"הכשל הכי גדול בפרשת רומן זדורוב הוא של ביהמ"ש העליון"

כמעט 13 שנה אחרי רציחתה של תאיר ראדה ז"ל בשנת 2006, בתא שירותים בבית ספרה בקצרין, והמדינה עדיין גועשת ומפולגת בעניין זה, ובעיקר סביב שאלה אחת: האם רומן זדורוב - שהורשע על-ידי בית המשפט המחוזי פעמיים, וערעורו לעליון נדחה - הוא הרוצח?

כעת, ובהמשך לפרסום אתמול (ה') בדבר השערה שנמצאה על גופתה של תאיר ז"ל - שערה שאינה שייכת למי שהורשע ברצח (זדורוב) אלא מתאימה לפרופיל הגנטי של א"ח, בן זוגה לשעבר של האישה המכונה א"ק שנחקרה בפרשה בעבר - הוחרפה המחלוקת הציבורית הקשה הקיימת בפרשת רצח תאיר ראדה המנוחה.

אם נרד לרזולוציה של המשפט הפלילי, השאלה שבמחלוקת היא: האם הוכח מעבר לכל ספק סביר שזדורוב הוא אכן הרוצח?

על השאלה האחרונה, אגב, כבר היה שופט עליון אחד (השופט בדימוס יורם דנציגר) שהשיב בשלילה - עובדה אשר לכשעצמה מעוררת ספק בדבר הרשעתו של זדורוב, ואשר בשיטות משפט שונות הייתה מביאה לזיכויו.

כעת, כאמור, מקבלת הפרשה המסתורית וארוכת-השנים - אשר החלה במציאתה של ילדה קטנה ללא רוח חיים בתא שירותים בבית ספר בקצרין; המשיכה בהודאה ברצח ושחזורו על-ידי רומן זדורוב; ולא הסתיימה עד היום גם לאחר שתי הרשעות במחוזי וערעור אחד שנדחה בדעת רוב על-ידי בית המשפט העליון (ראו מטה) - תפנית חדשה, אשר עלולה לשנות את כל התמונה הראייתית ולהוביל, אולי, לשחרורו של זדורוב מהכלא לאחר שנים רבות.

"גלובס" שמע בשיחה עם מומחים בתחום הפלילי, המכירים מקרוב את פרשת הרצח, מה לדעתם צריכה להיות המשמעות של גילוי הראיה החדשה על גורלו של רומן זדורוב.

"השערה היא רק הגושפנקה הסופית לכך שיש לזכות את זדורוב" 

אחת מאותם מומחים, ומי שמכירה את הפרשה "לפני ולפנים", היא עו"ד ענבל רובינשטיין, ששימשה כסנגורית הציבורית הארצית בין השנים 2003-2012 ועמדה בראש הסנגוריה הארצית בזמן שזו ייצגה את זדורוב.

השיחה עם רובינשטיין מתחילה כבר בשורה התחתונה והקריטית, לפיה גילוי הראיה צריך להוביל לשחרורו המיידי של זדורוב. לדעתה, "עוד לפני גילוי השערה היו בפני הפרקליטות מספיק ראיות נגד א"ק כדי ליצור ספק סביר בהרשעה של זדורוב וגם ראיות מספיקות להעמיד את א"ק לדין באשמת הרצח של תאיר ז"ל". בעיניה, "השערה היא רק גושפנקה סופית לכל הטענות שנשמעו הזויות".

יחד עם זאת, רובינשטיין לא חוסכת בביקורת מהמעורבים בפרשה. בהקשר זה מזכירה רובינשטיין את הראיות המזכות (בעיניה), מהן התעלם בית המשפט העליון, כגון עקבות הנעליים המלוכלכות בדם שנמצאו באסלת תא השירותים בו נרצחה ראדה ז"ל, שהיה ברור שהן לא של זדורוב; טביעת הנעל הנוספת שנמצאה ונקבע שאין לה משקל; וכן חוות-הדעת שניתנה על-ידי המכון לרפואה משפטית בעניין הסכין שבה נרצחה ראדה ז"ל.

בקשר לראיות הללו מציינת רובינשטיין כי חוות-דעתו של שופט בית המשפט העליון יצחק עמית בערעור הייתה "דחוקה ומלאת תירוצים לפערים ולבעיות שמעוררות ראיות מזכות אלה".

למרות הסברה שהפרקליטות והמשטרה "לא היו בסדר" בחקירת הפרשה, עו"ד רובינשטיין טוענת כי "הכשל הכי גדול בפרשה הטרגית הזו הוא של בית המשפט העליון", וזאת, לדבריה, "עקב סירובו העיקש והבוטה בשנת 2012 לקבל ראיות חדשות לעיונו".

