עוד פנייה לאוצר ולרשות המסים לדחיית חוק המזומן: הקמפיין מטעה וחושף את הציבור לפלילים

יומיים לאחר הדיון הסוער בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת בו עלו דרישות מצד חברי כנסת שונים לדחות את כניסתו לתוקף של חוק צמצום השימוש במזומן, וימים ספורים לפני שהחוק נכנס לתוקף, מצטרף אל הקריאות לעצור את החוק אחד ממשרדי עורכי הדין הבולטים במשק: משרד מ.פירון ושות' פנה אמש (ג') למשרד האוצר ולרשות המסים בבקשה דחופה "להקפיא באופן מידי את מסע הפרסום" של חוק צמצום השימוש במזומן, ולדחות את יישומו של החוק. זאת, לטענתם, לאור "תקלה חמורה בקמפיין ההסברה לציבור, שוודאי נעשתה מבלי משים, ואולם, לא רק שאינה מדריכה את הציבור לקראת יישומו של החוק, אלא עשויה אף להטעותו באופן החלתו".

המכתב מתייחס לקמפיין שהשיקה רשות המסים השיקה לפני כשבוע וחצי. מדובר במסע הסברה באמצעי התקשורת השונים, הכלליים והמגזריים, תחת הסיסמה "עברתם על חוק המזומן - שילמתם ביוקר". מטרתו להציג לציבור את החוק לצמצום השימוש במזומן.

לטענת המשרד, בעוד שהקמפיין שהשיקה רשות המסים בשבוע שעבר מזהיר את הציבור מפני תשלום במזומן של סכום העולה על 11 אלף שקל, בפועל, בעסקאות שסכומן הכולל גבוה יותר, החוק אף אוסר על תשלום סכומים הנמוכים מ-11 אלף שקל.

עורכי הדין רונן קצף ועודד אופק, החתומים על המכתב, טוענים במכתב, כי "מי שיבקש לכלכל את צעדיו בהתאם למידע הנמסר במסע הפרסום עלול להבין כי לכאורה, בעסקה בסך 20,000 שקל, מותר לו לשלם "לעסקים" עד 11,000 שקל במזומן (ואת היתרה באשראי) - דבר שהוא בפירוש אינו נכון. הנוהג כך עשוי להיכשל בעבירה פלילית."

החוק - שינוי דרמטי בהרגלי הצריכה

חוק צמצום השימוש במזומן הנו אחד השינויים הדרמטיים הצפויים להתחולל ב-2019. החוק, שאמור להיכנס לתוקף ב-1 בינואר, מגביל את היכולת של כלל הציבור להשתמש בכסף מזומן מעל תקרה מסוימת, ואמור לשנות את הרגלי הצריכה של כולנו, במובן זה שהוא מנסה לעודד את הציבור לעבור לאמצעי תשלום דיגיטליים.

החוק קובע מגבלה על השימוש במזומן בכל עסקה שערכה עולה על 11,000 שקל לעוסק או על 50 אלף שקל לאנשים פרטיים. עוד נקבע בחוק מדרג של עיצומים כספיים לעוסק וקנסות פליליים למי שאינו עוסק, במקום שיעור קנס של 30% על הפרה ראשונה. העיצום יחול רק על הסכום ששולם במזומן, כאשר קרובי משפחה יוחרגו מהחוק.

לטענת עוה"ד קצף ואופק, נכון להיום, מסע הפרסום של רשות המסים בטלוויזיה וברדיו מזהיר את הציבור מפני: תשלום במזומן של יותר מ- 50,000 שקל - לאנשים פרטיים; תשלום במזומן של יותר מ- 11,000 שקל - לעסקים. לטענתם, "המידע האמור סותר במפורש את הוראות החוק, אשר אוסרות (או מתירות) את התשלום במזומן כפועל יוצא של סכום העסקה הכולל, ואין איסור או היתר לשלם במזומן, סכום כלשהו, בלא תלות בסכום העסקה הכולל".

