אופניים חשמליים: הולכי הרגל שנפגעו יחכו לעליון או למחוקק

שופט בית משפט השלום בתל-אביב, מנחם קליין, קובע פעם נוספת: אופניים חשמליים לא עונים על ההגדרה של "רכב מנועי" בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (הפלת"ד). המשמעות: הולך רגל שנפגע על-ידי רוכב אופניים חשמליים יוכל לתבוע את המזיק מכוח עוולת הנזיקין בלבד.

במקרה זה הוגשה תביעת נזיקין על-ידי תובע, יליד 1979, שטען בתביעה כי נפצע מפגיעת רוכב אופניים חשמליים. בא-כוחו של התובע סבר כי מדובר ב"תאונת דרכים" כהגדרתה בפלת"ד, ומשכך, על קרנית (קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים) לפצות את התובע בגין נזקיו - וזאת, בין היתר, לאור העובדה שאופניים החשמליים שפגעו בו מהווים "רכב מנועי", והם לא היו מבוטחים בהתאם לחוק הפלת"ד.

לחלופין טען התובע כי מדובר בפגיעה שמזכה בפיצוי על-פיי פקודת הנזיקין, ואף צורפה חוות-דעת מטעם התביעה שמצביעה על נכות אורתופדית שנגמרה לו בשיעור 15%.

מן העבר השני טען בא-כוחה של קרנית כי המסכת העובדתית בעניין זה מאוד מצומצמת, והתובע אינו יכול להגיד בוודאות מי פגע בו, ועליו מוטלת ההוכחה לקיומה של עילה על-פי חוק הפלת"ד, עילה אשר לא הוכחה.

בדיון שהתקיים בפניו הורה השופט קליין על פיצול ניהול התיק, על-מנת שיוכל קודם לדון ולהכריע בנושא סיווג התאונה ומה המסלול הנכון שיש ללכת בו.

בהכרעת הדין שפורסמה היום (א') ציין השופט קליין כי כשסוגיה זו הונחה בפניו בעניין ש.צ., נקבע על-ידו כי "אופניים חשמליים לא עונים על ההגדרה של רכב מנועי". לעומת זאת, השופט קליין הוסיף כי "בעניין פלוני" קבע שופט בית משפט השלום בכפר-סבא, אלדד נבו, שאופניים חשמליים כן מהווים רכב מנועי.

לדברי השופט קליין, סוגיה זו עלתה באופן עקיף במספר הליכים משפטיים נוספים, כאשר לבסוף "עיני שופטי הערכאות הדיוניות היו נשואות לבית משפט העליון, כשסוגיה זו הונחה לפתחו של בית המשפט העליון בבג"ץ 6917/17", אולם "בית משפט העליון בחר שלא להכריע בסוגיה".

נוכח היעדר הכרעה, השופט קליין ציין כי עד שהמחוקק יגיד את דברו, או שבית המשפט העליון יקבע הלכה מחייבת בעניין, "לא נותר לנו אלא לנתח שוב ושוב את הוראות החוק הנוכחי ולפסוק בכל תיק ותיק ונסיבותיו".

עמדה שמרנית

השופט קליין ציין בפסק דין חלקי שנתן כי בעניין האופניים החשמליים הוא מצא לנכון לנקוט "עמדה שמרנית, ולפיה כל עוד המחוקק לא יגיד דברו, אל לו לבית המשפט לגרום לזעזועים חברתיים וכלכליים על-ידי חקיקה שיפוטית".

לדבריו, אמנם בא-כוח התובע הזכיר שישנה פסיקה סותרת בקשר לשאלה האם אופניים החשמליים מהווים רכב מנועי או לא; אולם בסופו של דבר הוא סבור כי "האופניים החשמליים הם כלי רכב הנע בחלקו בכוח מכני על פני הקרקע, אך השימוש בדוושות האופניים לצורך נסיעה הוא עניין משמעותי המחריג את היותו רכב מנועי על-פי החוק, וייעודו אינו לשמש לתחבורה יבשתית".

