"משתמשים במשטרה ובתקשורת לצרכים פוליטיים - ככה מצליחים לחסל ולסכל. עושים מעשה נבלה!"

אינני יודע אם גל הירש ייכנס לפוליטיקה, אבל בדבר אחד אני בטוח: השבוע, באירוע לכבוד הוצאת ספרו בבית הפלמ"ח, הוא נשא את אחד הנאומים המטלטלים בעת האחרונה. הנאום שלו מתיישב עם דברים שכתבתי כאן לא פעם על משטרת ישראל - על הכוח המוגזם שלה ועל רמיסת זכויות הפרט בחקירות - וגם על התקשורת. הירש זעק את זעקתו, הוא דיבר מדם לבו, הוא אמר דברים קשים, גם על השימוש במשטרה ככלי לחיסולים וגם על התקשורת. לכן אני לא מתפלא על כך שבתקשורת לא הבליטו את דבריו המטלטלים. אני מביא כאן חלקים נרחבים מהנאום של הירש, וכל קורא ייקח את הדברים לאן שהוא רוצה.

■■■

"לפני כשלוש שנים וחצי התהפכו חיי. מפטריוט ישראלי, קצין בכיר בצה"ל, ממועמד למפכ"ל, הפכתי, שומו שמים, ל'חשוד בפלילים'. יש מי שיודע את משמעות הדברים. אני מאחל לכם שלא תדעו. כשאתה בסטטוס של נחקר אתה לא באמת חי. אתה בעצם 24/7 נחקר וחשוד וחרד ודואג ואין לך שום ודאות בחיים. נפרדנו מחלומות ותוכניות, מנכסים שבנינו בעמל רב, מאנשים שנעלמו לנו פתאום כשנדמינו למניה בירידה, ובעיקר לדאבון הלב נפרדנו מן התמימות - ובכלל, בכל מפגש חדש יש פיל גדול בחדר, אני הרי חשוד בפלילים וכל חיפוש בגוגל מעלה את זה מיד.

"פרנסה, עסקים, תפקידים אחרים. תשכחו מזה, הבריאות ניזוקה, שמחת החיים ניזוקה, ובכלל איך קמים בבוקר ואיך חיים עם זה? זהו מבחן אישי גדול מאוד לאהבת המדינה, כי למי שמזוהה עם המדינה ושמירתה בכל מאודו - חקירה פלילית וסטטוס חשוד זהו עלבון נורא, כי איך אפשר בכלל להילחם מול מה שנקרא 'רשויות המדינה', הרי המדינה היא תמצית חייך, היא אתה. עכשיו תחשבו שזה נמשך שלוש שנים וחצי, ש'חזקת החפות' אינה באמת קיימת ושעקרון ריסון הכוח אינו רשום על כל קיר במערכת האכיפה.

"שתקתי שלוש שנים ויותר ונהגתי בממלכתיות ובכבוד. חיכיתי בסבלנות, ביושרה ובדרך ארץ. כתבתי לראשי המערכת יותר מעשרה מכתבים מנומקים: ביקשתי, דרשתי, טענתי, גם התחננתי. אז זהו - הקו נחצה, הגבולות נפרצו! נעשים לי ולחבריי, לשותפיי, לעובדיי ולמשפחתי מעשים שההיגיון אינו סובל, וזה לאורך זמן, וזה לא נקי, זה לא סביר, זה נמשך ומתמשך, זה לא נגמר ונראה שזה גם לא הולך להיגמר, אם לא תישמע הקריאה די! ותתקבל ההחלטה המנהיגותית שאכן מספיק ודי!

"כי מרגע שאמר השר ארדן שבסיום החקירה נגדי תוקם ועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט שתבדוק את סיכול המינוי, נפל הפור. זהו. וכבר ברור שאין שום כוונה לסיים את החקירה, שום כוונה! יש מי שמבינים שברגע שייסגרו התיקים - הם יהיו הנחקרים ובדיקה יסודית עלולה לזעזע את אמות הספים. מה עוד צריך להבין?

"אלה לא חיים, את זה אומר לכם אני, אחד העם, אבל אדם מוכר, שעבר כמה דברים. מה יאמר לכם מי שעובר את זה והוא אחד העם - האדם ברחוב? פעם לא חשבתי שיכול לקרות דבר כזה בישראל, אבל העובדה היא שאיני מפכ"ל כי נפתחו חקירות, ובחטא נפתחו, על דברים שלא היו, עבירות שלא נעברו ולא נבראו, סוכל המינוי וחמור מזה - סוכלה גם זכותי לשרת את המדינה.

"תראו, לא במקרה נעניתי לבקשה לשרת כמפכ"ל. אני מכיר ומוקיר את אנשי משטרת ישראל, אני מכיר אותם מהשטח: קצינים, לוחמים, שוטרים ומתנדבים בכל היחידות, המרחבים והמשימות. אנשים טובים, מסורים. כאלה שמבצעים משימות באכפתיות ועד כדי חירוף נפש. לכולנו חשובה משטרה חזקה ומגיע לשוטרי משטרת ישראל שנמחא להם כפיים.

