"אני אמשיך לייצר גירעון בג'ודו, ואחר כך אבוא ואבקש שיסגרו לי אותו. למה? כי מגיע לי"

יו"ר איגוד הג'ודו, משה פונטי, מסביר איך פתחו לו ההצלחות של הספורטאים באבו דאבי ובריו את הדלת ואת הכיס של שרת הספורט מירי רגב: "יש כאן אינטרס של שני הצדדים, שלה ושלי" • ועל ההחלטה שלו לצאת למרוקו ללא מאבטחי שב"כ: "האבטחה גורמת לך להתנהג כמו חייל קרבי במקום כמו ספורטאי"

משה פונטיו ברקע תמונות של אורן סמדג'ה וירדן ג'רבי/ צילום: אלון רון
משה פונטיו ברקע תמונות של אורן סמדג'ה וירדן ג'רבי/ צילום: אלון רון

זה היה ללא ספק השבוע של נבחרת הכדורגל ששוב החמיצה ברגע האמת את האפשרות להתקרב להעפלה לטורניר גדול. מאחר שכישלונות סדרתיים וכישלונות בכלל הם לא משהו שפוליטיקאים אוהבים להתחכך בהם שמא תידבק בהם האחריות, הם מחפשים מקומות שבהם זורחת שמש.

בג'ודו הישראלי השמש זורחת כבר תקופה ארוכה. יו"ר איגוד הג'ודו, משה פונטי, מודה שהחיבור בין הצלחה לבין יחסי ציבור טובים לשרת הספורט הם מתכון שמאפשר ליהנות לא רק מנתחים גדולים מהעוגה. זה יחס מועדף, כסף שזורם, טורנירים בינלאומיים בג'ודו בעלות של מיליוני שקלים שמשרד הספורט מביא לישראל גם בימים אלו שתקרת תקציב המדינה נפרצת ומתחילים צמצומים. ככה זה כשאתה על החיוג המהיר של מירי רגב. "יש כאן אינטרס לשני הצדדים", אומר השבוע פונטי בראיון ל"גלובס" בעניין יחסי העבודה שלו מול שרת הספורט מירי רגב.

“אני אמשיך לייצר גירעון בג'ודו, ואחר כך  אבקש שיסגרו לי אותו. למה? כי מגיע לי”

בחודש שעבר הצטרפה השרה רגב לנבחרת הג'ודו באבו דאבי, כדי להבטיח מקרוב מול יו"ר האיגוד העולמי כי ישראל תקבל לארח ב-24-26 בינואר בהיכל שלמה בתל אביב תחרות גראנד פרי במסגרת הסבב העולמי. כ-1,500 אורחים יגיעו לכאן מ-50-60 מדינות, ובכיר במשרד הספורט אישר כי המדינה התחייבה לשים מכיסה "כ-6 מיליון שקל עבור האליפות הזאת". כמה חודשים לפני כן התייצבה השרה בתחרות של נבחרת הג'ודו בפריז.

פונטי מונה לתפקיד ב-2012 אחרי שאיגוד הג'ודו פורק בשל אי סדרים כספיים ב-2011. תחתיו זכתה ישראל בארבע מדליות באליפויות עולם בג'ודו, וב-2014 בריו דה ז'ניירו הוא הוביל את הג'ודו לשתי מדליות אולימפיות - מדליות ראשונות לישראל בג'ודו אחרי הפסקה בת 12 שנה. "מדליות אולימפיות זו ההצלחה הכי גדולה שלי מאז שנבחרתי ליו"ר", הוא מסביר.

לא אליפות אירופה בג'ודו שהבאת לישראל בשנה שעברה, בהתחשב בזה שכבר זכינו במדליות בג'ודו?

"לא, רק מדליות. כי מדליות מקצרות לך תהליכים. אם אתה מתחיל להשקיע מלמטה, עד שתגיע לטופ ייקח לך אולי 6 או 8 שנים. אני לא רוצה לחכות את כל הזמן הזה. אני רוצה להיות בטופ ולהצליח שם. אתה מתחיל ממדליות אולימפיות, זה מה שחשוב, לא מהבסיס. המדליה הזו באולימפיאדה - היא תביא את הכל. היא תביא תשתיות, כסף, היא זו שתבטיח שכל ילד שני בארץ היום רוצה ללכת לג'ודו".

