אחד הדברים הבעייתיים במערכת החינוך בישראל הוא החיבור בין הישגי התלמידים, המיומנויות והכישורים שלהם לבין היישוב שבו הם נולדים וגרים. הדבר נובע מתקצוב דיפרנציאלי חלקי מאוד (ורק בשנים האחרונות) ומתוספת תקציבים שמגיעות מהרשויות המקומיות החזקות ומשפרות את מערכת החינוך.
דוח חדש של ה-OECD מעלה כי המוביליות הלכה וירדה עם השנים, והיא נמוכה מהממוצע בקרב מדינות הארגון. כך, בקרב בני 25-36 רק כ-30% הגיעו לרמת חינוך גבוהה יותר מזו של ההורים שלהם, לעומת 35% בממוצע בארגון. יותר מכך, 18% מהם אף הגיעו לרמת חינוך נמוכה יותר, לעומת 15% בממוצע בארגון. אם בוחנים את גילאי 36-45 רואים שהמצב נהיה עגום יותר עם השנים - 39% מהם הגיעו לרמת חינוך גבוהה יותר מהוריהם (לעומת 41% ב-OECD), ו-11% לרמה נמוכה יותר (בדומה ל-OECD). כלומר, גם במדינות הארגון חלה החמרה בנושא, אבל מצב המוביליות שם טוב יותר. 30% מבני 26 ומעלה לא נהנו ממוביליות מכיוון שהם והוריהם הגיעו לרמת של השכלה גבוהה.
ב-OECD "ציינו כי בגלל הגידול החד באי-השוויון בשנים האחרונות, שיפור ההגינות בחינוך הפך להיות יותר דחוף מאשר בעשורים הקודמים. אי-השוויון נמצא ברמה הגבוהה ביותר מאז 1980 ותהליך ההתאוששות של הכלכלה מאז 2010 לא שינה את המגמה האת. כתוצאה מכך, מדינות מודאגות יותר מההשלכות הפוטנציאליות של הגידול באי-השוויון על מוביליות חברתית ובמערכות החינוך. מחקרים מראים כי מדינות עם אי-שוויון גבוה מציגות מוביליות חברתית בין-דורית נמוכה יותר".
הנתונים של ה-OECD מציגים באופן מובהק את הקשר בין השכלת ההורים להשכלת הילדים, שהוכחה במחקרים רבים. רמת ההשכלה בישראל היא מהגבוהות בעולם בעקבות רפורמת המכללות, וגידול חד במספר בעלי התארים ב-25 השנה האחרונות. ועדיין, גם בישראל קיים קשר מובהק. כך, 75% מהילדים להורים בעלי תארים ישלימו גם הם לימודים אקדמיים. בקרב הורים שלא סיימו תיכון, 31% מהילדים יגיעו למערכת ההשכלה הגבוהה.
ב-OECD גם ערכו ניתוח של נתוני הפיזה משנת 2015 בהקשר של מוביליות, כלומר אלה לא נתונים חדשים אלא ניתוחים מעמיקים יותר שלהם. לפי מצב סוציו-אקונומי, הפער בין הרבעון העליון לרבעון התחתון עומד על 94 נקודות, נמוך ממדינות כמו לוקסמבורג, גרמניה, צרפת, בלגיה ועוד. עם זאת, צריך לזכור שהביצועים של הרבעון העליון בישראל הם נמוכים משמעותית בהשוואה למדינות אלה, כך שאולי הפערים פחות גדולים, אבל המצב עצמו לא טוב.
במהלך העשור האחרון - התוצאות במבחני המדעים של פיזה 2015 לתוצאות 2006 - נרשמה בישראל גם החמרה של 0.9% בקשר שבין ציונים למצב סוציו-אקונומי. ברוב מדינות ה-OECD נרשם שיפור בסעיף הזה, והממוצע ב-OECD דיבר על ירידה של 1.4% בקשר בין שני המשתנים. עם זאת, אם משווים את התוצאות של המבחנים במתמטיקה ב-2012 ל-2015 רואים כי דווקא חל שיפור בישראל. גך גם במבחני הקריאה (השוואה של 2009 ל-2012).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
