מחבריו בגין כמה פעולות מחאה שלהם נגד מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק-עמינח, ונגד מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר, ציון קינן. במקביל להליכים הללו קיימה לשכת עורכי הדין הליכים להשעייתו מהעיסוק בעריכת דין בשל העמדתו לדין פלילי.

אז אפשר לומר שהמקרה של כהן אינו המקרה הקלאסי שממנו אפשר לגזור על עניינו של נוה. זאת, בין היתר מאחר שבמקרה של כהן נטען כי התנהלותו היא "שיטתית ומתוכננת" ומתאפיינת במובהק בפגיעה בפרטיותם של המתלוננים השונים; וגם בשל סוג העבירות המיוחסות לו. אולם לא סוג העבירות או האופן שבו פעל הם שהופכים את מקרה כהן כרלוונטי לענייני נוה, אלא העובדה שכהן הועמד לדין משמעתי, מבלי שהלשכה תמתין להכרעה בהליכים הפליליים. מרגע שהחלה חקירה פלילית נגדו, נכנס עניינו גם למסלול המשמעתי. אז למה הוא כן, ואפי נוה לא? 

עו"ד בועז בן-צור, בא-כוחו של נוה, מסר בתגובה: "מטבע הדברים, לא ניתן להתייחס בשלב זה בהרחבה לעניין תלוי ועומד. יחד עם זאת יודגש: מדובר באירוע נקודתי על רקע אישי, וספק אם הוא עולה לכדי הפרה של הוראות הדין. מכל מקום, על פי אמות המידה המקובלות, היפות לכל אדם - יהא זה גם ראש לשכת עורכי הדין - אין יסוד להגשת כתב אישום בנסיבות המקרה. בהתאם, רבים בציבור עורכי הדין מתקשים לראות הצדקה של ממש לנקיטת הליכים במקרה זה, והם השמיעו את עמדתם בפומבי. מאליו מובן שכל אדם זכאי להחזיק בדעתו, אך יש להביא בחשבון כי לעתים ברקע הדברים עומדים מניעים שאינם קשורים לנושא גופו, ודומה שלא צריך להרחיב.

"אשר לדין המשמעתי - אנו מצויים בשלב ראשוני והספקות המשפטיים רבים. הדעת נותנת כי מוסדות הלשכה אמונים על מלאכתם, ובמקרה הצורך הם ינהגו לפי מיטב שיקול-דעתם המקצועי". 

בורסת ההימורים בתיק נוה: הסדר מותנה או כתב אישום

בורסת ההימורים סביב השאלה מה תהיה ההכרעה בעניינו של ראש לשכת עורכי הדין, אפי נוה - האם יועמד לדין? האם ימשיך בתפקידיו הציבוריים? - מהווה את אחת הזירות הלוהטות היום. בתוך הזירה הזאת גוברות ההערכות כי ייערך הסדר מותנה עם עו"ד נוה, שיביא לסיומה של הפרשה באופן "מכובד" יחסית, לעומת העמדה לדין פלילי.

עם זאת, לאור האווירה הציבורית וכן הרוחות המנשבות כיום במסדרונות הפרקליטות, לא בטוח שרשויות האכיפה ירשו לעצמם לחתום עם נוה על הסדר, ועל השולחן מונחת במלוא הדרה האפשרות להגשת אישום בעניינו; אך בשלב הזה כל האפשרויות פתוחות. 

"הסדר מותנה" הוא הסדר שכתנאי לחתימתו, מודה החשוד בביצוע העובדות המהוות עבירה פלילית ומתחייב לקיים את התנאים שפורטו בהסדר. מנגד, רשות התביעה מתחייבת שלא להגיש כתב אישום נגד החשוד. אם החשוד יעמוד בתנאים שנקבעו בהסדר, התביעה מתחייבת כי התיק הפלילי ייסגר בעילת סגירה הנקראת "סגירה בהסדר". על-פי ההערכות, הסדר עם נוה, אם אכן ייערך כזה, יכלול הסכמה עם הפרקליטות, שלפיה נוה יורשע בעבירה כלשהי בזירה המשמעתית.

העונשים שמוסמך בית הדין המשמעתי של הלשכה להטיל על עורך דין שהורשע בעבירת משמעת מתחילים באזהרה, עוברים דרך נזיפה, קנס כספי עד 25 אלף שקל לכל עבירה או השעיה לתקופה קצובה מהחברות בלשכה, ומסתיימים בהוצאה מן הלשכה לצמיתות במקרים חריפים וחמורים מאוד. גם במסגרת הסדר מותנה ניתן להסכים על כל אחד מהעונשים הללו. על-פי הפסיקות המשמעתיות עד כה, עניינו של נוה אינו נופל למקרים החמורים שבמסגרתם הוצאו עורכי דין מהלשכה לצמיתות. אפילו לא קרוב.

שרמן, דומרני וההסדר

אחד המקרים המפורסמים שבהם נערך הסדר מותנה עם עורך דין היה המקרה של עו"ד משה שרמן, מהסנגורים המוכרים בארץ, שלשונו המשוחררת הובילה אותו אל חדרי החקירות של משטרת ישראל וכן אל כותלי בית הדין המשמעתי של הלשכה. ב-2015 הושעה שרמן - ששימש כפרקליטו של העבריין שלום דומרני ומי שמייצג עבריינים רבים נוספים - לארבעה חודשים מהעיסוק בעריכת דין וכן הוטל עליו קנס בסך 20 אלף שקל בגין הרשעתו המשמעתית בהתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין.

שרמן הורשע בכך שבמהלך דיון שהתנהל בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע בעניינו של לקוחו, שלום דומרני, איים על התובעת שייצגה את המדינה ואמר: "אם הפרקליטות תמשיך בהתנהלות שלה כמו עד עכשיו, אני מודיע לכם שאני הולך למסור לשלום דומרני שם שאני חושב שהוא עומד מאחורי כל מה שקורה בתיק הזה, ורק תראו מה יהיה לכם".

במסגרת גזר הדין נגד שרמן דחו חברי מותב בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין את הסדר הטיעון אליו הגיע שרמן עם ועדת האתיקה המחוזית של הלשכה במחוז תל-אביב והמרכז, שלפיו שרמן יושעה ל-44 ימים בלבד מהעיסוק בעריכת דין וגזרו עליו השעיה של ארבעה חודשים.

*** חזקת החפות: עו"ד אפי נוה לא הורשע בכל עבירה, ועל כן הוא זכאי ליהנות מחזקת החפות. החקירה בעניינו טרם הסתיימה, ובשלב זה לא ידוע כיצד תסתיים. יש לזכור כי חשודים הם בחזקת חפים מפשע, כל עוד לא הורשעו בדין.