"המשטרה צריכה להיות יקרה וחשובה לאזרח. לא קרדום לחצוב בו, גם לא שק חבטות ובטח לא מנגנון חיסול. אבל שלא בטובתה, ולצערי, הפכה המשטרה בישראל ולא רק היא, לכלי. יש מי שיודע את השיטה, מבין איך מנגנים על הנבל הזה ועושה מעשי נבלה! ככה, ככה מצליחים להפעיל את מנגנוני המדינה נגד עצמה ולא רק על מנת להגן עליה. למשל, ככה מצליחים לסכל, לחסל, להרים, להוריד, לחרוץ גורלות של אנשים ושל כולנו כעם. משתמשים ברשויות, בתקשורת, במשטרה ובפרוצדורות שלה לצרכים פוליטיים, אישיים, עסקיים וכיו"ב. פשוטו כמשמעו. למשל, באמצעות פתיחת בדיקות, חקירות, תלונות והשחרה מקצועית מחסלים מגמות, אנשים ומהלכים. נשים דברים על השולחן: ככה אנחנו חיים היום בישראל - בהתלהבות! ולהבים ננעצים בגב בכוונת מכוון. כי אנשים רעים משתמשים בלהב (הסכין) או משתמשים בלהב (433) שהם אנשים טובים.

"צר לי, צר לכולנו - באופן הזה לא יגיעו אנשים מתאימים לעמדות מפתח, הובלה ומנהיגות. ככה מדינה מתקשה לתפקד. חייבים לטפל במציאות הזאת ולשנותה, להקים ולהשיב בקרה, איזון, ריסון. זהו מצב חמור והוא ישפיע על עתידה של המדינה. לפעמים זה ממש מייאש, לפעמים נראה שהכול אבוד, אזרח נורמלי מרגיש את תום התום ולפעמים הלסת פשוט נשמטת.

"כן, יש מקום לטיפול לאומי בהול בתופעה הזאת, אבל מה בכל זאת אנחנו, העם, יכולים לעשות? אנחנו חייבים להיות מודעים לזה שאנחנו כלי משחק בידיים של מומחים למניפולציות. במיוחד בעת הזאת, אנחנו חייבים להיות מאוד ביקורתיים כשאנחנו קוראים כותרות בעיתון, שומעים על 'פרסום ראשון' ועפים אחורה בכיסא מול 'תגליות' (כאילו), 'אמירות מבוססות לכאורה' כמובן, ועוד מילים וחידודי לשון שכעבור שבוע, חודש, שנה, 'אומר זאת כך' - נעלמות... ובשטף הגדול של חדשות בישראל או פייק חדשות, עובר זמן ואז, היכן הן?

"וכן, די כבר לספר לנו שכל ביקורת או תהייה וכל אמירה נוקבת וכל דרישה לחשבון נפש היא 'פגיעה בשומרי הסף ובגורמי האכיפה ובשלטון החוק'. הציבור לא מטומטם. לפעמים יש תקלה גם בפס ייצור לסרגלים, לפעמים הפלס דפוק, או שחוק או מחוק וצריך להגיד את זה וחייבים לתקן... אני יודע שכל מה שאגיד, כל טענה שלי נגד השימוש הציני, הלא הוגן, שנעשה במערכת האכיפה כנגדי תגרור טענה שאני בעצם כותב מין 'הצהרת בלפור'... שאני מתכוון לשרת אינטרסים בחקירות של אחרים ושאר הזיות".

בהמשך נאומו תוקף הירש גם את התקשורת ועוקץ במיוחד את חברת החדשות:

"למרבה הצער, הכול מותר, גם הדם מותר. תזכרו את זה תמיד כשתשמעו את צמד המילים המלהיב 'פרסום ראשון' ואנא הטילו ספק. כי לצערנו מהדורת השבט שהייתה פעם מדורת השבט כבר איננה כזו והיא אש זרה - זה מה שנשאר, זהו! הרוח הרעה שמשתקפת ב'פרשת גל הירש' היא עוד ביטוי לרוח הרעה שפושה במקומות רבים במדינה, בחברה ובעם. וכל זה, חברות וחברים, קורה כי במובנים רבים איבדנו את הכיוון, את המסילה ואת האזימוט, את השכל הישר, את האיזון, את הבלמים ואת הסבירות ואת הפרופורציה".

בהמשך עוקץ הירש את בני גנץ וחושף את עמדותיו הפוליטיות והכלכליות: "מעולם לא הייתי חלק מהאופנה החדשה של שאיפה להנהיג מבלי לחשוף את העמדות והחזון... בניגוד לאחרים, לא הסתרתי מעולם את עמדותיי... גישתי היא לאומית ביטחוניסטית מובהקת... מה שנכון לעם זה להיות ימין מדיני עם אחריות כלכלית-חברתית, וישראל שהיא מדינה בהקמה חייבת להיות מדינת רווחה וחמלה - והיא הסטארט-אפ של כולנו".