הנוסעים פספסו את טיסת ההמשך - ויונייטד תפצה ב-10,000 שקל

באשר לטענה כי העיכוב בטיסה לא היה באחריותה של יונייטד, השופטת קבעה כי נטל ההוכחה לכך מוטל על חברת התעופה – מה שלא הובא בפניה • מעבר לפיצוי בגין העיכוב, נקבע כי יש מקום לחייב את יונייטד גם בפיצויים לדוגמה, בשל העובדה שלא דאגה למזון כשר לנוסעים

חברת התעופה יונייטד איירליינס תשלם 10,000 שקל לנוסעים שפספסו טיסת המשך מניוארק לתל-אביב והגיעו רק למחרת בטיסה חלופית - כך קבע בית משפט לתביעות קטנות בחיפה. התובעים רכשו מחברת התעופה כרטיסי טיסה מתל-אביב לדנוור שבארה"ב וחזרה, כולל עצירת ביניים בניוארק. טיסת החזרה מדנוור לניוארק תוכננה ל-4.4.18 בשעה 15:20, וטיסת ההמשך מניוארק לתל-אביב תוכננה לשעה 22:50 (בטווח של כשעתיים המתנה לפי הלו"ז המקורי).

ביום הטיסה הגיעו הנוסעים, שלושה בני משפחה, לשדה התעופה בדנוור, שם נודע להם כי טיסתם לניוארק נדחתה. לאור זאת הנוסעים פנו לנציגי יונייטד בשדה התעופה והסבו את תשומת-לבם לכך שעליהם להגיע לטיסת ההמשך לתל-אביב. בתגובה הם נענו כי אין להם סיבה לדאגה, היות שעוד כ-11 נוסעים צריכים להגיע לטיסת ההמשך שתמתין להם בשדה בניוארק.

בסופו של דבר הטיסה המריאה באיחור של כשעתיים וחצי ונחתה בניוארק בשעה 23:26. אלא שטיסת ההמשך לתל-אביב לא חיכתה להם בשדה בדנוור כפי שהובטח, אלא יצאה זמן קצר לפני שנחתו בניוארק.

לטענת התובעים, שכתב תביעתם נוסח בסיוע עורך הדין לענייני תעופה אהוד פאי, חברת התעופה הייתה צריכה לנקוט את האמצעים הנדרשים על-מנת לאפשר להם לעלות על טיסת ההמשך, כפי שהתחייבה. בין היתר, למשל, להושיבם בקדמת המטוס על-מנת לאפשר להם לצאת ראשונים, להצמיד אליהם נציג קרקע שיוביל אותם ישירות לטיסת ההמשך בנמל התעופה ואף לעכב את טיסת ההמשך בכדי לאפשר לתובעים להספיק לעלות עליה - מה שמקובל בחברות תעופה כאשר מדובר על עיכוב לא ממושך.

אחרי שהטיסה המריאה בלעדיהם, הנוסעים פנו אל נציגי יונייטד בשדה התעופה בניוארק והועברו לטיסה חלופית שהמריאה למחרת בשעות אחר-הצהריים, כלומר באיחור של 18 שעות ביחס לטיסתם המקורית. יצוין כי יונייטד סיפקה להם לינה בבית מלון.

התובעים ביקשו להדגיש כי הם אנשים שומרי מצוות, וכי העיכוב בטיסה, תוך העברתם לטיסה החלופית שהמריאה באיחור של כ-18 שעות ביחס לטיסה המקורית, גרם להם לחלל את חג הפסח בעל-כורחם; בנוסף, מזון כשר שהזמינו מבעוד מועד לטיסה המקורית לא היה זמין בטיסה החלופית ולא לאורך כל שעות ההמתנה.

חברת התעופה טענה להגנתה כי מסלול הטיסה המקורי שנבחר ונקבע על-ידי התובעים כלל קישור של שעה ו-51 דקות בלבד - ומכאן שפספוס של טיסת ההמשך היה תסריט אפשרי מראש. עוד ציינה החברה כי היות שהתובעים מתגוררים בקריות, ולפי הלו"ז המקורי אמורים היו לנחות בנמל התעופה בן-גוריון ביום 5.4.18, ערב חג שני של פסח, בשעה 16:20, - כל איחור ולו גם הקל ביותר בטיסה מארה"ב ארצה היה עלול להביאם לחילול החג בדרכם הביתה.

לטענת יונייטד, אין מחלוקת בנוגע לכך שהטיסה מדנוור לניוארק התעכבה, אלא שלטענתה, למרות זאת לנוסעים אין עילה לתביעה, היות שטיסת ההמשך המריאה במועד המקורי.

עוד טענה החברה כי הטיסה התעכבה לאור נסיבות לא מתוכננות שמקורן ברשויות התעופה, ולכן לא רק שיונייטד לא יכלה למנוע את העיכוב, אלא שלאור זאת היא פטורה מחובתה להעניק פיצוי לנוסעים. עוד טענה יונייטד כי עיכבה את טיסת ההמשך ב-25 דקות, אך לא יכלה להמשיך ולעכב אותה מעבר לכך.

השופטת קרן מרגולין-פלדמן קבעה כי החמצת טיסת ההמשך דינה כטיסה שבוטלה, ומכאן שהנוסעים זכאים לפיצוי. באשר לטענת יונייטד כי מלכתחילה זמן ההמתנה לא היה סביר (פחות משעתיים), השופטת ציינה כי "לא הוצגו לפניי ראיות לפיהן ניתן ללמוד כי זמן ההמתנה בין שתי הטיסות, כפי שנקבע במקור, הוא זמן בלתי סביר".

באשר לטענה כי העיכוב לא היה באחריות חברת התעופה, השופטת קבעה כי נטל ההוכחה לכך מוטל על חברת התעופה - מה שלא הובא בפניה. בנוסף, מעבר לפיצוי בגין העיכוב, מרגולין-פלדמן קבעה כי יש מקום לחייב את יונייטד גם בפיצויים לדוגמה, בשל העובדה שהחברה לא דאגה למזון כשר לנוסעים - "חובה שהיא בעיניי בסיסית ועקרונית ומחייבת התייחסות מפורשת של בית המשפט למניעת הישנות המקרה".

את סך הפיצוי לשלושת הנוסעים העמידה השופטת על 9,270 שקל, לאור מרחק הטיסה (בין ניוארק לישראל). לסכום הזה הוסיפה פיצוי של 730 שקל, ובסך-הכול העמידה את הפיצוי על 10,000 שקל (ת"ק 31539-05-18).