יינות מקרואטיה: שמות שקשה להגות, אבל כיף מאוד לשתות

הבעיה העיקרית של היינות הקרואטיים היא שמות שקשה לבטא, טסטודו פלאבץ' למשל • אבל כדאי להתאמץ, כי הם אחרים ומרתקים

בקיץ האחרון פערו מאות מיליוני אוהדי כדורגל את פיהם בתדהמה למראה ביצועיהם של שחקני הנבחרת הלאומית של קרואטיה, שהצליחה להעפיל לראשונה בתולדותיה לגמר המונדיאל, ורק שם כשלה מול נבחרת צרפת. גם חסרי עניין בכדורגל בימים כתיקונם, כמוני למשל, למדו לגלגל על לשונם שמות כמו ראקיטיץ', מודריץ' ומנדז'וקיץ'. אודה ואתוודה, אני גם רציתי שינצחו, למרות חיבתי הפרנקופילית לנבחרת צרפת המקסימה. אלא שבדיוק כמו שצרפת, גם עבורי, היא לא רק יין, מתברר שגם קרואטיה היא לא רק כדורגל. היא גם יין.

אז נכון, כמו בכדורגל, קרואטיה היא לא המקום הראשון שעליו חושבים חובבי יין. את זה בדיוק מנסים לשנות עידו לברן וערן אלחלל, שני יבואני יין צעירים, שעל היינות שהם מביאים מסלובניה (עוד מדינת יין לא ממש מוכרת במחוזותינו ולא רק בהם) כבר סיפרתי לכם כאן לפני כשנתיים. כמו שאפשר אולי להבין, לברן ואלחלל מתמחים ביינות מהמדינות השונות שהרכיבו בזמנו את יוגוסלביה, ובאמתחתם גם יינות מבוסניה-הרצגובינה כדי להשלים את התמונה.

קרואטיה שוכנת כידוע לחופי הים האדריאטי ונהנית ממזג אוויר מתאים במיוחד לגידול גפנים וזיתים. בגרסתה הנוכחית, כלומר בתור קרואטיה ולא חלק מיוגוסלביה, היא כל-כולה בת 26, וגם תעשיית היין המודרנית שלה לא הרבה יותר מבוגרת. גבולה הצפוני נושק לסלובניה והדרומי לאלבניה ומונטנגרו, כאשר בפנים היבשת היא גובלת בבוסניה-הרצגובינה, הונגריה וסרביה.

יינניה של קרואטיה משתדלים לתת כבוד לזנים המקומיים ולא "להתפתות" לשלל הזנים הבינלאומיים המסוגלים לתת תוצאות טובות כמעט בכל מדינת יין. חובב היין הפחות מצוי בזנים מוזרים ונדירים כמו אלו של קרואטיה, ישמח לגלות כי זן ה-Crljenak Kastelanski המקומי הוא לא אחר ממיודענו הזינפנדל, זה המכונה באיטליה פרימיטיבו (בעוד כמה שבועות אעסוק בו בהרחבה).

אבל יש גם זנים אחרים השווים את תשומת לבכם, כמו למשל ה-Plavac Mali ממחוז דלמטיה, והבאביץ' (Babic) ממחוז פרימוסטן. אפשר כמובן בכל זאת למצוא בקרואטיה גם מרלו ושרדונה, ריזלינג וקברנה, אבל לא רק שחלקם בסך כל היינות המיוצרים כאן הוא קטן, הרי שלא בשביל זה התכנסנו.

לא מעט מומחי יין רציניים טוענים שבעייתה המרכזית של תעשיית היין של קרואטיה היא ש...קשה מאוד לבטא את שמות יינותיה. נסו אתם לבקש בקבוק יין ששמו grk. בחרתי לטעום שני יינות אדומים מענבי פלאבץ', שהוא הזן המרכזי בקרואטיה. לצדם גם יין לבן אחד, לא פחות מעניין.

האופי הכפרי הבולט הוא לא רק מה שדמיינתי שאזכה לטעום כאן, אלא גם מה שקרה בפועל לשמחתי הרבה. בעולם שבו עשרות אלפי יקבים מייצרים בדיוק אותו דבר, יינות חברותיים וידידותיים למשתמש, מבלי לזלזל כלל וכלל בתכונות אופי חשובות אלה, נחמד לגלות מחוז יין, או ארץ יין שלמה, שאינם מצייתים, לפחות לא במקרה שלפניכם, לכללי המשחק הכל-כך נוקשים הללו, ומתעקשים ליצור משהו אחר. מקומי, טרוארטיסטי (מהמילה "טרואר", סך כל ההשפעות הסביבתיות, למי שנרדם בכיתה), ובעיקר אחר ומרתק.

איני משלה את עצמי לחשוב שיינות כאלה יהפכו ללחם והחמאה של חובבי היין בארץ או בכל מקום אחר. הם גם אינם צריכים, או יכולים, להפוך לכאלה. אבל כל מי שיוצא למרדף אחרי מנת חוביזה בכפר ראמה, או פטריות יער נדירות באיטליה או בצרפת, ידע כנראה להעריך את טעמיהם המיוחדים של יינות קרואטיה. או כך לפחות אני רוצה לקוות.

טעימה | יינות קרואטיים

מארשטינה יקב סלאדיץ' 2016 Sladic Marastina. הלבן המרתק הזה מיקב סלאדיץ' עשוי מענבי מארשטינה מקומיים ומציג אופי כפרי מחוספס קמעה, ולכן מאוד לטעמי. מרירות קלה לצד ארומטיות בולטת הופכות אותו ליופי של יין למי שרוצה הפסקה קטנה מעוד שרדונה או סוביניון בלאן. נסו לדמיין ויונייה חומצי ולא מתקתק, אם אתם מוכרחים. 100 שקל

פלאבץ', יקב בורה 2016 Plavac Bura. היין האדום הנהדר הזה עשוי מענבי פלאבץ' והוא הפתעה ענקית. יין קליל יחסית, פירותי וקצת אדמתי ומזכיר קצת, לפחות לי, פינו נואר, שזו בערך המחמאה הכי גדולה שאני יכול לתת ליין. ובקיצור, המלצה חמה. 70 שקל

טסטודו פלאבץ', פיליפ וינה 2015. עוד יין אדום מענבי פלאבץ', שישמח הפעם קצת יותר את חובבי הזרם המסורתי בעולם היין, כלומר קצת יותר עץ ועומק. אני קצת פחות מתחבר כי אני אוהב יינות קלילים וחמצמצים קצת יותר, כמו היין הקודם, אבל אני זה רק אני. 120 שקל