ראיות אלה, משלימה עו"ד רובינשטיין, נגעו בין השאר למעורבותה לכאורה של א"ק ברצח, והסתמכו על עדותו של בן זוגה לשעבר א"ח, בה ציין כי א"ק הודתה בפניו כי היא זו שרצחה את תאיר ז"ל.

בעיני רובינשטיין, העובדה שהראיות הללו לא היו בפני בית המשפט המחוזי בשעה שהרשיע את זדורוב - אליה מצטרפת החלטתו הנחרצת של בית המשפט העליון שלא "לשמוע רמז של בדל או של ראיה בעניין א"ק וא"ח" - מהווה מחדל שלא מובן לה עד היום.

"כל יום נוסף שהמסכן הזה יושב בבית הסוהר זה כתם על מערכת המשפט שלנו"

מי שמסכים למרבית דבריה של עו"ד רובינשטיין, הוא פרופסור בועז סנג'רו, המלמד במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת-גן ובמכללה האקדמית ספיר, אשר ציין בשיחה עם "גלובס" כי הפרסום אתמול "לא הפתיע אותי בכלל".

לפי פרופ' סנג'רו, מומחה למשפט פלילי ומועמד לשעבר לשפיטה בבית המשפט העליון, "פסקי הדין שניתנו בעניינו של זדורוב לא משכנעים כלל שהוא הרוצח".

פרופ' סנג'רו מסביר כי "ההודאה שנתן זדורוב מאוד בעייתית, ואין שום דבר משמעותי מלבדה". כל זאת, תוך שהוא טוען נחרצות (ובדומה לרובינשטיין) כי אף בטרם גילוי הראיה החדשה אתמול, לא רק שפסקי הדין שניתנו בעניינו של זדורוב אינם מוכיחים כי ביצע את העבירה מעבר לכל ספק סביר (כמצוות המשפט הפלילי), אלא שאלה אפילו לא עומדים ברף ההוכחה הקבוע במשפט האזרחי.

"כתבתי במאמרים אקדמיים שאני לא השתכנעתי שזדורוב ביצע את הרצח לפי פסקי הדין במחוזי ובעליון, אפילו לא במאזן הסתברויות. זאת אומרת, אפילו לא ב-51%... לפי הבנתי את החומר, רוב הסיכויים שזה לא הוא - כל זה לפני הפרסום אודות הראיה אתמול", טוען סנג'רו.

פרופ' סנג'רו מזקק את המשמעות של הראיה החדשה עליה פורסם וטוען כי "אם היום מוצאים שערה המתאימה לפרופיל הגנטי של א"ח בזירת הרצח על הגוף של תאיר ז"ל, אז זה מאוד-מאוד (ואפשר להוסיף עוד כמה 'מאודים') מחזק את המחשבה שא"ק (אשר א"ח הוא בן זוגה - מ' ש') היא הרוצחת".

אולם, פרופ' סנג'רו מבהיר כי "כדי לזכות את זדורוב, לא צריך לחכות להרשעה של א"ק, שאולי לא תועמד כלל לדין". לשיטתו, נוכח הגילוי "יש צורך להגיד שיש כאן ספק סביר שמחייב מיד את זיכויו של זדורוב... וכרגע זה מאוד קליר-קאט שרוב הסיכויים שזה לא הוא, וכל יום נוסף שהמסכן הזה יושב בבית הסוהר זה כתם על מערכת המשפט שלנו".

יוצאי הפרקליטות חלוקים בשאלת השפעתה של הראיה החדשה

גם יוצאי הפרקליטות התייחסו להשלכות האפשריות של גילוי הראיה החדשה. עו"ד נינה בסן, בכירה לשעבר בפרקליטות הפלילית במחוז תל-אביב, ציינה כי "כפרקליטה לשעבר וכמי שמתמצאת בנושא הודיית חשוד בפני מדובב, שחזור אירוע על-ידי חשוד והשתלשלות משפטית ארוכת-שנים בכמה ערכאות - האמנתי שזדורוב אכן אשם ברצח המנוחה תאיר ראדה".

לדבריה, גם הפרויקט "צל של אמת" ששודר בערוץ 8, במסגרתו נחשפו לראשונה סיפורה של א"ק, החשד שהיא זו שרצחה את המנוחה והעובדה שנחקרה על כך במשטרה - "לא הצליח להזיז אותי מהדעה שגבשתי".

יחד עם זאת, גם עו"ד בסן מודה כי "העובדה שראיה פורנזית כמו בדיקת דנ"א נמצאה בזירה, אכן הופכת בעיניי את הקערה על פיה ומחייבת מיד נקיטת פעולות שאולי נעשו בעבר, אך לא ביתר שאת ובמוטיבציה ראויה".