נוכח קביעה זו, השופט קליין קבע כי אופניים חשמליים לא נכנסים תחת הגדרת "רכב מנועי או רכב" הקבועה בחוק הפלת"ד והדורשת בין השאר כי עיקר ייעודו של הרכב "לשמש לתחבורה יבשתית".

נוכח סברה זו קבע השופט קליין כי באשר לתביעה שהוגשה נגד קרנית, הרי שאין לה "כל חובת פיצוי בגין תאונה זו, היות שהחוק אינו מחייב רוכבי אופניים חשמליים להיות מבוטחים". 

בית המשפט ציין כי מעדות התובע לא ניתן לדעת בוודאות האם נדרס על-ידי אופניים חשמליים, אך גם אם נצא מנקודת הנחה שאכן נפגע התובע מאופניים חשמליים, "הייתי דוחה את הטענה שמדובר בתאונת דרכים לפי חוק הפלת"ד, היות שאין מדובר ברכב מנועי על-פי ההגדרה בחוק", כתב השופט קליין.

משכך קיבל בית המשפט את טענת קרנית, לפיהן על התובע היה להוכיח כי אופניים חשמליים הם רכב מנועי, ולא להטיל על הנתבעים את נטל ההוכחה. בנוסף קיבל בית המשפט את טענת קרנית כי אופניים חשמליים אינם מופעלים על-ידי כוח חשמלי בלבד, וניתן להפעילם רק באמצעות דיווש ולא בשום דרך מקובלת אחרת.

פנייה למחוקק

השופט קליין מצא לנכון לציין כי הנפגעים הקשים בתאונות של רוכבי אופניים חשמליים (כגון ארי נשר ז"ל ומוטי מורל ז"ל) נפגעו בתאונות בהן מעורב רכב מנועי, ומשכך, ואם תתקבל גישתו של השופט אלדד נבו (אשר רואה באופניים חשמליים כ"רכב מנועי") - אלה לא יפוצו כלל.

לדבריו, "טענת חברת הביטוח של הרכב הפוגע תהיה כי אותם רוכבי אופניים חשמליים נהגו ללא ביטוח, על אף שמדובר ברכב מנועי, ולכן היא פטורה מכיסוי ביטוחי עליהם, וזאת בניגוד לגישתי בעניין ש.צ., כשהתוצאה היא כי כל נפגעי תאונות האופניים החשמליים על-ידי רכב מנועי יפוצו על-ידי חברות הביטוח, ואם אין לרכב ביטוח, קרנית תפצה אותם".

השופט קליין לא התעלם מכך שיכולים להיות מקרים שבהם תוצאות הפגיעה יהיו קשות פחות ממקרים של אותם אנשים שנפגעו מרכב, ובהם: רוכבי אופניים חשמליים פגעו בהולכי רגל, למשל כמו במקרה של התובע כאן. לדבריו, דינם של מקרים אלה "הוא כדין של כל נפגע בעוולת נזיקין של זולתו, כמו מי שנפגע מרוכב אופניים רגילים, ואין בישראל חוק המחייב אדם לבטח עצמו כנגד כל סיכון".

על כן לפי קביעתו של השופט קליין, הדין הרצוי הוא ש"יש לאפשר לרוב הנפגעים לקבל פיצוי כשהם נדרסים על-ידי רכב מנועי, וכל תוצאה אחרת אינה תומכת במדיניות משפטית ראויה".

השופט קליין סיים את פסק דינו החלקי בכך שמספר רוכבי האופניים החשמליים עולה בהתמדה, והתופעה שבה רוכבי אופניים חשמליים קיפחו את חייהם, נפצעו בעצמם או פגעו במשתמשים בדרך, הפכה למדאיגה, וקיים צורך למצוא פתרון לתופעה זו הן בפיקוח מתאים על יבוא הכלים ומניעת שינוי ייעודם המקורי והן בדרך חקיקה ברורה.

משכך הדברים, ובהתאם להנחיות בתי המשפט, ביקש השופט קליין ממנהל בתי המשפט "לשקול האם לא מן הראוי להעביר למחוקק את הערותיי דלעיל, בכדי לשקול תיקון הוראת החיקוק הנ"ל".