זה הפוך מהגישה של כולם שמדברים קודם על לעבות הבסיס.

"נכון. כשהתחלתי את הקריירה הייתי ספורטאי כושל. הגעתי לאולימפיאדה ב-1984 ונכשלתי, הפסדתי בקרב הראשון והודחתי. כשירדתי מהקרב אמרתי 'עפתי בקרב הראשון - מי יזכור אותי בכלל? מה אני?' כשמינו אותי יותר מאוחר למאמן נבחרת הבוגרים בג'ודו לקחתי שלושה-ארבעה ספורטאים ושמתי עליהם את כל התקציב של האיגוד פחות או יותר. החלטתי שכל אחד מהם מקבל חתיכה גדולה מאוד, במקום להתחיל לחלק את הכסף בין מלא ספורטאים. הבאתי שלושה ספורטאים לאולימפיאדה ב-1992, ואורן סמדג'ה - שידעתי שהוא הולך לעשות את זה - באמת הביא מדליה אולימפית. וכשנכנסתי לאיגוד הג'ודו כיו"ר ב-2012 החלטתי שאני אעשה בדיוק את מה שעשיתי כמאמן ב-1992 - אחלק את העוגה רק לספורטאים שאני חושב שהם הטובים ביותר".

מצד שני, אתה שם את כל הכסף על ספורטאית כמו ירדן ג'רבי והיא פורשת לך רגע אחרי זכייה במדליית ארד, אולי עוד לפני "שהחזירה לך את ההשקעה".

"אתה יודע כמה זה מתיש להיות ספורטאי אולימפי? קשה מאוד לחזור לזה אחרי אולימפיאדה. לא ניסיתי לשכנע אותה להישאר, כי אני מבין אותה עד עמקי נשמתי. היא סבלה. היה לה קשה, כולם רק חיכו שמישהי אחרת תביא מדליה (אליס שלזינגר - ט"ו) כדי להראות שלא צדקתי, וגם זה היה חלק מההתשה שהיא עברה".

איפה הכישלון הכי גדול שלך?

"שלא הבאתי שלוש מדליות בריו, אלא רק שתיים".

"אני טוב, אני מביא הישגים"

איגוד הג'ודו היום הוא האיגוד השלישי הכי גדול בישראל מבחינת כספים שהוא מגלגל, אחרי הכדורגל והכדורסל. בשנת 2016 (האחרונה שעליה קיים דיווח ברשם העמותות) הוא גלגל  12.3 מיליון שקל - כפול מהמחזור ב-2012, אז נכנס פונטי לתפקיד. גם זה לא עזר לאיגוד שסיים את 2016 בגירעון של חצי מיליון שקל, וגם שנה לפני כן הסתיימה בגירעון דומה. פונטי מודה שגם עכשיו כשהענף פורח מבחינה הישגית "אנחנו עדיין בגירעון".

אין לך בעיה עם גירעון, כי להבדיל מאחרים אין לך בעיה לבוא לשרת הספורט - בזכות היחסים שנרקמו ביניכם - ולדפוק בדלת והיא סוגרת לך את הגירעון ברגע.

"נכון, אבל למה אני דופק בדלת של השרה? כי מגיע לי. לא בגלל שהיא חברה שלי ולא בגלל שהיא קרובה אלי, ולא בגלל שהיא נוסעת איתי לאבו דאבי, לפריז או לריו. בגלל שאני טוב, בגלל שאני מביא הישגים, בגלל שאני מביא כמויות אדירות של ספורטאים לענף".

זה אומר שמראש תבנה תקציב גירעוני, מתוך ידיעה שהשרה תהיה שם כדי לסגור לך את הבור בסוף שנה?