לטענתה, "כאשר קיימת בזירה ראיה שנושאת דנ"א של א"ח, בן זוגה של א"ק, ולמיטב ידיעתי אין ראיה פורנזית של רומן זדורוב - המשמעות חריפה ומגיעה עד כדי ספק במשפט הפלילי". לדבריה, "אם זה היה קורה במהלך משפט פלילי מתנהל, והייתה מוגשת ראיה כזו, הספק היה מביא לזיכוי הנאשם".

מי שמסרב להקדים את המאוחר הוא עו"ד אורי קורב, בכיר לשעבר בפרקליטות וכיום מנהל מחלקה הליטיגציה הפלילית במשרד עורכי הדין טולצ׳ינסקי, שטרן.

עו"ד קורב מציין כי "מהבחינה המשפטית, ראיית הדנ"א כאן אינה דומה לראיית דנ"א רגילה, במובן זה שהיא אינה מצביעה על זהות אדם ספציפי עם סיכון לטעות של אחד למיליארד, אלא סיטואציה הפוכה שבה כל מה שהראיה אומרת זה שהיא מתאימה לקבוצת אנשים - שלא ידועה גודלה בשלב זה - שבן זוגה של א"ק נמנה עמה".

לדעתו, השאלה האחרונה, בדבר זהות גודלה של קבוצת האנשים המתאימה גנטית לשערה, "היא קריטית להערכת חשיבות הראיה". משכך, עו"ד קורב מסביר כי "מוקדם מדי לומר האם יהיה בכוחה של הראיה להביא למשפט חוזר וכל שכן לזיכוי".

"אין תועלת בקיום משפט חוזר, ויש להורות על שחרור של זדורוב במיידי"

אז מה יכול לעשות סנגורו של זדורוב, עו"ד ירום הלוי?

ההליך המשפטי הרלוונטי במקרה כגון זה של זדורוב, בו התגלתה ראיה העשויה לשנות את תוצאות המשפט לטובת המורשע, הוא "משפט חוזר".

הליך זה, הקבוע בסעיף 31 לחוק בתי המשפט, מסמיך את בית המשפט העליון לקיים משפט חוזר בהליך פלילי שנפסק בו סופית, בין היתר אם הוצגו לפניו "עובדות או ראיות, העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה בפני בית המשפט בראשונה, לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון".

לפי עו"ד רובינשטיין (אליה הצטרף פרופ' סנג'רו), יש בראיה החדשה עליה פורסם אתמול "להוביל בסופו של דבר להסכמה של היועץ המשפטי לממשלה לזיכוי של זדורוב על-ידי בית המשפט העליון גם מבלי לקיים משפט חוזר".

אפשרות זו קיימת בשיטת המשפט הישראלי מכוח סעיף 31(ד) לחוק בתי המשפט, המסמיך את נשיא בית המשפט העליון או את המשנה לנשיא או שופט אחר של בית המשפט העליון שנקבע, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, להורות על זיכויו המיידי של המורשע, וזאת אם גורמים אלה נוכחו לדעת כי התקיימה אחת העילות למשפט חוזר, אך לאור נסיבות העניין אין תועלת בקיומו של משפט חוזר.

עו"ד רובינשטיין טוענת כי זהו בדיוק המקרה שבו צריך להפעיל את סעיף זה, דהיינו, לוותר על ניהול המשפט החוזר ולהורות על זיכויו של זדורוב.

מניסיונה, "ההליך של משפט חוזר - עם כל איתור הראיות החדשות, הגשת הבקשה על-ידי בא-כוחו של של זדורוב וקבלת התשובות לבקשה של הצדדים, שלא לדבר על עריכת המשפט החוזר עצמו - זה הליך שאורך שנים על גבי שנים, ובקצב הרגיל של הדברים, המשפט החוזר יסתיים עוד 7 שנים".

לכן, ממשיכה עו"ד רובינשטיין, "בהינתן שזדורוב יושב כבר 12 שנים בכלא, אני חושבת שצריך לשחרר אותו באופן מיידי".

באותה הרוח, פרופ' סנג'רו מוסיף כי הוא מקווה מאוד ש"היועץ המשפטי לממשלה יסכים לזיכוי גם בלי לענות את זדורוב בעוד הליך משפטי".

 *** חזקת החפות: א"ק נחקרה במסגרת הפרשה, ו-א"ח מסר בה עדות. שניהם זכאים ליהנות מחזקת החפות. רומן זדורוב, רצף שעבד באותה התקופה בבית הספר בו נרצה תאיר ראדה ז"ל, הורשע כאמור ברצח של המנוחה בפסק דין חלוט (בדעת רוב) על-ידי בית המשפט העליון.