עדינה בר-שלום מכוונת למשרד החינוך: האם היא תביא את איחוד השבטים?

בגיל 74 החליטה עדינה בר-שלום, בתו של הרב עובדיה יוסף, להיכנס לזירה הפוליטית ולהקים מפלגה משלה • היא חרטה על דגלה אחדות בעם ושוויון הזדמנויות לאוכלוסיות חלשות, ומשרד החינוך הוא בהחלט פלטפורמה מתאימה • אלא שהתוכניות שהיא מציעה צפויות לעלות מיליארדים, שלא ברור מהיכן יגיעו

המטכ"ל של עדינה בר-שלום: מימין - אלוף במיל גדעון שפר יו"ר המפלגה, תא"ל מיל רות ירון, אל"מ אסף לפידות
המטכ"ל של עדינה בר-שלום: מימין - אלוף במיל גדעון שפר יו"ר המפלגה, תא"ל מיל רות ירון, אל"מ אסף לפידות

בימים אלה עורכת מפלגת אחי ישראלי, בראשותה של עדינה בר-שלום ואלוף במיל’ גדעון שפר, מסע באוטובוס ברחבי ישראל. הם מבקרים בקריית שמונה, ראש-פינה, ירושלים, עפרה, גוש עציון, אזור השרון, באר שבע ויישובי עוטף עזה. "אנחנו יוצאים למסע הזה עם פנקס ועט. אנחנו באים להקשיב. לשמוע את הבעיות ברמה הכי פרטית שיש לאזרחי ישראל", אמרה בר-שלום בתחילת השבוע.

בר-שלום (74) ומפלגתה רוצים להיות אלו שיאחדו את השבטים בישראל. לא בכדי הם קראו למפלגה "אחי ישראלי", משחק מילים שמשלב את המילה אולי הכי ישראלית שיש. בר-שלום, בתו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל, מגיעה מהציבור החרדי ופועלת כבר שנים לשלבו בחברה כולה. ב-2014 היא אף הוכתרה ככלת פרס ישראל על מפעל חיים ותרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. המטרה שלה היא שילוב מיעוטים בחברה, בדגש על החברה החרדית. השאלה היא האם המקום המתאים ביותר לכך הוא משרד החינוך.

אין ספק שמדובר במטרה חשובה - מערכת החינוך היא אחת הסיבות העיקריות להיווצרות השבטים בחברה הישראלית, מכיוון שהמערכת בנויה מארבעה מגזרים שונים (ממלכתי, יהודי וערבי; החינוך החרדי וממלכתי-דתי). בר-שלום, שלוטשת עיניים לתפקיד שרת החינוך, לא תהיה זאת שתשבור את מערכות החינוך השונות, היא לא מאמינה בזה. היא סבורה כי הדרך לחיבור השבטים עוברת בכבוד הדדי ובאהבת הזולת. האם זה מספיק כדי להוריד את המחיצות?

כדי להצליח בקידום מדיניותה, תצטרך בר-שלום לרתום גורמים בחברה החרדית, שבה יש כוחות פוליטיים חזקים. וזה לא יהיה קל. בר-שלום לא הצליחה להשתלב בהנהגה הפוליטית החרדית, ובעבר מתחה ביקורת על ש"ס ועל אריה דרעי בפרט. "דרעי מאוד השתנה מאז שנכנס לכלא", אמרה לפני כשנה, "לפני כן הוא ידע לתווך ולחבר בין העולמות. חבל שנכנס לבית הסוהר והתקלקל". היא אף הוסיפה כי אם זה תלוי בה, ש"ס צריכה להיות היסטוריה.

השאלות הפתוחות
 השאלות הפתוחות

תצליח לשכנע את החרדים להיפתח?

בר-שלום הוכיחה כבר את כוונותיה בנושא כשהקימה את המכללה החרדית לפני 20 שנה. המכללה, שבינתיים נסגרה (ב-2016), העניקה תארים אקדמיים לנשים וגברים מהחברה החרדית במטרה לשלבם בשוק העבודה. כיום יש עיסוק רב יותר באקדמאים חרדים, אך כשהמכללה הוקמה היא הייתה חלוצה בתחומה וספגה ביקורת רבה בציבור החרדי. מי שתמך בה היה אביה. כשבר-שלום מתבטאת בנושא, היא מדגישה כי חינוך והשכלה הם המפתח לחילוץ אוכלוסיות ממעגל העוני.

יצירת אחדות היא המטרה העיקרית של בר-שלום, אך מה שיכווין אותה זה העיקרון של "חנוך הנער על פי דרכו". כמו שעולה מדבריה על המסע שהיא מקיימת בימים אלו, היא רוצה להיות קשובה לבעיות ולרצונות של הקהילות השונות, ולא לכפות עליהן ערכים.

היא אמנם הוכיחה בעבר שהיא גם מוכנה לספוג ביקורת, בטח כשמאחוריה עומדת תמיכתו של אביה, אחד מגדולי הדור בחברה החרדית. ואולם גם החברה החרדית מורכבת מגוונים-גוונים, קהילות עם רמת פתיחות שונה - ולהיות קשוב לכולם זה לא אפשרי. האם היא מסוגלת להתמודד עם זרמים שמתעקשים להישאר מסוגרים בתוך עצמם, ועם לחצים פוליטיים מצדן של המפלגות החרדיות?

תומכת בלימודי ליבה ובזכות הבחירה

משרד החינוך הקים לפני כמה שנים את הזרם הממלכתי-חרדי, בתי ספר מתוקצבים שבהם מתקיימים לימודי ליבה מלאים. למרות זאת, במשרד לא מיהרו לקדם את הזרם הזה, ודי נכנעו לקולות היותר קיצוניים בחברה החרדית. על פי ניסיון העבר, ניתן להניח כי בר-שלום תתמוך בזרם הזה ותיתן מקום ובית לחרדים שרוצים להיפתח.