"כן. אני בחיים לא אשמור על תקציב רק בשביל לא להיכנס לגירעון, אם המשמעות היא לפגוע בספורטאים או במטרה מסוימת. אני אכנס לגירעון, ואחר כך אני אלך להילחם על תוספת התקציב, וזה גם מה שעשיתי. ואני אמשיך ואמשיך לעשות גירעונות".

על החיבור עם השרה אומר פונטי, כי "לא מעניין אותי מה יוצא מזה לצד השני. אבל בהחלט יש כאן אינטרס של שני הצדדים. שלה ושלי. מצד שני, מירי הייתה מעורבת מאוד בסיפור של אבו דאבי, ואתם פשוט לא מאמינים לה. היא נפגשה עם יו"ר האיגוד העולמי ואמרה שבשום אופן לא יהיה מצב שאנחנו נבוא לאבו דאבי ונתחרה בלי דגל ובלי המנון".

ולא מפריע לך שדווקא השרה היא זו שעמדה שם במרכז הפוקוס וחגגה באותו וידיאו שפורסם, ולא שגיא מוקי המדליסט?

"את הווידיאו הזה הוציאו האנשים של השרה, לא אנשי הג'ודו. אתה יודע מה, אם יש צרות עין של יו"רים אחרים על היחס שאני מקבל מהשרה - זו בעיה שלהם. הם אלו שצריכים להתקרב אליי ולא אני אליהם. השרה יודעת שמגיע לי. היא מבינה מה אני עושה פה וכולם מבינים".

זה גם מה שנותן לך לעגל פינות - לפני שנה יצאתם למרוקו בלי מאבטחי שב"כ כי ידעת שהמשרד יעלים עין ויחליק לך את זה.

"אני חייב לדווח על נסיעות שלי - ואני מדווח, לא מסתיר כלום. אבל אני לא צריך לתת את הדין. אני נוסע להתחרות ולהצליח, לא כדי לעשות מלחמה. האבטחה אמנם משולמת מהכיס שלי, אבל זה לא העניין של הכסף שאני רוצה לחסוך. הבעיה היא אצל המערכת שלא מבינה שהאבטחה גורמת לך להתנהג כמו חייל קרבי במקום כמו ספורטאי".

תסביר.

"מאבטחים עושים את העבודה שלהם הכי טוב שיכול להיות, על זה אין ויכוח. אותם לא מעניין כלום, לא ספורטאי, לא מנהל, מאמן. כלום. הוויכוח הוא האם זה משרת אותנו או מגביל אותנו ופוגע בנו. וזה כן, זה מגביל ופוגע. כי אם אומרים לי בכל פעם שיוצאים מהמלון, תעלה קודם לקומה 2, אחר כך תרד לקומה 1, ובפעם הבאה שאתה יוצא אז תצא מהצד הזה ולא מהצד ההוא - אז זה פוגע בנו".

יש ספורטאי היום שיכול להגיד שחסר לו כסף כדי להצליח?

" לא חסר כלום. אולי יש מחסור קצת לצעירים, אבל אין ספורטאי ברמה הגבוהה שחסר לו. אין ספורטאי שיגיד שהיה צריך לצאת יותר לחו"ל, אין דבר כזה. אולי לא יוציאו אותו, אבל זה בגלל שמשהו לא בסדר איתו, משהו לא מתפקד ואז אני אבהיר לו שהוא לא יוצא. אני אתן דוגמה - למשל לי קוכמן, הוא היה יכול להיות באולימפיאדה בקלות, אבל קרב אחרי קרב הוא עשה את אותן טעויות. אז מבחינתי פה זה נעצר. הוא לא נוסע יותר. ובתחרות הבאה שהוא שוב הוא עשה את אותה טעות אז התקשרתי למתאמת הנסיעות של האיגוד והודעתי לה מיד כשהוא ירד מהמזרן שתבטל לו את הטיסה לתחרות הבאה. ככה היה גם עם אורי ששון".

בוא נחזור רגע לעניין הכסף. מעבר לתמיכות שהאיגוד מקבל ממשרד הספורט, מאתנה, מהטוטו, ומכך שאתם ענף מועדף - אתה לא מצליח לגייס שקל אחד של כסף פרטי.

