בבית היהודי עמדו בהבטחות, לפחות כלפי הציבור שלהם

הבית היהודי מורכבת משתי מפלגות - תקומה-האיחוד הלאומי והמפד"ל החדשה. זו הייתה גם המתכונת בשתי מערכות הבחירות האחרונות, כשבראש הרשימה עמד נפתלי בנט, שפרש בינתיים לטובת הימין החדש. בראשות בנט זכתה הבית היהודי בבחירות האחרונות בשמונה מנדטים בלבד, ארבעה פחות מאשר בכנסת ה-19.

למרות הירידה במספר המנדטים, היא הייתה אחת מהשותפות המשפיעות בממשלת נתניהו האחרונה. היא קיבלה לידיה תיקים מרכזיים כמו החינוך (נפתלי בנט) והמשפטים (איילת שקד), לצד תיק החקלאות (אורי אריאל). אז איך נראתה הקדנציה האחרונה של הבית היהודי?

המפלגה מיקדה את השפעתה בתחומי המשפט, החינוך, הביטחון וההתיישבות ביהודה ושומרון. היא כמעט ולא עסקה בסוגיות כלכליות מהותיות, חרף ההבטחות במצע המפלגה.

במצעה הקצר קראה הבית היהודי להביא את פירות הישגי הכלכלה הישראלית לכלל הציבור באמצעים ליברלים-קפיטליסטיים, ובהם "שיפור דרמטי במערכת החינוך, חיזוק התחרותיות במשק, שבירת המונופולים והוועדים הגדולים, והורדת מיסים על שכבות הביניים בישראל". כמו כן, המצע ביקש "להעניק רשת ביטחון של חיים בכבוד לאלו, ורק לאלו, שאינם מסוגלים לקיים את עצמם".

התיק שקיבל יו"ר המפלגה הוא כאמור תיק החינוך. משרד עם תקציב שנתי בגובה כ-60 מיליארד שקל. המדדים מראים על שיפור מסוים בתקופת כהונתו של בנט כשר חינוך, והוא ייזכר בעיקר בשל רפורמת מתמטיקה 5 יחידות. יזכרו לו גם את התגבור בשיעורי העשרה העוסקים ביהדות ובמורשת ישראל, על חשבון ערכים אוניברסליים יותר.

מצע המפלגה מדבר על השקעה בפריפריה ובאזורים חלשים. ופה בנט בהחלט יכול לסמן וי. נתוני המשרד מלמדים על הגדלה של תקציבים לתכניות שיקום ושיפור של מוסדות חינוך במקומות אלה. בהסכם הקואליציוני של הבית היהודי נקבע כי תקציב החינוך יגדל בין השאר למטרות אלה ב-630 מיליון שקל בשנה.

בנוסף, משרד החינוך בנה שיטת תקצוב דיפרנציאלית. תוכנית שמביאה בחשבון את הצורך לשפר הישגים במקומות החלשים, ואת היכולת, או אי-היכולת, של הרשות המקומית להשקיע בחינוך. השיטה הזו החלה לעבוד באופן מלא בשנת הלימודים הנוכחית, ואת השפעתה ניתן יהיה מן הסתם לבחון רק בשנים הבאות. על הנכונות וההכרה בבעיות מקבל השר בנט ציון טוב. על הביצוע - בינוני.

 האם הן עמדו במילתן הבית היהודי

המונופולים והוועדים לא נשברו

בתחום הכלכלי, הבטיחו בבית היהודי ערב הבחירות לשבור את המונופולים החזקים ואת הוועדים הגדולים במשק. לפי המצע, גם נטל המס על מעמד הביניים אמור היה לרדת באופן משמעותי. אלא ששיעורי המס בישראל לא שונו באופן מהותי, ובהחלט קשה לומר שאיזשהם מונופולים נשברו או שוועדי עובדים חזקים קרסו.

המצע קרא גם להקמת הקרן לרווחי הגז - בהתאם להחלטת הממשלה מ-2011. בפועל, החוק להקמתה אושר כבר ב-2014, אך ברשות המיסים העריכו כי רק ב 2020 יצטברו מספיק רווחים להפעלתה.

הבטיחו לדאוג להתיישבות - וקיימו

בתחום ההתנחלויות שבמצע המפלגה נדרש לחזקן, נרשמה עליה של ממש בתקציב החטיבה להתיישבות, שחלק ניכר ממנו הוצא על ישובים יהודיים ביהודה ושומרון. ומתקציב של 84 מיליון ב-2014 ו-62 מיליון ב-2015, הסכום עלה חזרה ל-80 מיליון ב-2016, קפץ ל-100 מיליון ב-2017, ולפי הערכות, מעט יותר מכך ב-2018.

 נתח התקציב ליו"ש מהחטיבה להתיישבות

גם תקציבים שוטפים להתנחלויות עלו בקדנציה של הממשלה היוצאת, רובם ביוזמת אנשי ה"בית היהודי". וכך ביולי 2016 הוחלט על תוספת של 129 מיליון שקל למטרות שונות, מקצתן ביטחוניות, ואחרות ל"חוסן קהילתי" למבני ציבור ועוד.

תוספות התקציב מחפות על "הקפאת הבניה השקטה" ביהודה ושומרון, בשנתיים הראשונות לכינון הממשלה היוצאת. רק ב-2017 וב-2018 ניתנו אישורים לבניה מידית של 1,300 יחידות דיור בתכניות מאושרות, ועוד 2,500 יחידות לתכנון.