הרב יוסף תמך בלימודי ליבה, וכך גם בר-שלום, אבל האם אפשר לצפות שהחרדים כולם ישלימו תעודת בגרות תחת כהונתה של בר-שלום? ממש לא. בר-שלום תיתן אמנם רוח גבית למי שירצה לעשות תעודת בגרות, אך היא לא משאירה מאחור את לימודי התורה. היא רוצה שלבני הנוער תהיה זכות בחירה.

דבר נוסף שנמצא בסימן שאלה הוא היחס שלה כלפי הרבנים - בעבר הדגישה כי צריך להקשיב להם, וכך גם עשתה. ואולם לפני כשנה אמרה בכנס של משרד הכלכלה כי נשים כבר לא מתייעצות עם רב איפה לעבוד. היא עדיין חושבת שאי אפשר להמרות את דבריו של הרב, אך כשנשאלה על הסוגיה הסבירה: "יש נשים שמרגישות שליחות כשהן עובדות עבודה סוציאלית בציבור הלא-חרדי. הנשים האלו ירגישו שזה קידוש השם, אבל לא בהכרח הרב היה מכוון אותן לשם". במילים אחרות, ניתן להגיד כי לרבנים אין היכרות מלאה עם מה שקורה מחוץ לחברה החרדית, ולכן ניתן וצריך להיות יותר עצמאים בקבלת ההחלטות.

בלי ניסיון בפוליטיקה ובניהול מערכות גדולות

בשנות כהונתו של השר הנוכחי נפתלי בנט הושם דגש רב על לימודי המתמטיקה. בר-שלום צפויה להתנהל אחרת.ובשיחות על הנושא היא מדגישה את הרצון שלה לקדם מצוינות, בין השאר בחינוך טכנולוגי, אך גם רוצה לעודד מצוינות בנושאים הומניים כמו היסטוריה ואמנות. זה לא יהיה לה קל, בשנה-שנתיים האחרונות יש לחץ בישראל להכשיר כוח אדם שיוכל להשתלב בעתיד בתעשיית ההייטק.

מצע המפלגה שם דגש על תקצוב דיפרנציאלי, השקעה בגיל הרך והנגשת הלימודים לילדים מכל המגזרים (גם חינוך בלתי פורמלי). במפלגה מסבירים גם כי על משרד החינוך לטפל בחסמים ובחוסר היעילות, להפנים כלי מדידה והערכה ברי-השוואה, לקיים בקרה ופיקוח ראויים ולחזק את סגלי ההוראה.

כל מה שמופיע במצע הוא חשוב ונכון. יעילות טובה יותר גם יכולה לאפשר מימון של כל המטרות האחרות שהציבה לעצמה המפלגה כמו חינוך לגיל הרך. ואולם מדובר במיליארדים על גבי מיליארדים של שקלים, שצריך להביא אותם מאיפשהו. אם בר-שלום תשב על כיסא שר החינוך, היא תבין שמערכת החינוך מורכבת ומסורבלת יותר.

טיפול במערכת החינוך הוא מורכב. זה יכול להיות שינוי האופן שבו מנוהלים מוסדות החינוך, שינוי בהכשרות המורים או שינוי מבנה משרד - אך כל אלו מצריכים תוכנית מקיפה, שמבוססת על היכרות טובה של המערכת. המפלגה מקדמת את הערכים הנכונים, אך בר-שלום תצטרך יותר מכך כדי לשנות את מערכת החינוך. 

גילוי מלא: אברהם ביגר, יועץ לדירקטוריון "גלובס", נמנה עם מייסדי מפלגה של עדינה בר-שלום.

מדב מורן ועד גלעד אלטשולר: מי הם אנשי העסקים שמסייעים לפעילות של בר-שלום \ דני זקן

אף שיש כמה וכמה קציני צבא בכירים בקדמת הרשימה המסתמנת של "אחי ישראלי", הדגל המרכזי שנושאת המפלגה הוא הדגל החברתי-כלכלי. מייסדת המפלגה, עדינה בר-שלום, לא מסתפקת בצירוף נציגים מהפריפריה, והיא עובדת על הכנת מצע ותוכנית כלכלית לצמצום פערים.

הקבינט הכלכלי שמסייע לה בגיבוש התוכנית כולל בכירים מעולם העסקים. ל"גלובס" נודע שבין הבכירים שתומכים ומסייעים לבר-שלום ניתן למצוא כמה דמויות מפתיעות: הבעלים של בית ההשקעות "אלטשולר-שחם", השותפים גלעד אלטשולר ונתן שחם; היזם וממציא הדיסק-און-קי, דב מורן; המנכ"ל לשעבר של בזק ודואר ישראל, יצחק קאול; מנכ"ל אפריקה מגורים לשעבר, גיל דקל; יו"ר ג'י.טי.סי אלי אלרואי, ועוד.

בכירים אלו החלו להשתתף בחוגי הבית של "אחי ישראלי", בנוסף לעבודת הייעוץ והכנת התוכנית הכלכלית של המפלגה. עדיין לא ברור האם חלקם ישולב ברשימה לכנסת, אך ככל הידוע הם מעדיפים להישאר בשלב זה מאחורי הקלעים. "מרגש אותי לראות ולפגוש את החבורה הבכירה הזאת, שעשו הרבה מאוד בציבוריות בישראל. הם מאוד רוצים לעשות שינוי", אמרה בר-שלום ל"גלובס".