"לא ניסיתי כל כך. לא התעסקתי בזה, ואני גם לא יודע איך עושים את זה".

כל יו"ר יודע שהתפקיד מספר 1 שלו זה לגייס כסף לענף.

"התעסקתי בדבר אחד - להצליח. העדפתי להיכנס לגירעונות כדי להצליח, במקום לגייס כסף".

העסקים הפרטיים: שירותי קייטרינג וצהרונים

פונטי (63) מודה שכשהיה בן 44, אחרי 30 שנה בג'ודו תחרותי, הוא החליט לעשות סטופ ("לא היה לי שקל") ולהתפרנס. הוא טוען שהיום, אחרי שעשה לביתו במשך שנים, כבר נוח לו להקדיש את כל הזמן הדרוש לתפקיד היו"ר. הוא מחזיק בשתי חברות - פונטיז' השקעות בע"מ ופונטיז' ר.ג.ג. בע"מ - חברות להפעלת צהרונים בגנים ובבתי ספר, אחת מהן היא חברה למתן שירותי קייטרינג. הוא טוען כי "היום אני חושב קצת לשנות את מבנה העסק, כי כחלון (שר האוצר) לא נותן כל כך להרוויח". אבל ייתכן כי חלק מזה קשור גם לבעיות אחרות - בפברואר השנה בעקבות כישלון בביקורת תברואה שנעשתה במטבח של שירותי המזון שהוא מספק, ניתנה המלצה להפסיק את ההתקשרות עם פונטי ("מממצאי הביקורת עולה שציון הקייטרינג הוא נכשל, ייצור המזון מבוצע בסיכון לבריאות הילדים. מסיבה זו מומלץ להפסיק לאלתר את ההתקשרות עם הקבלן" - מתוך דוח הסיכום של ממצאי הביקורת).

גם עניינים אחרים סביב האיגוד לא לגמרי ברורים. בדוח שנמסר לרשם העמותות נכתב כי עובד בכיר באיגוד העניק הלוואה לאיגוד לצורך מימון פעילות שוטפת - הלוואה שהוחזרה במלואה בשנת 2016. וכן, כי במהלך פברואר 2016 נרשמה פריצה מסתורית במשרדי האיגוד, אולם, כך בדיווח לרשם העמותות, "בניגוד למצופה לא לקחו הפורצים דבר ממשרדי האיגוד, אלא הציפו במים חלק מחדרי האיגוד ונברו היטב בניירת ובמחשבי האיגוד. כתוצאה מההצפה, הושחתו חלק ניכר מתיקי הנסיעות לחו"ל של שנת 2015". בשני המקרים, יש לציין, נבדקו הדברים על ידי הרשם שהעניק לאיגוד אישור ניהול תקין.

אבל את הצרות המרכזיות בזירת הספורט חולק פונטי בקרע שהולך ונמשך מול הוועד האולימפי. בעבר פורסם שפונטי מחפש את דרכו כדי להתמנות לתפקיד יו"ר הוועד האולימפי הבא, דבר עליו אומרים גורמים בוועד האולימפי כי אין סיכוי שיקרה ("פונטי לא ידרוך פה"). הפיצוץ האחרון בין הצדדים נובע ממחלוקת בנושא ספונסרים - בוועד האולימפי הביאו לאישור הצעה של בנק הפועלים להעניק חסות למספר ספורטאים בכירים עד למשחקי טוקיו 2020. פונטי סירב לחתום, לטענת אנשי הוועד האולימפי אחרי שפונטי טען בפניהם כי "ספורטאי הג'ודו שלי שווים יותר כסף, הם הצליחו יותר, הביאו מדליות, ולכן אין סיבה שיקבלו כמו כולם". בסופו של דבר נחתם ההסכם ללא ספורטאי הג'ודו.

פגעת בספורטאים שלך שיכלו לקבל כסף מגורם מסחרי. כל זה בגלל אגו?

