הפוליטיקאים לא מבינים מה זה הייטק - אך נעזרים בו כדי לצבור רווח

בעשור האחרון הרגולטורים במדינות רבות החלו לבחון באופן מדוקדק את דרכי הפעולה של חברות ההייטק - לאור הפיכתן של האחרונות לעסקי ענק חובקי עולם בהיקף שלא הכרנו לפני כן. הניסיון הטבעי של מחוקקים להגן על זכויות הצרכנים הפך במקרים רבים להתנגחות יצרית ולפעמים גם לפארסה, הנובעת מחוסר הבנתם במהות הטכנולוגיה המניעה חברות אלו, במודלים העסקיים החדשניים שלהן וחוסר הבנתם באופיה של תרבות הצריכה של מיליארדי המשתמשים בשירותיהן.

הופעתו של מארק צוקרברג בקונגרס האמריקאי בחודש אפריל הפכה בין לילה לסמל לחוסר הבנתם של מחוקקים ורגולטורים, מנוסים וכשרוניים ככל שיהיו, בנושאים הבוערים שעל סדר היום בעולם החדשנות וההייטק. צוקרברג השכיל לענות בסבלנות ובפתיחות מסוימת, יש שאמרו בציניות, לשאלות מביכות שהעידו על כך שהשואלים אינם מצויים כלל בטכנולוגיה לגביה הם חוקרים אותו, שלא לדבר על הבנתם המינימלית בתרבות המסכים של מיליארדי המשתמשים ברחבי העולם ובדפוסי השימוש שלהם בפייסבוק על מוצריה השונים.

צוקרברג לא היה היחיד שנקרא לתת את עדותו בפני המחוקקים. בשבוע שעבר היה זה סונדר פיצ'אי, מנכ"ל גוגל, שבמשך קרוב לארבע שעות ניסה להדוף ביקורת קשה על התנהלותה של החברה. פיצ'אי נדרש להסביר לחברי הקונגרס כיצד גוגל מיישמת את הטכנולוגיה שלה באופן אובייקטיבי ולהבהיר כי היא אינה מעניקה דירוג חיובי יותר לחיפושים המשקפים דיעות פוליטיות הקרובות לאלו של מנהליה הבכירים. חלקן של השאלות שנשאל היו לא פשוטות ועסקו במדיניותה של גוגל בנושא ההתמודדות שלה מול מתחרותיה וההליכה שלה עד הקצה, מה שהפך אותה לכאורה למונופול בתחומים שונים וגרם לאיחוד האירופי להטיל עליה קנס של 5 מיליארד דולר בקיץ האחרון. הוא היה צריך להסביר כיצד חשבה גוגל לממש את הסכמתה לסנן תוצאות חיפוש של משתמשים סיניים כך שלא יוכלו לחפש מונחים שאינם מקובלים על המשטר בסין ובאותה הזדמנות גם להסגיר פרטים מזהים לגביהם. הפרויקט הזה ספג ביקורות קשות בתוך גוגל ומחוצה לה ולא ברור כיום האם ומתי ייצא לפועל. וכמובן, מנכ"ל גוגל נדרש להעיד בשבועה לגבי מדיניות החברה בנושא הטרדות מיניות, לאחר שתחקיר שהתפרסם בניו יורק טיימס חשף סדרה של שערוריות מין שטויחו על ידי הנהלת גוגל ושבהן זכו הנאשמים למענקי פרישה נדיבים בתמורה לשתיקתם. הפרשנים הרבים שסיקרו את עדותו של פיצ'אי בבית המחוקקים האמריקאי הסכימו ביניהם שהוא הגיע לתת את עדותו לאחר הכנות מדוקדקות וחזרות רבות (בדיוק כמו מארק צוקרברג) ונראה היה שהוא ניצל את חוסר הבנתם של הרגולטורים כדי להתחמק מחלק מהשאלות הקשות יותר. למשל, כשנשאל לגבי יישומה של מדיניות ההגנה על פרטיות המשתמש במוצריה של גוגל, המנכ"ל פשוט התיש את מאזיניו בהסבר מפורט לגבי ברירת המחדל של שירותי המיקום של גוגל על האייפון, במקום לתת תשובה רחבה ומקיפה על מדיניות החברה.