"לכן", כותבים עורכי הדין לשר האוצר, "מי שיבקש לכלכל את צעדיו בהתאם למידע הנמסר במסע הפרסום, מטעם מי שנחזה להיות מוסמך למסור מידע כזה, עלול, קרוב לוודאי, להבין כי לכאורה, בעסקה בסך 20,000 שקל (לצורך הדוגמא), מותר לו לשלם "לעסקים" עד 11,000 שקל במזומן (ואת היתרה באשראי); ו"לאנשים פרטיים" ניתן לשלם במזומן סכום שלא יעלה על 50,000 שקל (גם בעסקה בסך כולל של 100,000 שקל) - דבר שהוא בפירוש אינו נכון (שכן, כאמור, הוא תלוי בסכום העסקה הכולל). ולכן, הנוהג כך עלול להיכשל בעבירה פלילית".

המתנגדים: פגיעה באוכלוסייה החלשה

הפניה הזאת מצטרפת לשורת קריאות של חברי כנסת ועורכי דין בתחום המסים והלבנת ההון מהעת האחרונה לעצור את החוק או לכל הפחות לדחות אותו בכמה חודשים, היות ולטענת הפונים רוב הציבור כלל לא מודע ל"גזירות" שיוטלו עליו, ואינו מכיר את האמצעים האלקטרונים החלופיים שאמורים להחליף עבורו את השימוש במזומן. המבקרים את המהלך טוענים כי הוא יפגע באוכלוסיות החלשות במדינה, יעמיס קשיים גדולים על בעלי חשבונות מוגבלים בבנקים, על אוכלוסיות לא מפותחות שהטכנולוגיות החדישות זרות וקשות להם ועל האוכלוסייה שאינה מחזיקה בחשבונות בנק.

בין היתר, בישיבה שקיימה ועדת חוקה השבוע הציג יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומינסקי, הצעת חוק הדוחה את תחולתו של החוק בחצי שנה. לחלופין, הציע סלומינסקי, ניתן להימנע מהעברת החוק ככל שרשות המסים תסכים כי במהלך 9 החודשים הראשונים לתחולתו של החוק, כלומר עד ה-30 בספטמבר 2018, לא יינקטו על-ידה עיצומים כלפי מי שעברו על החוק. בחוק הנוכחי כבר נקבע, כי במהלך תשעת החודשים הראשונים לתחולתו, מי שייתפס בפעם הראשונה מבצע עסקת מזומן בניגוד לחוק - יקבל אזהרה בלבד ולא קנס.

ערן יעקב, מנהל רשות המסים, ספג במהלך הדיון טענות קשות מצד חברי הכנסת ומייצגים שהיו בדיון, אך עמד על עמדת רשות המסים כי יש ליישם את החוק החל מינואר השנה, והבהיר "אנחנו ערוכים ואפשר להתחיל עם יישום החוק".

בחודש שעבר פנה גם עו"ד אורי גולדמן, המתמחה בתחומי המס והלבנת ההון, לשר האוצר בקריאה לעצור את תחולת החוק, כאשר טען בין היתר, כי מעבר לעובדה שהחוק האמור משנה סדרי עולם, הרי שמאחר שהחוק הוא צרכני במהותו ופוגע בעיקר בשכבות החלשות, נדרשה רשות המסים על ידי ועדת חוקה לעשות קמפיינים ציבוריים ולהביא את החוק לידיעת הציבור שבועות לפני תחולתו - אך היא לא עשתה זאת בזמן.

בנוסף, טען גולדמן, כי בהתאם לדיווחי מחלקת המטבע בבנק ישראל מתגלגל במשק כ-76 מיליארד שקל במזומן, ו"מאחר והציבור לא ידע על החוק הרי שהוא גם לא נערך בהתאם, בין היתר, לא הכניס את הכספים האמורים לבנק, דבר שאינו אפשרי בסד הזמנים שנותר".

מרשות המסים נמסר בתגובה: "לאור הערות שהושמעו במהלך הדיון בוועדת החוקה של הכנסת, ובמטרה לייצר בהירות בעניין, הרשות עורכת התאמות בנוסחי הפרסום, כך שהוראות החוק יהיו ברורות שבכל עסקה שתתבצע עם עסקים, הסכום המותר בתשלום במזומן לא יעלה על 11,000 ש"ח (רף עליון) ובעסקה עם אנשים פרטיים, על 50,000 ש"ח (רף עליון).

"מכל מקום, הקמפיין נועד להעלות את המודעות לחוק ומפנה לאתר הרשות בו מצוין במפורשות מהו התשלום במזומן המותר לפי החוק. יתרה מזאת, בחוק נקבעה תקופת מעבר של 9 חודשים המעניקה לציבור פרק זמן ללימוד ולהתעמקות בחוק".