" אני לא מוכן לזה. כי מבחינתי הספורטאים הבכירים שווים הרבה יותר כסף. אז כן, אני מחוץ להסכם של הוועד האולימפי. אני לא מוכן להיות בשום הסכם עם מישהו שנותן לספורטאים מיליון שקל ולוקח לעצמו מיליון".

 הכל התחיל כשהחלו הדיבורים על זה שאתה רוצה להיות יו"ר הוועד האולימפי?

"אני לא דיברתי. אמרתי מה לא נכון ומה לא עובד בוועד האולימפי, ולא שאני רוצה להיות שם. יש לי כל כך הרבה טענות אליהם ולא אמרתי אותן לתקשורת. הם טוענים שאני חזק, אבל למה אני חזק? כי אני אומר להם בפנים שהתוכנית שלהם גרועה. אף אחד לא ייתן לי הנחיות מקצועיות בוועד האולימפי. אף אחד מהספורטאים שלי לא ישים לוגו שאני לא אסכים לו, ואף אחד מהספורטאים שלי לא יילך לשום מקום שאני לא אסכים, וגם לא יתראיין אם אני לא אסכים".

 מה לעשות שבסוף איגודים אולימפיים כמוכם נמצאים תחת הוועד האולימפי. לך אולי נוח להגיד שאתה לא צריך אותם כי יש לך את שרת הספורט.

"אף איגוד לא צריך את הוועד האולימפי, אף אחד. אתה יודע למה צריך ועד אולימפי? בשביל איגודים חלשים, שאין להם כסף להוציא ספורטאי לאליפות אירופה או לטורניר בחו"ל. הכסף שיש שם בוועד האולימפי, החיסכון שהם חוסכים כל הזמן - מה זה? הם ועד אולימפי לא קופת חיסכון. ההיפך, הם צריכים ליצור גירעונות כמוני - כדי לייצר יותר כסף. אבל הם חוסכים, כי הם רוצים ביום נתון, ביום הבחירות, לתת את הכסף הזה לאנשים שלהם כדי שיבחרו בהם.

"אני אשם שמשגע אותם שאני מצליח להביא כסף מהשרה? למה אתה לא שואל אותם 'למה אתם לא מצליחים להביא כסף מהשרה?' למה הם רק צריכים לריב עם אנשים. למה במשך שש שנים לא בא לפה יו"ר הוועד האולימפי לדבר איתי? שש שנים".

מקורבים לסיפור מספרים שהמתח בין פונטי לבין יו"ר הועד האולימפי, יגאל כרמי, נוגע לרגעים שאחרי הזכייה במדליה האולימפית של ירדן ג'רבי במשחקי ריו. כרמי רצה לכנס מסיבת עיתונאים, אבל פונטי רצה להקדיש את הזמן למתחרים הנוספים שעמדו להתחרות. כרמי רתח, פונטי התעקש לא להגיע למסיבת העיתונאים, אבל כדי לא לעורר מחלוקת החליט בסופו של דבר להגיע למסיבת העיתונאים של הוועד האולימפי.

המתח גאה עוד יותר כשבוועד האולימפי הבינו שראש הממשלה, בנימין נתניהו, הזמין את הג'ודאים זוכי המדליות ללשכתו, ביחד עם שרת הספורט רגב, בעוד ראשי הוועד עצמם עדיין בריו. פונטי ניסה להסביר לראשי הוועד האולימפי כי כאשר הוא מוזמן לראש הממשלה, הוא לא יכול לסרב, אך אלה נעלבו ורתחו.

"לא אפגע בעולם באף ספורטאי"

פונטי לא מכחיש שהוא גם יורד לרזולוציות מקצועיות ומתערב למאמנים בהחלטות.

אתה יכול לשבת עם המאמן שלך, אורן סמדג'ה, ולהעיר לו שצריך היה לנהל את הקרב אחרת או להתעקש על ספורטאי שיתקיף מכאן ולא מהצד השני?

