משרד האוצר נגד הביטוח הלאומי: ניתוק קרן העודפים מקופת המדינה - צעד פזיז

חודש וחצי לאחר שהביטוח הלאומי הודיע על ניתוק קרן העודפים שלו מקופת המדינה, משרד האוצר מסרב לשתף פעולה עם המהלך ואינו ממנה נציגים לוועדת ההשקעות שתנהל את הקרן. "טרם קבלת ההחלטה לא נעשתה בחינה מעמיקה של הכלים לטיפול בגירעון האקטוארי של המוסד ולבחירת סל הכלים המיטביים לטיפול, במקום לנקוט בצעדים פזיזים וחד-צדדיים, שיעילותם מוטלת בספק", כך נכתב במכתב שנשלח ממשרד האוצר למנכ"ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר. על המכתב חתומים ביחד באופן חריג החשב הכללי רוני חזקיהו והממונה על התקציבים שאול מרידור.

חילוקי הדעות סביב קרן העודפים הובילו למשבר אמון בין שני הגופים, ובשבוע האחרון הודיע הביטוח הלאומי כי לא יתחיל ביישום רפורמת הסיעוד בזמן, יום ראשון האחרון. זאת, בשל טענות להיעדר שיתוף פעולה מצד האוצר. כעת עולה המשבר מדרגה ובאוצר מאשימים את הביטוח הלאומי כי הם מבצעים "מהלך פזיז וחסר אחריות".

בקופת ביטוח לאומי יש נכון לסוף 2017 כ-241 מיליארד שקל, שאמורים לשמש לתשלום קצבאות בעתיד. ואולם, המוסד נמצא בגירעון אקטוארי וב-2022 צפויה הקופה לעבור לגירעון שוטף, עד שתתרוקן כליל ב-2037 - כך לפי נתונים שהציג שר הרווחה חיים כץ באחרונה. הכסף לא באמת נמצא בחשבון בנק של ביטוח לאומי, אלא הוא מועבר לקופת המדינה, שמנפיקה תמורתו איגרות חוב. המדינה למעשה חייבת לביטוח הלאומי 241 מיליארד שקל.

בביטוח הלאומי סבורים כי התשואה שהם מקבלים בגין ההשקעה באג"ח אינה מספקת, והחליטו שמעתה ואילך יפסיקו להפקיד בקופת האוצר את העודפים וישקיעו אותם בשוק ההון. האוצר הודיע מצידו כי אינו מוכן לשתף פעולה עם המהלך - כלומר לא ישלח נציגים לוועדת ההשקעות.

לפי ההסכם בין האוצר לביטוח הלאומי מ-1980, הביטוח הלאומי יכול להחליט בכל שנה כי הוא מפסיק את העברת העודפים לקופת המדינה (בתמורה לאג"ח), ולכן לא ברור אם יש למשרד האוצר יכולת למנוע את המהלך. לא מן הנמנע כי אם שני הצדדים לא יגיעו להסכם, מי שיצטרך להכריע בנושא הוא היועץ המשפטי לממשלה. במשרד העבודה והרווחה כבר ניסו לערב אותו בפרשה לפני קרוב לשנה.

"אין חולק על כך שנושא הגירעון האקטוארי של הביטוח הלאומי מהווה סוגיה חשובה", כותבים מרידור וחזקיהו. עם זאת, השניים טוענים כי לא התקיים דיון בוועדת הכספים של המוסד ובמועצת המוסד. "כמו כן, לא הוצגו, ולמיטב לידיעתנו, גם לא נותחו החלופות והשיקולים בעד ונגד אי חידוש ההסכם, לא התקיים דיונים בנוגע לסיכונים הכרוכים במהלך, ולא התקיימה התייעצות עם גורמים רלוונטיים בממשלה", הוסיפו.

במכתב של שלושה עמודים טוענים מרידור וחזקיהו כי המהלך יפגע בכלכלת ישראל, כי ההחלטה פזיזה ולא סבירה באופן קיצוני וכי ההחלטה להפקיד את הכסף בידי גוף שלא ניהל מעולם השקעות לא תיטיב עם המבוטחים.

באוצר מספרים כי בחודש וחצי האחרונים התקיימו מספר רב של דיונים וישיבות בנושא, בשיתוף כל היחידות במשרד האוצר בהם אגף תקציבים, הלשכה המשפטית, יחידת החוב, רשות שוק ההון. "בהתחשב באופן קבלת ההחלטה באופן חד-צדדי, מהות ההחלטה וההשלכות הכספיות שלה המהותיות הכרוכות בה על המוסד לביטוח לאומי, אזרחי מדינת ישראל ותקציב המדינה, הרי שמדובר בהחלטה לטעמינו אינה סבירה באופן קיצוני ועל כן אין מקום לקבלה", כותבים מרידור וחזקיהו.

לתפיסת האוצר, דווקא השיטה הנוכחית תסייע למיתון הנזקים כי יהיה אפשר לקחת כסף מהקופה במקרה של משבר. עם זאת, בוועדה שהתכנסה בעבר ציינו דווקא את המסקנה ההפוכה - החיבור עם קופת המדינה עלולה לפגוע במוסד כי משבר מגדיל את דמי האבטלה שעל המוסד לשלם.

לפני כשש שנים הגישה ועדה בראשות אסתר דומינסיני, אז מנכ"לית הביטוח הלאומי, ואודי ניסן, אז ראש אגף תקציבים, דוח מושקע ומקצועי להבטחת האיתנות הפיננסית של הביטוח הלאומי. בוועדה ישבו גם יוג'ין קנדל, אז ראש המועצה הלאומית לכלכלה; קרנית פלוג, אז המשנה לנגיד, פרופ' איתן ששינסקי ועוד. הממשלה מעולם לא דנה בהמלצות הדו"ח, לפי הערכות בגלל מחלוקות באוצר לגביהן, וכן בגלל החלפת הממשלה.

ההחלטה לנתק את קרן העודפים של הביטוח הלאומי מתקציב המדינה הייתה חלק מהמלצות הוועדה, אך כשהביטוח הלאומי הודיע לפני חודש וחצי, הוא הודיע רק על אימוץ המלצה אחת, מבלי לעדכן איך הוא מתכוון לנהוג. באוצר טוענים, במידה רבה של צדק, כי אימוץ של המלצה אחת מתוך רבות לא תאפשר שיפור מצבו הפיננסי של המוסד.

"ההתייחסות לאחת ההמלצות, בהתעלם מהמנגנון השלם המוצע בדוח, מייצרת עיוות של ההמלצות ואף חוטאת למטרתה הבסיסית של הוועדה. המלצות הוועדה ניתנו כמקשה אחת, המקיימת שיווי משקל פנימי", כותבים מרידור וחזקיהו. עם זאת, לא ניתן להתעלם מהעובדה כי ההחלטה של הביטוח הלאומי היא זאת ש"העירה" את מקבלי ההחלטות בממשלה כדי לפתור את מצבם הכלכלי של המוסד. באוצר אף מציינים כי הוועדה היא מ-2009, למרות שהמלצותיה הוגשו שלוש שנים לאחר מכן.