האיחוד האירופי הוא מן הסתם הסמן הימני בנושא התערבותם של הרגולטורים במרחב הפעילות של ענקיות ההייטק ובניסיונות להגביל את כוחן. מעבר לקנס הענק שהוטל על גוגל השנה, חוקי הגנת הפרטיות שנכנסו לתוקף בשנה זו גרמו לסימני שאלה רבים באשר ליישומם הרחב, עד כדי כך שאתרי חדשות ומדיה בארצות הברית החלו פשוט לחסום משתמשים אירופים כדי שלא להיחשף לתביעות וקנסות ענק מצד האיחוד. יוטיוב, עוד ענף משמעותי של ענקית החיפוש גוגל, הודיעה לאחרונה שאם יימשכו המאמצים של הרגולטורים האירופיים להטיל עליה אחריות לתוכן לא מורשה המועלה אל שרתיה על ידי משתמשים, היא תיאלץ להפסיק לשרת את מליוני הצרכנים שלה באיחוד האירופי. לטענת יוטיוב, היא מספקת פלטפורמה בלבד ועל כן אין לה אפשרות טכנית לנטר את כמות החומר האינסופית שהמשתמשים מאחסנים אצלה.

בישראל: הח"כים מנסים למשטר את הרשת

ומה קורה אצלנו, באומת הסטארט-אפ? גם כאן צצות מדי פעם יוזמות לא אפויות עד הסוף של פוליטיקאים המנסים לעשות את הסיבוב הפרטי שלהם על ענקיות הרשת. חוק הפורנו של חבר הכנסת מיקי זוהר (ליכוד) הוא דוגמה לניסיון לטפל בבעייה אמיתית - חשיפת בני נוער לתכנים פוגעניים - אבל מבלי להבין את מכלול הנושאים הקשורים בהטלת מגבלות על השימוש החופשי באינטרנט ובגישה לרשת. חברי הכנסת שניסו לקדם את החוק בגירסתו הראשונית לא הבינו את הפגיעה האפשרית בעקרונות היסוד של חופש הגישה למידע, וגם התקשו לקלוט את המגבלות הטכניות הכרוכות ביישום הצעת החוק שלהם. בנוסף, במקרים רבים בעבר הלא רחוק ניסו פוליטיקאים ישראלים לקדם רגולציה שתיאלץ את פייסבוק הגדולה להיות קפדנית יותר בתחום של הסרת פוסטים פוגעניים ומסיתים. באופן כללי, ניתן לומר שנכון להיום הרשת החברתית הגדולה בעולם איננה מתרגשת במיוחד מהניסיונות ההירואיים של חברי כנסת ושרים בממשלת ישראל לקרוא אותה לסדר.

המתח הזה, בין רגולטורים המנסים להגביל את כוחן העצום של ענקיות הטכנולוגיה לבין הצורך הטבעי של כולנו להתפתח ולאמץ טכנולוגיות חדשניות בקצב מואץ, יימשך גם בעתיד. לא נותר לנו אלא לקוות שכפי שאנחנו דורשים ממערכת החינוך להתאים את עצמה למאה ה-21, וכמו שאנחנו מצפים מכל מערכת אחרת להסתגל לקידמה, כך גם הפוליטיקאים ידביקו מהר ככל האפשר את עקומת הלמידה שלהם באופן שיכשיר אותם לטפל כראוי בהגנה על זכויותינו מצד אחד ובאימוץ חדשנות טכנולוגית ועסקית מהצד השני, כדי לאפשר לכולנו ליהנות כראוי מיתרונותיהן הרבים. 

יזהר שי הוא שותף מנהל בקיינן פרטנרס ישראל