"ברור. עכשיו הם יצאו ליפן עם שתי מתחרות, והמאמן שני הרשקו הודיע לי שהוא מוציא איתם גם פיזיוטרפיסט. אמרתי לו 'אתה לא לוקח כלום', שימצא ביפן פיזיוטרפיסט וייתן לו 300 דולר. אם מאמן רוצה להוציא ספורטאי לתחרות בחו"ל ואני חושב שהספורטאי לא מוכן, אז הוא צריך לשכנע אותי מאוד מאוד מאוד למה יש הצדקה להוציא אותו. ככה זה צריך להיות ולא אחרת. אני רואה את הקרבות, ואני יודע מה המאמנים עושים ואיפה הם טועים. כי אני מבין, הייתי שם".

בוא נדבר על סוגיית ניגודי העניינים שלך - אתה ושני מאמני הנבחרת, אורן סמדג'ה ושני הרשקו הקמתם את עמותת מיטב. היום יש בה 14 אגודות, ובאופן מפתיע האנשים מעמותה שלך הם גם אלו שיושבים בהנהלת האיגוד וחלקם מועסקים באיגוד. וגם כל הספורטאים האולימפיים הבכירים הם ממיטב. לא מעט אנשים ב"מחנה" השני טוענים כבר שנים שמתנכלים להם.

"אחרי הפירוק של האיגוד ב-2012, עשו תקנון חדש וקבעו שהיו"ר ייבחר מתוך האגודות. ונכון, אני גם הייתי היו"ר של האגודות האלו של מיטב. אז כשרצו לנגח אותנו עם סיפור אליס שלזינגר הציגו אותי כמושחת ששולט בכל האגודות. אבל לא לקחתי שקל ועד היום אני לא לוקח שקל. אני לא מעסיק אף אחד. אלו סתם שקרים. אתה מקים עמותה עם חברים ואנשי מקצוע שאתה מאמין בהם, וכשנבחרתי לתפקיד יו"ר האיגוד רציתי להכניס את האנשים שאני רוצה לעבוד איתם, לא עם אנשים שיעשו לי צרות כל שני וחמישי".

אבל אתה מכיר את הטענות על כך ששמים רגליים לספורטאים שלא מעמותות מיטב. גם עכשיו, ההחלטה של פיטר פלצ'יק לעזוב את האגודה שלו ב"מחנה" השני, מריחה לא טוב.

"כשהייתי נער התאמנתי בבאר שבע אצל אבא של אורן סמדג'ה. אבל לא היו לי שם יריבי אימון ואמרתי לו שאני עוזב כדי לעבור להתחרות במרכז כי שם היו המתחרים החזקים. זה טיבו של עולם. אתה רוצה ללכת לאגודות הטובות ביותר להתחרות עם הספורטאים הטובים ביותר. פיטר פלצ'יק שזכה בזהב באבו דאבי בחודש שעבר היה ספורטאי לא רע, אבל במקום להתעסק בספורט הוא נכנס לעניין של הפוליטיקה והנקמנות, כי היה שייך למחנה השני, סליחה לא מחנה - לאגודות שלא ממיטב, וזה הגיע למצב שהוא החליט לעזוב את הג'ודו. הוא הלך ונהייה שומר סף במועדונים. סמדג'ה פגש אותו והסביר לו 'פיטר חבל עליך, חבל על הקריירה שלך, תעזוב את הדברים האלו, בוא תתחרה, תראה שאף אחד לא יעשה לך כלום'. הוא חזר והשתפר ולפני שנה הוא בא אליי וביקש ממני לבוא ולהתאמן אצל מאמן באגודות שלי, במיטב. אמרתי לו בשמחה, רק תבוא. עכשיו אם זה נתפס לא טוב - זו לא בעיה שלי. אני לעולם לא אפגע בספורטאי".

משפט סיום - טוקיו 2020 כבר כאן.

"אני מתכונן לאולימפיאדה הזאת כשאני הרבה יותר מנוסה, והרבה יותר רגוע מהבחינה הזאת שיש לי ספורטאים מצוינים שהם יכולים לעשות את זה. והם יעשו את זה". 

מהוועד האולימפי בישראל נמסר בתגובה: "אנו מאחלים לאיגוד הג'ודו הרבה הצלחה ושימשיכו להביא הישגים לספורט הישראלי". 

צרו איתנו קשר *5988