שינויים פרסונליים במערכת המשפט

בתחום המשפט, שהיה אחד מנושאי הדגל של המפלגה, נרשמו מספר הישגים מרשימים מבחינת המפלגה, אך גם פה לא הוגשמו כל המטרות שהוגדרו ערב הבחירות. במצע המפלגה נכתב "אנו מתנגדים להתערבות-היתר של בית המשפט העליון והפרקליטות במדיניות ובקביעת רוח המדינה".

במהלך הקדנציה ניסו בבית היהודי לקדם את פסקת ההתגברות שתאפשר לכנסת לחוקק חוקים גם נגד עמדתו של בית המשפט העליון, אך ללא הצלחה. גם ההבטחה במצע לשינוי שיטת בחירת השופטים לא יושמה. יחד עם זאת, שרת המשפטים שקד הובילה למינוי שופטים שנחשבים כשמרנים יותר, ובכך הביאה לשינוי באופיו הליברלי של העליון.

לא מצטיינים בחקיקה חברתית

חברי הכנסת של הבית יהודי לא היו מהבולטים בחקיקה "חברתית" בכנסת האחרונה, על אף שבמצע הוגדרה חקיקה כזו כגולת כותרת של העשייה המפלגתית. המפלגה קיבלה את הציון הממוצע הנמוך ביותר במדד החקיקה החברתית שפרסם לאחרונה "המשמר החברתי". מדד זה נחשב לפופוליסטי במהותו, שכן אין הוא בודק הצעות חוק המוגשות ללא סיכוי של יישום. אבל גם במדד הכלכלי-חברתי-ערכי של עמותת "בצדק" שבדק גם אחריות כלכלית של מגישי הצעות החוק והקפדה על חירויות וזכויות הפרט, לא בלטו כלל חברי "הבית היהודי".

יוצאת מן הכלל היא חברת הכנסת שולי מועלם, שיזמה בין השאר את חוק איסור פרסום מודעות זנות וחוק איסור צריכת זנות. מועלם גם דאגה לגיבוש תוכנית שיקום לזונות בהיקף של 90 מיליון שקל. בבחירות הקרובות כבר לא נראה את מועלם בבית היהודי, אלא במפלגת "הימין החדש" של שקד ובנט.

"מסתננים" עדיין עובדים בישראל

בסוגיית הבדואים בנגב דרש מצע המפלגה לפעול נגד הבנייה בלתי חוקית ולהחלת שלטון החוק והריבונות המעשית של המדינה על כל חלקי הארץ. שר החקלאות אורי אריאל הופקד על הנושא, והצליח להשיג פתרונות זמניים וחלקיים, מקצתם לאחר עימותים כמו באום אל-חיראן, אך לא קידם את תכנית פראוור או תוכנית חלופית לפתרון כולל של הבעיה.

סוגיה נוספת שהוזכרה במצע המפלגה היא סוגיית השוהים הלא חוקיים שעובדים בישראל. "עצירת גל המסתננים ושמירה על הצביון היהודי הדמוגרפי בישראל", כפי שנכתב במצע שדרש לאסור לחלוטין את האפשרות להעסיקם. הסעיף הזה לא קוים, אך המפלגה, יחד עם גורמים נוספים בקואליציה, טרפדה את מתווה האו"ם להעברת רוב השוהים הבלתי חוקיים למדינות אחרות והשארת 17 אלף מהם תוך מתן אישור שהיה זמני.

בשורה התחתונה, ההישגים העיקריים של בנט ושקד בממשלה היוצאת היו בתחום המשפט והחינוך, ואולי זו אחת מהסיבות מדוע שקד הצהירה על שאיפתה להתמנות לשרת האוצר בממשלה הבאה, הרצון להשפיע גם בתחום הכלכלי. 

הבית היהודי: היום שאחרי שקד ובנט / בר לביא

בשתי מערכות הבחירות האחרונות, רשימת הבית היהודי הייתה הכלאה של שתי מפלגות - "המפד"ל החדשה" בראשות נפתלי בנט ו-"האיחוד הלאומי-תקומה", שבראשה עמד אורי אריאל. הריצה המשותפת הניבה פירות לכל הצדדים. תחת הסלוגן "משהו חדש מתחיל", הוביל בנט, דמות אנונימית עד אז, את המפלגה להישג מרשים - 12 מושבים בכנסת ה-19. בבחירות שלאחר מכן זכתה מפלגתו של בנט בשמונה מנדטים, אולם השפעתה על מדיניות הממשלה הייתה גדולה.

בבחירות הקרובות זה כבר לא יהיה אותו הדבר. לבנט ולשותפתו המרכזית איילת שקד נמאס, והם החליטו במפתיע להקים רשימה עצמאית. כעת לא ברור מי יעמוד בראש הבית היהודי-המפד"ל החדשה. תחת הנהגתו של בנט נערכו פריימריז פתוחים, אלא שכעת נראה שהבחירה תהיה בידי ועדה מסדרת או על-ידי מרכז המפלגה.

אם לא די בכך, גם באיחוד הלאומי-תקומה חלו חילופי דורות, ובצלאל סמוטריץ' תפס את מקומו של אורי אריאל בראש. סמוטריץ' כבר הכריז שהוא רואה חשיבות גדולה בריצה משותפת, וכי הוא רואה עצמו כמי שמתאים להוביל.

השאלה הגדולה היא האם גם השחקנים החדשים יצליחו לשלב זרועות בבחירות הקרובות.