בג"ץ: ההכרעה בעתירת תנובה נגד שר האוצר תידחה לפברואר

ההכרעה בעתירת תנובה נגד שר האוצר משה כחלון נדחתה עד לחודש פברואר. בגלל סוגיות פרוצדורליות, ועל רקע סמיכות התגובות של שרי האוצר והחקלאות לבג"ץ והמלצות ועדת המחירים שניתנו בימים האחרונים, החליט בג"ץ לדחות את ההחלטה בסוגיה. זאת, על-מנת שחברה תוכל לתקן את עתירתה בהתאם לתשובות שהוגשו באיחור על-ידי המדינה. 

"קיבלתם צו על-תנאי על תשתית עובדתית מסוימת, התשתית העובדתית השתנתה. אין צו על-תנאי שמתייחס להחלטה החדשה", אמרו השופטים מני מזוז, עוזי פוגלמן וחנן מלצר.

נזכיר כי מוקדם יותר החודש המליצה ועדת המחירים המקצועית המשותפת למשרדי האוצר והחקלאות בפעם השנייה על עליית מחירי החלב המפוקחים בשיעור של 2%-5%. שר האוצר ושר החקלאות התנגדו לחתימה על צו הייקור.

ואולם על אף הדחייה היום, השופט מזוז ביקר את אופן העיכוב במענה של המדינה לבג"ץ. "אולי אפשר להצדיק דחייה בסדר זמן רגיל כאשר זה יהיה מתוחם בזמן מראש", אבל "אי-אפשר להשאיר את התהליך הזה תלוי ועומד. אנו לא יודעים לאן זה יתגלגל, והתהליך הזה גם יכול להתגלגל עד שנת 2020".

השופט פוגלמן הצטרף לביקורת והדגיש כי עמדת בג"ץ אינה מתייחסת למהות העתירה אלא לפרוצדורה. לדבריו, "כל הדיאלוג הזה לא מהווה שום נקיטה מטעמנו. אם בתחילת פברואר מתברר שזה לא קורה, אז תאושר החלטת ועדת המחירים, אחרת אנו נמצא במשיכה אינסופית. פברואר זה כמעט שנה מאז החלטת ועדת המחירים".

הנימוק לדחיית הדיון מתייחס לשינויים משמעותיים שהתרחשו מאז הגשת העתירה אשר להם השפעה ישירה על הסוגיה. ראשית, הושג מתווה בין האוצר לרפתנים, במסגרתו נקבעה ירידה הדרגתית במחיר החלב. עם זאת, הירידה המדוברת צפויה להתרחש בטווח של מספר שנים, ועל כן, גם בתרחיש המחמיר ביותר בוועדת המחירים ביקשו לייקר כאמור את המחירים. כך, באופן אבסורדי, נוצר מצב שהעובדה שהמדינה התעכבה בתשובתה לעתירה הביאה את תנובה לבית המשפט עם עתירה שמתייחסת למציאות שהייתה טרם הגשת הסכם החלב בין הרפתנים לאוצר, ולפני ההמלצה המחודשת של ועדת המחירים להעלות את מחירי מוצרי החלב המפוקחים. אל כל אלה הצטרף נתון נוסף והוא השינוי בעמדתו של שר החקלאות, אורי אריאל, שבתחילה חתם על ייקור מוצרי החלב המפוקחים, אולם חזר בו בעקבות החתימה על הסכם החלב.

נזכיר כי בקיץ האחרון עתרה תנובה נגד הסירוב של שר האוצר לחתום על ייקור מוצרי החלב שבפיקוח בשיעור של 3.4%, כפי שהמליצה ועדת המחירים באפריל האחרון. החברה טענה כי על רקע התייקרות חומר הגלם המרכזי שלה - החלב הגולמי - נגרם לה נזק של 200 מיליון שקל. 

כך או כך, השאלה העקרונית האם לייקר את מוצרי החלב המפוקחים נותרה תלויה באוויר. לפי עמדת היועץ המשפטי לממשלה שנחשפה אתמול ב"גלובס", "ניתן בשלב זה לא להעלות את המחירים" על מוצרי החלב המפוקחים, וזאת על-מנת "לבחון את מצב הדברים, ביחס להליכי החקיקה ומהלכים נוספים" בתחילת פברואר 2019. העמדה הוגשה לקראת הדיון בעתירה שהתקיימה היום.

עוד נכתב בתשובת היועמ"ש כי לשינוי כזה לא הייתה היתכנות פוליטית ממשית טרם הגעה למתווה, ובכך התקיימו "טעמים מיוחדים" שבגינם השרים מצאו לנכון שלא להעלות לעת הזו את מחירי החלב", וכי לנוכח הדברים הללו, הוחלט כי משרד האוצר ומשרד החקלאות יפעלו לפרסם בתוך שבוע תזכיר חוק ברוח ההתחייבויות במתווה. לפי היועמ"ש, בהמשך, משרדים אלה מחויבים באופן מלא להשלמת חקיקה. הערכת משרד האוצר היא שנוכח עמדת הגופים הרלוונטיים למתווה הצפי הוא שישנה היתכנות של ממש להשלמת הליך חקיקה זה בתוך כחודשיים.

בסוף השבוע האחרון הציגו כאמור כחלון ואריאל את עמדתם על רקע המלצת ועדת המחירים. השרים טענו כי "לנוכח האמור בחוות-דעתה המקצועית של ועדת המחירים, והשלכותיו על מחירי מצרכי החלב המפוקחים ועל מנת שלא ליצור תנודתיות במחירים אלה שלא לצורך", הם מחליטים שלא לחתום על ייקור מחירי החלב ו"להמתין להשלמת הליכי החקיקה הנדרשים ליישום המתווה".

נציין כי בשבוע שעבר הציגה הוועדה 4 המלצות שונות למתווה לייקור מוצרי החלב המפוקחים, שמתבסס על הפערים בין האוצר לבין הרפתנים בנוגע להסכם החלב הענפי שנחתם בחודשים האחרונים. ההמלצה נעה בין ייקור של 2% ועד 5% בינואר 2019, וזאת בכפוף להסכמות בנוגע להורדת מחיר המטרה. 

מתנובה נמסר: "המדינה היא זו שקובעת את מחיר החלב בישראל כשם שהיא קובעת את מחיר הדלק, החשמל והמים. בשנתיים האחרונות העלתה המדינה את מחיר החלב הגולמי אותו מחויבות המחלבות לרכוש על-פי חוק בכ-10% בממוצע. כפי שהמדינה לקחה על עצמה לטפל במחיר החשמל, אנו מצפים ומקווים שתצליח להוריד את מחיר החלב הגולמי בכ 21 אגורות, כפי שהציגה בעמדתה בבג"צ. כאשר מחיר החלב הגולמי ירד בשיעור דומה לעלייתו בשנתיים האחרונות, תנובה תוריד את מחירי מוצרי החלב".